ערפאת להורים השכולים הישראלים: "אנחנו חיים על האדמה ביחד"

מאת הלית לוי

בנו של יצחק פרנקנטל, אריק, נחטף ביולי 1994 לעזה, שם נרצח. בנו של נזי קאדור, נהרג בפיגוע בבית ליד, כמו גם בנו של רוני הירשנזון. בנו השני של הירשנזון שם קץ לחייו לאחר שחברו הטוב, דוד בירי, נהרג בפיגוע בצומת נצרים, עם תחילת המהומות. פרנקנטל, קאדור והירשנזון הם רק שלושה אבות, מתוך 12 נציגי 'חוג המשפחות השכולות בעד השלום', שעשו דרכם אתמול לעזה, לפגישה מיוחדת עם הראיס, יאסר ערפאת.

"באנו לכאן כדי לבקש ולדרוש גם ממך וגם מראש הממשלה ברק לשבת ביחד ולעשות שלום למען הילדים שלכם ושלנו. איבדנו את ילדינו ובשם הכאב הנוראי אנו אומרים: מספיק, מספיק!", כך במלים נרגשות אלו של פרנקנטל, נפתחה הפגישה בלשכתו של ערפאת על חוף ימה של עזה.

הם הגיעו לפגישה נרגשים, חדורי אמונה. על פי השקפת עולמם, מדינת ישראל נמצאת ברגעי הכרעה בין תקוות השלום לסכנת המלחמה. עזה מקבלת את פניהם בשקט, אולי בשקט מדי. שום דבר יוצא דופן, מלבד האבטחה הקפדנית. עשרות עיתונאים, מקומיים וזרים, מחכים למשלחת הישראלית. ערפאת מחכה להם בלשכתו.

קודם לכן, עוצרים בבית האסיר הפלסטיני, הקרוי על שמו של בכיר בפתח שחוסל על ידי ישראל. על הקירות תמונות של חיילי צה"ל, פעם מכים, פעם רודפים צעיר פלסטיני. אחר כך נכנסים לאולם התצוגה. עבודות יד של אסירים פלסטינים. חלקם כותבים שירה ויומנים על מחברות "כיתה א" מקרטון חום. עובדי הבניין מגיעים לאולם, להסתכל על הישראלים. אחרי שעה נשבר הקרח. למרות חג הרמדאן האורחים היהודים מקבלים מיץ תפוזים. אולי יש תקווה.

מגיעים ללשכתו של הראיס. בכניסה מבקשים אנשי הביטחון את הפלאפונים, עניין של חוסר קליטה או ביטחון. שטיחים פרוסים על הרצפה, חליפות יקרות מעטרות את אנשי הלשכה. ערפאת מוקף בקצינים ובאנשי לשכתו. מי שמכיר אותו העיד כי הוא התרגש. "אנחנו חיים על האדמה ביחד, חשוב שתהיה שותפות, שתקום על יחסים של שיתוף ואמונה", הוא אומר. "הגעתכם לפה מייצגת דבר חשוב מאד ואני מודה לכם על זה. צריך לדבר בגלוי על הבעיות למען הבאת השלום, שייטיב עם כל הדורות, שלכם ושלנו".

הראיס מדבר, הישאם עבד'ל ראזק מתרגם. ראזק, הממונה על האסירים הפלסטינים בישראל, שישב בעצמו 21 שנים בכלא הישראלי, הוא השותף העיקרי של הפורום בשטחי הרשות. הוא מסייע להם לארגן את המפגשים כמו זה שהתקיים היום. לוואלה! חדשות הוא אומר: "זה מפגש למען השלום. כמה שאפשר לתמוך ולסייע לאנשים האלו, אני מוכן". בתום הפגישה, ההורים יוצאים מרוצים. למרות שלא שמעו הבטחה מפורשת להפסקת האלימות. הירשנזון: "אף אחד לא הבטיח לנו כלום. אבל לא באנו לקבל הבטחה, באנו להעביר מסר. מה ששמענו הוא רצון לשלום".

בדרך לביקור הבא, עם הורים פלסטינים שכולים, הם כבר מתווכחים פוליטיקה. היום מתוכננת להם פגישה עם ראש הממשלה ברק, והם מתלבטים מה להגיד. בית ההארחה של הרשות בעזה, נפתח לכבודם. את פניהם מקבל מחמוד דירוואי, שבנו בן ה-14 נורה למוות בימי האינתפאדה הראשונה. בנו הצעיר, בן 11, נמצא לצידו. הוא מחבק את פרנקנטל: "לכולנו יש ילדים, וילדים צריכים לחיות. באיזה עולם ילדים בני 14 הולכים להרוג, נהרגים, למה זה צריך לקרות?, כולנו רוצים וצריכים לשלום".