וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פראדה של עולם האדריכלות: המתכננים שפיבקו מעריץ

אור רוזנשטיין

10.10.2017 / 8:27

ז'אק הרצוג ופייר דה מרון הפכו למותג נחשק ברחבי העולם. אדריכלים שוויצרים שכל פרויקט בתכנונם זוכה לסיקור בינלאומי. "אני מעריץ את שיטת העבודה הלירית שלהם" אומר האדריכל אילן פיבקו, שעוקב אחר דרכם המקצועית של השניים

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מוזיאון ויטרה בשוויץ הנחשב לאחד ממותגי העיצוב המובילים בעולם - בתכנון הרצוג ודה מרון/מערכת וואלה!, צילום מסך

בשנה שעברה הסתיים אחד הפרויקטים השאפתניים והידועים ביותר של משרד האדריכלים השוויצרי בניצוחם של ז'אק הרצוג ופייר דה מרון: הסבת תחנת הכוח הנטושה ששוכנת מדרום לנהר התמזה בלונדון למוזיאון טייט לאמנות מודרנית. אמנם את המבנה העיקרי של המוזיאון סיימו השניים כבר בתחילת המילניום, אבל ודאי הייתה זו אנחת רווחה קולקטיבית, שנישאה באוויר כאשר לבסוף הוסר הלוט מעל ביתן הבקרה הישן וחשף את האגף החדש והנוצץ של המוזיאון האהוב, שעמד תחת פיגומים במשך שנים רבות.

לא מעט גבות בריטיות הורמו מעל כוסות תה מהבילות כאשר זכו ז'אק הרצוג ופייר דה מרון, שני חברי ילדות שהקימו את משרדם המשותף בבזל ב-78', במכרז לעיצוב מוזיאון טייט החדש. השנה הייתה 95' והצמד אמנם היה מוערך, אבל עדיין לא מוכר מספיק מחוץ לשווייץ - בטח שלא באנגליה, שם השתוקקו האדריכלים המקומיים לפרויקט בסדר גודל שכזה. קולות הביקורת רק גברו כאשר נחשפו התכניות של השניים עבור הפרויקט: הן דמו יותר מדי לתחנת הכוח הישנה! ואכן, החזון של האדריכלים עבור טייט מודרן הסתמך במידה רבה על החזית הקיימת ועל אולם הטורבינות האדיר, שהיום משמש כקומה הראשונה של המוזיאון. ביד בוטחת וקלילה עיצבו השניים פנים מודרני ונעים המשתלב עם המבנה, פתחו את הרחבה מסביב למוזיאון על מנת להזמין את המבקרים פנימה, והפכו את הבניין מפיל לבן לנקודת ציון חשובה על מפת לונדון.

עוד בפרויקט אילן פיבקו עורך אורח בוואלה! בית ועיצוב:
מה אילן פיבקו חיפש בעזה? חמישה דברים שלא ידעתם על האדריכל המצליח
כך חגגנו לאילן פיבקו יום הולדת 70
תל אביב שלו: אילן פיבקו בטור מיוחד

האדריכלים הרצוג ודה מרון. GettyImages
האדריכלים ז'אק הרצוג ופייר דה מרון/GettyImages
"הרצוג ודה מרון הם אדריכלים מהשורה הראשונה בעת האחרונה. מרשים אותי במיוחד בעבודתם הוא הצד לירי - ההתייחסות שלהם לפרטים ולחומרים שאותה אני מעריץ ואף, מזדהה עם שיטת העבודה" כלשונו של פיבקו

"הרצוג ודה מרון הם אדריכלים מהשורה הראשונה בעת האחרונה. מרשים אותי במיוחד בעבודתם הוא הצד לירי - ההתייחסות שלהם לפרטים ולחומרים שאותה אני מעריץ ואף, מזדהה עם שיטת העבודה" אומר האדריכל אילן פיבקו. "משרדם אמנם גדל מאוד בשנים האחרונות אך הניחוח של עבודת יד עם טאצ' לפרטים הקטנים זה המאפיין הבולט שלהם לדעתי וכך, אדריכלים צריכים להתנהג היום. שכן, הכל מאוד תעשייתי עכשיו, אין את המקום של היד, אנשים סוגרים פרויקט בטלפון עם צפייה בקטלוגים ואילו אצל הרצוג ודה מרון העבודה נעשית בדיוק להפך".

ב-2001 זכו צמד האדריכלים הרצוג דה מרון בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות (החשוב מבין פרסי האדריכלות בהם זכו). "וירטואוזים", כינו אותם השופטים, ובצדק: יותר משלוש מאות פרויקטים לאחר מכן, הרצוג ודה מרון ממשיכים לחדש ולהפתיע, ומקפידים להישאר כמה צעדים לפני כל השאר. ממפעלים, אצטדיונים, מוזיאונים - ביניהם מתוכננת גם ההרחבה החדשה של המוזיאון לאמנות מודרנית בברלין, שמבנהו עוצב בידי האדריכל האגדי מיס ואן דר רוהה - ועד למלונות, מגדלים, וילות ועוד. המשרד מבזל ממשיך לשלוח זרועות לכל רחבי העולם, כאשר כיום הוא מונה סניפים גם בברלין, ניו יורק סיטי, לונדון והונג קונג בהם מועסקים יותר מ-400 אדריכלים.

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מוזיאון הטייט בלונדון שנבנה בתוך תחנת הכוח הנטושה/מערכת וואלה!, צילום מסך

שיתופי הפעולה של שני האדריכלים המוכשרים מעניינים ומגוונים, כאשר קיים דגש מיוחד על קשר עם עולם האמנות. בולט במיוחד הוא שיתוף הפעולה עם חברם הטוב, האמן הסיני איי וייויי (שבמקרה או לא, את הפרויקט החשוב ביותר שלו השיק במוזיאון טייט מודרן). ביחד עם איי ותחת פיקוחו של האדריכל הסיני Li Xinggang, עיצבו השניים את אצטדיון קן הציפור המרשים, בו התקיימה אולימפיאדת בייג'ינג ב- 2008. שיתוף פעולה נוסף עם האמן התקיים ב-2011 כאשר השתתפו בתערוכה שאצר בדרום קוריאה, וכן שנה לאחר מכן, כאשר חזרו השלושה ללונדון על מנת לעצב ביתן עבור גלריית הסרפנטיין בהייד פארק. בקיץ האחרון, הציגו שיתוף פעולה נוסף, מיצג בניו יורק בשם הנזל וגרטל, בו המבקרים צריכים למצוא את דרכם בחשיכה תוך שמזל"ט עוקב אחריהם ויוצר התוויה של הדרך בה הלכו, מתעד אותה ומשדר ברחבי האינטרנט.

הרצוג, שהחל את דרכו כאמן, התווה עבור המשרד שלו דפוס עבודה שתמיד נע על הקו בין אמנות לאדריכלות. "אני מרגיש שיש יותר אנשים מעניינים וסקרנים בסצנת האמנות", אמר באחד מראיונותיו, "אבל מצד שני, באדריכלות ישנן הזדמנויות רבות שלא קיימות באמנות, בעיקר בהקשר של אדריכלות אורבנית והתמודדות עם המרחב העירוני. בסופו של דבר, זה מה שגרם לנו להתמקד באדריכלות".

פרויקטים של האדריכלים הרצוג ודה מרון. GettyImages
אולם הקונצרטים המפואר בהמבורג בתכנון הרצוג ודה מרון/GettyImages
"אני מתייחס לכל עבודה חדשה כאילו לא ראיתיה מעולם. כל דבר אני בוחן מחדש מה אפשר ליצור בו. זאת בדיוק הסיבה שתכננתי פרויקטים ביפו, במקום שבו הליריות התקבלה בברכה"

"בטכניון, בשלהי תקופת המודרניזם, חונכתי על אדריכלות פונקציונלית, כך שאת הליריקה נאלצתי לגלות בעצמי בלי גיבוי" מוסיף פיבקו. "מכאן, אני מאוד מזדהה עם העשייה של הרצוג ודה מרון. אני מתייחס לכל עבודה חדשה כאילו לא ראיתיה מעולם. כל דבר אני בוחן מחדש מה אפשר ליצור בו. זאת בדיוק הסיבה שתכננתי פרויקטים ביפו, במקום שבו הליריות התקבלה בברכה".

אמנם הרצוג ודה מרון כבר כבשו מקומות רבים על המפה - שווייץ, גרמניה, בריטניה, טנריף, ברזיל, יפן, סין ועוד - אך רק לאחרונה הצליחו למסד את הקשר עם המזרח התיכון. כבר ב-2002 הגיש המשרד הצעה לתכנון מסגד על שם השיח' זאיד בן סולטאן א?אל נהיאן באבו דאבי (מכרז שבו הפסידו לטובת האדריכל הסורי יוסף אבדלקי), אולם משזה לא יצא לפועל, לקח עוד כמה שנים עד שחזרו לאזור. לאחרונה עיצבו השניים בלבנון את מגדל הדירות היוקרתי שזכה לשם "מרפסות ביירות", שתכניותיו נחשפו כבר ב-2010, ובמקביל החלו לתכנן את בניין הספרייה הלאומית החדשה של ישראל, שצפוי לקרום עור וגידים בשנים הקרובות. את הפרויקט קיבלו לאחר שההצעה המקורית של האדריכל הישראלי רפי סגל, נפסלה עקב חשש להעתקה. תחת ניצוחו של הצמד השווייצרי, אנחנו צפויים ליהנות ממבנה מואר המשלב בתוכו גם מוזיאון, בו יוצגו תערוכות מתחלפות.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
איצטדיון קן לציפור בבייג'ינג שתוכנן לכבוד האולימפיאדה ב-2008, בשיתוף האמן הבינלאומי איי וייוויי/מערכת וואלה!, צילום מסך
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
הספרייה הלאומית שתכננו הרצוג ודה מרון בירושלים שעתידה להיחנך ב-2020/מערכת וואלה!, צילום מסך
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
וכך הספרייה הלאומית בגבעת רם צפויה להיראות מבחוץ/מערכת וואלה!, צילום מסך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully