כשבועיים עברו מאז החלו להצטבר גושי הזפת בחופי ישראל ועד הודעתו אמש (רביעי) של המשרד להגנת הסביבה כי אותרה הספינה שאחראית לאסון האקולוגי. אולם למרות טענתה של השרה גילה גמליאל כי איראן עומדת מאחורי הזיהום שיצרה האונייה "אמרלד", שבבעלות לובית, יש מי שמטיל ספק בזדוניות המעשה, וטוען כי מדובר בתקלה.
האונייה היא מכלית נפט השטה תחת דגל פנמה, שעל פי רישומיה היא בבעלות "ליביאן אויל קרייר לימיטד", חברה לובית. לפני כן שטה בדגל מלטה. היא נבנתה ב-2002 בקוריאה והושקה בשם "גולדן סטאר", ומיד לאחר מכן קיבלה את השם "כיוס ספיריט". ב-2006 שינתה את שמה ל"איבן בטוטה".
צוות החקירה של המשרד להגנת הסביבה מסר כי גיבש את תמונת המצב הבאה: המכלית אמרלד היא ישנה, בת כ-19 שנה, ומשום כך אינה יכולה להתקבל בנמלי אירופה או ארצות הברית. היא נושאת עליה 112 אלף טונות נפט גולמי. במשרד אומרים כי בין 14 ל-18 בינואר היא טענה נפט בנמל במפרץ הפרסי שטרם נקבו בשמו, ומשם יצאה לדרכה לים התיכון, אותו לא פקדה בשמונה השנים האחרונות.
לקריאה נוספת
במסיבת העיתונאים שערכה גמליאל היא טענה בתוקף כי מדובר בפיגוע של "טרור סביבתי". אולם בשטח סקפטיים לגבי טענה זה. "כשמתחילים לנתח את הדברים זה לא נראה כאירוע טרור כלל", אמר לוואלה! אל"מ במיל' אורי דיסטניק, לשעבר מפקד שייטת 7.
"מהנתונים, כפי שהתפרסמו, מדובר באונייה שקרוב לוודאי נעה לכיוון אזור בניאס במרכז סוריה, עברה במים הכלכליים של מדינת ישראל שמבחינתה עוינים ובשליטת ישראל, כך שהיא יכולה להידרש לבדיקות", הוסיף. לדבריו, "אם הם מבריחים דלקים אז סביר שהם ינסו להיעלם מהרדאר וכל אמצעי גילוי אחר. לנו זה לא צריך להפריע לאתר ולבצע מעקב אחרי אונייה כזו כל עוד היא באיזור".
"להערכתי לא מדובר באירוע טרור", הוא הוסיף, "אם המטרה הייתה פיגוע טרור היא הייתה מן הסתם בורחת מיד אחרי שביצעה אותו, במקום להתמהמה כמעט שבועיים לפני ששוב תצטרך לשוב לבסיסה דרך המים הכלכליים של ישראל. גם 'פיגועון' היו עושים מן הסתם בדרך חזרה". עוד הוסיף דיסטניק כי "גם הכמות זניחה באופן יחסי, פחות מאחוז מתכולתה. אם היו רוצים לעשות פיגוע היו שופכים את כל מטענה למים. חוץ מזה, צריך הבנה גבוהה מאד וניטור של התנהגות מערכת אוקינוגרפית בים התיכון כדי להטיל כתם במקום אחד ולחזות לאן הוא יגיע".
אל"מ דיסטניק, שבעברו האזרחי כיהן כיו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל, הסביר כי "סביר הרבה יותר שקרתה לה תקלה שקורית לאוניות, או ששחררו דלק מאיזה צורך תפעולי". הוא ביקש להדגיש, "האירוע הזה חשף עד כמה מערכת הגנת הסביבה שלנו לא ערוכה למקרים מסוג זה. תקלות חמורות מאלה בסדרי גודל כבר היו בעולם, הנזק מוכר, ולצערי מדינת ישראל ערוכה במידה לא מספקת, לא בניטור ולא בסיכול זיהום כזה כמו שחווינו".
במשרד להגנת הסביבה טוענים כי מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית, עולה כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה. המכלית יצאה מאזור איראן כשאורותיה כבויים וללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי - י"א). לפני שהגיעה לתעלת סואץ המכלית הדליקה את המערכות, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסתה למים הכלכליים של ישראל כיבתה אותן.
לטענת המשרד, אירוע שפיכת הנפט הגולמי אירע ב-23 השעות בהן מכשיריה של האונייה היו כבויים, בין 1 ל-2 בפברואר, כשהיא משייטת צפונה בטווח של עשרות קילומטרים מחופי ישראל, אבל בתוך המים הכלכליים שלה. כשהגיעה לאזור סוריה היא הדליקה מחדש את המכשירים, שייטה בין 3 ל-14 בפברואר מול חופי המדינה ופרקה את כל הנפט הגולמי שהיה עליה לכלי שיט אחרים שהגיעו אליה במכשירים כבויים.
תיעוד מראה כי האונייה החלה בדרכה חזרה משם בשעות אחר הצהריים ב-14 בחודש. דיווחים אוטומטיים מעידים כי שוקע האונייה עלה מ-14.3 מ' בדרכה הלוך, המעיד על מטען של כ-700 אלף חביות, ל-8.5 מ' בדרכה חזור - אינדיקציה כי פרקה את מטען הנפט שלה.
בתוך כך, לוויינים אירופיים מצאו תיעוד של כתם שהופיע ב-5 בפברואר במרחק של כ-70 ק"מ מחופי ישראל, במיקום שיכול להיות משויך למכלית הזו. קיימת אפשרות כי מדובר בגלגול מוקדם של הכתם שהופיע ב-11 בחודש כ-50 ק"מ מול חופי ישראל, ושלפי המודלים היה מקור גושי הזפת שנחתו בחופי ישראל.
במשרד להגנת הסביבה מציינים כי בדיעבד התגלו בלוויינים עוד שני כתמים באזור שבו שהתה האונייה בין קפריסין לסוריה. האונייה שבה לאיראן באותה הדרך בה הגיעה, דרך המים הכלכליים של ישראל, עד שהגיעה לנמל במפרץ הפרסי שגם בשמו לא נקבו, ושם לדברי המשרד היא עוגנת גם כיום.
"בידי אף גורם לא היה מידע מוקדם על כתם חשוד שהוביל לאירוע, שהתגלה לראשונה רק עם נחיתת גושי הזפת בחופי ישראל ב-17 בפברואר", אומרים שוב במשרד להגנת הסביבה. "לכן, כל ניתוח האירועים הוא בדיעבד, באמצעות התחקות אחר נתוני הספינות וצילומי לוויינים".
מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, רני עמיר, הוביל את החקירה שניהל ראש צוות החקירה המיוחד, רמי פלג, יחד עם ניר לוינסקי החוקר הראשי, עו"ד יוני שמיר מהמשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, מעיין חיים ויואב רטנר מהיחידה הימית, בסיוע המכון לחקר ימים ואגמים וחברת Windward הישראלית, ובשילוב עם נתונים מסוכנויות זרות כמו NOAA האמריקאית ו-EMSA האירופית.
עמיר הודה כי אין לצוות החוקרים הוכחות "חותכות" למעורבות איראנית מכוונת, אלא ראיות נסיבתיות בלבד וכי ייתכן שמדובר בתקלה.
"המשרד להגנת הסביבה ביחד עם רשות הספנות והנמלים, ידאג כי מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבין-לאומית וכן יפנה למבטחים של המכלית אמרלד", הבטיחה השרה גמליאל, במסיבת עיתונאים שערכה לפני שעלו הטענות כי לא מדובר בפעולה מכוונת. לדבריה, "איראן מפעילה טרור לא רק על ידי ניסיון התחמשות בנשק גרעיני או על ידי ניסיון התבססות בגבולותינו. איראן מפעילה טרור על ידי פגיעה בסביבה".