נציב הביקורת על מערך התביעה, השופט בדימוס דוד רוזן, קבע היום (רביעי) כי לא נפל פגם בהתנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, סביב מינוי ממלא מקום פרקליט מדינה. "בין אם שר המשפטים נדרש לשמוע את עמדתו של היועמ"ש במינוי ממלא מקום למשרת פרקליט המדינה ובין אם לאו, לא מצאתי כל פגם בעובדה שהיועמ"ש התעקש להביע את עמדתו בנושא, שנדחתה פעמיים על ידי השר אוחנה (במינויה של עו"ד אולי בן ארי גינזבורג ומינויו של עו"ד דן אלדד)", מסר רוזן.
מי שהגיש את התלונה לרוזן הוא פרופ' אלישע האס, בשם "חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי". בתלונה נטען כי מנדלבליט פעל שלא כדין כש"ניסה להכתיב לשר המשפטים דאז, עו"ד אמיר אוחנה, בלי שום בסיס בחוק, מועמד משלו לתפקיד ממלא המקום". עוד נטען כי מנדלבליט התנהל באופן לא תקין כשלקח לעצמו את סמכויות פרקליט המדינה לאחר סיום כהונת ממלא המקום שבחר אוחנה, עו"ד דן אלדד. לבסוף הוסיפו המתלוננים כי הדברים חמורים יותר בשל החשדות שעלו לאחרונה, לדבריהם, הנוגעים להתנהלות מנדלבליט בפרשת הרפז.
רוזן בחן את הדברים לאחר ששמע את תגובתם הן של ד"ר גיל לימון, עוזרו הבכיר של מנדלבליט, והן של דן אלדד. הוא החליט לדחות את התלונה כמעט לחלוטין. הנציב ציין שבג"ץ כבר דן בנושא נטילת הסמכויות של פרקליט המדינה על ידי מנדלבליט, וקיבל את עמדת היועמ"ש לפיה מדובר בפתרון ביניים שמתאפשר משום שרוב סמכויות פרקליט המדינה ממילא נגזרות מסמכות היועמ"ש.
עוד בוואלה!
רוזן כתב כי לא מצא לנכון לעסוק בהתנהלותו של מנדלבליט, שכאמור כבר נידונה בבג"ץ, אך כתב כי מצב הדברים אכן עלול לעורר קושי - למשל במצב בו פרקליט המדינה עלול להידרש לחומר חקירה הנוגע ליועמ"ש. לפיכך, המליץ רוזן לשקול שינוי של החוק, כך שיורה כי אם תתפנה משרת פרקליט המדינה, או שייבצר מפרקליט המדינה למלא את תפקידו, ישמש אחד המשנים לפרקליט המדינה כמחליפו.
החלטתו של רוזן אף דחתה את הטענות בנוגע להתנהלותו של מנדלבליט סביב בחירת ממלא מקומו של שי ניצן, אז טען כי יש מניעה משפטית למנות מועמד שלא יהיה מקובל עליו. "סבורני כי במקרים בהם סבור היועמ"ש, כראש התביעה הכללית, כי שר המשפטים מתכוון למנות אדם שמסיבה כזו או אחרת אינו מתאים למילוי התפקיד, מחובתו להציף עניין זה בפני השר ובהקדם האפשרי".
בהתייחס לטענות הנוגעות להתנהלותו של מנדלבליט בפרשת הרפז, רוזן ציין כי כבר דן בהן במסגרת תלונה אחרת - ודחה את הטענה לפיה קיימים חשדות לשיבוש חקירה על ידו. הוא הוסיף כי באותה החלטה ציין שהיה על הפרקליטות לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה ולא להשאירו פתוח ללא ציון עילת הסגירה. אך עם זאת, טען כי מדובר "בכשל הרובץ על כתפי פרקליטות המדינה, ואין לזקוף אותו, ולו בשמץ, לחובתו של ד"ר מנדלבליט".