"יוון של אפריקה": נפשנו בהכל כלול חדש באי מאוריציוס

החופים היפים של יוון? מיצינו. קפריסין הזולה והקרובה? היינו. אנטליה והכל כלול? החרמנו. אז מה הפלא שבשנה-שנתיים האחרונות עולה קרנה של אפריקה בכל מה שקשור לחופשת בטן-הגב של הישראלים, שרק מחפשים יעדים חדשים לנעוץ בהם נעצים על מפת החופשות שלהם.

מזנזיבר, שהפך לאי שכולם נוהרים אליו (ולא ברור למה), דרך איי סיישל שהפכו שם נרדף ל"גן העדן לגולשים" ועד האיים המלדיביים שאין זוג דביק שלא חולם עליהם (ותודה לבר רפאלי) - חופי מזרח אפריקה הפכו ללהיט החופשות החדש שלנו. ולתוך המשבצת הזו משתלב עכשיו אי אפריקני חדש, פחות נגיש ומתוייר, אבל עם שם אקזוטי שאיפהשהו בראש מוכר לכם - מאוריציוס.

האי המאוריציוס (כ-900 ק"מ מזרחית למדגסקר) הוא לא נקודה שישראלים מגיעים אליה סתם כך. בדרך כלל זה יהיה במסגרת טיול ארוך, אולי חוצה אפריקה כזה או אחר. אבל כאן נכנסה חברת קלאב מד לתמונה, והחליטה להנגיש את שני הריזורטים של האי לחובבי ה-א-ג-דו מציון.

כן, אפריקה כבר לא זרה לנו, יש אפילו טיסות ישירות מתל אביב בעונה לכמה יעדים אקזוטיים, אבל למאוריציוס עדיין לא. בעבר, מי שרצה לפקוד את האי שבמזרח האוקיינוס ההודי, נאלץ לטוס לפריז ומשם בקונקשן אייר-פראנסי להמשיך לאי. כיום הדרך היותר פשוטה עבורנו היא דווקא עם טורקיש איירליינס, שאם תרצו או לא הפכה לחברת הקונקשנים הלאומית של ישראל, ומה לעשות - הזמינות והתדירות של טיסות החברה - עושים לנו את החיים מאוד קלים.

אתה נוחת בשדה התעופה הקטן של מאוריציוס, הקרוי על שם ראש הממשלה הראשון שלה, סיווסאגור רמגולאם ( Seewoosagur Ramgoolam - אל תנסו להגות את זה), ומי שהוליך את המאוריציאנים לעצמאות מבריטניה ב-1968, ומיד מרגיש נעים. כבר במטוס עליכם למלא שני טפסים: טופס הגירה והצהרת בריאות של משרד הבריאות המקומי, שבמאוריציוס נקרא "המשרד לבריאות ואיכות חיים" - כמה טוב שיש משרד שדואג לאיכות חייך. לאחר מכן, בביקורת הדרכונים, מקבלת את פניך חזות הודית שפוצה את פיה ואומרת "בונז'ור" בניחוח צרפתי. מה, הגענו ל"פ?אר?י"? לא, זו השפה הרווחת כאן, ובכל מקום תשמעו את הצרפתית שגורה בפי המקומיים, למרות שדווקא האנגלית נחשבת לשפה הרשמית באי.

מה לשפות האירופיות ולאי האפריקני? אז כמו בכל מקום ביבשת האפריקנית העשוקה שטעמה את טעם האימפריאליזם האירופי שחיבב עבדות, גם כאן עברו הפורטוגזים (שגילו את מאוריציוס ב-1505), ההולנדים, הצרפתים והאנגלים ששיעבדו את המקומיים והפכו את האי למשתלת קנה סוכר אחת גדולה. ההולנדים אף "הגדילו" והכחידו את ה-דו?דו? (Dodo), ציפור גדולה שנראית כמו הכלאה של ברווז ושקנאי שלא יכול לעוף ונחשבת לציפור הלאומית של מאוריציוס, וזאת עקב הפיכת חלק גדול מהיערות לשטחים לגידול קני סוכר, אבל גם סופות ציקלון (כ-16 פעמים בממוצע בשנה) תרמו את חלקן.

מאורציוס, שנקראת על-שם נסיך הולנדי בשם מאוריס ואן-נאסאו (Maurice van Nassau) מהמאה ה-16, היא בעצם אי שכולו הר געש שהתפרץ מהים לכדי יבשה בזלתית שגודלה 65 ק"מ אורך על 45 ק"מ רוחב. חיים בה 1.3 מיליון איש, 70 אחוז מהם דבקים בדת ההינדו, והמיעוטים שייכים לנצרות (קתולים), אסלאם (סוני) וטמילים. עיקר הפרנסה שלהם מגיעה מהעיסוק בקנה הסוכר, ואכן - לאן שלא תפנו תראו דונמים על דונמים של קנה סוכר. מה עושים ממנו? סוכר ורו?ם (והמקומיים שותים כאן הרבה רום), אבל גם 41 אחוזים מאספקת החשמל של המאוריציאנים מגיעה מהגידול המרשים.

נסיעה ברחובות האי, בואכה לעיר הבירה פורט לואיס, משולה לנסיעה בתוך ג'ונגל עם כבישים - כל הזמן ירוק בעיניים ובצידי הכביש צצים מקדשים הינדים ושל הטמילים הצבעוניים. הארכיטקטורה של הבניינים אקלקטית מאוד, הרחובות נקיים, ולח. לח וחם. אמנם העונה התיירותית היא ממאי עד אוקטובר, אבל גם בשאר חודשי השנה באים לאי. וגשם הוא בלתי נפרד כאן, וכיאה לאי אקזוטי - צפו לטפטוף נעים עד חזק בשעת הצוהריים, ואז שוב תצא השמש ממחבואה מאחורי העננים.

אי קטן מאוריציוס, כבר הזכרנו, ועם זאת מאכלס שני מועדוני ים תיכון, כלומר מועדוני "אוקיינוס הודי", בשטח כל כך קטן. הראשון, La Plantation D'Albion, שהוא הקלאב הראשון שנבנה על מטע של קנה-סוכר כקלאב ולא "התלבש" על מלון או ריזורט ישן שהיה שם קודם. הוא נפתח ב-2007 ברמה של 5 קלשונים ומאכלס 266 חדרים בשלוש קטגוריות: דה לוקס, סוויטות ו-וילות. לכל החדרים נוף לים או לגן. "רוב האנשים שבאים לפה הם צרפתים, אבל גם אוסטרלים, גרמנים וגם לא מעט סינים", מספר פסקואל שאחראי על האירוח בקלאב.

באלביון, שמיועד יותר לזוגות ומבוגרים, ישנן שתי בריכות. אחת בריכת אינפיניטי "הנשפכת" אל הים ובה תמצאו את ספורט המים, שירי הקלאב המוכרים והריקודים, ושנייה בריכת ז?ן (מגיל 16), המיועדת למחפשי השקט וההתבודדות מהמולת הכל כלול המפורסם, שלא תמיד מתאים. הכפר כאילו שתול בתוך יער הנושק לים הטורקיז-ירוק, שמשנה את צבעו לפי קרני השמש והעננות, ורכבי גולף קטנים עוזרים לתיירים להתנייד בג'ונגל עמוס השבילים הזה.

אם לא נרגעתם מטבילה בבריכת הזן, אתם יכולים לסור מטרים ספורים אל הספא המפנק בשם "חמשת העולמות" (Cinq Mondes), שבו יובילו אתכם אחרי ביקור בחמאם-סאונה מלא אדים בריח איקליפטוס, לחדר המסאז' שבו מוזיקה קלילה של אוושת הגלים המתנפצים קלות על החול. אבל היי, רגע - זו לא מוזיקה, אלא הגלים עצמם שמחוץ לחדר שבו פניכם טחובים בתוך מיטת ה"בייגלה", בזמן שאת גופכם סכים בשמנים של לאוקסיטן.

בערב הופעות כמיטב המסורת בקלאב, מהופעה של חקיין של מייקל גקסון, שהוא בעצם G.O ממרוקו שנראה ורוקד בדיוק כמו הזמר המנוח, ועד ארוחת ערב שמוגשת על הבריכה כמו בחתונה כשכולם לבושים לבן. אגב, לבן, בכל ערב יש "דרס קוד", כלומר הקפידו להתעדכן עוד בבית מה ללבוש לכל יום.

הקלאב השני, המרוחק כ-40 דקות מאלביון, עונה לשם "לה פוינט או קאנונייה (La Pointe aux Canonniers), פונה לזוגות צעירים יותר ומשפחות, ולמרות שהוא "רק" 4 קלשונים במובנים מסוימים הוא מרגיש חמישה כפי שאלביון לעולם לא ירגיש. ראשית, רצועת החוף הרבה יותר יפה ונגישה, ולאורכה תמצאו את כל אחת מפעילויות הים שמציע הקלאב, כמו צלילה, סירות קטמרן, סקי מים וביננו האביזר הכי חשוב - מיטות שיזוף. גם כאן בריכה חביבה מעוטרת בעצי קוקוס וקרובה למסעדה הגדולה שתאביס אתכם בשלוש ארוחות מלאות, אבל גם אם פספסתם תוכלו לנשנש לא מעשנית,ב"פיצוציות" הקטנות שמציעות תפריט נשנושים להרגעת הקיבה.

המיני קלאב בקאנונייה הוא המזור להורים שרוצים קצת לשכוח מהילדים ולהתרכז בעצמם, ומחולק לכמה גילאים - גם עד גיל 17 ("זה ילד, זה?"). גם האוכל "מדבר" יותר לילדים, החל מפיצות דקיקות, דרך פסטה בלי רוטב (כי מה יותר טעים לקטנים שלא מבינים) וכלה בצ'יפס הארור והנהדר. בניגוד לג'ונגל האין-סופי של אלביון, הקלאב הזה קטן יותר אבל מנוקד במדשאות רבות וסמוכות לחוף, מה שנותן מראה נהדר של מים תכולים, חול לבן וירוק צמחי. בקיצור, אם אתם משפחה עם ילדים - זה הקלאב שלכם, למרות שגם באלביון "לא תסבלו".

כדי להכיר באמת את מאורציוס, ולא להסתגר ב"רביירה הצרפתית" בתוך הקלאב, אתם מוכרחים לצאת ליום-יומיים לפורט לואיס ולהכיר את המאוריציאני האמיתי. בפורט לואיס נמצא הלב של האי - משרדי ממשלה, אזורי התעשייה והמסחר וגם כ-150 אלף תושבים ועוד כ-100 אלף שבאים לעבוד בה בכל יום. בעיר תתקלו גם בצד הפחות יפה של מאוריציוס, למשל הומלסים וה"סלאמס" המקומי אליבא דהודו, אבל קצת משודרג ונעים יותר לעין המערבית. בכלל, הרחובות נקיים והכבישים טובים, האנשים חביבים ומסבירי פנים והאנגלית שגורה בפיהם, למרות שקריאולית וצרפתית הן הרווחות יותר.

אחד המקומות שכדאי לפקוד הוא הגן הבוטני בפורת לואיס, שנקרא גם הוא על-שם רמגולאם - ההוא משדה התעופה. בגן שדרת עצים של ה-V.I.P המקומיים, ביניהם שרים ונשיאים, ששתלו עצים שונים בביקור בגן, ושלט קטן לידם. בין הצמחים המיוחדים שתראו נמצאים עצי קשיו, דקלים שונים, כמו "טאליפוט" (Talipot) שלו העלים הגדולים בעולם, פרחי הלוטוס בפריחתם הנפלאה ועצי תבלין מוכרים שלא תראו אצלנו כמו קפה, קינמון וציפורן, וגם 40 מיני מנגו. עשו לעצמכם טובה, וטיילו בגן הזה עם מדריך שיסביר לכם על העצים (ניתן לשכור במקום), כדי שלא סתם תטיילו בחורשה יפה. כניסה: 250 רופי לאדם (כ-6 דולרים).

נסיעה של 10 דקות משם ממתין לכם השוק המקומי, המחולק לשלושה חלקים: ירקות ופירות, דגים ובשר ומזכרות ופיצ'עפקס. חובה להתמקח. חמש דקות הליכה מהשוק נמצא מרכז הקניות האלגנטי שסמוך לנמל - יופי של מקום למסעדות, כמה חנויות יקרות לתיירים שאוהבים מזכרות וגם צ'יינג' להחלפת רופי מאוריציאני - המטבע המקומי. הדגל המאוריציאני מתנוסס במתחם במלוא הדרו, וגם ברחובות. הוא מזכיר אומנם את דגל הגאווה, אבל יש לו רק ארבעה צבעים שמסמלים את ארבע הדתות במדינה, כמו גם שמיים ומים (כחול), שמש (צהוב), אדמה (אדום), והצמחייה (ירוק).

יש לו עוד לא מעט להציע, למאוריציוס, למרות גודלו הקטן. כדי להתרגל למוד החדש שלכם באי יידרשו כמה ימים, אבל לאחר מכן כבר תרגישו נוח להסתובב בו כמו מקומיים בחופשת הכל כלול ביוון. החופים והשקט ימשיכו למשוך אתכם להיזרק על החוף ולא לרצות לעזוב, אבל דווקא אז כדי לחזור הביתה, עם הרגשת ה"לא מיציתי" שמשאירה טעם של עוד ורצון לחזור. נכון, לא זול להגיע לשם, וגם לא להישאר בריזורטיםהמפנקים על החוף. אבל תודו שבטן-גב מצטלם הרבה יותר טוב לאינסטה או לפייס, בטורקיז.

איך מגיעים: טורקיש איירליינס מפעילה בין 3 ל-5 טיסות שבועיות לכל כיוון בין איסטנבול למאוריציוס, וכמובן שהרבה יותר בין תל אביב ואיסטנבול, כך שהזמינות והתדירות בהחלט נוחה. אפשר להגיע גם דרך פריז עם אייר פראנס.

זמן: שעה אחת אחרי ישראל בשעון.

שפה: קריאולית, אבל כולם מדברים צרפתית והרוב גם אנגלית.

מזג אוויר: בגדול - טרופי. במאוריציוס יש עונה יבשה ורטובה, כשהעונה הטובה היא בין מאי לאוקטובר, ממש כמו בארץ. עם את, אל תתפלאו אם בצהריים יתפוס אתכם טפטוף של חצי שעה או יותר - נכנסים מתחת לשמשייה ומחכים שהוא יחלוף.

מטבע: רופי מאוריציאני. 1 דולר = כ-38 רופי מאוריציאני. למרות שנראה, מאוריציוס לא בדיוק זולה, אבל בשווקים נהוג להתווכח.

כמה זה עולה: חופשה בת שבעה לילות בקלאב מד מאוריציוס, כולל הכל (גם טיסות והעברות) תעלה בין החודשים מאי-אוגוסט החל מ-2,257 אירו למבוגר.

שופינג טיים: במתחם הקניות שבמרינה בפורט לואיז יש כמה חנויות תיירים, אבל שמרו את הקניות שלכם לשוק, ובעיקר למזכרת הפופולרית - בובות ופסלים של ציפור ה"דודו" שנכחדה.

הכותב היה אורח של קלאב מד במאוריציוס.