"ניצחתי את השדים שבי", אומר בהתרגשות יובל המבולבל (יובל שם טוב) בראיון לוואלה! תרבות. "ניצחתי גם את הפחדים, ואת האנשים שמנסים להוריד למטה את כל המהות שלי ואת כל מי שאני. באדם רגיש כמוני אפשר לפגוע ולהוריד אותו למטה, אבל בסופו של דבר המלחמה שלי היא מלחמה פנימית, האם אני מקשיב לאנשים ונופל עוד למטה, או שאני מתוך הכאב צומח למעלה. בחרתי לא ליפול אלא להמשיך קדימה, ולעשות את מה שנועדתי לעשות. אני זוכר שהייתה תקופה שאמרתי לעצמי, 'גם אם כולם יעזבו אותי, ואף אחד לא ירצה להקשיב לי, מספיק לי ילד אחד שאני אצליח לעשות לו משהו טוב או לשמח אותו, זה שווה לי את כל אלפי האנשים שבאים נגדי'".
קצת יותר משמונה חודשים חלפו מאז היום הגורלי שבו התפוצצה פרשת הקוקאין של יובל המבולבל, ונראה שהעסקים אצלו כרגיל. הוא שמר אמנם על שתיקה במשך מספר חודשים, פה ושם נשמעו קולות שתהו האם הוא עדיין דמות חינוכית, המותג המצליח "יובל המבולבל" חטף מכה קלה, אך הוא הצליח לשוב לעצמו ובפסח הוא יככב במחזמר חדש לילדים בשם "השכונה של הופ". וזה ממש לא מובן מאליו. באוקטובר האחרון הוגש נגדו כתב אישום על שישה מקרים של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, וארבעה מקרים של שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. לפי דיווח בחברת החדשות מתנהלים מגעים בינו לבין הפרקליטות לגיבוש הסדר טיעון אולם יובל מסרב להאריך בדיבור על הנושא המשפטי: "עורך הדין שלי מטפל בזה, והכיוון חיובי".
יובל, איך אתה מסביר את ההידרדרות שלך לסמים?
"יש לי לפעמים פלאשבקים מהשירות הצבאי, מחוויות לא נעימות שעברתי, ועוד כל מיני נקודות של לחצים. בעקבותיהם הגעתי בעבר במקרים מאוד ספציפיים לקצה. עברתי טראומה בצבא לאחר שהייתי עד לטבח במערת המכפלה. ראיתי עשרות הרוגים על הרצפה, שכובים, בשעה ארבע לפנות בוקר. כל לילה לפני שאני נרדם התמונות האלה עולות בי בראש. הסמים היו בעבר, במקומות מסוימים, חלק מהדרך לנסות להימלט מזה. מה שעוד הוביל אותי למקומות האלה זה עומס העבודה".
למה לא ניסית לצאת מהמצב הנפשי הקשה שבו היית בדרכים אחרות, ולא על ידי סמים? למשל בטיפול?
"קודם כל, אני רוצה לציין שאני לא צריך דברים חיצוניים כדי לצאת מהדיכאונות. אני גם לא נמצא הרבה בדיכאונות. יש כל הזמן פסיכולוג שאני נפגש איתו באופן קבוע, פעם בחודש. אני שמח מאוד שהיום אני כבר לא במקומות האלה. היום מצאתי את הדרך לא להגיע לקצה, בעיקר סביב לוח הזמנים שאני בונה לעצמי, שהוא לא מטורף, ובעיקר סביב האנשים שאני מסתובב איתם ועובד איתם. היום אני לא עושה שום דבר בניגוד לרצוני. היום אני עושה את הדברים בקצב שאני רוצה".
למשפחה היה ודאי לא קל בתקופה הזאת.
"נכון, למשפחה לא היה קל. התמיכה המשפחתית הגדולה גרמה לי להבין עד כמה אני נמצא בידיים נכונות. הבן שלי ספג תגובות לא נעימות. אבל זה היה נקודתי, ועכשיו זה כבר לא אישיו בבית".
מה הייתה נקודת הקושי הנפשית הגדולה מכולן במהלך הפרשה?
"קשה להצביע על דבר אחד. היה קשה מול המשפחה, הקהל, החברים וגם מול עצמי. קיבלתי כל כך הרבה חצים מבחוץ, שחדרו פנימה לתוך הנשמה. אבל אני הרבה יותר חזק ממה שאני נראה. את מה שעשו לי לא הייתי מסוגל לעשות לחבר, וגם לא לאויב. אם הייתי רואה בנאדם במצוקה או בנפילה לא הייתי מסוגל לקחת את הנפילה הזאת ולנצל אותה למכור עיתונים, אלא הייתי מנסה לעזור לבנאדם".
"המשבר האמיתי שלי היה ההתמודדות מול התקשורת", מוסיף שם טוב. "אני רואה עכשיו מה שעושים לנתניהו, לא משנה אם זה מוצדק או לא מוצדק, נכון או לא נכון, עדיין יש מקרה, מטפלים בזה. לא צריך להוסיף לזה את כל התקשורת הזאת, בגלל שהאדם מפורסם, כי זה להלבין פני אדם ברבים. מה שצריך לעשות ייעשה, הצדק ייעשה, המשטרה תעשה את עבודתה, בתי המשפט יעשו את עבודתם".
אתה באמת מוצא דימיון בין היחס התקשורתי למה שעברת אתה, כאדם שפגע בעצמו, לראש הממשלה נתניהו, שפגע בציבור כפי שעולה מכתב החשדות בשוחד, מרמה והפרת אמונים בשלושה תיקים?
"טוב, אז אולי ההשוואה לא נכונה. אני רק אומר באופן כללי, שיש מחיר נפשי מאוד קשה לבנאדם שמלבינים את פניו ברבים. יש אנשים שזה יכול לגרום להם לנזק בלתי הפיך. ויש אנשים שהם מספיק חזקים. למזלי הייתי מוקף בהמון אהבה. אני מרגיש ממש כמו ציפור פגועה שירו בה חצים, שאנשים ברחוב הרימו אותה וטיפלו בה. ואנשים זה הקהל והמשפחה".
נראה לי שמרבית כלי התקשורת מילאו את עבודתם כראוי בסיקור הפרשה. פיתחת איבה כלפי התקשורת בעקבות הפרסומים עליך?
"לא. בתקשורת יש שני סוגים של אנשים - יש אנשים שלא רואים בעיניים, וכל מה שמעניין אותם זה למכור עיתונים, והם לא רואים בן אדם. ויש אנשים אחרים שפנו אליי בעקבות הפרשה ואמרו לי 'אני מתבייש להיות איש תקשורת ביום הזה'. יש אנשים ספציפיים בתקשורת שפגעו בי, הם רשומים אצלי, וקשה לי מאוד היום לשתף איתם פעולה. עדיין יש אנשי תקשורת נפלאים, כמו קרן פלס, שבזמן הפרשה כתבה עליי דברים נפלאים".
היום אתה נקי לגמרי?
"אני מאחורי זה לגמרי. למרות שהוצגתי כמכור, לא הגעתי למצב הזה. המקרים היו מעטים. והפסקתי עם זה עוד לפני שיצאה הפרשה. אבל זה כבר עניין שלי עם עצמי".
על מה מהמעשים שלך וההתנהלות שלך אתה מתחרט?
"לא הייתי עובד שוב עם אנשים שמביאים אותי לקצה. הייתי צריך להתרחק מהאנשים האלה. יש אנשים בתעשייה שהביאו אותי לקצה, שהכריחו אותי לעשות דברים, דיברו אליי לא יפה, התייחסו אליי לא כמו שהייתי רוצה שיתייחסו אליי, זלזלו בי. רק מי שנמצא במקום הזה יודע על מה אני מדבר. כמו בכל מסגרת יש את הסביבה ויש את האילוצים שבהם אתה נמצא, והיום הגעתי למצב שבו אני יכול לבחור את האנשים עמם אני רוצה לעבוד, ובאיזה קצב אני רוצה לעבוד.
