מתאגרף העבר חיים שפיר (וייספיש) הלך היום (שבת) לעולמו בגיל 92. שפיר, אלוף ישראל באגרוף במשך 17 שנה, היה לאגדה עוד בחייו ונכנס לספר השיאים של גינס, לאחר שאת הקרב האחרון בקריירה שלו, ב-17 במרץ 1979, ניהל מול בנו הבכור, אליקים בן ה-16. הקרב הסתיים בתיקו.
את 217 הקרבות שלו סיים שפיר עם מאזן של 204 ניצחונות, 11 הפסדים, שתי תוצאות תיקו, ועל פי הידוע, מעולם לא נוצח בנוק-אאוט מול יריב במשקלו. הוא ניצח יריבים בתחרויות בינלאומיות בארץ ובעולם, במהלכן ייצג את ישראל, וזכה מספר פעמים גם בתחרויות המכביה.
המתאגרף האגדי אף חינך דורי דורות של ספורטאים בקריות, בטכניון וברחבי הארץ, והמשיך לאמן עד גיל 70. שפיר-וייספיש סבל בשנים האחרונות ממחלה, שוב אושפז ביום שישי ובשבת בבוקר נפטר. הוא התאלמן ב-1994 והותיר אחריו ארבעה ילדים, 12 נכדים ו-11 נינים.
הלוויתו תתקיים מחר ב-11:30 בבית העלמין צור שלום.
"יותר מהכול אבא היה בעל לב ענק ועם נתינה אינסופית", אמר לוואלה!ספורט בנו עוז, תושב קרית מוצקין. "הוא החדיר לנו ובעצם לכל אלפי החניכים שלו ערכים, ובעיקר שקודם כל צריך להיות בנאדם. כמה שזה אירוני, הוא גידל אותנו על האגרוף אבל נגד אלימות. הגינות ויושר היו ה-א"ב שלו. בעצם כל הערכים הספורטיביים הטהורים".
בשנת 1942, כשהיה בן 13, הצטרף למועדון מכבי חיפה ובמקביל גם התגייס למחתרת אצ"ל ואף השתתף במספר פעולות באזור חיפה ובאזור המרכז, ביניהן המחנה הבריטי בקריה בתל אביב. לאחר ששמו הוזכר בין מבוקשי הבריטים, ברח לראש פינה ומשם המשיך לפעול. בין הפעולות הידועות בהן השתתף, פיצוץ תחנת רכבת חיפה מזרח וליל האווירונים, עת השמידו חלק ממטוסי חיל האוויר הבריטי בתל נוף. לדבריו, נרדף על ידי מנהיגי היישוב והוכה בידי אנשי ההגנה. אחרי קום המדינה הוא שירת בצה"ל כקצין ביחידת סילוק פצצות ואחר כך בהנדסה עד דרגת רס"ן, לפני שפרש מקבע בשנת 1981.