מנהל רשות המסים משה אשר תקף אתמול (שני) בחריפות את חקיקתו של "חוק מילצ'ן" - שנועד להעניק הטבות ממס לעולים שחזרו לגור בישראל במעמד תושב חוזר, למשך עשר שנים. "החוק הפך את ישראל למקלט מס מהטובים שיש בעולם" אמר אשר בדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת שיזמה יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני). "לא מצאנו דבר כזה בכל העולם. אין לנו מידע כמה החוק הזה עולה לנו בגלל חובת הדיווח. אנחנו חולקים מידע עם מדינות אחרות, במסגרת המאבק בהון השחור. החוק הזה לא מאפשר לנו להחליף מידע. ב-OECD דורשים מאיתנו לתקן את זה".
אשר הוסיף כי החוק, שנתמך בשעתו על ידי משרד הקליטה ונועד לעודד עלייה לישראל, השיג למעשה מטרה הפוכה. לדבריו, "החוק הזה מעודד אנשים עשירים לרדת מישראל לעשר שנים, ואז להשאיר את הכסף שלהם בחו"ל ולא בארץ. זה מעורר מוטיבציה הפוכה. בעיניי לא ראוי שיש קבוצה מיוחסת שמקבלת פטור בלי גבולות לתקופה מאוד ארוכה ולא צריכה לדווח על כלום".
החוק מתייחס לתיקון 168 לפקודת מס הכנסת שנחקק בספטמבר 2008. במסגרת החוק ניתנו הטבות מפליגות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים -מי ששהו מחוץ לישראל במשך עשר שנים וחזרו לארץ - וכן הרחבת הטבת הפטור ממס על הכנסות בחו"ל לעשר שנים, ופטור מחובת דיווח על הון ונכסים בחו"ל.
"ביטול החוק הוכנס שוב ושוב לחוק ההסדרים וחמק באורח פלא"
בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה יחימוביץ' כי "ביטול החוק הוכנס שוב ושוב לחוק ההסדרים וחמק באורח פלא ממנו". היא התייחסה בדבריה לאזכור החוק בתיק 1000 - העוסק בחשד למתן הטבות לאיש העסקים ארנון מילצ'ן בתמורה לטובות הנאה בהיקף כמיליון שקל לראש הממשלה בנימין נתניהו - ואמרה כי "כל הגורמים המקצועיים סבורים שיש לבטל את החוק המושחת הזה. הדיון כאן מתקיים עם ייעוץ משפטי ולכן אין כאן שיבוש חקירה. לכן גיבורי הפרשה לא זומנו לישיבה הזו".
צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, הוסיף כי בעבר הביע משרדו חשש כי החוק ישרת גורמי פשיעה. "הבעיה בחוק היא שהוא לא מאפשר רק פטור ממס, אלא גם פטור מחובת דיווח ומהגשת הצהרת הון", הוסיף. לדבריו, "החוק מאפשר פעילות ענפה מתחת לרדאר של רשות המסים. התקבלו דיווחים שקשורים לסחר בנשים ופעילות של הלבנת הון. בתגובה לדוח הביקורת, משרד הקליטה והעלייה תמך בכך שצריך לקבוע חובות דיווח חדשות על פי תקרה שתקבע. למרות זאת, המשרד התנגד לשינוי בחוק".
הדיון הציף את הרגישות הפוליטית הנוגעת גם לשמו של החוק, שנקרא "על שם" איש העסקים ששמו נקשר בתיק 1000. במהלך הדיון התייחס ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) לחוק כשהוא משתמש בשמו של מילצ'ן. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) מיהר להשיב לו: "למה אתה קורא לחוק הזה ככה? זה לא מתאים". בהמשך הדיון שאלה היו"ר יחימוביץ' ח"כ לוי איך לא בוטל התיקון לחוק בזמן שיו"ר מפלגתו יאיר לפיד היה שר אוצר. "היה ניסיון לבטל אותו גם בשנים 2013-2014. כל הקואליציה התנגדה לביטול הסעיף הזה", השיב. "את לא היית שר אוצר, זה היה סעיף אחד. יש משא ומתן".
פרופ' יוסף אדרעי, שהתנגד בשעתו בזמן אמת לחקיקה, אמר כי בדיון על החוק בשנת 2008 נדהם לשמוע את עמדת רשות המסים. לדבריו, "ראש הרשות תמך אז בתיקון לחוק ואפילו כינו אותי 'עוכר ישראל'. חשבתי אז שהחוק לא טוב ולא יעודד עלייה. לדעתי החוק הזה דווקא יעודד ירידה. הנושא של פטור מדיווח הוא המצאה ישראלית מזעזעת. קראתי לחוק הזה 'קץ הציונות'. מנכ"ל משרד הקליטה הודה שהוא לא ביצע מחקרים בנושא אלא פעל לפי תחושה". בדיון נכחה גם עו"ד מיכל שטרית-רבל, היועצת המשפטית של משרד הקליטה והעלייה, שהייתה הגורם המקצועי היחידי שהתנגד לביטול התיקון לחוק. "לצבוע את הכול בשחור זה עיוות של המציאות", אמרה. "הייתה אסכולה שלמה שתמכה בתיקון הזה".
ח"כ יונה, שיזם הצעת החוק לביטול חוק מילצ'ן, הוסיף כי "חקירות המשטרה בפרשת תיק 1000 חושפות באופן ברור כיצד ניתנו הטבות מס במיליונים לארנון מילצ'ן ואחרים, כמו כן הן מלמדות על הניסיון הפלילי לכאורה של ראש הממשלה נתניהו, שלא צלח, להאריך את תקופת תחולתו של החוק". לדבריו, בשל חשיפת חלקו של מילצ'ן בתיק "אין ספק שבשלה העת לבטל את החוק שיוציא את מדינת ישראל מהמועדון המפוקפק של 'מדינות מקלטי המס' ושיאפשר לרשות המיסים לגבות מס מעשירי העולם בדיוק כמו מכל אזרח ישראלי אחר".