"אני לא מרגיש שעשיתי משהו איום ונורא שיש להסתיר ולהתחמק ממנו. אני מצטער על מה שעשיתי לא בסדר ואני מתחרט על זה. ואני חושב שמגיעה לי ההזדמנות והזכות להמשיך קדימה. יש סרטון כזה עם האמירה 'תהיה גאה בצלקות שלך'. הצלקות שלנו, הדברים השליליים שעשינו ושחווינו, אנחנו אחרי זה בוחרים אם להסתכל עליהם כעל משהו שלילי או חיובי. עם כל הכאב שהיה, אני מאמין שהכל לטובה".
להגיד שאתה מתחרט על הבחירה באנשים עמם עבדת זה לא במידה מסויימת התחמקות מלקיחת אחריות אישית על מעשיך?
"איך שומרים על טיפה שלא תתייבש? שמים אותה בים. איך אני שומר על הבן אדם הטוב שאני, על מי שאני באמת? אני מקיף את עצמי באנשים שלא מדרדרים אותי. לא יעזור שום דבר. אולי בגלל שאני בנאדם שמושפע יותר מאחרים. זה חלק מהאחריות שלי, לא להביא אותי מראש למקומות האלה, למה שאני אשים לעצמי את הסביבה שמביאה אותי למקומות האלה. מאוד חשוב לבחור את הסביבה שלך. מעבר לטיפול שלי בעצמי".
בתחילת יוני 2018 פורסם לראשונה בכלי התקשורת על חקירותיו של שם טוב, שנחשד ברכישת כמות גדולה של קוקאין באמצעות רשת של סחר בסמים, שחבריה חשודים בהפצתם. גם בחברת החדשות פורסמה גרסתו של שם טוב מתוך חקירותיו באזהרה. במהלכן התוודה כי צרך סמים ועשה בהם שימוש ברגעי משבר: "זה גרם לי לברוח מהצרות", צוטט בחקירתו. כמו כן, חלק מההתכתבויות בין שם טוב ומאור עלל (החשוד בסחר בסמים) נחשפו. כשנשאל לגבי התדירות בה הוא צורך קוקאין, ענה: "אני לא זוכר, אולי חמישים פעם בשנה" והוסיף: "זה עושה לי התרגשות, ריגוש ובריחה מהמציאות". יש לציין כי שם טוב נחקר גם בחשד לתיווך בין מכריו לסוחר הסמים שלו.
למרות הפרסומים עליך, נראה שהפגיעה של הפרשה בקריירה שלך היתה קטנה יחסית.
"במשך כל השנים תמיד עשיתי טוב, והשתדלתי לא לפגוע באף אחד. יכול להיות שאנשים נפגעו ממני לא בכוונה. לבי יוצא לכל ילד חולה וילד גוסס. ואת כל הדברים האלה עשיתי בסתר. זה היה מתוך השליחות שלי. וכשהפרשה התפוצצה פתאום יצאו כל הדברים גם הטובים שעשיתי במשך יותר מ-20 שנה".
ובכל זאת, איפה הרגשת שהכי נפגעת מהפרשה?
"הפגיעה העיקרית היתה באיזשהו מקום קצת בתדמית שלי. בזמן הפרשה נוצר פער עצום בין התדמית למציאות. לא ידעתי איך להתמודד איתו ולא יכולתי אפילו להילחם בו, כי הדבר היחיד שרציתי להתרכז בו זה לדאוג לעצמי ולטפל בעצמי. זה גם להילחם בטחנות רוח. הדבר היחיד שהרגשתי שנכון זה לעצור את הכול, ולהתחזק עם עצמי. פגעו בי. לעמוד במשך כל כך הרבה זמן מול מטח של השמצות וניסיונות להפיל בן אדם שיש לו עדיין נפש של ילד קטן. ראיתי את הדברים ובכיתי במשך כל כך הרבה זמן. לא היה קל לעבור את זה ולהתמודד עם זה. היה לי הרבה יותר קשה להתמודד עם זה מאשר כל דבר אחר שאי פעם הייתי צריך לחוות בחיי. ולמה? בגלל שאני מפורסם? כנראה שכן, ובסופו של דבר, אני באמת חושב שבשורה התחתונה זה רק חיזק אותי. היום אני לא בא להתנצח, לא בא להצטדק, לא בא לתרץ שום דבר, אני רק ממשיך לעשות את מה שאני אוהב לעשות, וזה לעשות שמח".
