וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אידה נודל, אסירת ציון ופעילה חברתית, הלכה לעולמה בגיל 90

עודכן לאחרונה: 14.9.2021 / 17:44

נודל, סמל של מאבק העלייה לישראל מברית המועצות בשנות ה-70 וה-80 שעוררה עניין ואהדה בכל רחבי העולם, מתה. במסגרת מאבקה, היא אף ריצתה ארבע שנות מאסר. בישראל פעלה עבור חינוך ילדי העולים החדשים באמצעות ארגון "אם לאם". "אישה מיוחדת ודמות מופת לכולנו"

אידה נודל. ראובן קסטרו
סמל של יהדות ברית המועצות. אידה נודל/ראובן קסטרו

אידה נודל, סמל למאבק העלייה מברית המועצות שעוררה עניין ואהדה בכל רחבי העולם, הלכה היום לעולמה והיא בת 90.

נודל הייתה מהדמויות הבולטות ביותר במאבקם של מסורבי העלייה היהודים שדרשו לצאת מברית המועצות ולהגיע לישראל, בין השנים 1987-1971. שלטונות ברית המועצות מנעו ממנה לצאת מגבולות המדינה ולעלות לישראל והיא אף נשלחה לארבע שנות מאסר בכלא הסובייטי. נודל ופעילי העליה הנוספים שנשלחו לכלא הוגדרו "אסירי ציון".

אידה נודל יורדת מהמטוס,נתב"ג, 15 באוקטובר 1987. נתי הרניק, לשכת העיתונות הממשלתית
"דמות מופת לכולנו". נודל/לשכת העיתונות הממשלתית, נתי הרניק
אידה נודל. ראובן קסטרו
נודל/ראובן קסטרו

אידה נודל נולדה בפרבר של מוסקבה בשנת 1930. תודעתה הציונית התעוררה בשנת 1970, אחרי ששלטונות ברית המועצות עצרו קבוצה של 12 מסורבי עליה שתכננו לחטוף מטוס אזרחי קטן, בניסיון להימלט לישראל או לכל הפחות לעורר את דעת הקהל בעולם למאבקם. ב-1971 הגישה נודל בקשה להגר מהמדינה, אך סורבה. היא המשיכה להגיש בקשות ושילמה על כך מחיר אישי יקר: היא פוטרה מעבודתה והייתה נתונה למעקבים, הטרדות וחקירות של השלטונות הסובייטים והמשטרה החשאית. היא סיפרה כי במעצריה אף הוכתה והורעבה. באחת הפעמים נעצרה בברוטליות, כשהיתה בדרכה לפגוש את הסופר אלי ויזל.

נודל הפכה סמל למאבק של פעילי העלייה, והקריאה לשחרר אותה לחופשי זכתה להד נרחב ברחבי העולם. במהלך המאבק אף נערך ב-1976 בלונדון "שבוע אידה נודל", במהלכו עלה בבירת אנגליה מחזה על פרשת חייה ופעמוני כנסיות ברחבי העולם צלצלו לאות הזדהות עמה. המאבק לשחרורה כלל אירוגנים יהודיים ברחבי העולם, מנהיגי מדינות ואמנים שפנו לשלטונות ברית המועצות בבקשה כי יאפשרו לה לצאת מהמדינה, בהם רונלד רייגן, מרגרט תאצ'ר, ג'יין פונדה ואחרים.

אידה נודל, 2002. ללא, פלאש 90
נודל/פלאש 90, ללא
אסיר ציון לשעבר נתן שרנסקי מחבק את אסירת ציון אידה נודל, בטקס קבלת הפנים לכבודה עם שר החוץ שמעון פרס וראש הממשלה יצחק שמיר,נתב"ג, 15 באוקטובר 1987. נתי הרניק, לשכת העיתונות הממשלתית
נודל עם שרנסקי, שר החוץ פרס ורה"מ שמיר בטקס קבלת הפנים לכבודה, נתב"ג, 15 באוקטובר 1987/לשכת העיתונות הממשלתית, נתי הרניק

אחרי 16 שנות מאבק, לפני יום כיפור באוקטובר 1987, היא זכתה לאשרה שאיפשרה לה לצאת מברית המועצות. "זה סופו של מרתון בן 16 שנים של סבל ועינויים כדי להגשים את חלומי ולהיות סוף-סוף עם עמי בישראל", אמרה ביום קבלת ההודעה. בישראל היתה פעילה ביוזמות חברתיות, עזרה לקליטת עולים והיתה מזוהה עם הימין הפוליטי, אך לא היתה פעילה פוליטית. בתחילת שנות ה-90 היא פרסמה את האוטוביוגרפיה "יד בחשיכה", שאף תורגמה לכמה שפות.

"בצער רב אנחנו מודיעים על פטירתה של דודתנו האהובה, אישה מיוחדת ודמות מופת לכולנו, אידה נודל", כתבה אחייניתה בפייסבוק.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, ספד לנודל: "היא היתה אישה נמוכת קומה וענקית ברוחה. סיפור חייה של אידה, שעורר עניין ואהדה ברחבי העולם, הוא סיפורם של העולים ושל העם היהודי כולו - הכמיהה לציון, אהבת הארץ והמאבק לעלות לארץ ישראל בכל מחיר. היא דמות מופת של גיבורה יהודית עבור כולנו".

שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, ספדה גם היא: "להבת הציונות בערה בה תמיד, וזאת המורשת שהנחילה לכולנו, שיהודים צריכים תמיד להציל יהודים ולפעול ללא מורא. אידה היתה אישה אמיצה ונדירה, יהי זכרה ברוך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully