"נסראללה הולך לחטוף כך שלעולם לא ישכח את השם עמיר פרץ" - כך אמר שר הביטחון לשעבר ב-17 ביולי 2006, יומיים לאחר חטיפת החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר בגבול הצפון בידי חיזבאללה. החטיפה הפכה ליריית הפתיחה של מערכה עקובה מדם שנצרבה בתודעה לא רק בגלל אבדות רבות בנפש ואבדן אמון העורף במנהיגיו, אלא גם משום שהייתה המלחמה הראשונה שבה התנהל גם קרב מתוכנן על התודעה.
לוחמה פסיכולוגית, או בראשי התיבות ל"פ, היא שימוש מתוכנן בתעמולה ופעולות פסיכולוגיות אחרות שמטרתו העיקרית להשפיע על הדעות, הרגשות, היחס וההתנהגות של קבוצות זרות ועוינות, בדרך שמסייעת להשגת מטרה לאומית. היא מכוונת לפגיעה במורל, הן של הכוחות הלוחמים והן של העורף האזרחי והלוגיסטי.
"בעולם שבו יש כל כך הרבה דרכי תקשורת, מהפצת שמועות ועד פרסום ברשתות חברתיות, הלוחמה הפסיכולוגית היא ממד נוסף בלחימה שצריך לתת עליו את הדעת וכמעט כל אחד יכול לנהל", טען ד"ר רון שלייפר, ראש המרכז לחקר ביטחון ותקשורת באוניברסיטת באריאל וחוקר של תחומי לוחמת המידע, בריאיון באולפן וואלה! NEWS. "אחד האסונות שלנו הוא שאנחנו מזלזלים בעולם הערבי ונדמה לנו שהוא נחות ברמה הטכנולוגית והאסטרטגית, אבל אנחנו טועים בגדול. בסך הכול מדובר בעיצוב, בגרפיקה ובסיפור שכל אחד יכול לספר, וכך הם מעצבים עקרונות וזורעים פחד בקרב האויב שלהם".
עוד בוואלה! NEWS:
הלוחם ששרד את החטיפה: "לא תיארתי שהריאיון איתי ילך לחיזבאללה"
תושבי רג'ר מפחדים מפינוי בעקבות נאום נסראללה: "לא עברנו מספיק גיהנום?"
אזור חיץ וחומה בגבול: הצצה לפרויקט שימנע את החטיפה הבאה
"חיזבאללה, וחמאס שגם השכיל ללמוד ממנו, משתמשים בסרטונים ערוכים היטב, מקפידים להעביר את הלוחמים שלהם הכשרה מקיפה בתחום ומשגרים נאומים מצמיתים כחלק משיטתו התקיפה שלהם וכשאתה תחת מתקפה ואתה לא מתקיף בחזרה, אתה כנראה תפסיד", הוסיף שלייפר.
"חיזבאללה הקדים את צה"ל בתחום הזה", הסכים תא"ל (במיל) אבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר, ששימש בזמן המלחמה כמפקד גל"צ ואחריה עמד בראש הוועדה שמינתה נשיאת מועצת העיתונות השופטת דליה דורנר, וחקרה את התנהלות התקשורת הישראלית בזמן הלחימה. "כבר לפני 20 שנה חיזבאללה צירף ללוחמים שלו בכל יחידה צלם קרבי שהצטרף אליהם לתקיפות של מוצבי צד"ל ותיעד את כיבושם. התמונות היו מתפרסמות זמן קצר אחר כך ברחבי העולם והיו מביכות את מדינת ישראל", אמר.
"הציבור הישראלי הוא זה שהפך את נאום נסראללה לסלוגן"
בנאום שנשא מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בסוף חודש יולי 2006, הוא הבטיח לישראל כי כוחותיו ימשיכו במלחמה במלוא העוצמה. "אם אתם רוצים מלחמה, אנחנו מוכנים למלחמה פתוחה. אנחנו ערוכים למלחמה בכל הרמות שמכוונת לחיפה, ואל מה שמעבר לחיפה ואל מה שמעבר מעבר לחיפה", אמר אז נסראללה והוכיח את כוחה הגדול של לחימה פסיכולוגית על העורף.
"האירוניה הגדולה היא שהציבור בישראל הוא שהפך את הנאום הזה לסלוגן", מציין ד"ר שלייפר. "זה מסר קליט מאוד לאוזן. התקשורת הלכה בעקבות הציבור והיום אפילו באקדמיה נכתבות עבודות תזה על הנאום הזה ועל השפעתו, כדוגמה מאלפת ליכולות שכנוע".
לדבריו, "תודות לנסראללה מבינים שלוחמה פסיכולוגית חשובה, שלא רק לוחמה בפצצות ופיצוצים תכריע את הקרב. נסראללה תומך בלחימה כזו מפני שאין לו את כל היכולות שיש לנו והוא משתמש במה שיש לו. הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי זה הוא שאם אתה לא יכול להשפיע על הרובה של אויבך, תשפיע על האצבע שלוחצת על ההדק. ובזה נסראללה מצטיין".
בניהו מסכים שמלחמת לבנון השנייה הייתה קו פרשת המים בלחימה על היכולת לצרוב את הזיכרון של האויב, גם אצל אזרחים הספונים בביתם. "עד מלחמת לבנון התקשורת נהגה להשמיע את נאומיו של נסראללה במלואם, ככה עשינו לנסראללה את העבודה. מאז שהוא נכנס לבונקר יש האטה בתחום הזה", הסביר. לטענתו, אמינות היא מילת המפתח בתחום הלחימה הפסיכולוגית. "חיזבאללה ונסראללה שמרו במשך שנים על אמינות גבוהה. כשהם הכריזו שהם מחזיקים באלוף-משנה, הם אכן החזיקו את טננבאום. כשהם הבטיחו ירי 'בעדה בעדה חיפה', הם קיימו ירו על חדרה וקיסריה. כשסיפרו בזמן אמת על פיצוץ ספינת טילים של חיל הים, כולנו חזינו בו שתי דקות אחרי. הציבור והעולם מאמין לאיומים שלהם".
אם לא די בהצלחות ההסברתיות של חיזבאללה, יש לציין את אסטרטגיית ההסברה של צה"ל בימי הלחימה ואת חופש המידע, שזכו לביקורת רבה. "ברמה האסטרטגית הייתה כאן מדיניות של הפקרות תקשורתית", זועם בניהו. "בדיקה מדגמית של מחלקת ביטחון מידע בצה"ל העלתה שביממה אחת 500 קצינים ערכו שיחות לא מאושרות עם עיתונאים ושידרו תחושה של כישלון. נסראללה לקח את הכאוס הזה כמוצא שלל רב, ארז אותו בעטיפת צלופן וזרק לנו אותו בחזרה".
"אני זוכר איך גל הירש ניסה לחתור כל הזמן לתמונת ניצחון בבינת ג'בל. היו ניסיונות להפיץ תמונה של דגל ישראלי מתנוסס מעל הבתים שם ולבסוף התמונה נגנזה. מאז, עקרנו מהשורש מושגים כמו 'תמונת ניצחון' ו'צריבה בתודעה'. מחקנו אותם לחלוטין מהלקסיקון. אני יכול להעיד שכששימשתי בתפקיד דובר צה"ל וגם הבאים אחריי, לא יצרנו ולא חיפשנו ב'עופרת יצוקה' ו'בצוק איתן' תמונות מבוימות. רצינו להחזיר את השקט לגבול ואת הביטחון למדינה".
צה"ל לא נשאר חייב - וסכסך בין חיזבאללה והנהגתו
המאמץ נשא פרי. ב-2008 פרסם חיזבאללה ברשת "אל-מנאר" המזוהה עמו כי הוא מחזיק ברשותו חלקי גופות של חיילי צה"ל וביקש לקיים עליהן משא ומתן. "מי שנכנס לאתר יכול היה לראות את חלקי הגופות של הלוחמים ומה חיזבאללה דורש עבורם", שחזר בניהו. "אלוף אכ"א דאז, אבי זמיר, ואני החלטנו שאנחנו מובילים מערכה תקשורתית וציבורית אחרת, ששמה את חיזבאללה במקום הראוי. הלכנו להורי החללים והכנו אותם לסרטונים האלה. סיכמנו איתם שהם לא מתראיינים בתקשורת בנושא ושלא ננהל משא מתן בנושא. הפצנו הצהרה המאשימה את חיזבאללה בפעילות שנוגדת את רוח האסלאם ומבזה אמנות בינלאומיות. העמידה האיתנה של ההורים ושלנו הביאה לכך שהדרישה הזו הלכה ודעכה. הראינו שיש כלים להתנגד לסחיטה פסיכולוגית שכזו".
אי אפשר לומר שצה"ל נשאר חייב. עץ ריחני שנחת מהשמיים על תושבי הכפרים בלבנון עם הכיתוב "ניפרד בריח טוב", וכרוז ה"מלשינון'" המפורסם שבו מספרי טלפון, פקס ותיבת דואר, הפנויים רק לטובת רק מטרה אחת: דיווחים אנונימיים על מצבורי נשק של חיזבאללה. הכרוזים והעצים הציפו את רחובות לבנון ומאוד העסיקו את חיזבאללה. הם היו חלק מלחימה פסיכולוגית שערך צה"ל בעורף האויב. "זו הפיקנטריה הקטנה שבלעדיה הארוחה אינה ארוחה", טען ד"ר שלייפר. "אלה צעדים שמעצימים את הפעילות בשטח. היא הצליחה להכניס את האויב לחרדה, לאי-ודאות ובעיקר סכסכה בין האויב לבין ההנהגה שלו". לעומתו, בניהו דווקא סבור שעם כל הכבוד לל"פ, המהלומה הקשה ביותר שהטיל צה"ל על חיזבאללה הייתה דווקא האסטרטגיה של "בעל הבית השתגע" שהביאה לשקט יחסי בגבול בעשור האחרון.
"עשר שנים חלפו מהמלחמה ומעט מאוד אנשים, כולל אלה שנפגעו ממנה, זוכרים מה קרה באמת קרה בקרב, אבל זוכרים טוב מאוד מה הרגישו ששמעו את נאומיו של המזכ"ל הרהוט, סיכם ד"ר שלייפר. "ימים ספורים אחרי תום הלחימה חיזבאללה מיהר לפתוח את מוזיאון הניצחון הקדוש במלחמת '34 הימים', כפי שהיא מכונה אצלם. עוד בטרם הסתיימה, הם נלחמו על מה שייזכר מהמלחמה. לא היו במלחמה הזו, כמו במלחמות רבות כיום, מעבר של שטחים, השמדת אוכלוסייה או פיצוץ עולמי, אבל היא נצרבה בזיכרון הקולקטיבי ואצל מקבלי ההחלטות במידה רבה מאוד. נכון שבפסיכולוגיה לא מנצחים. מנצחים בשדה הקרב. אך בכל זאת אני חושב שלא כדאי לזלזל בלחימה פסיכולוגית".
שנה לאחר סיום המלחמה, השיב נסראללה לפרץ והוכיח שמלחמה אכן מתנהלת ברטוריקה קשוחה ולא רק בנשקים שלופים. "צדקת, באמת לא אשכח את שמך", אמר כשנשא נאום במאי 2007 לאחר פרסום מסקנות דוח וינוגרד. "להנהגה שלכם אין ניסיון. לא אשכח את השם הזה, שנתן לנו את ההזדמנות לניצחון הגדול וההיסטורי על ישראל".