דני וגידי מכוורת, יזהר ודני מתיסלם, ארקדי ומיכה מהחברים של נטאשה, מיקיאגי ודודי לוי מנוער שוליים, ברי סחרוף, זהבה בן, אורית שחף ואפילו אדם: את כל נבחרת החלומות המוזיקלית הזו יארח אביב גפן ב-5 במאי בנשף רוק 7 שעומד השנה בסימן 70 שנה למוזיקה הישראלית. וזו רק יריית הפתיחה לשנה הפורה של אביב גפן, שבהמשכה הוא יוציא אלבום, ישיק סדרת טלוויזיה חדשה שהוא כותב ל-HOT ויוביל בקשת ריאליטי מוזיקלי לצד אייל גולן. לרגל כל אלו הזמנו את אביב גפן לריאיון באולפן וואלה! NEWS כדי לדבר על מוזיקה, פוליטיקה, אייל גולן ו-70 שנה למדינה.
"מירי רגב לא היטיבה לראות את החלק של העם השני שאני נמנה עליו", אמר בהתייחסו להחלטת שרת התרבות להטיל וטו על הופעתו של גפן בטקס המשואות. "מותר לה, זו זכותה, זה קצת קטנוני, זה קצת לא נכון פוליטית בעיני, אבל אמרתי לכולם - בשנת ה-71 אני אהיה שם לדעתי".
מה חשבת על כל סאגת המשואות?
"זה נעשה בעיקר כדי להסיט אותנו מהדברים החשובים בישראל, שזה השחיתויות. תמיד זורים לנו חול בעיניים - פעם זה משואות, פעם זה הונדורוס שליבי כואב שהוא לא יגיע - בעיני מגיע לנו משהו הרבה יותר טוב, גם אם זה מימין אגב. אני מאמין שכשיהיו בחירות, הכול ייראה אחרת".
אתה הצהרת שאתה תומך בלפיד וזה הפתיע לא מעט אנשים.
"זה הפתיע הרבה אנשים. אמרתי שאני כנראה אתמוך בלפיד מכיוון שבלב שלי אני מאוד מרצ, אבל כרגע האדם היחיד שיכול לנצח את ביבי בקלפי זה רק יאיר לפיד בעיני. זה הגיון נטו. נכון שהוא חבר של אבא שלי וחבר של המשפחה, אבל זה לא מעניין. הוא היחיד שיש לו את הכוח והכריזמה לשלוח את ביבי הביתה".
לא אכפת לך הזגזוגים שלו?
"כולם מזגזגים כל הזמן. זו הפוליטיקה".
ב-5 במאי יערוך את נשף רוק 7 בלייב-פארק בראשון לציון עם שורה של אורחים נוצצים. "לרגל 70 לישראל, הבנתי שאפשר לחגוג את המוזיקה הנפלאה פה. אני גדלתי על כוורת, נוער שוליים, תיסלם, והחלטתי לעשות ערב אחד שמוקדש ליצירה המופלאה. אני מעולם לא שרתי עם כוורת או עם תיסלם. לי זה משהו שהוא חלום".
ואיך התנהל השיח עם אדם? מה קרה מאחורי הקלעים?
"הייתי מגיע להופעות של אדם בזאפה. כשהוא חלה, דאגתי. אמרתי לו - כשתצא מזה, אשמח לארח אותך בהופעה. והוא מרגיש טוב יותר. ואנחנו הולכים להפציץ עם האייטיז".
עוד כמה חודשים תעלה לאוויר תכניתו החדשה של אביב גפן עם אייל גולן והיא כבר עכשיו מעוררת המון סקרנות. "בגדול זה אני מול אייל", הוא מבהיר. "יהיו אמנם זמרים ומוזיקה, אבל יהיו שם הרבה שיחות ו-ויכוחים ואני מקווה שזה יהיה מכבד. אני ואיל זה ה-ניגוד. הוא חי הפוך ממני לגמרי. אנחנו הפכים. בהכול. אותי מעניין לגעת בדברים שבישראל היום יש גם אותו וגם אותי. ב'דה וויס' זה עלה וירד מהר. השיחות לא בשלו כדי לדבר על הקרע הזה. ואני מקווה שגם בעזרת קשת יהיה לי זמן מסך לדבר איתו. אני לא הכשרתי את אייל גולן. הוא אחד המובילים בישראל, הוא אחד האהובים והמושמעים בישראל, בין אם נרצה או לא, והוא הכתובת. אם רוצים שיחה אמיתית על החברה הוא הבן-אדם".
מעריצים רבים שלך כעסו על ההחלטה שלך ללכת עם אייל גולן.
"אותם מעריצים גם כעסו עלי על 'דה וויס' הראשון. הם אמרו 'איך אביב גפן ישב על כיסא ליד שלומי שבת ושרית חדד?'. בסוף אני חושב שכשיראו את זה, יבינו שאני שומר שם על עצמי, על השיח".
אתה לא חושש לאבד מעריצים? הרי כשמדברים על פרשת אייל גולן, יש גם היבט מוסרי.
"לא. זה לא עובר לי בראש. אם אני מגיע כמו שאני מגיע... אנחנו לא גידי ואהרוני, זה לא סחבקים. מגיעים פה אנשים עם אג'נדות ברורות. גם אייל יכול היה לבחור ב'דה וויס'. הוא הגיע אלי, שזה לא קל. לכן אני מרגיש מאוד שלם עם זה".
איך ב'דה וויס' הגיבו לעזיבה?
"אני לא יודע".
לא דיברו איתך?
"זהו, שלא היה דיבור על העונה הבאה. לא היה משהו קונקרטי. לא היה חוזה ביד. לא ברחתי, זה לא היה באוויר שנה וחצי. אני בקשר מצוין עם שלומי שבת ועם מירי מסיקה כמובן. אבל זה היה משהו על השולחן קונקרטי. עם זאת, הרגשתי שלעשות עוד עונה לא יהיה נכון לי".
הרגשת שמיצית שם?
"בשלב זה של חיי, כן. רציתי לגעת בבשר האמיתי, שזה אייל גולן. ללכת ולדבר על ישראל. אני והוא, ראש בראש".
אתה חושב שמוזיקאי היום יכול להצליח בישראל, אפילו ברמה של להתפרנס בישראל בצורה יפה, גם בלי לשלוח זרועות לכל מיני כיוונים אחרים כמו טלוויזיה?
"זה נדיר. אתה חייב להיות A ליסטר מטורף כמו שלמה ארצי, עידן רייכל, שלום חנוך, ברי סחרוף, וכמובן לכתוב את השירים שלך שזה כל העניין של הזכויות. למזלי ולשמחתי, אני ב-A ליסטים כרגע. להיות אמן שהוא לא A ליסטר ולא כותב את השירים שלו, זה מאד בעייתי. כי גם אלה שמצליחים כרגע, אין לזה שום ערבות שזה ימשיך".
אתה נהנה מטלוויזיה ומוזיקה באותה מידה, או שמוזיקה זה הבסיס שלך, ולשם אתה חוזר?
"לא, לא. אני כותב שירים. זה בדם שלי. אבל אני לא הייתי יכול לחיות סתם רק ממוזיקה ומשירים ולהופיע. זה לא מספיק לי. אני עובד כרגע, בזמן הנתון כרגע, על 10 דברים מאד מאד גדולים. זה לא מספיק לי אף פעם".
כי מה? כי אולי יש לך ראש יותר עסקי יזמי?
"זה פשוט לא מספיק לי. זה מעולם לא הספיק לי. אני תמיד רוצה גם להמציא וגם ללכת הלאה. העולם בחוץ הוא ענק".
אתה מופיע גם בחו"ל.
"כן, בלקפילד לוקח ממני לא מעט זמן".
ספר לי קצת על זה. מי הקהל שמגיע? איזה שירים אתה שר?
"אני שר שירים של בלקפילד. זה כנראה הדבר הכי מהנה שהיה לי. עכשיו הגענו לאירופה, קהל של בין 600 ל-1000 איש כל ערב, בלי סטיבן על הבמה, אין ישראלים. זה קהל שבא לשמוע מוזיקה של אביב גפן ובלקפילד ושרים איתך. זה עדיין נתפס אצלי כקסם. זה הדבר הכי גדול שיכול להיות לאמן ישראלי, שהשירים יכולים לחצות ים".
אבא שלך עורר לא מזמן סערה. אתה מנסה לשכנע אותו לפעמים לא להיכנס לאש?
ממש לא. זה החיים שלו. הוא אומר את דעתו. המשטר פה הוא עדיין פתוח ודמוקרטי. הוא אומר דברים שגם מכעיסים הרבה אנשים, זה גם דלק לכל הגוש שנגד השמאל. הוא כבר גדול, בוגר, זה באחריותו".
ובשיחות אחרי זה בטלפון מה אתה אומר לו?
"אני יכול לא להסכים איתו, על איך שהדברים נאמרו ועל הצורה שהם נאמרו והטיימינג, אבל הוא בטח לא יכול להקשיב לי".
איך אתה מסביר את תופעת עומר אדם?
"קודם כל, אני מאושר בשבילו ומפרגן לו בלב הכי רחב שיש".
אין טיפת קנאה בין אמנים על הדברים האלה? הבנאדם מוכר "סמי עופר" בדקה.
"אתה חייב להבין, יש פה עניין של ז'אנרים. מה שהוא עושה לא נוגע בי, זה לא הקהל שלי, זה לא אוכל בי, זה לא מחסיר לי קהל. אני מפרגן לו ומאושר בשבילו. זה כמו נגיד בן אל וסטטיק, זה לא המגרש שלי, אני מסתכל על זה מהצד, מפרגן".
אבל איך אתה מסביר את התופעה?
"עומר אדם כנראה הגיע במקום הנכון ובזמן הנכון. הוא מדבר להמון אנשים, לכל המשפחות. אוהבים אותו אנשים מגיל 8 עד 80. זו חוויה משפחתית בעיני. אין פה אג'נדה פוליטית או חברתית. אתה לא מסומן, אתה לא ימין או שמאל. הוא קצת יאיר לפיד של האמנים. וזה מקסים בעיני, ואני מאושר בשבילו".
יש שיר שאתה מתחרט שכתבת אותו?
"יש שורות מסוימות. דברים שנכתבו מתוך בורות או כדי לעצבן, ועם הזמן זה כבר הפך לחרב פיפיות. בשיר "אלימות", למשל, כתבתי "ולמה הדתיים נראים מסוממים". וזה באסה. אני מת על השיר הזה אבל המשפט הזה טיפה לכלך, כי הדתיים לא מסוממים. התכוונתי לדתיים הקיצוניים, התכוונתי לכל הדת, ונפלתי במשפט עם המון בורות וזה פועל נגדי. זה מבאס".
וגם אי אפשר לשנות אותו כי יצירה זה יצירה.
"אי אפשר".
אז מה אתה עושה? אתה שר אותו כמו שהוא?
"שר אותו ומסביר בראיונות שאני מצר על זה. זו טעות של טירון".
למה אתה מתגעגע?
"לחופש פשוט, נראה לי".
מה זה אומר?
"שפעם חופש היה משהו הרבה יותר קל. הייתי נוסע עם חבר שלי רן לצפון, לכינרת, לעכו, היה חופש שלא עלה כסף. היה חופש עם כמה שקלים ונובלס בכיס והרגשתי חופשי".
והיום?
"היום, גם כשיש חופש עם משפחה בחוץ לארץ, זה הכול כבר מלא בתכנונים ולזמן קצוב. פעם היית הולך ומתנתק. היום אני רואה ברחוב אנשים וכיף להם. אנשים שרים, אנשים ביחד, אנשים הולכים. זה דברים שכבר אין לי אותם".
עוד כמה ימים חוגגים 70 למדינה. איך אתה מסכם?
"אני חושב שאני חלק מהדי-אן-איי הישראלי. בניגוד להרבה ספינרים, זה מקום שאני אוהב אותו ומאוהב בו. גם בשפה העברית. אני חלק מזה, חלק מהתהליך. גם אם הממשל הקיים לא מייצג אותי או אנשים כמוני, זה מקום שהוא חשוב לי ואני כאן כדי להילחם עליו. יכולתי לגור גם במקום אחר. קיבלתי ואני מקבל עדיין אינספור הצעות. אני נשאר פה כדי להילחם על המקום שלי ואני חלק מההוויה הישראלית".
עם מי, חי או מת, היית רוצה לאכול ארוחת ערב?
"קורט קוביין. הוא נראה לי אחד האנשים הכי עצובים שיש".
על איזה שיר ישראלי אתה אומר - הלוואי ואני הייתי כותב אותו?
"הרבה שירים של שלום חנוך ומתי כספי".
איפה תהיה עוד עשר שנים?
"וואי וואי, איזו שאלה. אני לא יודע ואני גם לא רוצה לדעת. אין לי מושג".
איזה שיר שלך אף פעם לא נמאס לך לשיר בהופעה?
"אולי. יש בו משהו מאד קטן ובתולי ונעים".
מירי מסיקה התאהבה בו.
"חבל, כן".
מה הרגע שהכי שווה לחכות לו בנשף רוק 7?
"האמת שיש המון הפתעות, אני עצמי נורא מתרגש".
לריאיון המלא - צפו בווידאו שבראש הכתבה
