מעטים המאמנים שזכו ביותר אליפויות מברק בכר, אבל מעטים עוד יותר אלו שהצליחו לנפץ את כל תקרות הזכוכית עוד לפני שמלאו להם 40. דרור קשטן, המאמן המעוטר בתולדות הכדורגל הישראלי, היה בן 49 כשגרף את האליפות השלישית שלו; אברהם גרנט היה בן 46, דוביד שווייצר ז"ל היה בן 45, ג'רי בית הלוי ז"ל היה בן 42 ורוני לוי היה בן 40. בכר הניף בקיץ החולף את הצלחת, והוא בן 38 בלבד. הכי צעיר מאז מוסטה פוליאקוב ז"ל, שעשה זאת בגיל 28, לפני 80 שנה.
להלן: מטאור.
בכר נמצא ממש עכשיו בנקודת מבחן משמעותית בקריירה שלו: פתיחת העונה המגומגמת של הפועל באר שבע, עם ההדחה מאירופה והיעדר הניצחונות בליגת העל, ממחיש שמשהו חורק, לפחות לרגע, בממלכה. לפתע, המאמי הלאומית של הכדורגל מאבדת מזוהרה, ונתפסת בעיני המבקרים כקבוצה כוחנית שאינה חפה מטעויות. באר שבע לא ידעה תקופה כזאת מאז הגיע אליה המטאור והפך אותה לזוללת תארים. האם מדובר בנסיגה טבעית? בשובע? באובדן אתגרים? השאלה המרכזית היא לאן העצירה הרגעית הזו תוביל את בכר בהמשך.
מאמן האלופה הוא עוף שונה, אפילו מוזר, בנוף של ליגת העל. הוא סגר לאחרונה שבע שנים במקצוע האימון, ואת כולן עשה בשני מועדונים בלבד. למעשה, ב-14 השנים האחרונות עבד רק בעירוני קריית שמונה ובבאר שבע. לאחרונה פתח את עונתו הרביעית בבירת הנגב, ואם (אם, אם) שני הצדדים יעמדו בתנאי החוזה שעליו חתמו בקיץ - הוא ישלים שבע שנים רצופות כמאמן הקבוצה. וזה כבר חסר תקדים בליגה הבכירה בארץ, לפחות מאז קום המדינה.
עוד באותו נושא:
איפה תהיה מירי רגב בעוד עשר שנים?
איפה יהיה עמית סגל בעוד עשר שנים?
איפה יהיה יאיר נתניהו בעוד עשר שנים?
איפה תהיה גל גדות בעוד עשר שנים?
איפה תהיה נטע ברזילי בעוד עשר שנים?
איפה יהיה עומר אדם בעוד עשר שנים?
