וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ג'יימס בונד לא היה שורד יום אחד בעולם של ג'ון לה קארה

26.1.2017 / 17:00

בגידות בהיקף תנ"כי, תככים חובקי עולם וסבך ריגול שיש בו רק נבלים. בזמן ש-007 דיגמן וודקה מרטיני ופאנץ' ליינים, דיממו גיבוריו של סופר המרגלים הטוב בהיסטוריה בשטח הבוער. עכשיו הוא חושף בספר חדש את האמת על אנשי הצללים שלו ועל הבגידה שעיצבה את חייו

שון קונרי בתור ג'יימס בונד. GettyImages
מרגל בריטי שהציל את העולם עם אקדח, מרטיני, שורות שנונות ונשים יפות למכביר. שון קונרי כג'יימס בונד/GettyImages

מירושלים ועד שטוקהולם, מלונדון עד לנגלי, צועדים כיום בעולם כולו גדודי מרגלים מרופטים, מזדקנים, חפים מאשליות, אמיתיות ובדיונים. בזמן שאותם מרגלים משרתים מטרות ציניות, שבינן לבין פטריוטיות ושמירת המולדת אין כמעט דבר, בשעה שהם ממשיכים להיאבק למען המדינה שגייסה אותם אי אז בימי התום שלהם ושלה, קשה לתפוס את הראשוניות ואת ההלם הנובעים מקריאה ראשונה של ספרי ג'ון לה קארה.

בראשית שנות ה-60, שלט בעולם הספרות מרגל אחד בלבד. 007 כמובן. ספרו הראשון, "קזינו רויאל", יצא לאור עוד ב-1953. אבל את הפריצה הגדולה עשה בונד, ג'יימס בונד, כשנשיא ארצות הברית הצעיר, הכריזמטי וקולו של הדור החדש, ג'ון קנדי, הצהיר על אהבתו לספרים. 1963, שנת רציחתו של קנדי, היא גם נקודת ההתחלה של סדרת הסרטים האינסופית שבמסגרתם מציל בונד את העולם המערבי משורת נבלים בעזרת מרטיני, אקדח, שורות שנונות ונשים יפות למכביר. גרהאם גרין, בוגר נוסף של המודיעין הבריטי, כתב ב-1958 את ספר המופת "האיש שלנו בהוואנה", ובו לגלג על החשיבות העצמית המנופחת של שירותי הביון ועל האדם הקטן הנלכד בתככיה הפנימיים. לישראלים היה באותה תקופה את עוז יעוז מלא הלהט הפטריוטי שחמוש בסכין, שניהל קשר עם צעירה יפיפיה. אך מכיוון שהיחסים האלו קמו לתחיה בישראל הפוריטנית, הם היו חסודים. החסודים פחות מצאו נחמה בפטריק קים בעל הידיים המסוקסות. הם לא היו היחידים, אבל נתנו את הטון בעולם ובמדינה שתייגו מרגלים וסוכנים כסופר-מן. כך או כך, היה זה רק קדימון למפץ הגדול.

סופר מותחני הבלשים דיוויד קורנוול בעל שם העט ג'ון לה קארה. Horst Tappe, GettyImages
המרגל שפרש, סופר המרגלים הטוב מכולם. דיוויד קורנוול בשיא הצלחתו/GettyImages, Horst Tappe

לה קארה הוא שם העט של דיוויד קורנוול, מזכיר שני בשגרירות בריטניה בבון. אך כמו שניחשו כולם, בפועל היה איש MI6 ולפני כן MI5, מהלך שמקבילתו בישראל תהיה מעבר מהשב"כ למוסד. הוא החל לכתוב על חוויותיו ופרץ את דרכו ב-1963 עם "המרגל שחזר מן הכפור", 'ספר הריגול הטוב אי פעם' על פי מרבית המבקרים. שנה לאחר מכן פרש סופית והתמקד בכתיבה בלי להביט לאחור וחסך בתיאורים של קריירת המודיעין הענפה. כיום, כשהוא בן 86, יוצא לאור בעברית "מנהרת היונים – מסיפורי חיי" (הוצאת זמורה ביתן), אוסף זכרונות שהוא בין אוטוביוגרפיה לממואר של אחד מגדולי הכותבים בעולם.

והוא כותב. לא את עצמו - רק בהבזקים את עצמו - אלא את חייו כסופר, ואת מקורות ההשראה שלו. "איך את מתארת לעצמך מרגלים: כהנים, כמרים, קדושים מעונים? אין הם אלא חבורה עלובה של מטומטמים נפוחים, גם בוגדים... אנשים המשחקים בקאובויים ואינדיאנים כדי לגוון קצת את חייהם העלובים", מצהיר אלק לימאס, המרגל שחזר מן הכפור למשימה אחת אחרונה. רק בסיומה הוא יבין את עומק השטניות של שולחיו ועד כמה המטרה - שמירה על מקור בגרמניה המזרחית - מקדשת כל אמצעי. אגב, למען ההגנה על אותו מקור, אדם בעל עבר נאצי והווה סדיסטי, יוקרבו שני יהודים, בזמן שלימאס עצמו יישאר בצד הלא נכון של חומת ברלין, האתר המיתולוגי ששום ספר ריגול מתקופת המלחמה הקרה אינו שלם בלעדיו.

כך ג'רי וסטרבי, הגיבור הטרגי (ללה קארה אין גיבורים אחרים) של "התלמיד המכובד". הוא מפציע בתפקיד קטן בספר "החפרפרת" (Tinker Tailor Soldier Spy, ספר הריגול הטוב מכולם בעיניי), כאיש שטח שנקרא על ידי המנהל האגדי, קונטרול, להיות קצין תורן בלילה המביא עמו משימה רבת חשיבות. זאת בצל הוודאות להימצאות בוגד בביון הבריטי, והתחושה שהוא אינו סומך יותר על איש. בספר השני בטרילוגיה יישלח וסטרבי למשימה באסיה המהבילה תחת כיסוי עיתונאי, והשורות המתארות אותו כתובות כה נפלא, עד כי ברור שהן מבוססות השראה. והשראה הייתה: פיטר סימס, כתב חוץ בריטי וגם סוכן חשאי, 1.90 מ' בעל ידיים עצומות וחובב קריקט. זהו ג'רי וסטרבי, אחד לאחד, אך העוקץ הוא שעל פי לה קארה, הוא יצר קודם את הדמות ורק אז נתקל בסימס. החיים חיקו את האמנות, למעט דבר אחד - לסימס היו חיים מאושרים, ובעיקר נישואים מאושרים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל
צ'ק פוינט צ'ארלי, נקודת מעבר בחומת ברלין מהצד המערבי, 1963. פליקר
Roger Wollstadt, אתר רשמי
נקות מעבר צ'ארלי בצד המערבי של חומת ברלין, 1963/אתר רשמי, פליקר Roger Wollstadt

וג'ורג' סמיילי, דמות שהחלה בשוליים ועוצבה על פי ויויאן גרין. כומר וסופר, המרצה להיסטוריה של לה קארה באוקספורד. בעומק טרילוגייית סמיילי נמצאת בגידה שהתרחשה גם במציאות. ה-בגידה, זו של קים פילבי וחבריו ל"רשת קיימברידג'". פילבי, בכיר בשירות המודיעין הבריטי, המבריק שכמעט והיה לראש השירות החשאי, נחשף לבסוף כמרגל בשירות ברית המועצות - לא לפני שחשף את לה קארה עצמו. הוא יהיה נקודת המוצא הספרותית לדמותו של ביל היידון. דמותו של רב המרגלים "קארלה", הסובייטי המסתורי מהספרים, יעוצב על פי מרקוס וולף, ראש השטאזי היהודי של מזרח גרמניה ו"האיש ללא פנים" שהחדיר את סוכניו ללב המערב.

הבגידה המיתולוגית פרנסה סופרי ריגול ומתעדי ביון רבים, והוליכה את לה קארה לתיאור ספרותי של המפגש הדרמטי בין פילבי ובין ידידו הקרוב ומגינו ניק אליוט, האדם שגם אחרי שהתבררו ממדי בגידתו עוצרת הנשימה - לא הצליח לכעוס עליו והתייחס אליו כאחד משלנו, בחורינו הטובים ממש. כך, סמיילי מבין את היידון וגם את "קארלה", ואחד הפרקים המשעשעים בממואר הנוכחי מתאר כיצד אלק גינס נכנס לדמותו הטלוויזיונית של המרגל הזקן, וסמיילי מזדהה איתו עד תום.

לה קארה תמיד מחפש את הדמות הבאה, את הסיפור הבא. כך עיסא קוסטואב מאינגושטיה, קצין משטרה רוסי שהתפרסם כשהוציא הודאה מאנדרי צ'יקאטילו, מהנדס אוקראיני שרצח ואכל 53 בני אדם. קוסטואב, בן למיעוט הנחשב בוגד בימי סטלין וטרוריסט איסלמי בימינו, יהיה ההשראה לצעיר שנסחף למערבולת שמעבר להבנתו במסגרת המלחמה הגלובלית בטרור בספר "אדם מבוקש מאד".

סופר מותחני הבלשים דיוויד קורנוול בעל שם העט ג'ון לה קארה. Ralph Crane, GettyImages
כל מה שכתב עובד גם לקולנוע או לטלוויזיה. דיוויד קורנוול/GettyImages, Ralph Crane

לה קארה הפנה מבט לנקודות נוספות בעולם עוד לפני תום המלחמה הקרה. בהשראת אחותו, פעילת שמאל בריטית, כתב על המזרח התיכון בספרו "המתופפת הקטנה". העלילה מתארת כיצד מגייס המוסד צעירה בריטית כדי לחדור לתא טרור פלסטיני. בסופו של דבר, אין ספק למי נתונה אהדתו וחמלתו. גם בספר הזכרונות הוא מקדיש מקום רב לזכרונות מביירות הנתונה במלחמה, למפגשיו הטעונים עם ערפאת, עם טרוריסטית גרמניה הכלואה בישראל ועם עיתונאי המוצב בירושלים וממשיך את המאבק הבלתי נפסק של העם היהודי.

הוא נפגש עם כולם. זה המצב כשאתה אחד הסופרים הידועים בעולם, אדם שכמעט כל מה שכתב עובד גם לקולנוע או לטלוויזיה, ושהפך עם השנים למומחה ביון בינלאומי. מפגשיו עם ראשי הק.ג.ב., עם ת'אצ'ר ועם מרדוק (אין צורך בדמיון רב מדי כדי לראות כמה הוא מתעב את שניהם, פוליטית לפחות), מפגש גרוטסקי עם נשיא איטליה, עם פליטים, עם עיתונאי צרפתי-יהודי שהיה בשבי חיזבאללה - כולם מתוארים בצורה נפלאה.

המרגל המושלם

בסוף, כולם מגיעים לחידה הגדולה של לה קארה ולספרו האישי ביותר – "מרגל מושלם". גם במרכז ספר זה, איך לא, יש בוגד. הוא בריטי, איש המעמד הגבוה, אך לא בן דמותו של מישהו שלה קארה פגש בחייו, אלא אביו של דיוויד קורנוול, מי שהיה ללה קארה עצמו. ובמרכז הספר, במרכז הבגידה, במרכז הפרק המרתק ביותר ב"מנהרת היונים", נמצא הנתח החשוף ביותר מזכרונותיו של המרגל שפרש, של סופר המרגלים הטוב מכולם - האבא. לא סתם אב, רוני המיתולוגי, נוכל רב קסם, פושט רגל מפואר, אדם שתמיד פמליה סביבו. מבוקש בידי המשטרה, יוצא ובא מבתי כלא ואיכשהו ממשיך באורח חיים של מיליונר גם, או בעיקר, כשאין לו אגורה. בנו הרגיש מתבונן באב הזה בצעירותו, ובעיקר כיום, בעת זקנתו המעט יותר מפוייסת. כשקוראים את הפרק הזה מבינים בדיוק איך נולד בוגד, איך נוצר אותו מגנוס פים, גיבור הספר "מרגל מושלם". וכזה הוא היה, השאלה לטובת מי. "גרהאם גרין מספר לנו שהילדות היא יתרת האשראי של הסופר, לפחות במובן זה נולדתי מיליונר", הצהיר לה קארה על אביו.

אבל כדי לסיים את הספר לא באווירה הקודרת והמרתקת של האב, אלא בגרוטסקה,כיאות למי שספריו תמיד נעצו סיכה בבלון המנופח של החשיבות העצמית של השירותים החשאיים באשר הם, לה קארה חוזר לימים הגדולים של הריגול הבריטי. כשסטיוארט מנזיס, ראש השירות החשאי בין 1939-1952, עמד בראשו אותו M מיתולוגי. השירות עובר כתובת, מהכיכר הישנה בה נוהלו מבצעים באירופה הנאצית, וממנה שלחו סוכנים אל מעבר למסך הברזל, אל הכתובת החדשה והגלויה על נהר התמזה. הכול מתקתק למעט דבר אחד – הכספת, או יותר נכון: המפתחות של הכספת.

אותה כספת עתיקה שכנה במשרדו של ראש השירות ושם, לוחשים יודעי דבר, חבויים יומני סודות הממלכה האחרונים. מי יודע מה יימצא שם, אבל אין מפתח. הוא נעלם עם רוחות הרפאים של סמיילי וחבריו. הפתרון? פורצים מבחוץ שפותחים את הכספת המכילה את כל הסודות, מהפלישה הנאצית לפולין ועד אותו יום, במעמד שותפי סוד מהרמה הבכירה ביותר.

יש מקום במרכז הגיהנום השמור לחושפי ספוילרים. אז למעוניינים – "מנהרת היונים", מאת ג'ון לה קארה. הספר מאחורי הספרים, הרמת המסך מעל החשיבה, הכתיבה וההיסטוריה של האדם שנתן לנו את אלק לימאס, ג'ורג' סמיילי ושאר משרתי הצללים. ואין לשכוח - הקורבנות התמימים, ו"הנזק ההיקפי" של משחקי הביון הציניים.

סופר מותחני הבלשים דיוויד קורנוול בעל שם העט ג'ון לה קארה. Creative Commons
גם מרגלים מזדקנים. קורנוול/Creative Commons

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully