וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גורי אלפי: "הפיצול מספק פחות עבודה לתעשייה. זה נורא מתסכל"

7.5.2018 / 10:02

אלפי לא צריך פרסים כדי להתגבר על האכזבה מביטול "היום בלילה" בקשת אחרי 3 עונות. בראיון לוואלה ברנז'ה - ראשון מאז הירידה מהאוויר - הוא מספר על המספרים שמאחורי הרייטינג, חושף מה בדרך למסך, וגם איך זה שלמרות הכל - הוא מקנא בסטודנטים לתקשורת

גורי אלפי. אביב חופי
"כל יום החרב על הצוואר". גורי אלפי/אביב חופי
"כל מי שעבד אי פעם בטלוויזיה, אולי למעט בערוץ הראשון, יודע שכל יום החרב על הצוואר. כמו שאילנה דיין המופלאה עדיין אומרת: 'כל פעם - על פי הרייטינג שעשית אתמול בלילה'"

הפרסים ואותות ההוקרה שמוענקים מעת לעת בתעשיית התקשורת אינם נמצאים בקורלציה ישירה, בדרך כלל, עם עניינים שעל סדר היום. אבל במקרה של פרס "כד החלב" ע"ש מוטי קירשנבאום שיוענק השנה לגורי אלפי במסגרת פסטיבל "שובר מסך" שמקיימת השבוע המכללה האקדמית עמק יזרעאל, קלעו המארגנים בול. אם הנושא החם השנה בעולם הטלוויזיה היה פיצול ערוץ 2 והתחזיות העגומות באשר לתרומה האמיתית שלו לשוק, אז הפרס יוענק השנה למי שייתכן והיה מקורבנותיו הראשונים.

אלפי יקבל אמנם את הפרס על עשרים שנות עשייה טלוויזיונית ולא רק בזכות הפקה מסוימת, אבל התזמון הוא מהרגעים הציניים שנראה שרק התעשייה הישראלית יכולה לנפק. כמו פרס האקדמיה לטלוויזיה, גם ההוקרה הזו מגיעה כמה שבועות אחרי שקשת, שמתמודדת עם מציאות כלכלית חדשה, הורידה את הלייט נייט "הלילה עם גורי אלפי" מהאוויר. הייתה זו נקודת שיא בקריירה של אלפי, אליה טיפס לאחר שפרש מ"גב האומה" בערוץ 10. תחושת ההחמצה של מה שאמור היה להיות מרתון ארוך שנים - עדיין מרחפת באוויר. בראיון לוואלה! ברנז'ה, ראשון מאז שירדה התכנית, אני שואל אותו בהומור שחור אם זה לא קצת דומה להעלאה בדרגה של חלל צה"ל לאחר מותו. "וואו, הלכת על השוואה קשה", הוא מתחלחל.

מצטער, אני אני לא קומיקאי. אבל אני בטוח שזה תחושה לכל הפחות מוזרה, לקבל פרס רגע אחרי שתכנית משלך יורדת מהאוויר. זה מדגיש את העצב, או שזה דווקא ממתיק את הגלולה?

"זו שמחה שמהולה בכעס".

תסביר.

"לקח לנו הרבה זמן למצוא את הטון ואת הקול שלנו בתכנית יומית, בפורמט שעוד לא היה קיים בישראל כי תכניות הלייט נייט מאז ומעולם היו איזושהי הגשה מתכנית הפריים טיים הרווחיות. בא עידן חדש לטלוויזיה ופוצל ערוץ 2 המיתולוגי, ובמקום לספק יותר עבודה לתעשייה הזאת הפיצול הזה מספק פחות עבודה לתעשייה הזאת. פחות עבודה לכותבים, פחות עבודה ליוצרים, פחות עבודה לשחקנים. זה נורא מתסכל".

בכירי קשת לא יכלו לחזות בדיוק איך הפיצול ישפיע על העסקים שלהם. התכנית שלך רצה שם די הרבה זמן לפני הפיצול - עלו אצלכם במערכת חששות שמשהו כזה עלול לקרות? או שדווקא שמחתם על ההזדמנות ליותר ימי שידור?

"כל מי שעבד אי פעם בטלוויזיה, אולי למעט בערוץ הראשון, יודע שכל יום החרב על הצוואר. כמו שאילנה דיין המופלאה עדיין אומרת: 'כל פעם - על פי הרייטינג שעשית אתמול בלילה'". אלו החיים בערוץ מסחרי. אני מת על החיים האלה, אני אוהב אותם כי הם משאירים אותי מאוד ערני ועדכני, אני לא נרדם לשנייה. באמת שלא היה יום שלא אמרתי 'הנה מחר יורידו אותנו'. תמיד יש יום כזה".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"בסוף אתה במינוס". "היום בלילה" ז"ל/מערכת וואלה!, צילום מסך

"בקשת אף פעם לא צונזרנו"

"הולכים ועושים את הדבר הזה רזה יותר ויותר משנה לשנה, מעונה לעונה. 'בוא תוריד את זה', 'בוא נוותר על וידאו חוץ'. הצופים גם מרגישים את זה"

כמעט שלוש עונות שרדה "הלילה עם גורי אלפי" על מסך קשת, כאשר היא מניבה רייטינג טוב ביחס לשעת השידור המאוחרת. בשבועות שלאחר פיצול ערוץ 2 היא שודרגה למשבצת קבועה של חמישה ימי שידור והציגה נתונים של בין 7 ל-9 אחוזים בממוצע לערב. היו אלה לבסוף עלויות ההפקה, כך לדברי בכירים בקשת, שהביאו את הזכיינית להחלטה לכבות את השלטר מוקדם מהמתוכנן. רק לא מזמן רשמו בחברה צ'ק על סך 25 מיליון שקל כדי לזכות במכרז על אפיק 12 לארח הפיצול. למרות שההשקעה הזו השתלמה אל מול רשת - פיצול ערוץ 2 הביא עמו תחרות גבוהה יותר, ירידה הכללית ברייטינג וצמצום בהיקפי הפרסום. ברור היה שיגיעו קיצוצים ושהיציבות אינה מובטחת. גורי, עם כל האכזבה והכעס, מפגין גם הבנה.

"הטלוויזיה המסחרית, בכל העולם, היא עריצה קשוחה מאוד - לטוב ולרע", הוא אומר. "הטוב זה שזה כל הזמן משתנה ויש כל הזמן הזדמנויות חדשות, והרע זה שאתה יכול להיות בצד שנחתך החוצה ואומרים לו עכשיו שב רגע על הספסל. וזה בסדר גמור, כי אין מה לעשות. זה שם המשחק של הטלוויזיה המסחרית. הקהל הישראלי הוא מאוד מגוון ומאוד דורש, ואני אוהב את זה וזה מאתגר וזה מחייב. אני באמת ובתמים חושב שהיה מקום לתכנית הזו לעוד הרבה שנים על המסך, אבל אין מה לעשות. אני בתוך העולם הזה של טלוויזיה מסחרית, והוא קשוח".

קשת אמרו לעיתונאים שהתכנית לא הצדיקה את עצמה מבחינה כלכלית.

"נכון".

זו חברה מאוד מאוד מחושבת, לכן אני בטוח שהם לא הגיעו למסקנה הזו בוקר בהיר אחד. היה תהליך כלשהו של הידברות? בוא ננסה לקצץ בעלויות הפקה, במשכורות, לנסות בכל זאת נגרום לזה לעבוד? כלומר, לתחושתך - הם נלחמו עליכם או זרקו אתכם?

"קודם כל צריך להוקיר תודה לאלה שנתנו לך את הבמה מלכתחילה והרימו את הכפפה, והם עשו את זה. באמת. אנחנו גם אנשים שאוהבים אחד את השני רוצים לעבוד ביחד על כל מיני דברים".

והמספרים?

"תכנית עולה 22 אלף דולר, כי יש לה מערכת, יש לה כותבים, יש לה אולפן, יש לה טאלנט. יש לה את כל אלה. הולכים ועושים את הדבר הזה רזה יותר ויותר משנה לשנה, מעונה לעונה. 'בוא תוריד את זה', 'בוא נוותר על וידאו חוץ'. הצופים גם מרגישים את זה, שיש יותר ראיונות אולפן. עשינו את כל הטריקים האפשריים, מקסמנו את מה שיכולנו להביא ברצועת השעה הזאת במחיר הזה. וכל מה שעשינו, עם המחיר שהגענו אליו ועם איכות התוכן שהגענו אליה - עדיין לא הצדיקו כלכלית את המשוואה. עדיין בסוף אתה במינוס, וזה בזמן שבצד השני אתה יכול לראות תכנית ב-4,000 דולר שמביאה כמעט את אותן תוצאות. הרי הצופה לא עושה את ההפרדה הזו, הוא לא אומר 'פה השקיעו יותר אז אני אהיה פה'. הצופה פועל מתוך אינרציה, הוא זורם מהצפייה בפריים לצפייה בלייט נייט ואין לך הרבה שליטה על זה, מלבד להגיד אחרי זה - וזה גם מה שאני אומר בשביל לנחם את עצמי - זה לא שהחליפו אותי במישהו יותר טוב. פשוט אין את זה יותר. אין את הרצועה הזו יותר".

ב"הארץ" כתבו שהתבקשתם להוריד פרופיל פוליטי. זה נכון?

"אף פעם לא ביקשו מאתנו כזה דבר ואף פעם לא צונזרנו. אף פעם. כל מי שמנסה לקשור את זה לעניין פוליטי ראה יותר מדי "ניוז רום" או כל מיני כאלה סדרות. כן הייתי במעמד כזה פעם עם 'מצב האומה' כשקיבלנו החלטה לעבור לערוץ עשר והייתה תחושה שמשהו פוליטי עומד מאחורי ההחלטות שם. אבל פה זה ממש לא היה העניין, מה גם שלא באתי באותה חליפה של 'גב האומה' של לבוא ולשחוט את כולם, אלא הייתי במקומי היותר טבעי ואותנטי כבידור. גם אם היו ביקורות לפה ולשם, זו עדיין הייתה תכנית מבדרת שכולם הגיעו אליה - מכל הקשת הפוליטית ומכל הקשת התרבותית".

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"
האחיות המוצלחות שלי עונה 2, נלי תגר, דנה אברהם-סמו, טס השילוני. אוהד מורנו,
"התחלתי ללמוד את התחום מאפס". "האחיות המוצלחות שלי"/אוהד מורנו

"יש כאן שתי בחורות שיש להן סדרה מהממת. הן רוצות שאתה תביים"

"אחרי כל הדבר הזה אמרתי להם שאני בכל זאת לא יכול לעשות את זה בגלל לוח זמנים. אז הם אמרו 'אוקיי, מתי אתה מתפנה?' אמרתי להם מאי שנה הבאה. אמרו 'טוב אז נעשה את זה במאי שנה הבאה'"

את הפרס ע"ש מוטי קירשנבאום יקבל גורי, שחצה לאחרונה את גיל ארבעים, על "יצירה טלוויזיונית מבריקה ושנונה בז'אנרים שונים". אמנם מדובר בפסטיבל טלוויזיה אבל אולי היה נכון יותר היה לנסח את זה כ"יצירה מבריקה ושנונה בפלטפורמות שונות". מאז ימי הסטנד אפ של "דומינו גרוס" בשנות התשעים ועד היום הוא עבר בכל במה אפשרית: תכניות ברדיו, טור בעיתון, הצגות תיאטרון, סרטי קולנוע. תמיד כמה וכמה דברים במקביל ובקצב מסחרר - עד ל"היום בלילה", אולי הפעם היחידה בקריירה שלו שבה היה כל כך ממוקד. "התקופה הכי מאושרת שלנו במשפחה הייתה בזמן התכנית, כי הייתי עם לו"ז ברור", הוא מסכים. "עכשיו הלו"ז חזר להיות משוגע, לא אחראי ולא הגיוני. אני שוב במלא פרויקטים, אני מאוד אוהב להתחיל פרויקטים, אני חושב שתמיד הייתי כזה. זה ממקד אותי יותר להיות עסוק בהרבה דברים".

בתגובה של קשת לפרסומים על התכנית הם מסרו שאתם צפויים לעבוד על פרויקטים נוספים יחד. זו תגובה אופיינית, שהרי הם אף פעם הם לא מפטרים מישהו או מורידים תכנית מהאוויר אלא זו תמיד פרישה מרצון או יציאה לחופשה שאינה נגמרת. באמת מתבשל משהו?

"האמת שפה זה ממש שילב את העניין של יציאה לחופשה, כי נסעתי לארצות הברית מיד אחרי התכנית ואז תיעדתי את המסע שלי שם והפכנו את זה לתכנית שתהיה עוד מעט בקשת. היא יצאה פסיכית לגמרי והיא עכשיו בעריכה".

מה עוד?

"אני עורך את העונה השלישית של "האחיות המוצלחות שלי" (בהפקת טדי, משודרת ב-yes, ד.א.). מועדון "קאמל קומדי קלאב" שנתן לי כל כך הרבה בחיים אני נותן לו בחזרה, ואני עכשיו חלק מהבעלים שם ואני משיק את הפתיחה שלו מחדש. במקביל לזה אני עובד על עוד שלוש סדרות עם יוצרות נהדרות כדי לעשות עוד סדרות כמו 'האחיות' ועוד סרטים קומיים, ובקיץ אני הולך לצלם סרט על פי הספר 'לחוץ חתונה' של עומר ברק ואנחנו ככבר בליהוק. כל הדברים האלה קורים במקביל".

"האחיות המוצלחות שלי" הייתה ההתנסות הראשונה שלך בבימוי בסדר גודל כזה.

"אף פעם לא ביימתי משהו שהוא לא שלי".

איך הגעת לכיסא הבמאי? זה משהו שרצית לעשות או שזה היה רעיון של טדי?

"לימור אבקסיס-נבו (המפיקה הראשית של טדי, ד.א.) הייתה המפיקה בפועל של 'אסי וגורי' כשהיינו מופיעים. היא התפתחה לאן שהיא התפתחה, התקשרה אלי, והיא אומרת לי 'תשמע יש כאן שתי בחורות שיש להן סדרה שהיא לדעתי מהממת. הן רוצות שאתה תביים - מה אתה אומר?' אמרתי לה שתשלח. הייתי עסוק בהמון דברים אז חשבתי שאקרא, אגיד שאני לא יכול ואמשיך הלאה. קראתי פרק ועוד פרק, ביקשתי עוד ויצא שקראתי את כולם, צחקתי, נהניתי, והייתי חייב לפגוש את היוצרות הללו שהן גאונות ולא הכרתי אותן כי הן רק יצאו מסם שפיגל".

"אחרי כל הדבר הזה אמרתי להם שאני בכל זאת לא יכול לעשות את זה בגלל לוח זמנים. אז הם אמרו 'אוקיי, מתי אתה מתפנה?' אמרתי להם מאי שנה הבאה. אמרו 'טוב אז נעשה את זה במאי שנה הבאה'. אז הבנתי שלא תהיה ברירה ואני הולך לקראת בימוי של הסדרה הזו. התחלתי בלימוד של התחום, ממש ללמוד את זה מאפס כי עד עכשיו כל מה שעשיתי היה לפעול אינטואיטיבית, עם דברים שאני עושה לעצמי, ומקסימום הרסתי לעצמי מערכון או סדרה. אבל אף פעם לא הרסתי לאנשים אחרים".

ארץ נהדרת. צילום מסך
"עושים יופי של עבודה". "ארץ נהדרת"/צילום מסך

"יש לנו סאטירה יותר מפותחת מכל מדינה אחרת"

"אנחנו עושים תוכן מעולה ואנחנו גם מייצאים תוכן מעולה. בעניין הסאטירי אני חושב שבסוף אי אפשר להשתיק ישראלים. מכל כיוון. לא מימין ולא משמאל"

כשהתחלת עם קומדיה הייתם עושים מערכונים פרועים, גם היום קומיקאים עושים דברים פרועים אבל נראה שהקהל הישראלי הולך ונהיה שמרן. כלומר, עושה רושם שמי שעושה סאטירה על השלטון נמצא בסכנה מתמדת של להיות מתויג כשמאלני, ובהתאמה כבוגד. אתה שותף לתחושה?

