וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבורסה מתקרנפת: האם האג"ח האלה יצילו את חיות הבר?

שמרי כהן, זווית

עודכן לאחרונה: 7.5.2021 / 12:05

הבנק העולמי ימכור השנה אגרות חוב לטובת שימור אוכלוסיית הקרנפים בדרום אפריקה, כשלראשונה בשוק ההון, התשואה למשקיעים תיקבע על-פי הגידול באוכלוסיית הקרנפים. המשקיעים כבר נוהרים, האם אנחנו בדרך למהפכה פיננסית-סביבתית?

בווידאו: אג" תלויות קרנפים/זווית

אלפי קרנפים הודים (Rhinoceros unicornis) הסתובבו פעם במישורים הדרומיים של נפאל, אך ציד לא-חוקי ופלישה אנושית לבית הגידול שלהם הפחית את מספרם לכ-100 בלבד בשנות השישים של המאה הקודמת. בזכות מאמצי שימור של הרשויות במדינה, אוכלוסיית הקרנפים עלתה לכ-466 פרטים ב-1994, ועל פי נתונים שהתפרסמו לאחרונה, כיום היא כבר עומדת על כ-752 פרטים. העונש במדינה על ציד קרנף יכול כיום להגיע לכ-15 שנה בכלא ולקנס כספי של 100 אלף רופי נפאלי, ובשנים האחרונות נרשמה ירידה דרמטית במספר הקרנפים שניצודים במדינה.

נפאל אמנם רשמה הישג מרשים בשימור וגידול אוכלוסיית הקרנפים בזכות הקצאת משאבים גדולה, אך מדינות רבות נוספות מתמודדות עם בעיה זו, ופתרונות רבים כבר הוצעו ונוסו ברחבי העולם ללא הצלחה יתרה. יוזמה חדשה של הבנק העולמי שואפת למצוא פתרון כלכלי לבעיית שימור אוכלוסיית הקרנפים, בעזרת הנפקת אגרות חוב שערכם יהיה תלוי במצבם של בעלי החיים.

שימור אוכלוסיית הקרנפים באפריקה הוא משימה קשה במיוחד, מכיוון שתרבויות רבות במזרח אסיה, ובפרט בסין ובווייטנאם, מאמינות שיש לקרן הקרנף סגולות בכל הנוגע לריפוי סרטן ולשיפור כוח הגברא, והקרן משמשת כסמל סטטוס לעשירים. הדבר מוביל לציד לא-חוקי של הקרנפים, שלאחריו מנסרים את הקרן מעל אפם, טוחנים אותה עד דק ומוכרים אותה ברווח בלתי נתפס: קילוגרם אחד של האבקה נמכר בשוק השחור בכ-60 אלף דולר (מחיר שקרוב למחירו של קילוגרם זהב).

אוכלוסיית הקרנפים השחורים (Diceros bicornis) בעולם עומדת כיום על כ-3,140 פרטים בוגרים, מה שמציב אותם בסכנת הכחדה חמורה, ואוכלוסיית הקרנפים הלבנים (Ceratotherium simum)עומדת על כ-10 אלף פרטים בוגרים - כשמתת-המין הצפוני נותרו בעולם שני פרטים בלבד, ממין נקבה.
עד היום, שימור האוכלוסייה נעשה בעיקר על ידי ארגונים שנתמכים על תרומות ובעזרת מענקים ממשלתיים. לאורך הדרך היו גם כמה פתרונות יצירתיים בנושא, כמו ניסיון להנפיק מטבע וירטואלי לטובת הצלתם. היוזמה החדשה שואפת לשנות את הגישה שבה מתבצע שימור הקרנפים - ואולי אף את הגישה לשימור הטבע בכלל.

מהפכה בשוק ההון?

אגרות חוב (אג"ח) הן ניירות ערך שמונפקים על ידי מדינה או על ידי חברה פרטית במטרה לגייס הון ולממן פעילויות שונות שלה. למעשה, מדובר בהלוואה שהגוף המנפיק לוקח מציבור המשקיעים: לאחר תקופת זמן מוגדרת מראש, המשקיעים מקבלים חזרה את השקעתם (הקרן) בתוספת ריבית.

הבנק העולמי, בשיתוף עם קרן ההשקעות הסביבתית GEF (Global Environment Facility), יציע השנה לראשונה למכירה אג"חים בסך כולל של 45 מיליון דולר למטרת שימור אוכלוסיית הקרנפים בשני פארקים לאומיים בדרום אפריקה. המשקיעים יקבלו את הקרן בחזרה לאחר 5 שנים, יחד עם תשואה - שתלויה באחוז הגידול בכמות הקרנפים. כלומר, גידול של אוכלוסיית הקרנפים ב-4 אחוזים, למשל, יניב למשקיעים רווח של 4 אחוזים. "התשואה, הרווחים וההצלחה הכללית של המיזם תלויים בהצלחה הביולוגיות שלו", מסבירה ד"ר סיניה נתניהו, כלכלנית משאבי טבע, חקלאות וסביבה וכיום מנהלת התוכנית לסביבה והערכת השפעות בריאותיות בארגון הבריאות העולמי באירופה. "יש כאן מודל כלכלי-ביולוגי, ולא מודל כלכלי רגיל".

עוד בוואלה!

עירוב שימושים: כך נראה אתר סקי שנבנה על תחנת כוח

לכתבה המלאה

תחום חדש ולא מוכר

כאשר משקיע בוחר כיצד להשקיע את כספו, הוא עומד לרוב בפני האיזון בין הסיכון לבין התשואה. על פי רוב, כשהשקעה כוללת מידה רבה של חוסר וודאות, הסיכון שבה גבוה - אך כך גם פוטנציאל הרווח ממנה (כשדוגמה טובה לכך היא שוק מטבעות הקריפטו). חוקיות זו פועלת גם בכיוון ההפוך - כשהסיכון בהשקעה נמוך, גם פוטנציאל הרווח שטמון בה נמוך. אג"ח של מדינות או של חברות גדולות ויציבות נחשבות להשקעה בטוחה יחסית, מכיוון שהגוף שערב להחזרת הכסף למשקיעים הוא גוף אמין, שהסבירות שלא יוכל לעמוד בחובותיו נמוכה מאוד. בהתאמה לסיכון הנמוך, המשקיעים גם מקבלים תשואה נמוכה באופן יחסי.

"מבחינה כלכלית טהורה, כל השקעה נושאת סיכון מסוים", אומרת נתניהו. "אם אני משקיעה במיזם כמו תחנת כוח, סוללות לרכבים או חברת תרופות, כל השקעה כרוכה בסיכונים שאופייניים לאותו שוק ספציפי. כשאנחנו מייצרים השקעה פיננסית בשוק שקשור בעולם ביולוגי, קיימים סיכונים מסוג אחר". לדבריה, הערכת הסיכונים הביולוגית היא תחום חדש ולא מוכר בעולם הערכת הסיכונים הפיננסית. "יש כאן פרמטרים לא מוכרים: אולי תהיה מחלה, בצורת, או השפעות של משבר אקלים. עבור מי שבאים לשים את הכסף יש חוסר וודאות מסוג שלא הכרנו".

גור קרנף לבן ואימו בגן החיות מונארטו, אדלייד, אוסטרליה. רויטרס
הקרן שווה את משקלה בזהב. קרנפים/רויטרס

כסף מתמחזר

הגישה העיקרית שננקטה עד היום בכל הנוגע לשימור חיות בסכנת הכחדה, ובמאבקים סביבתיים בכלל, היא של העברת כסף באופן ישיר לארגונים או לעמותות, על ידי תרומות או על ידי סיוע ממשלתי. בבסיס הגישה של הנפקת האג"ח עבור הקרנפים קיים עקרון כלכלי מעגלי יותר: בעוד מענק או תרומה הם חד-פעמיים, וכשהכסף מהם נגמר יש צורך במענקים ובסיוע נוספים, הרעיון ביוזמה החדשה הוא ליצור שימוש חוזר בכסף. "אנחנו קוראים לזה השקעה כלכלית בת-קיימא", אומרת נתניהו. "המגמה בעולם היום היא לנוע באופן מעגלי ולא באופן ליניארי, גם בהיבט הכלכלי וגם בהיבט הסביבתי, כי המשאבים מוגבלים". לדבריה, כיום, מדינות נוטות פחות ופחות לתת מענקים חד-פעמיים, ומעדיפות להעניק הלוואות בתנאים נוחים לעידוד השקעות שמיטיבות עם הסביבה.

יוזמת אג"ח הקרנפים יוצרת למעשה מצב שבו לצדדים שונים יש אינטרס משותף: גידול באוכלוסיית הקרנפים תשפר כמובן את מצבם של בעלי החיים עצמם, דרום אפריקה תהנה ממערכת אקולוגית יציבה יותר ואף צפויה להגדיל את הכנסותיה מתיירות ומהשקעות אחרות - ובמקביל, ציבור המשקיעים ייהנה מתשואה כספית על השקעתו. בנוסף, לאחר פרק הזמן המוגדר, הכסף יחזור למשקיעים, שעשויים להשקיע אותו מחדש בפרויקטים אחרים שמטרותיהם דומות - כך שהכסף יוכל לשמש שוב ושוב עבור מטרות סביבתיות.

הקפיטליזם - גלגל הצלה?

רבים יטענו שמאז שהגישה הקפיטליסטית התפתחה, אי שם במאה ה-19, הרצון האנוכי של בני-האדם ליצור רווח והון רבים יותר באים על חשבון הסביבה. אין ספק שבשם עשיית כסף אנשים פרטיים, חברות מסחריות ומדינות גורמים לנזקים עצומים לכדור הארץ. בעולם של ימינו הכסף הוא המנוע של הכול, אך כפי שפעמים רבות הוא יוצר פגיעה סביבתית, ייתכן שהוא גם זה שיכול לתקן את המצב.

דוגמה לכך היא הפנסיות שלנו, שאמורות לאפשר לנו לחיות בכבוד בעוד שנים רבות - אך למעשה, חלק גדול מהכספים שמופקדים בהן מושקעים בתעשיות ובחברות שמזהמות ופוגעות בסביבה, מה שעלול בפועל לפגוע בחיינו העתידיים. כבר כיום קיימת באירופה מגמה של הסטת השקעות של קרנות הפנסיה מתעשיות מזהמות אל עבר השקעות בתחומים ברי-קיימא, וגם בישראל מתנהלים בחודשים האחרונים דיונים בין המשרד להגנת הסביבה לבין רגולטורים פיננסיים בנוגע להחלת חובת דיווח על חברות גדולות ותאגידים לגבי ההשפעות הסביבתיות והחברתיות שנובעות מפעילותם, כך שציבור המשקיעים יהיה חשוף לאופי הפעילויות ולהיקף הכספים שמושקעים על ידם בפעילויות שמזהמות את הסביבה.

ימים יגידו אם הפיילוט של הקרנפים יביא לשינוי של ממש בשוק ההון ובמנגנונים הפיננסיים המוכרים לנו. ומי יודע - אולי הכסף, שיצר חלק גדול מהבעיות, יהיה זה שגם יפתור אותן.

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully