27 שנים חלפו מאז מלחמת המפרץ. מסיכות הגז שחולקו לתושבים, אטימת הבתים והאימה מפני הסקאדים והאיומים הלא קונבנציונליים חרוטים היטב בזיכרון הישראלי, אולם היום (חמישי) חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את הלבטים בצמרת המדינית והביטחונית, ובראשם את המחלוקות בין שר הביטחון דאז משה ארנס, שהאמין כי יש להגיב כדי לעצור את הירי לישראל, לרמטכ"ל דן שומרון, שתמך בהבלגה.
בהקלטות הנדירות ניתן לשמוע ריאיון שנערך על ידי יחידת ההיסטוריה בארכיון צה"ל של משרד הביטחון, ומתרכז בשאלת התקיפה בטרם המלחמה, כשבצמרת הביטחונית בישראל לא היו בטוחים אם אולי הפתרון הוא למעשה הבלגה לירי 38 טילי הסקאד. בנוסף, נחשף ריאיון שנערך לאחרונה על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, ובו שומע ארנס לראשונה את דברי שמרון ופורש את גרסתו לאופן שבו נראתה המפה הביטחונית באותה התקופה.
"הייתה טעות לארנס, והייתה לי איתו בנקודה אחת מתיחות קלה", נשמע הרמטכ"ל המנוח שומרון בהקלטות. "הצגתי לו את התכנית לתקיפה עם מפקד חיל האוויר בשבת בבוקר, אחרי מתקפת הטילים הראשונה. זה היה לפני פגישה עם ראש הממשלה (יצחק שמיר, א"א) לבד, ואחרי זה הייתה ישיבת קבינט בתל אביב".
לדבריו, מרגע השיחה בין השניים החל ארנס לפעול לבד כדי להכין את השטח לתקיפה, ללא תיאום הולם עם המטה הכללי. "הצגתי לו את תוכנית התקיפה הגדולה. ארנס התקשר לדיק צ'ייני (מזכיר ההגנה בממשל בוש, א"א) ואמר לו 'תזיזו את המטוסים שלכם, אנחנו תוקפים במערב עיראק'. את זה אפילו לא ידעתי", הוא מספר בריאיון. "הלכנו לראש הממשלה, הצגתי את התוכנית ואמרתי לו שאני לא ממליץ לתקוף. למען שלום הקואליציה, ולמען ההישגים, ואני ממליץ לאפשר להם לפעול בשלב זה ולא לתקוף.
"אחרי זה היה בקבינט דיון. שם השרים מבקשים לעשות משהו. 'לא ייתכן שמדינת ישראל לא תגיב'. הרי יש פה רפלקס מותנה אצל רוב האנשים. ככה גדלנו כולנו וחונכנו. השרים... לא אגיד מי אמר מה, אבל שם היו שרון, וגנדי ויובל נאמן ורפול. יש שם חבורה. ואני אומר: 'אני ממליץ. אפשר לבצע הכול, אבל אני ממליץ לא לבצע כיוון שזאת פגיעה בהרתעה. אם לבצע, יש לבצע פעולה משמעותית".
בשלב הזה, כשהרמטכ"ל ושר הביטחון עומדים בקבינט המדיני-ביטחוני, פונה ארנס לשומרון וטוען שהוא לא מבין את האמירה הזו מאחר שהוא הציג לו תכנית תקיפה. "הסברתי לארנס שאלה שני הצדדים של אותו מטבע. אני, כרמטכ"ל, מציג תוכנית. אם הממשלה תחליט לתקוף, אני מוכן. אבל אני ממליץ לא לתקוף. זה לא אומר שאני לא עושה תוכנית לתקוף, במיוחד כשאני לא יודע אם בעוד שעה ייפול טיל, אולי גז, ואולי כן אמליץ לתקוף. זה לא מעכשיו ועד עולם. ופה, נראה לי שהייתה אי הבנה אחת, אני חושב שהיחידה. כי כל יתר העבודה בינינו הייתה מאוד מסונכרנת".
לעומת השרים שתמכו בתקיפה, היו גם מי שהתנגדו לכך נחרצות, בהם גם השר אריה דרעי. בישיבת ממשלה מתוחה, ביום שבת 19 בינואר, אמר דרעי: "מישהו יחשוב שעם ישראל נחלש בגלל שלא הגבנו? ההיפך. כולם יגידו 'היהודים ממזרים. חוטפים ושותקים בשביל שיהיה קל לחסל את סדאם חוסיין'. מה קרה לכם? מי לוקח אחריות לשלוח בנים לשם להרוג אותם? על מה? איזהו גיבור הכובש את יצרו".
ארנס, ששמע רק לאחרונה את הריאיון עם שומרון, אמר לאנשי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון כי הרמטכ"ל דאז הציג את תכנית התקיפה, ולא אמר לו שהוא לא מאשר אותה, וכי היה מצפה ממנו לצאת נגד בקול רם אם הוא רואה בעייתיות בה. "שומרון הציג את הפעולה, אני זוכר את זה כמו את היום. גם תמרי היה שם (המיועד לפקד על הכוח היבשתי, תא"ל נחמיה תמרי, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל, א"א), ואני לפני שאישרתי, שאלתי את תמרי מה הוא אומר והוא אמר לי שזה בסדר, 'כן נעשה את זה'. אמרתי, 'בסדר, אני מאשר'. שומרון לא אמר לי שהוא לא מאשר".
בהתייחס לכך שהתכנית של שומרון הייתה תכנית מגירה, אמר: "הוא לא אמר את זה. אני גם בסוף (הדיון) גם אישרתי. אז אם הוא בסוף מתנגד, הוא צריך להגיד לי לפני שאני מאשר: 'אבל רגע, אדוני השר, אני רוצה להגיד לך שאני לא ממליץ".
בראיון איתו, מספר ארנס על שיחות התיאום שקיים עם האמריקנים, על נסיעה סודית שערך לוושינגטון יחד עם סגן הרמטכ"ל דאז, אלוף אהוד ברק, ועל תחושותיו כי ראש הממשלה שמיר לא הבין את ארצות הברית. בין השאר, סיפר כי אמר לנשיא בוש בפגישה אתו: "'הטיל הבא יכול לגרום לאבידות קשות. הטיל הבא יכול להיות כימי. אנחנו לא יכולים להמתין יותר, ולכן אני מבקש ממך להגיע לתיאום ואנחנו נצא לפעולה'. הוא היה די כעוס, אומנם מנומס, אבל די כעוס. 'מה, אתם יכולים לעשות משהו שאנחנו לא יכולים?'. אני לא רוצה להיות חוצפן ולהגיד לו 'כן, כן, אנחנו יכולים'. אמרתי לו שאנחנו נפעל אחרת. גם לא רציתי לחשוף בפניו את התוכנית שלי אז אמרתי: 'נפעל אחרת ואנחנו חייבים לעשות את זה'".
שומרון מספר על הלחץ הגדול בממשלה לתקוף ועל התחושות בזמן ההבלגה, שהייתה שנויה במחלוקת בקרב הפיקוד הבכיר, שרי הממשלה ואזרחי המדינה. בסופו של דבר, ראש הממשלה, יצחק שמיר, הכריע לטובת מדיניות האיפוק והמבצע הישראלי נותר מאופסן במגירה.
ערכות מגן? "זה היה חלק מהפוליטיקה"
סוגיה נוספת שהעלה ארנס בריאיון היא ערכות המגן. לדבריו, הוא התנגד לחלוקת המסכות וטען כי דוד לוי, שר החוץ דאז, היה האחראי למהלך. "התנגדתי לחלוקת המסכות. קודם כל, לא היו לנו מספיק והייתה בעיה לחלק לחלק (מהאזרחים) ולחלק לא", אמר. "מי שגרם לחלוקת המסכות היה דוד לוי. דוד דיבר על זה גם בתקשורת וגם בממשלה, אמר ששר הביטחון מסכן פה את החיים של התושבים והאזרחים ושאנחנו נשאר חשופים ויהיה פה נשק כימי. זה היה חלק מהפוליטיקה. זה יצר מתח כזה שאני בסוף אמרתי: 'בסדר, אנחנו נחלק מסכות'", אמר ארנס.
"לא ידענו אם יכלו לבוא טילים כימיים, אבל אני חשבתי שגם אם יבוא טיל כימי לא יהיה פה נזק נוראי. זה בכל זאת דבר מאוד נקודתי, והדיוקים של הטילים האלה לא היו מדויקים בכלל. אני חשבתי שזה לא שווה את כל הכוח והמאמץ הגדול מבחינת המצב רוח במדינה, לחלק לכולם מסכות גז, אבל נוצר מצב שלא הייתה ברירה בסוף".
