הממשלה תטיל סגר מידי - ללא אישור הכנסת: עושים סדר בחוק הקורונה | מדריך

חוק הקורונה הגדול אושר הלילה (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית, לאחר שבועות ארוכים של דיונים ושיח ציבורי ער במיוחד. החוק השנוי במחלוקת נועד להעניק לממשלה כלים מוסדרים למאבק בהתפשטות המגיפה, במקום התקנות לשעת חירום שהופעלו בגל התחלואה הראשון, בעת כהונתה של ממשלת המעבר. מה קובע החוק? הנה ההסבר המפורט.

החוק מקנה לממשלה סמכויות חירום להתמודדות עם מגיפת הקורונה. בין היתר, החוק מסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל התפשטות הנגיף, ובשל כך להטיל מגבלות על פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי באמצעות תקנות שיאושרו בממשלה ובכנסת. החוק נכנס לתוקף עם אישורו למשך כשנה, עד חודש יוני 2021.

לחוק יש השפעה אדירה על חיי האזרחים בישראל במרחב הציבורי והפרטי. הוא מסמיך את הממשלה לקבוע בתקופת הקורונה מגבלות על התנהלותו של הפרט - בבית מגוריו או ברכבו הפרטי - וגם במרחב הציבורי, כמו בבתי עסק, פעילויות, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה ותחבורה ציבורית.

מרגע שאישרה הממשלה את ההגבלות, לכנסת תהיה למשך 24 שעות סמכות לאשרר או לבטל את החלטותיה, אלא אם מדובר במקרים דחופים, אז לממשלה תהיה אפשרות לאשר מיידית את ההגבלות ולקבל אישור בדיעבד מהכנסת. עם זאת, בנוסח שאושר לא נקבעה הגדרה למקרים דחופים. אם אחת מוועדות הכנסת לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות, התקנות ייכנסו לתוקף, והיא תוכל לאשר או לבטל אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות. אם גם אחרי תקופת זמן זו הוועדה לא קיבלה החלטה, התקנות יובאו לאישור מליאת הכנסת.

עם תחילת התפשטות נגיף הקורונה, התמודד משרד הבריאות עם ההדבקה בצווים שניתנו מכוח פקודת בריאות העם ובייחוד צו הבידוד ל-14 יום לכל השבים מחו"ל ולכל מי שהיה במגע הדוק עם חולה. הצו קבע גם הגבלות על התקהלויות ועל פעילות של מקומות שונים, שמתעדכנות בהתאם להתפשטות הנגיף.

עם העלייה המתמדת בהיקף הנדבקים, נוצר צורך חיוני לקבוע הסדרים רחבי היקף. צורך דחוף זה, יחד עם היעדר האפשרות לפנות לרשות המחוקקת בשל תקופת הבחירות לכנסת ה-23 וימי תחילת כהונתה, הביא לכך שהממשלה עיגנה עד כה את ההסדרים בתקנות שעת חירום. עם זאת, חוק יסוד: הממשלה מגביל את תוקף מרבית התקנות לשעת חירום לשלושה חודשים, ולכן האריכה הכנסת את תוקפן בחקיקה ל-45 ימים, כדי לאפשר את השלמת חקיקת "חוק הקורונה הגדול" שמסדיר כעת את תוקפן לזמן ממושך.

אחד הסעיפים השנויים במחלוקת הוא זה שמאפשר לממשלה להטיל מגבלות על המרחב הציבורי והפרטי בתקופת קורונה מבלי לקבל אישור מראש מהכנסת. לפי החוק, התקנות ייכנסו לתוקף רק כעבור 24 שעות שבמהלכן ועדות הכנסת יוכלו להתכנס ולהחליט אם לאשרר או לבטל אותן. אלא שהממשלה הכניסה לחוק סעיף המאפשר לה לעקוף את הכנסת וליישם באופן מיידי תקנות "בהתקיים דחיפות". לכנסת תהיה אפשרות בדיעבד לבטל או לאשר את התקנות, אבל הדיון בכך יתקיים רק לאחר שהן כבר נכנסו לתוקפן.

מרגע שאושר החוק, תחל תקופת מעבר של שבועיים שבמהלכה הממשלה תגבש תקנות שיותקנו מכוחו, ובסיומה יפקעו התקנות לשעת חירום שהוארכו בחוקים בחודש האחרון. התקנות ייכנסו למעשה לתוקף ב-10 באוגוסט, כשתוקפן לא יעלה על 28 ימים - ובמקרה של הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי יפוגו תוך 14 ימים לכל היותר. הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות ובלבד שההכרזה על מצב החירום בתוקף.

לפי החוק, הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה. במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מיידי גם בטרם פרסומה ברשומות. כבר ברגע אישור החוק יוכרז מצב חירום שתוקפו 45 יום, והממשלה, באישור ועדת החוקה בכנסת, רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד פקיעת החוק ביוני 2021. לכנסת תהיה סמכות לבטל את ההכרזה והממשלה תהיה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.

לכנסת תהיה אפשרות לפקח על התקנות כך שהן לא ייכנסו לתוקף באופן מיידי, אלא יועברו קודם לדיון באחת מוועדות הכנסת, למשך יממה בלבד. רק אם הוועדה לא התכנסה, התקנות ייכנסו לתוקף מיד, ולוועדה תהיה אפשרות לדון בהן לתקופה של שבוע או שבועיים.

הסמכות לאשר את התקנות שתאשר הממשלה תעבור מוועדת הקורונה לארבע ועדות - החוקה, החינוך, העבודה והרווחה והכלכלה. החלטה על הגבלת פעילות מוסדות חינוך למשל, תתקבל בוועדת החינוך של הכנסת, ואילו החלטה על הגבלת פעילות מסגרות רווחה תתקבל בוועדת העבודה והרווחה, כשהפירוט לגבי השיוך מופיע בחוק. לפי דרישת חברי ועדת החוקה, שגיבשו את נוסח החוק הסופי, על שולחן הוועדות בכנסת יונחו התקנות ואיתן התשתית העובדתית שעמדה בפני הממשלה קודם התקנתן - נתונים או מידע.

כן. ועדת הקורונה לא מופיעה ברשימת הוועדות שתפקידן לאשר את תקנות החירום שתגבש הממשלה. היעלמותה של הוועדה מהרשימה מגיעה על רקע החלטתה לבטל שורה של צווי חירום שגיבשה הממשלה בימים האחרונים, והחשש שלא תאשר צווים דומים בעתיד. רוב הוועדות שפורטו בחוק נהנות מרוב יציב של הקואליציה, והממשלה ובראשותה נתניהו סבורים כי יוכלו לאשר בהן את התקנות ללא קשיים. הוועדה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון (הליכוד) צפויה להפוך לגוף דיון בלבד, ללא סמכויות של ממש.