סקס, סמים ובובספוג: השחקן העסוק שמעולם לא למד משחק

"אבא שלי, ד"ר ישקה קלטר, חגג בדיוק את יום הולדתו ה-70. הוא רופא ילדים גדול, מורה לרפואה גדול ואבא גדול. רק שיהיה בריא".

"זכורה לי ביקורת אחת שלא הייתה ממש גרועה, רק בסופה צוין שלמרות שעשיתי תפקיד טוב ואמין לא הברקתי. מאז אני מנסה להבריק".

"התיאטרון, בית הספר, הבית השני. כבר 20 שנה אני במקום המטורף הזה ועדיין מרגיש שפוי לגמרי".

"בשנת 2000 נכנסתי לעולם המופלא הזה, ומאז התמזל מזלי לדובב דמויות מופלאות כמו סקווידוויד, ד"ר דופנשמירץ, אופטימוס פריים וחטפני כמובן".

"מחזה נפלא, מצחיק ועוקצני מאת רועי חן שהפך להיות הצגה מצוינת שעולה בימים אלו בתיאטרון גשר. בהצגה אני מגלם את הרצל (מאד מקווה שבאופן מבריק). חגיגות ה-70 למדינת ישראל הן הזדמנות להיזכר בחזונו של הרצל ולבדוק מה בינו לבין המציאות היומיומית של מדינתנו. במסע פנטסטי-סאטירי אנו מגלים את המדינה הישנה-חדשה שחזה, חזון שלעיתים עשוי להיראות תמים ולפעמים חדשני ואף מקדים את זמנו. עלילת הספר מתרחשת ב'עתיד הרחוק' שבו הוקמה מדינת היהודים. הספר הוא אגדה אבל גם מדריך מדויק עם 'מפרט טכני' מלא לחיים בארץ המובטחת הכולל התייחסות לנושאים שברובם רלוונטיים לנו עד היום".

"המון ויתורים, המון הזדמנויות, המון אפשרויות, ואפילו המון חברים אבל הרי אי אפשר לרקוד על כל החתונות. לאורך הדרך כל הזמן צריך לבחור ולוותר. אני חושב שעד עכשיו עבד לי די טוב".

זכיתי בפיס! אני נשוי לדנה, שהיא ללא ספק האישה הכי מיוחדת והחברה הכי טובה שלי, ושנינו מגדלים ביחד אחד את השני ובנוסף שלושה בנים מופלאים: רום בן 15, אריאל בן 10 ובן-בן בן שנתיים וחצי".

"'אוף, חבל' - המשפט האלמותי של הדמות האלמותית. המשפט הזה בדיוק היה יכול לשמש גם את הרצל אם הוא היה מגיע פתאום ורואה מה קורה פה".

"כל מילה בסלע. מצאתי את עצמי כבר כמה פעמים רוקד בטירוף לצלילי השיר הזה עם הבנים שלי בסלון".

"המורה הכי טוב שיכולתי לבקש. לשמחתי הרבה, ברבות הימים נוצר קשר מאד מיוחד ושונה בינינו שמאפשר לי לעבוד מאד בחופשיות איתו ורבים יעידו שזה די נדיר. הוא גאון אמיתי. אני מרגיש בר מזל גדול להיות חלק מלהקת השחקנים שלו".

"ככל שהשנים עוברות אני צריך יותר ויותר ממנו, אז אני מקווה שיהיה לי יותר כי השנים עוברות נורא מהר".

"לא למדתי משחק. מצד שני, גם לא למדתי הורות ולמרות זאת הילדים שלי די מרוצים. יבגני אריה אמר לי שהוא לא מרוצה משיטת לימודי המשחק בישראל ושהוא חושב שעדיף שאתחיל לעבוד בתיאטרון ואלמד תוך כדי תנועה".

"אני כל כך אוהב מוזיקה ואני הכי מקנא באנשים ששולטים בכלי נגינה. בנעוריי למדתי תופים ועד היום אני חושב שאחד הדברים המלהיבים ביותר שיש הוא לג'מג'ם עם החבר'ה".

"איש סופר-מוכשר שאיפשהו לצערי הלך לאיבוד ואנחנו אחריו".

"לא משתמש. אני אוכל כ-5 בננות ביום והרי אומרים שה'שרוכים' לאורכה של הבננה מכילים חומרים דומים לאלו שבקוקאין אז אפשר לומר שאני כן צורך סמים".

"לשמחתי בגשר נתנו לי את ההזדמנות להגשים חלום ולהיות חלק מההפקה המדהימה הזאת של תיאטרון הבימה בתפקיד ז'אבר. כיף לא נורמלי".

"מהרגע שנהייתי אבא הבנתי מהו פחד אמיתי. החרדה שיקרה משהו לילד שלך היא לא פשוטה והיא מלווה אותך בווליום משתנה כל הזמן. אני מוצא את עצמי כל לילה מודה לאלוהים ששמר על הבנים שלי בריאים ושלמים בלי פיגועים ותאונות ומבקש ממש יפה שימשיך לעשות את זה".

"בשירות הצבאי שלי פיקדתי במשך תקופה על תיאטרון חיל האוויר. לא נעים לי להגיד אבל אני חושב שהיה לי את השירות הצבאי הכי כיף שיכול להיות".

"בתור ילד שחלם להיות טייס אני די מרוצה שבסוף אני שחקן. בינתיים הולך יופי ורק שימשיך ככה".

"לדעתי הוא הכותב הכי מעניין ומוכשר שיש פה כרגע. התמזל מזלי לשחק בכמה מחזות פרי מוחו הקודח: "במנהרה", "רוח התיאטרון", "מסעות אודיסאוס" ועוד. אם הוא היה מונפק בבורסה, הייתי שם עליו הרבה מאד כסף. הוא פנומן וחבר אמיתי".

"הייתי רוצה להשתלב יותר בטלוויזיה ובקולנוע. יצא לי להשתתף בלא מעט פרויקטים ועדיין מרגיש שיש לי מה לתת שם. יש לי רעיון לסדרה שמסתובב אצלי בראש כבר די הרבה זמן ואני מרגיש שזה בדיוק הזמן לזה".

"אם תקציב התרבות שלנו היה 1% מתקציב המדינה המצב פה היה הרבה יותר טוב. לו השרה הייתה משקיעה מזמנה וכישרונה לדברים כאלה ולא לדברים אחרים... אם תרצו - אין זו אגדה".

גלעד קלטר משחק בימים אלו בהצגה החדשה "הרצל אמר" בתיאטרון גשר