וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

90 מילים טובות על "טהרן", ועוד אלף מילים רעות על הפרק האחרון לעונה

28.7.2020 / 8:51

עסקת המיליונים עם אפל גרמה לישראלים לאמץ ללבם את "טהרן" עוד לפני שראו פרק אחד. חווית הצפייה בסדרה הפכה לאירוע לאומי כמעט. בתוך כל זה, כמעט לא נעים להגיד עליה משהו רע בלי לפגוע ברגשות האומה. אל תדאגו, עשינו את זה בכל זאת. בלוג המעקב, הפרק האחרון לעונה

פרומו "טהרן" עונה 1 פרק שמיני ואחרון/כאן 11

אנחנו אוהבים לראות את נטע ברזילי כובשת את אירופה, אנחנו מספרים לנהג המונית בחו"ל ש"ווייז" זו חברה ישראלית, ואנחנו צוחקים בנימוס גם מבדיחות הקרש הכי בנאליות של גל גדות בתכניות לייט נייט אמריקניות. זו סוג של גאווה ששמורה למקום קטן כמו ישראל. דיוויד בלאט אמנם הגזים כשאמר אחרי משחק NBA שהוא נותן לשבעה מיליון ישראלים סיבה להתעורר בשש בבוקר, אבל זה עדיין משפט שלא יכול להיאמר על אף אומה אחרת. ישראלים באמת התעוררו באמצע הלילה כדי לראות את בלאט מאמן או את עומרי כספי יושב על הספסל. ישראלים אפילו צפו, מרצונם החופשי, בליגה הסינית בכדורגל בשביל לעקוב אחרי מניין השערים של ערן זהבי.

זו לא רק קרתנות מביכה. הגאווה הישראלית היא משהו שטבוע עמוק בקוד הגנטי שלנו, כשלצדה מצויה עדיין ענווה מיושנת, שמתרפסת בפני שמות בינלאומיים גדולים, כאילו שהעולם לא עבר תהליך גלובליזציה שהפך את העולם למקום הרבה יותר קטן. האזרח הבריטי הממוצע לא מתרגש כשהוא מגלה שלל של סדרות בריטיות בנטפליקס, בדיוק כמו האזרח השוודי או הדני. בישראל שידרו קטעים מ"בוראט" במהדורות החדשות בגלל שסשה ברון כהן זרק מילים בעברית במהלך הסרט. בתוך המציאות הזאת, "טהרן" הפכה למקור לגאווה עוד לפני ששודר פרק אחד שלה. הפרסום לפיו אפל (אלה שעושים את האייפון! וואו!) רכשה את הסדרה לשידור ברשת הסטרימינג שלה, הפכה לחגיגה תקשורתית וציבורית. הלו, זו סדרה שפותחה בשידור הציבורי, זה מהכסף שלנו, תנו לחגוג.

השילוב של כל המרכיבים האלה יחד הפך את "טהרן" למנה שממשיכים לאכול, פשוט כי לא נעים להגיד שהיא לא טעימה. התחושה היא שמדובר בנכס לאומי. אנשים רגישים כלפי הסדרה בצורה מוגזמת. להגיד שהמשחק של השחקנית הראשית בסדרה בינוני ומטה, למשל, זה קצת כמו להגיד שהלחן של "התקווה" די משעמם. לציין שהעלילה מטופשת, התסריט לא עקבי והטוויסטים שקופים זה בערך כמו להתערטל בעירום חלקי על סמל המדינה. להגיד שיחסית לסדרה ישראלית היא איכותית אבל יש עשרות סדרות טובות יותר בז'אנר שלה שזמינות כרגע לצפייה בישראל זו כבר בגידה לכל דבר.

אז לרגל סיכום הפרק האחרון של העונה הראשונה שכולנו כל כך רוצים לאהוב, נפתח במחמאות. ראשית, הסדרה נגמרה בזמן. טוויסט רדף טוויסט בפרק האחרון, והסדרה השאירה אותנו עם סצנת סיום פתוחה שיכולה לקחת את הסדרה לאינספור כיוונים חדשים. תצוגת המשחק של שון טאוב בתור כמאלי היא אחת המרשימות שהוצגו אי פעם בסדרת טלוויזיה ישראלית, לא פחות. בכלל, השימוש בשחקנים איראניים לצד ישראלים ילידי איראן (אסתי ירושלמי, אלכס נאקי) נותן לסדרה תחושה מאוד אותנטית - השפה הפרסית הופכת לדמות מרכזית בסדרה, וקשה לא להתאהב בה אפילו בלי להבין מילה. ויש כמובן את סיפור האהבה של מילאד ותמר, שנשארים נאמנים לעצמם, תוך כדי התמסרות לרומנטיקה הבלתי אפשרית.


מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

טהרן - פרק 8 (אחרון לעונה 1). כאן 11, צילום מסך
הו?! הו דאזנט וונט טו וור דה ריבון?! לירז צ'רכי בתור יעל ב"טהרן"/צילום מסך, כאן 11

היה רע לתפארת

זהו, עכשיו אם קשה לכם עם ביקורת בונה, אתם יכולים לעזוב עם טעם טוב על השפתיים. אם לא. בואו נתחיל עם קצת אמת. ראשית, הסדרה נגמרה בזמן. טוויסט מפתיע רדף טוויסט שקוף ולהפך בפרק האחרון שיכול היה להגיע הרבה קודם, על חשבון כיווני עלילה מיותרים ובעיקר משעממים שמשכו את הסדרה לשווא. והסדרה השאירה אותנו עם סצנת סיום פתוחה, שיכולה לגרור את הסדרה לאינספור כיוונים חדשים, וזה מטופש מאוד. כל הפואנטה של העונה הייתה לבנות את המתח לקראת התקיפה בכור הגרעיני האיראני, וההחלטה לסיים את העונה תוך כדי כישלון התקיפה היה אנטי קליימקס מפואר. תצוגת המשחק של שון טאוב בתור כמאלי הוא אחד הטובים שהוצגו אי פעם בסדרת טלוויזיה ישראלית, לא פחות, וזה רק מדגיש כמה השחקנים שלצדו נתנו הופעה בלתי מרשימה בעליל. הדיאלוג בפרק האחרון בין יעל לתמר היה מופת של כתיבה בינונית וביצוע בלתי משכנע, על סף החובבני. בכלל, השימוש בשחקנים איראניים לצד ישראלים ילידי איראן (אסתי ירושלמי, אלכס נאקי) נותן לסדרה תחושה מאוד אותנטית - השפה הפרסית הופכת לדמות מרכזית בסדרה, אז איך זה שבלי שום סיבה אנחנו שומעים כל כך הרבה אנגלית ללא שום היגיון? ויש כמובן את סיפור האהבה של מילאד ותמר, אחד המגוחכים והבלתי אמינים שהוצגו בז'אנר הזה של מרגלת שמתאהבת במקור ולהפך.

כמובן שבשלב זה יתחילו המעריצים לזעוק שאפשר ליהנות גם מסדרה חסרת היגיון עם חורים בעלילה, מה שנכון, לא כל סדרה מחויבת לאותנטיות של "הסמויה", וטוב שכך. ואכן יש כל מיני רגעים בלתי אמינים כאלה שאפשר לוותר עליהם. ברשת התבדחו על ההגעה המהירה של יעל לטהרן מתל אביב בתוך יממה, לעומת המסע המסובך והמסורבל של תמר בפרק הראשון באותו מסלול ממש. אפשר גם לשאול איפה היו כל הסוכנים הרדומים שהצטרפו למאבק המזוין של יעל ברחובות טהרן בזמן שתמר הסתבכה שם מיום ליום. אבל מדובר בזוטות. לעומת זאת, כשהטוויסטים שבונים את המתח של הסדרה חסרי כל היגיון, זה כבר לא נעים לצפייה.

וכן, ראוי לציין שרמת המתח קפצה מדרגה בפרק הסיום, וזה בהחלט היה נחמד. יעל שלפה אקדח על תמר, ששלפה אקדח על כמאלי, ששלף אקדח על יעל. התיקו המקסיקני (או ליתר דיוק, האיראני) נשבר בזכות תזכורת לאנושיות של כמאלי, שהשאיר בחיים את אביה של תמר בפרק הקודם. דמותו של כמאלי היא לא רק הכי אנושית ומורכבת בסדרה, היא גם הכי מעניינת. הסצנות איתו עולות ברמתן על כל השאר, ודי בקלות.

עוד בוואלה!

משחק הפוקר של "טהרן" הגיע לשיא, ובשבוע הבא בשעה הזאת כבר נדע אם מדובר בבלוף

לכתבה המלאה
טהרן - פרק 8 (אחרון לעונה 1). כאן 11, צילום מסך
נו יופי, למדו מילה חדשה, אנרכיסטים. טוב שלא האשמת אותם על הדרך בעשיית צרכים בחצרות/צילום מסך, כאן 11

חזרה לטוויסטים חסרי הפואנטה: אם יעל היא בעצם סוכנת איראנית שחדרה לתוך קהיליית המודיעין הישראלית, למה בעצם ממדרים את פראז כמאלי מהעניין? אם מפקדו הישיר של כמאלי יודע ממקור ראשון שאשתו של פראז נחטפה על ידי המוסד, מדוע הוא צריך להשעות אותו? למה לשלוח אותו לעשות פעולות נקם אישיות שמסכנות את המשימה במקום לשתף איתו פעולה? המחיר של זה היה אובדן של סוכנת נדירה, כזאת שגדלה באיראן עד גיל 15 ואומנה להיות סוכנת כפולה בתוך אמ"ן, איזה בזבוז. ובכלל, אם המטרה של האיראנים הייתה כל הזמן לגרום לתמר להצליח במשימה שלה, רק כדי לסכל את הפעולה של חיל האוויר הישראלי, למה בעצם היינו צריכים את כל שמונת הפרקים האלה? למה הם לא נתנו לה להצליח במשימה שלה כבר בניסיון הראשון?

וכן, ברגע שהזהות שלה נחשפה, סיפור האהבה של מילאד ותמר פשוט הפך לרצף של קלישאות בלתי אמינות. הבחירה שלה לסרב פקודה (שוב!) ולתת למילאד לברוח מתוך מתקן מסווג ששורץ חיילים של משמרות המהפכה בזמן שנעשות בו פעולות ביון ישראליות מסוכנות היא הפקרות של התסריט כמעט כמו הפקרות של תמר. ההחלטה לסיים את העונה עם איחוד של הזוג הרומנטי כאילו מרמז שיש עוד מה להציג שם, אבל אין. לרגע היה נדמה שהסדרה תמשיך את המסורת של נאהבים ששרים אחד לשני שירים, ולפתע תמר הייתה מתחילה לשיר למילאד את מילותיו המפורסמות של אלכסנדר פן: "כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת, אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות".

אז זהו, רגע לפני שנפרד לפחות עד העונה הבאה, נחלק כמה פרסים:

פרס הרגע הכי מצחיק של העונה: סוכן מוסד בעל זהות בדויה איראנית נוסע ברכב מרצדס שחור עם לוגו שחור ובולט של עיט עליו, גם אחרי שהשתמש באותו הרכב כדי לרצוח אזרח איראני באזור מאובטח ומצולם.

פרס הרגע הכי מטומטם של העונה: חברתה הטובה של ז'ילה לא מזהה שהיא מדברת עם אישה אחרת לחלוטין, עם מבטא אחר לחלוטין, בגלל שיש לה פלסטר על האף.

פרס הדמות המיותרת של העונה: עלי, החייל הנאמן של כמאלי. ברצינות שאפשר היה לוותר על כל הסצנות איתו והסדרה הייתה נשארת בדיוק אותו הדבר.

פרס הרגע הכי "די נו" של העונה: השומרים במתקן המאובטח לא שמים לב שאחד החיילים הוא בעצם אישה יפה עם זקן מלאכותי מאוד בולט.

טהרן - פרק 8 (אחרון לעונה 1). כאן 11, צילום מסך
די נו. ניב סולטן משחקת באפליקציה הרוסית "איך היית נראית בתור גבר"/צילום מסך, כאן 11

פרס הרגע הכי אקטואלי בלי להתכוון של העונה: בכיר במשמרות המהפכה טוען שישראלים לא מתעסקים עם אנרכיסטים. יאללה יאללה, עוד שופר של בלפור!

פרס הרגע הכי "לא היה לנו תקציב לסצנת אקשן אמיתית" של העונה: ראש המוסד מנשה נוי מפספס את סיכול הפעולה הקרקעית בגלל שבדיוק הכין לעצמו קפה שחור בלי סוכר.

פרס הרגע הכי פרסי של העונה בדרמה: מלחמת הקרב מגע של תמר וקארים, באמצעות צלחות אורז מסורתיות.

פרס הרגע הכי פרסי של השנה בקומדיה: חדר המלחמה של משמרות המהפכה, שנראה בדיוק כמו כל חדר מלחמה שראינו בסרטים אמריקניים, פשוט עם מלא שטיחים פרסיים באמצע החדר.

טהרן - פרק 8 (אחרון לעונה 1). כאן 11, צילום מסך
הוא לא מת, הוא לא מת, הוא לא מת, הוא לא מת. שון טאוב האליל בתור פראז כמאלי/צילום מסך, כאן 11

פרס הרגע הכי פאק באמינות של העונה: תמר מטיילת בתוך חוות השרתים כשסביבה מצלמות, ומדברת עם המפעילה שלה - בעברית! בפאקינג עברית!!!!!!!11111111111111111111111

פרס הרגע הכי כיפי של העונה: הרגע שאתה מבין שתמר שכחה להרוג את כמאלי, ושון טאוב האליל יחזור בעונה השנייה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully