(ההצבעה על חוק ההסדרה במליאת הכנסת, החודש)
בשלוש השנים האחרונות נוספו כ-6,000 דונם לתחומי התנחלויות ביהודה ושומרון בטענה כי מדובר באדמות חקלאיות בעיבוד התושבים. כרבע מהשטח - 1,434 דונם - הוא קרקע בבעלות פלסטינית פרטית, שרובה נתפסה בשנה שעברה. זאת, בהליך של תפיסת קרקעות שנעשה במרבית המקרים בניגוד לחוק וללא היתרים.
על פי מידע שהגיע לוואלה! NEWS, בשנת 2014 נתפסו 193 דונם של קרקעות פלסטיניות פרטיות. בשנת 2015 חלה עלייה משמעותית בהיקף הקרקעות הפרטיות שנתפסו, שהגיע ל-779 דונם. בשנה החולפת התמתן היקף הקרקעות ועמד על 462 דונם.
עוד עולה מהנתונים כי המקומות הבולטים שבהם מתבצעת השתלטות חקלאית על אדמות פרטיות היא בהתנחלויות גב ההר לכל אורכה של הגדה מאזור שכם ועד לאזור דרום הר חברון. בשלוש השנים האחרונות נתפסו באזור אלון מורה כ-60 דונם במסווה של קרקע חקלאית; באזור איתמר כ-103 דונם; ובגוש שילה כ-135. יתר תפיסות הקרקע נערכו בהתנחלויות ברחבי הגדה המערבית.
לקריאה נוספת:
אחרי אישור המתווה: פלסטיני טוען לבעלות על החלקה המיועדת לתושבי עמונה
חוק ההסדרה אושר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת
"שלום עכשיו": חוק ההסדרה יפקיע 8,183 דונם של אדמות פלסטיניות
בניגוד לעבירות בנייה שאותן אוכף המנהל האזרחי באופן כמעט מידי, במקרים של השתלטות חקלאית על אדמות פלסטיניות פרטיות המצב שונה. זאת, מאחר שלפקחי המנהל קשה לזהות אם מדובר בפעולות חקלאיות של בעלי הקרקע או של גורמים אחרים.
כך, לדוגמה, באזור אפרת שבגוש עציון נעשתה במשך השנים, עד לשנת 1997, השתלטות על קרקעות פרטיות בבעלות תושבי הכפר אל ח'דר הסמוך. עד לשנת 2012 סופחו כ-70 דונם של קרקע פרטית במסווה של אדמות חקלאיות באזור. הנתונים מראים כי בארבע השנים האחרונות לא נעשו מהלכים דומים בסביבת אפרת.
המנהל האזרחי: הפלסטינים לא התלוננו
מהמנהל האזרחי נמסר כי בכל הנוגע להשתלטות על אדמות באזור אפרת "לא התקבלו כל טענות מצד תושבים פלסטינים להשתלטויות חקלאיות. לכן לא החל תהליך אכיפה באף אחד ממקרים אלו".
דרור אטקס מארגון "כרם נבות", שעוסק להגדרתו במעקב ובמחקר באשר למדיניות הקרקעות הישראלית בגדה המערבית, מסר: "אם יש תחום שבו ניתן לראות באמת את ההשתוללות של המדינה ושל קבלני המשנה שלה, המתנחלים, הרי זה כל מה שקשור לחקלאות בגדה. שם לא מדברים על עמונה אחת, אלא על עשרות עמונות שמתווספות כל שנה גם סביב ההתנחלויות כמו אפרת, שעושות מאמץ מאוס להציג את עצמן בתוך מקומות מהוגנים".
אטקס הוסיף כי "בניגוד למה שקורה בחלק מהמאחזים שבהם המנהל האזרחי מוציא צווי הריסה מתוך ידיעה שלעולם לא יצאו לפועל, כשזה מגיע לחקלאות, ברוב רובם של המקרים המנהל האזרחי אפילו לא טורח לעשות כאילו הוא מנסה בכלל לאכוף את החוק".
