חומוס בלב פולניה

כצלם טבע ונוף, חשבתי שאתקשה להיכנס לעולם של צילומי רחוב, מבנים ואנשים. זהו עולם תוכן וטכניקה לגמרי שונה במהותו. אלא שקרקוב, העיר השנייה בגודלה בפולין שניתן להגיע אליה בטיסות ישירות מישראל, הינה עיר יפה ומעניינת שהיוותה עבורי פלטפורמה נהדרת לצילומים אורבניים. מהר מאוד מצאתי את עצמי מתחבר ונקשר למראות המיוחדים שלה.

קרקוב הוקמה במאה ה-7 לספירה ושוכנת לגדות נהר הוויסלה. העיר שימשה כבירת פולין עד לסוף המאה ה-16, עת עברה ה"בכורה" לוורשה. על פני ההיסטוריה, עברה קרקוב תהפוכות רבות ו"בעלויות" אין ספור, כשהאחרונה שבהן היתה בידי הכוחות הנאצים, עת נכבשה באוקטובר 1939.

לאור עברה המפואר של קרקוב, נשארה העיר הלב הרוחני של פולין והוכרזה ב-1978 כאתר מורשת עולם על ידי אונס"קו. בעיר שהינה מרכז למדע, תרבות ואומנות יש גם 11 מוסדות אקדמאיים.

האתרים המרכזיים בעיר - כיכר השוק, מהגדולות, המרשימות, היפות והצבעוניות באירופה שבה מבקרים אלפי תיירים מדי יום, משמשת מקור משיכה ראשון במעלה בשל האווירה המיוחדת השוררת בה - אווירה של הפנינג ענק, קוסמופוליטי, ערב רב של אנשים מכל העולם המטיילים, מתרשמים ומצלמים אווירה של קניות. האזור מנוקד במסעדות עם שלל טעמים, שוק מקורה, כנסיות ומבנים מיוחדים וצבעוניים. בכיכר משוטטות כרכרות הרתומות לסוסים מטופחים, ועגלוניות יפיפיות.

מלבד הכיכר, מונומנט חשוב ומרכזי הוא בזיליקת מריה הקדושה, השוכנת בקידמת השוק ולה שני מגדלים בסגנון גותי-פולני. המגדלים שונים בצורתם ובגובהם, ומהווים את אחד מסמליה המוכרים של קרקוב.

אתר נוסף יפה למראה הוא גבעת ואוול (Wawel) על גדות הנהר, שבה שוכן ארמון מלכי פולין, וכן הקתדרלה שבה יושב הארכיבישוף. המכלול הגדול הקדוש הזה, שימש להכתרת מלכי פולין וקבורתם, וכל זאת עד שוורשה הפכה לבירת פולין.

ברחבי העיר פזורות כנסיות רבות, מבנים מרשימים של האוניברסיטאות וניכר כי גם לכאן הגיעה הקידמה בדמותם של קניונים גדולים ומפוארים. האטרקציות בקרקוב רבות, אולם אין ספק כי הנקודה המרשימה והמרתקת ביותר מבחינתי, היתה הנקודה היהודית.

בקרקוב חיים כיום כ-2,000 יהודים, אך בעבר שכנה בה אחת מהקהילות החשובות באירופה, למן המאה ה-14 ועד הכיבוש הנאצי. הרובע היהודי, רובע קז'ימייז' (Kazimierz), היה בעבר עיר נפרדת מעבר לנהר, רובע עשיר מאוד בעיקר במוסדות דת ותרבות. בימים שלפני מלחמת העולם השנייה התגוררו ברובע כ-70 אלף יהודים בקהילה מלאת חיים ושוקקת. אך במלחמה הארורה, סבלה הקהילה מסעות טרור קשים, גזילת רכוש ומספר בתי כנסת אף הועלו באש.

במהלך 1940, השלטונות הגרמניים בעיר הודיעו ליהודים כי ניתנת להם האפשרות לעזוב את העיר "מרצונם החופשי", כולל רכושם עד אוגוסט 1940. רבבות ניצלו את האפשרות ועזבו, ולאחר מכן אחרים שנותרו גורשו, מלבד 11 אלף יהודים שבדרך לא-דרך נותרו בעיר, ואלה נצטוו במרץ 1941 לעקור ל"אזור מגורים יהודי", לגטו, כשהפולנים במקום נאלצו לעזוב ונאסר עליהם לתת מחסה ו/או עזרה ליהודים. ניתן לראות כיום את שרידי החומה, להבין ולהתרגש מהעובדה שאך לפני 70 שנים, היו מעבר לחומה אלפי יהודים ספונים בסבל ובמחסור נורא.

על אף ההיסטוריה המאוד טרגית ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, התרבות שפרחה כאן, ברובע קז'ימייז' משך מאות שנים, עדיין פורחת.

כיום, רובע קאז'ימייז', לאחר שעבר שימור, שיקום וחידוש הפך לרובע שוקק חיים, בנוסף לתרבות יהודית חיה. זהו רובע מתוייר על ידי יהודים ותיירים כאחד, אך לא רק, אלא גם מבוקר על ידי מקומיים רבים ומהווה מרכז לחיי לילה סואנים כעדות בני המקום.

בעת ששוטטתי ברחובות הרובע היהודי, בין בתי הכנסת השונים ומכל הזרמים, המקווה, בית העלמין ולבסוף בית חב"ד, פגשתי בצעירים יהודים המחזיקים, מטפלים ושומרים על המבנה. נוכחותם ברובע מאוד דומיננטית ומורגשת, תוך סיוע לעוברי אורח, כמוני, במידע ובהכוונה לאתרים היהודיים.

קרקוב הפכה להיות עיר מלאה בקסם צבעוני עם תפאורה של מבנים עתיקים, כיכר מרכזית מרהיבה, כשנהר הוויסלה חוצה אותה ומעליו גשרים רבים ויפים, ומעל לכל רובע יהודי מרשים ומרגש.

*נמרוד מישאל הוא צלם טבע ונוף. מוזמנים לעקוב אחריו בפייסבוק.