השחקן והבמאי גדי צדקה רוכש את תיאטרון הצפון. התיאטרון, שהוחזק בידי מייסדיו איזה פלדמן וסמיון קזנסקי בני למעלה משמונים, העסיק 48 עובדים וצבר חובות של 11 מיליון שקלים. עם פרוץ מגפת הקורונה הוצאו 45 מהם לחל"ת.
"גם ערב פרוץ מגפת הקורונה היה מצבו של התיאטרון לא מן המשופרים בלשון המעטה", מסרו הבעלים לבית המשפט תוך שציינו כי עם פרוץ המגיפה הלך והעמיק הגרעון בו היה מצוי התיאטרון. הם הזכירו כי החולה המאומתת הראשונה באזור הקריות נכחה בהצגה באולם התיאטרון אשר בעקבות האירוע שלח הודעות עליו לכל מנוייו. עוד הזכירו כי מקור חלק מהגירעון העמוק בו מצוי התיאטרון השוכן בקרית חיים הינו הקמת היכל התיאטרון בקרית מוצקין, אשר בניגוד לתיאטרון הצפון המאוגד כחברה בע"מ, נהנה מתקציבי עירייה ותקציבי משרד התרבות. "הסבסוד ממנו מהנה באמצעות תקציב משמעותי מעיריית קריית מוצקין אפשר לו להתחרות באופן אגרסיבי ע"י הורדת מחיר המנויים באופן משמעותי", ציינו.
לדברי עורכי הדין איתי פריימן ורועי ספיבק שייצגו את תיאטרון הצפון, כשפנתה המנכ"לית לבקשות סיוע מתקציב בסך 200 מיליון שקלים שהעמיד משרד התרבות היא נענתה כי תיאטרון הצפון שאינו מפיק הצגות אינו נכנס בגדר התרבות המתוקצבת. כך גם כשניסתה לקבל סיוע מתוך 40 מיליון ש"ח שהקצה המשרד לסיוע להיכלי תרבות שהקצה המשרד הרשויות המקומיות, נענתה כי הוא יועד לתיאטרון חיפה. סיוע ממשרד האומר בסך 400 אלף שקלים סורב בטענה כי התיאטרון אמנם חברה בע"מ אך מוגדר לצרכי מע"מ כמלכ"ר. לבסוף ולאחר מאמצים בלתי נלאים, נאןתו הגורמים המטפלים במשרד האוצר לאשר לתיאטרון סיוע בסך 150 אלף שקלים, ואולם זה בושש לבוא.
צדקה ישלם 2,635,000 שקל לרכישת התיאטרון, מתוכם 1,535,000 בתוך תשעים יום והיתרה בסך 1,100,00 שקל ב-5 תשלומים שנתיים עוקבים של 220 אלף שקל, שהראשון שבהם יבוצע 12 חדשים מהסרת מגבלות הקורונה. "זה אירוע מאד מרגש עבורנו", אמר צדקה בדיון בית המשפט וסיפר על פגישתו עם עובדי התיאטרון, "השמחה וההתרגשות שלהם לאור העובדה שמקום העבודה שלהם הולך להשתקם, וזה היה מעל ומעבר למה שניתן לתאר, עד לרמה של דמעות, של בכי שמחה". הוא הוסיף: "אני נמצא עם זוגתי היקרה שהיא זו שדחפה אותי לפעולה הזו והקימה איתי את התיאטרון העברי לפני 10 שנים, שמצליח ומופיעה בכל רחבי מדינת ישראל. הקהל שם מכיר אותנו ומצפה ומייחל להגעתנו".
הוא התחייב להציע ל-60% מעובדי התיאטרון להיות מועסקים בתיאטרון העברי. למנויי תיאטרון הצפון ולרוכשי הכרטיסים הוא התחייב להציע את אותו מספר הצגות שנרכשו על ידם, באותם מקומות באולם שנרכשו על ידם, וככל שלא נרכשו מקומות ספציפיים, לתת למנויים ולרוכשי הכרטיסים זכות קדימה לבחור מקום על פי שיקול דעתם ורצונם, בתקופה של שנתיים ימים לאחר הסרה מלאה של מגבלות הקורונה.
לרכישת התיאטרון הוגשו חמש הצעות מטעם חמש קבוצות שונות. "התברר באופן מוחלט כי הצעתו של מר צדקה הייתה ההצעה הגבוהה והעדיפה ביותר הן בהיבט של המשך פעילות התיאטרון, הן בהיבט התמורה הכספית לנושים, הן בהיבט של ההשקעה הנדרשת בשיפוץ ההיכל, הן בהיבט של פתרון תעסוקתי לעובדים והן במיוחד במתווה ההצעה למנויים ולרוכשי הכרטיסים", קבעה השופטת בטינה טאובר שאישרה את העסקה לנאמן עו"ד רון חכים שמונה לעניין בחודש יולי.
"התיאטרון העברי חיפש בית", מסביר צדקה לוואלה!NEWS את המהלך, "הקורונה הכריחה את הבעלים הקודמים לסיים את בעלותם עקב גילם המתקדם, שניהם באזור גיל ה-84. תום עידן הקורונה הוא רק שאלה של זמן, ובינתיים אנו נערכים ליום שאחרי, שבוא יבוא בקרוב. אני ראיתי בזה הזדמנות לבית מסודר וקבוע לתיאטרון העברי שהוא תיאטרון רפרטוארי מאד מצליח בשנים האחרונות, וניתמך על ידי מדינת ישראל". לדבריו, "בתיאטרון הצפון מנויים כ-21,000 צופים, והוא מהווה מרכז תרבותי אדיר ובעל שם בכל אזור הצפון. זהו אולם התיאטרון הכי גדול במדינת ישראל, עם כמות המנויים והצופים הכי גדולה במדינת ישראל, וככזה אין ראוי ממנו להיות ביתו של התיאטרון העברי". צדקה מבטיח: "אנו נקים במקום גם בית ספר מקצועי לתיאטרון אשר ישרת את כל צפון המדינה כי נכון להיום ניתן ללמוד תיאטרון מקצועי רק במרכז, ובוגריו יקלטו כשחקנים בתיאטרון העברי. בהיותי במאי שחקן מחזאי ומנהל אומנותי אני צופה לו עתיד מזהיר מייד עם תום עידן הקורונה".