"בזמן הפרשה, התנפלו עליי כמו נשרים", מוסיף שם טוב. "בן אדם צריך להיות בן אדם כשמישהו שהוא מכיר במצוקה, במפלה או במצב לא טוב. תהיה בן אדם, ואל תמשיך ותדקור ותשמיץ, כי הבן אדם הזה יכול עוד רגע לשים קץ לחייו. וזה באמת מה שהרגשתי באותה תקופה. צריך לתת לבן אדם עוד הזדמנות, ובזמן הפרשה בא לידי ביטוי איזה מין בן אדם כל אחד. אני חושב שבסופו של דבר בעקבות אנשים שנתנו לי את התמיכה זה באמת יצר תוצאה חיובית וטובה יותר, מאשר אם היו מורידים ומשמיצים. הסביבה נתנה לי את הכוח להמשיך לעשות את מה שאני אוהב ואת מה שנועדתי לעשות - לשמח ילדים".
כפי שפרסמנו בוואלה! תרבות, עיריית נהריה החליטה לא להזמין אותך להופעה במסגרת אירועי הקיץ בגלל פרשת הקוקאין.
"ואחרי זה הוא (ז'קי סבג - ש"ב) לא נבחר להיות ראש עיר שוב. לא יודע אם זאת קארמה, אבל זה שעשע אותי. קיבלתי הרבה הרבה תגובות מההורים, שזה לא בסדר. את הילדים שלהם לא מעניין עכשיו מה קרה ומה היה, הילד רוצה לראות את יובל, וכשהוא רואה את יובל זה נותן לו כוח ושמחה. זה מה שהם רואים לנגד עיניהם, זה העיקר. המילים שאני שומע הכי הרבה מאז הפרשה זה 'אוהבים אותך'. אני מרגיש שאני צריך לרוץ לבחירות עוד רגע. כשאתה מוקף בכזאת אהבה, אתה מבין מה הכוח שלך בעצם ומה נועדת לעשות. הבנתי שמה שאני עושה הוא מבורך".
אחת המהלומות היחידות שספגה הקריירה של שם טוב בעקבות פרשת הקוקאין היתה ההחלטה להוציא את דמותו של יובל המבולבל מהקמפיין הפרסומי של "Resultz" (תכשיר נגד כינים לילדים) של חברת לפידות. "הקמפיין הזה במילא הסתיים", אומר יובל. "מעבר לזה, בשורה התחתונה, הקשר שלי עם הקהל זה עיקר העניין. ושם לא רק שזה נפגעתי אלא אפילו התעצמתי". בנוסף, בשבועות הראשונים לאחר פרוץ הפרשה התלבטו בערוץ הופ אם לחדש ליובל את החוזה ובמקביל הוחלט לדחות אז את פסטיבל הופ קטנטנים בכיכובו וההערכות היו כי הצעד בא לאור הפרסומים המביכים. שם טוב אומר כעת כי "הדחיה לא היתה קשורה לפרשה, זה נדחה כי בסוכות בבוקר יש גנים. אבל זה מאוד נוח כשקורית איזו פרשה להציג את הדברים בצורה מעוותת או שקרית לפעמים".
בסופו של דבר, עולה בימים אלה הפקה חדשה בשם "השכונה של הופ!", בהשתתפות אותם אמנים ובהפקת אותו משרד הפקה שתכנן את הפסטיבל ההוא, ושיתוף הפעולה של שם טוב עם ערוץ הופ נמשך כרגיל. "בשורה התחתונה, מדובר כאן באנשים. אני נמצא עם ערוץ הופ כבר מעל לעשור, הם יודעים בדיוק מי הבן אדם שמאחורי הדמות, מכירים את הנתינה שלי, את הכוונות שלי ואת היצירה שלי. הם יודעים להעריך ולשפוט בן אדם על פי המכלול ולא על פי נקודת שבירה רגעית, שאני מודה שהייתה. מאוד נוח להסתכל על מקרה אחד ספציפי או על מפלה של בן אדם ולרמוס אותו. בשבילי זאת דרך מאוד נכונה להראות לאותם אנשים שהם צדקו בהחלטה שלהם, ולהוכיח את עצמי בכל יום מחדש".
תומכיך טענו שלא פגעת באיש מלבד בעצמך. עם זאת, הועברה ביקורת על כך שאדם שעוסק בפעילות תרבותית עם ילדים משתמש בקוקאין. הביקורת נמתחה גם בגלל שבמעשים האלה יש מסר לא חינוכי לצעירים.
"אני עוצר את זה פה. אנחנו נתקדם הלאה בריאיון בנושאים אחרים. אני מרגיש לא נעים עם השאלות האלה".
ערוץ הופ, כאמור, המשיך את שיתוף הפעולה עם שם טוב, ובחול המועד פסח יועלה המופע המוזיקלי "השכונה של הופ!", בהפקת יוכלמן אשר וסטאר לייט. המחזמר יפגיש על במה אחת את יובל המבולבל, דוד חיים והצמד מולי וצומי. ההצגה מיועדת לגילאי שנתיים עד שש. עלילתה עוסקת בלחש קסמים שגורם לשעון להפסיק לעבוד. גיבורי ההצגה יוצאים לנסות להחזיר את הזמן לשכונה. על הבימוי אמון עידן עמית, על הכתיבה איתי מאירסון ועל המוזיקה אמיר לקנר. ההצגה תעלה בחודש אפריל ברחבי הארץ: ב-14 באפריל היא תעלה במשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע, ב-17 בתיאטרון ירושלים, ב-21-23 בהיכל התרבות בתל אביב, וב-24 במרכז הקונגרסים בחיפה.
אחד המסרים של ההצגה החדשה של שם טוב הוא: "ילדים, עזבו את המסכים, צאו החוצה לשחק בשכונה". זהו מסר חיובי כמובן, גם אם משעשע קצת לשמוע אותו דווקא ממי שמככב ביוטיוב ובטלוויזיה. "כילד חזרתי מבית ספר, השארתי את התיק בבית ויצאתי לשחק בחוץ, בשכונה. אז לא היה את כל המסכים. והיינו מאושרים", אומר שם טוב. "היום אני אבא לשבעה ילדים. בשבת האחרונה, אנחנו יושבים וכל אחד מול המסך שלו. אני פשוט עוצר אותם בכוח. והם מתחילים להתלונן: די אבא, אני באמצע, זה לא פייר. בכוח הוצאנו אותם החוצה לאיזה גן שעשועים מסכן, והם התחילו לשחק, אחד טיפס על עץ, השני שיחק בבוץ. ואתה רואה שבטבע שלנו קיים הצורך לצאת החוצה, רק צריך להפגיש את הילדים עם המקום הזה. דרך ההצגה החדשה אנחנו מעבירים את המסר הזה, צאו החוצה".
"בהצגה יש את הכוכבים של ערוץ הופ, ערוץ הבית שלי, וזו פעם ראשונה שאנחנו משתפים פעולה ומוציאים את הערוץ אל השטח. זה מופע מצחיק, דינמי וכיף לי לעבוד עם האנשים האלה. חיים ואני חברים מעל ל-30 שנה. חלמנו ביחד כשהופענו בימי הולדת וקניונים, והיום אנחנו ביחד על הבמות הגדולות".
הראיון עם שם טוב מתקיים בביתו הפרטי במושב נווה ירק. במשרד שלו יש אוסף בובות מרשים של דמויות ממלחמת הכוכבים אותם מגדיר שם טוב כהשראה שלו, "בגלל המלחמה בין הטוב לרע, בין האור לחושך, זה מדבר גם על מלחמות פנימיות"; הרבה בובות של גיבורי-על "כי בתור ילד תמיד צחקו עליי, הרביצו לי, הרגשתי מאוד דחוי, וראיתי את עצמי הופך לגיבור על כדי להתגבר על המכשולים"; וקרטון עליו צייר בילדותו את משחק הארקייד דונקי קונג "כי היינו משפחה מעוטת יכולת ולא יכולנו לקנות את המשחק האמיתי".
עוד בחדר - קלטת הווידאו הראשונה שהוציא כיובל המבולבל בשנת 2003. "להוציא את הקלטת עלה לי 350 אלף שקל, אותם השקעתי מכספי, אחרי שכולם אמרו לי 'לא'. אף אחד לא רצה להשקיע בי. לקחתי הלוואות"; על התקרה פוסטרים של מופעיו, הראשון שבהם היה "יובל המבולבל - הרפתקה בלונה פארק" בבימוי אבי דור, משנת 2004. "פעם ראשונה ששילמו כסף כדי לראות אותי, ועשיתי מעבר בין כוכב שמופיע בימי הולדת וקניונים לכוכב שמופיע בתיאטראות", הוא מוסיף בהתרגשות.
שם טוב עושה לי סיור גם מחוץ לחדר עבודה. החצר שלו משקיפה על שטחים חקלאיים של המושב וברקע כפרים ערביים. "ביום שקט שומעים את המואזין בבוקר". בחצר טרמפולינה ובית עץ עליו הוא משחק עם ילדיו ב"חפש את המטמון", ועץ אשכוליות. "כל בוקר אני קוטף לי אשכולית, סוחט אותה ושותה לי מיץ. העץ הזה תמיד מזכיר לי את המשפט 'כי האדם עץ השדה'. מי שיש לו שורשים וניזון ממים טובים מניב פירות טובים", הוא אומר. ביתו מרושת במצלמות אבטחה רבות, "כי היו פה כמה פריצות".
אנחנו עוברים לסלון הבית, בו אני פוגש את בר בן ה-9, אחד משבעת ילדיו. שם טוב מזמין אותו לבוא לחדר הטלוויזיה, שם נמצא פסנתר, ולנגן לנו איתו את השיר "רפסודיה בוהמית", והילד מתגלה ככישרון לא קטן. לגרסת הכיסוי הזאת, אגב, שם טוב קורא "רפסודיה פרסית".
ניסית לעשות מופע סטנד אפ למבוגרים, אבל הוא לא זכה להצלחה.
"הייתה תקופה שהייתי עושה הכל מהכל, מופיע גם לילדים וגם למבוגרים, גם ימי הולדת, גם בר מצוות, גם חתונות, ואפילו מסיבות רווקות הייתי עושה. לא כחשפן. ניסיתי לעשות הכל מהכל ולא התמקדתי".
הדעה הרווחת בתעשייה היא שקשה מאוד לאמן ילדים לעבור לעולם המבוגרים, ואם הוא רוצה לתת לזה סיכוי אמיתי הוא צריך לעזוב או לעשות הפסקה ארוכה מעולם הילדים. אתה רוצה ויכול לעשות הפסקה כזאת כדי לתת הזדמנות ממשית לקרוס אובר למבוגרים?
"אני לא מוכן. זה כמו שתשאל אותי 'האם אתה מוכן לקחת הפסקה ממי שאתה?'. זה מי שאני. אני מחובר לעולם הילדים, אני לעולם לא אוכל להפסיק ולהקריב אותו. זה גם המקום הכי טבעי שלי. אבל יש לי הרצאה למבוגרים, שמספרת על כל סיפור ההצלחה שלי וגם על הכישלונות, ואיך כל כישלון בדרך מקורית הפך להיות מקפצה".
איך באמת?
"ניסיתי להתקבל ללהקה צבאית. קיבלו אותי, אבל אחר כך אמרו לי שבגלל הפרופיל הקרבי שלי עליי להיות בקרבי. גיל ססובר קיבל בלהקת הנח"ל את התפקיד שאני הייתי אמור לקבל, של המצחיקן. כל פעם שהייתי רואה את ססובר, זה היה בשבילי נקודת ציון, 'הנה זה שלקח לי את התפקיד'. במשך שנים הקנאה בערה בי וגם עצרה אותי. יום אחד החלטתי לשים לזה סוף, ולהפוך את הקנאה לפירגון. לכל רגש שלילי יש את הנגטיב שלו. התחלתי לאמץ את התזה Fake it till you make it. התחלתי לצפות בקומדי סטור, לאהוב את התכנים שלו, הפכתי ממי שקינא ושנא את ססובר למעריץ ואוהד שלו, ומשהו השתחרר בי מאז. היום גיל ואני חברים טובים, לומדים תורה ביחד וגם מתכננים לעשות פרויקט משותף ביחד. יש לי עוד סיפור דומה - ילד שהציק לי בבית הספר היום הוא הסוכן ביטוח שלי".
מעניין. מי שפעם פגע בך היום מבטח אותך מפגיעות.
"יפה. אני מנסה בחיי להשלים מעגלים ולראות איך כל הרע הופך לטוב. זאת התכלית. אני משתמש בזה גם ביצירות שלי. בכל רע יש טוב, ומי שיכול לעשות את השינוי זה אתה".
ביולי האחרון יצא לאקרנים הסרט "גיבור בעננים" בו משחק שם טוב בתפקיד הראשי. זו פעם ראשונה בה תוצר קולנועי מצולם בשומרון, במימון תרומות שגייסה המועצה האזורית ובניסיון מוצהר לפאר את תדמית המקום. אבנר שביט, מבקר הקולנוע של וואלה! תרבות, כתב בעקבות זאת, שבניגוד לקרנות אזוריות אחרות בעולם המעודדות הפקות בשטחיהן ועושות זאת מסיבות תדמיתיות, המקרה הזה שנוי במחלוקת כי מדובר באזור טעון, רגיש ושנוי במחלוקת מבחינת המשפט הבינלאומי, הנמצא בריבונות מנהלתית-צבאית. "אם יש דבר שאפשר להעיד עליי, זה שאין לי מושג בפוליטיקה. זה לא שאני לא מתעניין בזה, אין לי דעה נחרצת בעניין, אני לא פעיל ולא יודע מה קורה שם. אני רק יודע שהציעו לי לצלם במקום מסוים. הגעתי למקום הזה, ראיתי אותו בעיניים, וחשבתי שזה בדיוק מה שדמיינתי. באותה מידה יכולנו גם לצלם בפטרה שבירדן או בפירמידות שבמצרים. אני התעסקתי רק באמנות של הסרט הזה. לא היתה פה הבעת תמיכה פוליטית".
ואולי עכשיו, רגע לפני הבחירות, תסכים לגלות מה עמדותיך הפוליטיות?
"אין לי דעה פוליטית. הדעה הפוליטית שלי היא שלכולם מגיע לשמוח, בכל מקום. שמחה היא הפיתרון לכל. ואם הייתי יכול, בבחירות הייתי מצביע לבוב ספוג".
השאלה היא איזה פוליטיקאי אתה מדמה לבוב ספוג.
"אף אחד לא משתווה לבוב ספוג. הוא מושא לחיקוי ודמות נערצת על ידי".
בעבר נפגעת כשמבקרים כמו אריאנה מלמד כתבו שמה שאתה עושה רדוד. אתה עדיין נפגע מביקורות?
"כל דבר מזיז לי, כי אני בן אדם מרגיש. אני מנסה להתמודד עם כל ביקורת שנכתבת עליי, ולראות אם אני מתעלם ממנה, נופל ממנה או צומח ממנה. לאחר שאריאנה מלמד כתבה על הרדידות של הטקסטים שלי, כתבתי שיר שנקרא 'בדרך שלי', שזה השיר הכי חזק שלי, עליו קיבלתי את התגובות הכי טובות, החל מילדים שחולים במחלה סופנית וזה עוזר להם להתמודד. איזה יופי ששיר נכתב מתוך כתבה שלילית עליי. אם היום אני אראה את אריאנה מלמד, אני אתן לה חיבוק ואגיד לה תודה, כי אם היא לא היתה כותבת עליי באופן שלילי, לא היה נכתב השיר הזה. הרבה מהשירים שלי כתבתי כדי לרפא משהו אצלי".
"יש עכשיו סדרה שאני מאוד אוהב, שנקראת Kidding עם ג'ים קרי, על כוכב ילדים שחווה טראומה, הילד שלו נפטר, ורואים איך הוא לוקח את העצם הזאת ומביאה אותה ליצירות שלו, ובזכות זה אנשים מתחברים אליו ואוהבים אותו. זה גם מה שקרה איתי תמיד".
למה אנחנו כמעט ולא רואים פרויקטים מצליחים בעולם הילדים בשיעור הקומה של "הכבש ה-16"?
"בסופו של דבר מדובר פה ביצירות. כל יצירה היא לגופה. חלק משירי הילדים פשוטים, וחלקם קצת יותר מורכבים. אני חושב שבעידן שכולם ביוטיוב והכל אינסטנט צריך להכניס לילדים, אולי בעזרת הפלטפורמות הקיימות, דברים שהם יותר מורכבים ופותחים את הראש לילד מעבר ל'בלון גדול, בלון קטן'. נכון שגם ביצירות שאני כותב לילדים אני מגיע למקומות האלה, כמובן שזה אחרת, זה לא כמו 'הכבש ה-16', אבל אני לא מנסה להיות כמו משהו אחר, אלא מנסה להביא את האני שלי".
שקלת לכתוב ספר על הפרשה?
"לא, אבל התחלתי לעבוד על צילומי סרטונים שבהם רואים אותי עוזר לאנשים במשבר. אני חושב שאני אערוך את זה בסוף. מאז הפרשה קיבלתי אלפי פניות מאנשים שנמצאים במשבר, ששאלו אותי איך עברתי את זה. אני נפגש עם חלק מהאנשים ושולח להם מכתבים".
בריאיון לוואלה! תרבות לפני כחצי שנה אמרה לי רינת גבאי: "מהשנה הבאה אני לא אופיע יותר בקניונים". גם אתה יכול להגיד את זה?
"אני לא הולך להגיד דבר כזה. אני צמחתי מתוך הקניונים. היתרון שלי, שאני התחלתי בימי הולדת, הופעתי הרבה בקניונים, באירועים, בבר מצוות ובבריתות, הופעתי כמעט על כל במה אפשרית. גם על ארגז קרטון בפיצריה בפסגת זאב בירושלים. בשבילי להופיע בקניון זה עדיין לוקסוס לעומת הופעה על קרטון בפיצריה. צמחתי מהמקומות האלה. נכון שהיום אני בסדר גודל אחר. בקיץ הקרוב אני ורינת נופיע ביחד באיזשהו פרויקט, וכמעט ולא אופיע בקניונים.
"אם מדברים על רינת, אז לא אשכח איך בזמן השיא של הפרשה, רינת התקשרה אליי ושאלה אותי איך אני מרגיש. לא נפגשתי אז עם הרבה אנשים, אבל איתה נפגשתי. הלכנו ביחד לים, איזה יום בצהריים. הוצאנו גיטרה והתחלנו לנגן ולשיר שירים ביחד, אני ורינת. זה היה רגע מאוד מרומם. היא מאוד חיזקה אותי, מאוד עזרה לי ומאוד היתה בעדי. רינת וגם אני אנשים מאמינים. שרנו ביחד שיר שנקרא 'ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה/ בוודאי גם שם נמצא השם יתברך'. זאת אומרת, שגם בתוך הפרשה הזאת, אלוהים נמצא. הוא שלח לי את זה כדי שייצא לי מזה משהו טוב. אין דבר כזה רע, גם בדברים הרעים שמגיעים אלינו מסתתר שם משהו טוב. אתה צריך רק לסמוך על אלוהים, ולגלות את הטוב שברע".