"לא. אני חושב ש'ארץ נהדרת' ו'גב האומה' עושים עבודה יוצאת מהכלל והן חדות ולא דופקות חשבון לאף אחד ושאפו גדול ליוצרים של התכניות האלה. אני חושב שיש לנו סאטירה יותר מפותחת מכל מדינה אחרת, לפחות באירופה, ואני חושב שאנחנו צריכים להיות גאים בסוג הטלוויזיה שאנחנו מייצרים כי אנחנו עושים תוכן מעולה ואנחנו גם מייצאים תוכן מעולה. בעניין הסאטירי אני חושב שבסוף אי אפשר להשתיק ישראלים. מכל כיוון. לא מימין ולא משמאל".

הומור בוטה או אנטי צה"לי כמו "בואו בנים, בואו תגמרו לי בפנים" של החמישייה הקאמרית למשל, או "מלכת אבמטיה" - אלה דברים שהיו יכולים לדעתך להופיע היום בפריים טיים?

"אתה יודע מה יש לנו היום שממש לא היה לנו בשנות התשעים? הרשת, שהיא מלאה בפארודיה וסאטירה בוטה".

נכון, אבל אני מתכוון להומור בטלוויזיה. הוא כבר לא מותח את הגבולות.

"תמיד יש משהו שהוא מוביל והוא בודק את הגבולות שלנו. כיוון שיש את הרשת, וזה אאוטפוט לעשות הרבה מאוד דברים בוטים, גסים, חזקים, חדים ופרועים, אני חושב שזה מוריד את הלחץ או את האחריות מהטלוויזיה להיות גם כן עם הקאטינג אדג' הזה. יש כבר מקום לראות את הדברים האלה והטלוויזיה היא יותר מדורת השבט, וזה לגיטימי, וגם הקהל שתראה ברשת זה לא בהכרח הקהל שיגיע לראות תכנית בערוץ 12 או 13, זה לא אותם אנשים בכלל. פעם לא היה לזה מפלט אז הם היו מגיעים, הם היו חייבים".

"כשאנחנו התחלנו עם פלטפוס היינו חייבים להגיע לטלוויזיה כי לא היה רשת. כל הרעיון היה איך להגיע לטלוויזיה, ואחרי זה עם דומינו ואחרי זה עם שידורי המהפכה. אבל מהשלב הזה שבו שהאינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו והוא יותר זמין לנו מלשבת לראות טלוויזיה, גם ליוצרים המקום הזה הוא גן המשחקים הכי מהנה ופתוח ונטול גבולות שיש. וזה המקום לעשות את זה".

פרס "כד החלב" מוענק בפני קהל שהוא ברובו סטודנטים לתקשורת. הם רגע לפני כניסה לתעשייה מלאת סכסוכים, קשה, עם מוסר תשלומים לא גבוה במיוחד ופיטורים שרירותיים. לא השוק היציב ביותר במשק לבנות בו עתיד. בוא נסיים עם משהו אופטימי.

"אני קודם כל מקנא בהם. כי המקצוע הזה, עם כל מה שאמרת, ויש לו הרבה היבטים שליליים - הוא מקצוע מרתק. כמעט כל בעלי התפקידים הולכים להיתקל בחוויות הם לא היו נתקלים בהם בשום מקצוע אחר. האם זה המקצוע הכלכלי ביותר, החברתי ביותר, או המשפחתי ביותר? כמובן שלא. אבל אנחנו באנו לחיים האלה כדי לעשות סיבוב חד פעמי וליהנות מההרפתקאה. אני חושב שכל מי שבתחום הזה נכנס להרפתקאה, ואני מקנא במי שרק התחיל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully