וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סידר יסדר: "נורמן" הוא דיוקן מרתק של קומבינטור שבזכותו הכל קורה

10.3.2017 / 14:27

ריצ'רד גיר מפליא לגלם ב"נורמן" של יוסף סידר את המאכער היהודי הכי מקושר בניו יורק. הקשרים שלו עם ראש ממשלת ישראל גורמים לסרט להישמע אקטואלי להפליא, אבל אל תצפו למצוא כאן סאטירה פוליטית צולפת, אלא בעיקר פורטרט אינטימי של הקומיבנטור

יח"צ - חד פעמי
דירוג כוכבים לסרטים -4 כוכבים. ., עיבוד תמונה
דירוג כוכבים לסרטים -4 כוכבים/עיבוד תמונה, .

בסוף השבוע האחרון עלה כאן "נורמן", וזכה לסיקור תקשורתי יוצא דופן יחסית לסרט ישראלי. גם בגלל שביים אותו יוסף סידר, מן הקולנוענים הבולטים במדינה ומי שזכה בפרס התסריט בפסטיבל קאן והיה מועמד לאוסקר על עבודתו הקודמת, "הערת שוליים"; גם בגלל שמדובר בקו-פרודוקציה בינלאומית ואת התפקיד הראשי מגלם בה כוכב הוליוודי בשיעור הקומה של ריצ'רד גיר, שאף הגיע השבוע לארץ לרגל הבכורה; ובעיקר מפני שהשחקן הוותיק מגלם בו מאכער יהודי ניו יורקי הבונה רשת שלמה של שחיתות, נהנתנות וטובות הנאה סביב ראש ממשלת ישראל, בגילומו של ליאור אשכנזי, ומן הסתם לא היה יכול להיות עיתוי טוב יותר להוציא לאקרנים דרמה שזה סיפור המסגרת שלה.

איך אפשר שלא לחגוג את "נורמן" עם כותרות כמו "הסרט שחזה את תיק 1000"? הפיתוי גדול מדי, בהתחשב בכך שהוא נפתח בסצנה בה העסקן היהודי-אמריקאי רוכש לפוליטיקאי הישראלי נעליים יקרות כדי להיכנס לחצר שלו וליהנות מקשריו, וכשמסתיימת הקרנה שלו, מגיעה למכשירי הסלולר התראת "פוש" על התפתחות נוספת בחקירות של נתניהו ושל מילצ'ן.

אך צריך להיזהר מהדגשת יתר של האקטואליות והרלוונטיות של הסרט, העלולות ליצור את הרושם שמדובר בסאטירה פוליטית צולפת. מי שיצפה לקבל כאן מעין גרסה ישראלית של "מכונת הכסף" או של "בית הקלפים", יתאכזב. "נורמן" אינו חודר לעובי הקורה של המנגנון. הוא לא חוקר לעומק את השלטון, מתעניין רק קמעא בהון, ומתמקד בעיקר במי שמתווך ביניהם –הגיבור שלו, מעין בלנדר אנושי המתמחה בערבובים ובחישות, ומקדיש את מיטב מרצו כדי לחבר בין מי שיש להם כסף ומי שיש להם כוח.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
במקום סיגרים, נעליים. מתוך "נורמן"/מערכת וואלה!, צילום מסך

אולי רק מתבקש שסידר מתעניין דווקא בדמות זו, שכן נורמן מבוסס על לא אחר מאשר קרוב משפחתו, משה טלנסקי – כזכור, כוכב אחת מפרשיות השחיתות הקודמות שעשו כאן כותרות. מתוך הקרבה הזו, מיטיב הקולנוען ליצור דיוקן אינטימי של האיש, ולהראות כיצד פועלו האובססיבי למען אחרים מעניק טעם לחייו אך גם מחרב אותם. אין לו כבוד עצמי וגם לא קוד אתי, ובכל זאת קשה לצופים לזלזל בו או להירתע ממנו, שכן הסרט מצליח לשכנע אותנו כי הוא באמת ובתמים מאמין שמפעל חייו הכרחי ומיטיב עם האנושות. בסופו של דבר אנחנו גם מבינים שמאחורי המאעכר המסוים הזה מסתתרים עוד רבים שכמותו, ונותרים עם השאלה – איך היינו מסתדרים בלי הנורמנים של העולם, שכמתואר כאן, אחראים אמנם לקלקולים מוסריים אבל גם דואגים להציל בתי כנסת מהריסה, לכופף את חוקי הרבנות למען זוגות במצוקה ולקדם את התהליך המדיני? מי היה עושה את העבודה המלוכלכת, אם לא הם? שהרי כסף, צדקה ותעשיית השלום לא מתחברים בעצמם.

אם כך, לא מפתיע שסידר בחר להתמקד דווקא בדמות המבוססת על קרוב שלו. מה שפחות מובן מאליו, זה אופי השחקן שמגלם אותה. נורמן עונה על כל הסטריאוטופים של היהודי הגלותי, המסתובב בחצרות בין בני עמו שיש להם כסף וחשובה להם הערבות ההדדית, ולא עושה שום עבודה פרודוקטיבית. לכן, סביר להניח שרוב הבמאים היו בוחרים בשחקן כמו מייקל סטולברג למשל, מי שכיכב ב"יהודי טוב" של האחים כהן. ב"נורמן", הלכו דווקא על ריצ'רד גיר, שכזכור כיכב בעבר ב"ג'יגולו אמריקאי", "קצין וג'נטלמן" ו"אשה יפה", ורחוק ככל האפשר מן הדימוי שיש לנו בראש כשאנו חושבים על יהודי מקשיש ומעט פאתטי.

הליהוק המפתיע הזה מוסיף עניין, מרחיק את הדמות מן המחוזות של הקלישאה והבנאליות וכמובן גם מוסיף לה אוניברסליות. נוסף לכך, במובן הכי פשוט ובסיסי, גיר עושה את מלאכתו באופן מדויק ואנושי, המזכיר לנו כי מעבר לתיוגים שלו כסמל להוליווד של פעם וכפעיל בודהיסיטי למען שלום עולמי, הוא מעבר לכל פשוט שחקן מוכשר, מנוסה ומעולה.

את גיר מקיף צוות בינלאומי עשיר ואיכותי: מייקל שיין כאחיינו, סטיב בושמי כמנהל בית הכנסת המבקש את עזרתו, ג'וש צ'רלס ("האשה הטובה") ודן סטיבנס (שבקרוב נראה אותו ב"היפה והחיה") כאושיות בולטות באליטה העסקית הניו יורקית ושרלוט גינסבורג כמשפטנית הפוגשת בו במקרה, ומתגלה כמעין אקדח המופיע במערכה הראשונה ואז חוזר במערכה השלישית ויורה תפנית עלילתית משמעותית. בצדם, מופיעים גם שחקנים מקומיים רבים: לא רק אשכנזי כראש הממשלה, אלא גם נטע ריסקין ויהודה אלמגור כפמלייתו, טלי שרון כרעייתו ודבל'ה גליקמן כפטרונו, שהופך ליריבו.

מכל זה עולה השאלה, איך להגדיר את "נורמן"? מצד אחד, הוא הפקה ישראלית, צולם בחלקו בארץ, עולה כאן על המסכים לפני כל מדינה אחרת ומתאר אינטריגות סביב קריית הממשלה; מצד אחר, הסרט דובר ברובו אנגלית, חלק ניכר ממנו מתרחש בניו יורק ועוסק בקהילה היהודית והעסקית שלה, וכמובן שגם יש בו צוות שחקנים שהיה מפאר כל פרויקט הוליוודי.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
הייתם בטוחים שלכל היהודים יש כסף? הסרט הזה לא יגרום לכם לחשוב אחרת. מתוך "נורמן"/מערכת וואלה!, צילום מסך

תשובה אחת היא שלפחות במובן אחד, "נורמן" הוא סרט אמריקאי לחלוטין: הקולנוע ההוליוודי, מתוך המסורת האינדיבידואליסטית של אמריקה ושאיפתה למצוינות, אוהב לעסוק בדמויות של מקצוענים, כאלה שהם הטובים ביותר בתחומם. זה נכון גם לגבי הדרמה הזו, רק שבסרטים דומים קודמים, הגיבור היה מנתח הלב הכי מוכשר או נהג המירוצים הכי מהיר, וכאן הוא הטוכעס לייקר שיודע להתחנף בצורה האפקטיבית ביותר.

גם סידר, כמו נורמן, אשף בתחומו, ומיטיב להשתמש בכל האמצעים האמנותיים – כתיבה, בימוי, מוזיקה וכיוצא בכך, ולשלב ביניהם כדי לתאר את הקומבינות של גיבורו. מרתק ומשעשע לראות באיזה מורכבות וחישוב סיכונים בונה מלך עסקי האוויר את מזימותיו: ביד אחת מרים טלפון לפקיד במשרד האוצר הסנגלי, ביד אחרת מפטם את המנהיג הישראלי ובגפיים שנשארו לו כורע ברך בפני מיליארדר ניו יורקי כדי שיספק את החתיכה החסרה בפאזל. מענג במיוחד לצפות בסרט פעמיים ולהבחין עד כמה התצרף הזה בנוי יפה, ואיך לכל החתיכות בו יש מקום שנבחר בקפידה. כך שמים לב, למשל, שכמעט כל הדימויים המופיעים בדקות הראשונות חוזרים על עצמם גם ברגעי הסיום, אך הפעם באופן שונה לחלוטין המחדד את הפואנטה.

שום דבר כאן לא מקרי: האלרגיה של הגיבור לבוטנים, המתגלה כהרת גורל לעלילה, היא מתוקף היכרותו של סידר עם הקהילה הניו-יורקית היהודית העכשווית, הידועה ברתיעתה מן הקטנייה הזו, אולי בגלל שהם לא גדלים על במבה ולכן לא מחוסנים כלפיה. הבמאי מתאר את המגזר הזה על כל גווניו באופן שנראה אמין ומספק, אך מזייף בעיצוב היקום הפוליטי הישראלי. אצלו, מסדרונות השלטון בירושלים נראים תיאטרליים מדי מצד אחד ולא מספיק וולגריים מצד אחר, ובקיצור – זה לא עובד. מעולם לא ראינו תיאור מוצלח של הפוליטיקה המקומית על המסך הגדול, וגם הפעם זה לא קורה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
בולטות בחסרונן: הנשים. מתוך "נורמן"/מערכת וואלה!, צילום מסך

דבר נוסף שצורם: הנוכחות הנשית הדלה. אמנם הנשים כאן הן היחידות שמשמיעות קול צלול ומוסרי, אך הוא כמעט לא נשמע. אם לחזור לנקודת ההתחלה, טענה דומה נשמעה לפני שנה על "מכונת הכסף", אבל כמוהו, "נורמן" מתאר עולם שהוא גברי במציאות ולכן גם הייצוג הקולנועי שלו כזה. ראש הממשלה כאן גבר כי כך זה גם במדינה מאז 1974, ובארצות הברית מאז ומעולם.

בהמשך לכך, בסוף השבוע בו יצאה הדרמה הזו לאקרנים, התפרסם גם סקר בערוץ 2 ולפיו צפוי בקרוב מהפך שלטוני בארץ, בו גבר אחד יתחלף בגבר אחר. ליורש הפוטנציאלי כדאי למצוא זמן לצפות בסרט ובעיקר להקשיב לעצה, שמקורבו של ראש הממשלה כאן לוחש באוזנו שוב ושוב ללא הועיל – "מה שלא יהיה, בבקשה, למענך, תתרחק מהנורמנים!".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
תתרחקו מהנורמנים! מתוך "נורמן"/מערכת וואלה!, צילום מסך
נורמן.
צמד חמד. ריצ'רד גיר וליאור אשכנזי ב"נורמן"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully