וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עדן חסון ניסה. גם טונה ושפיטה ניסו. בסוף באה ריקי גל ומפגיזה

28.10.2020 / 8:33

האח הצעיר של אוסף הקאברים קצר יותר ומסעיר פחות, אך נהנה מכמה ליהוקים מפתיעים. בין היציאה של דנה אינטרנשיונל לשיעמומון של עדן חסון, מסתבר שכל מה שצריך זה לחבר להקת רוק עם זמרת ותיקה. עכשיו נשאלת רק שאלה אחת: למה בעצם אנחנו לא שומעים אותן יותר?

רבקה זוהר וישי לוי בגרסת כיסוי לשיר "זה קורה", שכתב והלחין שמוליק קראוס וביצע במקור אריק לביא. מתוך פרוייקט "צו השעה"/צילום סטילס: אורית פניני

פרק ב' של "צו השעה", אוסף הכיסויים המדובר, יצא לאור כמה שבועות אחרי אחיו הבכור, וככל הידוע לא צפוי לו חלק שלישי בעתיד הנראה לעין, אם כי אין לדעת. נזכיר כי הפרויקט נועד להעלות מודעות לצורך בחוק שיקבע את מעמדה של המוזיקה הישראלית, ועל הדרך מספק פרנסה לאמנים רבים, וככזה הוא מבורך. יחד עם זאת, ראוי לומר כי חלקו השני, המצומק יותר (20 שירים לעומת 28 בחלק הקודם) הוא גם מסעיר פחות מאחיו הבוגר יותר.

"צו שני" מחזק חלק מהמגמות שהפציעו בחלק הראשון, ומתקן אחרות. בראש ובראשונה, נדמה שהוא קצת יותר מגוון מבחינה ז'אנרית מבחינת המחדשים, אך פחות מבחינת הרפרטואר. מעט מאוד בחירות כאן מפתיעות. זוהר ארגוב ואריק איינשטיין זוכים כצפוי לגרסת כיסוי שלישית באוסף, יותר מכל אחד אחר. רוב השירים כאן הם להיטי ענק או שירים אייקוניים בסצינה שלהם במקור.

עניין נוסף: באלבום הזה יש יותר שיתופי פעולה בין אמנים מאשר בקודמו, עם ליהוקים שלעתים מפתיעים, ולעתים סתמיים. 14 מתוך ה-20 הם דואטים, אך רק מעטים מהם מרעננים. הפער בין הפוטנציאל על הנייר ובין הביצועים, השמרניים לרוב, מתסכל. בסופו של דבר, בין הרבה צעירים שהקליטו גרסאות משעממת למדי, הזמרים המבוגרים הם שגנבו את ההצגה.

יסמין מועלם וטונה מחקו את המטענים המדכדכים של "אור הירח", ויצאו ממנו עם שיר שמח משום מה, בעיבוד קצת תמוה; "רק החיים" של לאה שבת, שהאינטנסיביות היא חלק מהקסם שלו, קיבל אצל אבנר גדסי גרסה איטית איטית איטית

אז מה ביבול הפעם? הרבה דברים רגילים למדי, שלא זקוקים לדיון מעמיק. עדן חסון לא מוצא משהו חדש ב"ציפור מדבר" של אתניקס; מארינה מקסימיליאן ושמעון בוסקילה מתקשים להיכנס לנעליים הענקיות של שושנה דמארי ובועז שרעבי ב"לשיר איתך", שיר שקשה להפריד מהמבצעים המקוריים שלו; מאור אדרי ויתר על המרץ של "שקר החן והבל היופי" לטובת ביצוע חסר אנרגיה; יסמין מועלם וטונה מחקו את המטענים המדכדכים של "אור הירח", ויצאו ממנו עם שיר שמח משום מה, בעיבוד קצת תמוה; "רק החיים" של לאה שבת, שהאינטנסיביות היא חלק מהקסם שלו, קיבל אצל אבנר גדסי גרסה איטית איטית איטית; החידוש של התקווה 6 ועדן דרסו ל"מפנה מקום" לא מתעלה מעל לבינוניות; קרולינה חזרה יחד עם שי צברי פעם נוספת לזוהר ארגוב עם "היו זמנים", והתוצאה עשירה מבחינת ההפקה אך מעוררת פיהוק בסופו של דבר; מוטי טקה חבר לשפיטה ל"מה חשוב היום", ובעוד הוא נותן טייק חביב, כצפוי הדמות שלה היא זו שמשתלטת על השיר באופן בלתי נסבל.

ועוד: אסתר רדא וצוות "רבע לאפריקה", שהוציאו אלבום נחמד בקיץ, השתלטו על יציאה חביבה - "שלום עליכם" של בועז שרעבי ומתי כספי מסוף שנות ה-80 - הגם שהתוצאה קצת עוברת ליד; רונה קינן והילה רוח, שכמו כל זמרת רוק ישראלית בשני העשורים האחרונים השוו אותן בלי סוף לענבל פרלמוטר, בחרו שיר טעון במיוחד של סולנית המכשפות המנוחה - "חמדת אבות 2", שנכתב כתגובה לרצח רבין. המחווה נאה, ונדמה לי שעל במת הבארבי התוצאה הייתה יכולה להיות מצמררת, אבל כגרסת אולפן היא לא הולכת עד הסוף; כמו כן: הצימוד החלומי של כנסיית השכל ועמיר בניון קיבל לידיו את "תן לזמן ללכת" של חיים משה, והחזיר כדור שינה.

עוד בוואלה!

"אנחנו לא צריכים שר תרבות נחמד אלא כזה שיהפוך שולחן עבור האמנים"

לכתבה המלאה

הדרך מתמשכת

בינתיים, באגף החידושים המעניינים אפשר למצוא כמה יציאות מלהיבות יותר. הגרסה הבלתי צפויה של האוסף מגיעה מכיוון דנה אינטרנשיונל, שמעניקה ל"מקהלה עליזה" של חווה אלברשטיין טוויסט משעשע עם שחר חסון (!), BEMET, ואפילו אלברשטיין עצמה בהופעת אורח קצרצרה. אינטרנשיונל מקבלת הרבה נקודות על המקוריות וההשקעה - הגם שלא מדובר בביצוע מרהיב; מיכה שטרית, שמדי פעם נוטים לשכוח כמה הוא מבצע רוק נפלא, בחר לאתגר עם קצת תכנותים את "שיר דרך" של שלום חנוך, והתוצאה מהנה למדי; מרסדס בנד נותנים בראש עם "האיש שבקיר", מהשירים הישנים יותר באוסף (הגם שהוא זכור לרבים דווקא בביצוע של ברי סחרוף מתחילת שנות ה-90); רותם בר אור (האנג'לסי) ודניאלה ספקטור עשו מ"אל תפחד", מהשירים הכי יפים של אהוד בנאי, שיא ערש חולמני ומנחם; ומילים חמות מגיעות גם לישי לוי ורבקה זהר, צימוד מרגש של שני ענקים שיודעים משהו על דרך שמתמשכת, ומחזירים ביצוע חביב ל"זה קורה" של אריק לביא.

ניצחון הוותיקים

ומי המצטיינים? נדמה שארבעה שירים מתעלים על היתר. ראשית, שלומי שבן והקאמרטה הישראלית ירושלים מפיחים חיים בשיר קסום ונשכח - "השקר" הדרמטי והאפלולי של אורלי זילברשץ, מתוך "הקברט של מירנדה". גם בלי לשאת מטענים סמויים מדי, התוצאה פשוט יפהפייה, מזכירה שלחומרים האלה מגיע לצוף מחדש, ושאולי המטרה האמיתית של אוספים כאלה היא להציל פנינים כאלה מתוך השפע הבלתי נגמר.

שני ביצועים מיוחדים אחרים מגיעים מאותה פורמולה: חיבור בין להקת רוק לזמרת ותיקה. במקרה הראשון מדובר בחיבור, המשונה על פניו, בין רוקפור ואילנית. רוקפור היא להקה שמתמחה בפרשנויות לאריק איינשטיין ולמוזיקה של שנות ה-70, ואילו הכניסה של הקול של אילנית לתוך המרקם הזה יוצר אפקט מתעתע, שמחבר בין צלילים ישנים וחדשים - בין "שיר ישן נושן" ל-2020, ונשמע קצת כמו שני הדברים גם יחד. ממול מתחברים להם מוניקה סקס וריקי גל לחידוש מדויק של "תחנה סופית", הקלאסיקה של פורטיסחרוף, שמחמיא מאוד לכל המעורבים.

אחרונות חביבות, שלוקחות את זה בהליכה, הן חברות הרביעייה הבלתי נלאית - רבקה מיכאלי, תיקי דיין, חנה לסלאו ומיקי קם, שבבחירה משעשעת חידשו את שיר הנוסטלגיה האנטי-נוסטלגי "יכול להיות שזה נגמר", בטייק שהזכיר לרבים את גרסאות הכיסוי של הגלגול העכשווי של "זהו זה". העובדה שכל אחת מארבע המופלאות היא בעצמה גם שחקנית קומית מבריקה טוען באירוניה ובפיכחון כל התרפקות על מיתולוגיות, שהיו כאלה כבר לפני עשורים. הדובדבן שעל הקצפת: עיבוד קולי נהדר, והחליל של שם טוב לוי שחוזר לאחד מתפקידי הנגינה האייקוניים של המוזיקה הישראלית לדורותיה. במילה אחת: נפלא.

בסיכומו של דבר, קשה לצאת ממסקנה אחת חותכת מ"צו השעה", על שני חלקיו המלאים בשירים. ובכל זאת, שני דברים קופצים לעין במיוחד. ראשית: המעז מנצח. רוב הביצועים המעניינים באוסף הגיעו מחיבורים מפתיעים ובעיקר משירים ישנים ונשכחים, והאומץ לחבר בין אלו לאלו סיפק את מירב העניין. מי שנתקע על שיר מוכר מדי בעיבוד צפוי מדי - נתקע. שנית: דווקא בגלל שרוב הביצועים של המוזיקאים הוותיקים כל כך טובים, חייבים לתת את הדעת על המקום המועט שהם זוכים לו בימים רגילים. הם ראויים ליותר, לא רק בגלל עברם המפואר ולא משום צדקה - אלא מפני שיש להם המון מה לתת, ולא פעם זה מעניין ומקורי לא פחות משלל זמרים צעירים וצפויים. אם כבר, זהו לחלוטין צו השעה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully