קציני צה"ל בדרגות סא"ל שנשלחים ללימודים במכללה למלחמה של צבא ארה"ב בקרלייל שבפנסילבניה ((United States Army War College, נדהמים כל פעם מחדש. לא בהכרח מגודל הקמפוס שמשתרע על פני 500 דונם או מהחניכים שמגיעים מרחבי העולם, כולל ממדינות ערב (800 חניכים לומדים בקמפוס בכל זמן נתון) - אלא מהכבוד שניתן לאריק שרון וחציית התעלה במלחמת יום הכיפורים.
מערך השיעור המדויק והאינפורמטיבי על פועלו של שרון במלחמה העקובה מדם נלמד באופן קבוע לאורך עשרות שנים. מפקד האוגדה דאז האלוף במיל' שרון, לא מילא אחר ההוראות שניתנו לו במפורש מאלוף פיקוד דרום שמואל (גורודיש) גונן ומהרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר, מתקרב אל התעלה, מגלה את קו התפר בין הארמיות המצריות, ומתחיל במהלך להעברת כוחות צה"ל אל הצד המערבי של תעלת סואץ. בתום המלחמה ברור לכולם כי על אף הביקורת הקשה שהטיחו בכירי המטכ"ל על שרון ולהפך, גילוי התפר בין הארמיות, חציית התעלה והקרבות שבאו לאחר מכן שינו את פני המלחמה.
"נדהמתי לגלות שגם אחרי יותר מארבעים שנה לומדים את שרון באחת המכללות החשובות בארה"ב", סיפר קצין בכיר במילואים, "מדובר במערך שיעור מרכזי ליצירתיות, הונאה, ותחבולה. איך הוא פעל בניגוד לפקודות, מזכירים את העובדה שהקשר שלו 'פעל לסירוגין' והוא הצליח לכפות את דעתו על דרג הפיקוד העליון לפי מה שראה בעיניו בשטח. הם הניחו דגש על אומץ הלב שלו, ההטעיה שביצע בשטח, על יכולות הפיקוד ועל השליטה שלו על הכוחות למרות המציאות הקשה במלחמה. חלק מהפרטים הם הסבירו כסיטואציה מבצעית בשדה הקרב".
צה"ל שולח מדי שנה קצינים ללימודים בבריטניה וארה"ב, מציב נספחים בצבאות זרים לחיזוק הקשרים הביטחוניים, ומקיים מערכת שלמה אימונים, החלפת דעות וקשרי עבודה חובקי עולם. מכל אלו למדים קציניו לא רק על תפישות, טקטיקות ותורות לחימה של צבאות זרים אלא בעיקר על עצמם, וכיצד צה"ל נתפס ברחבי העולם ובעיני בכירים בצבאות הזרים.
מספר גורמים צבאיים לשעבר שהתראיינו לכתבה זו, תמימי דעים כי ברמה המקצועית מתבצעת הפרדה כמעט מוחלטת בין העננה הפוליטית אותה מנסים להדביק מדינאים זרים ברחבי העולם לממשלת ישראל ולעיתים גם לצה"ל, לבין הערכה המקצועית של קציני הצבאות הזרים לצה"ל ולפועלו מיום הקמתו.
בשיחות האישיות, ערבי הגאלה והטקסים לא מדברים על סוגיות פוליטיות וכתוצאה מכך נוצר שיח מקצועי וחברי גם עם מדינות שלישראל אין קשר דיפלומטי איתם כמו עיראק, מרוקו, ומדינות ערביות נוספות. דווקא הקצינים המצריים שומרים על ריחוק במידה מסוימת. "מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים צרובות להם מאוד בראש, ואצל המצרים חלק מהתרבות זו הגאווה והכבוד. אתה מהר מאוד מבין את זה", הסביר אחד המרואיינים, "לכן לא תראה שיח עמוק בין קצינים מצרים לקציני צה"ל".
יחד עם זאת חשוב לציין כי מאז בחירתו של עבד אל פתח א-סיסי לנשיא מצרים, שיתוף הפעולה בין צה"ל לצבא המצרי מתחזק, והשתפר מאוד בהשוואה לתקופתו של הנשיא חוסני מובראק או מוחמד מורסי שעלה אחריו.
"צה"ל נתפס בעיני קצינים זרים כצבא מאוד מקצועי באוויר, בים וביבשה", הסביר קצין בכיר לשעבר והוסיף, "הם מאוד מתעניינים בתורות הלחימה שלנו, ביכולת היוצאות דופן של פיקוד ושליטה. איך אנחנו ממצים את הכוח שלנו ואת אמצעי הלחימה בשדה הקרב. זה חשוב מאוד. קח לדוגמה את הסינים. בשיחות האישיות הם מודים שהם לא יודעים להיות יצירתיים עם סדרי כוחות גדולים במיוחד. בניגוד אלינו. הם מעולים במשמעת, סדר, ותרגילי ראווה במסדרים, אבל מתקשים להניע כוחות גדולים ולשלוט בהם. הם צמאים לכל מידע בנושא, כמו צבאות זרים נוספים, בעיקר בנושא הפיקוד הזוטר, שדה הקרב המודרני, לחימה בשטח בנוי ומעריכים אותנו מאוד. בשורה התחתונה הם מאוד בקיאים בהיסטוריה של צה"ל וגם בענייני היום יום על בסיס מה שמתפרסם בכלי התקשורת".
אחרי מבצע צוק איתן, הגיעו לישראל בקשות מצבאות זרים רבים לבקר בצה"ל כדי ללמוד על המורכבות שבלחימה בשטח בנוי, פיקוד מכוון משימה, שילוב של כוחות שריון, הנדסה, אוויר, ים, חי"ר ומודיעין ככוח אחד. רוב הבקשות נדחו בגלל רגישות מדינית, אך לא מעט משלחות בחלקם בפיקוד גנרלים וקצינים בכירים נחתו בישראל, וקיימו תהליכי למידה עם מפקדים על בסיס תחקירי המבצע. הקשר ההדוק העיקרי בא לידי ביטוי בעיקר עם צבא ארה"ב. מרבית התרגילים שמתקיימים בין צה"ל לצבאות זרים הם בעיקר עם צבא ארה"ב. שאר התרגילים שלא מתפרסמים הם בעיקר בין יחידות עלית של צה"ל ליחידות מקבילות בצבא האמריקאי. קצינים בזרוע היבשה מספרים כי אף אחד לא מתפלא כשקצינים זרים, בעיקר מהצבא האמריקאי, שמוצבים בישראל מבקשים לשמור על כשירות מקצועית ולהצטרף לאימונים בצה"ל כמו צניחה ועוד.
בשנתיים האחרונות, נפרצה מעטפת האימונים גם בתחום האווירי כשהאמריקאים הזמינו כוחות מחיל האוויר הישראלי לאימון משותף עם מפקדת הכוחות המיוחדים של הצבא האמריקאי בארה"ב. התחזקות נוספת בציר האימונים נרשמת גם עם היוונים, שמאז הנתק המדיני-צבאי עם טורקיה הפכו להיות בעלי ברית חזקים של ישראל. "תמיד יש לנו נטייה לחשוב ש'הסמוך הישראלי', 'החפיף', 'עיגול הפינה' הם סימנים שליליים. ההפך הוא הנכון", הסביר קצין בכיר במיל', "הם רואים בנו כאלה שיודעים לאלתר. יודעים להיות יצירתיים. לבצע אדפטציה ממקרה למקרה. הם מודים שהם 'מרובעים' ושזה לרעתם. רק אנחנו רואים את התכונות הישראליות כבעיה. הם מבינים שבקרב אלתור זו מיומנות נדרשת".
הקצינים מסכימים כי העובדה שצה"ל נלחם לאורך כל ימות השנה, ושטחי הלחימה שלו - בגבולות ובמרחק קצר מהבית - הפכו אותו למוקד ידע. למרות הניסיון הרב שצברו צבאות מערביים בלחימה באפגניסטן ובעיראק, עדיין קיים ביקוש להרצאות של קציני צה"ל באקדמיות זרות כולל ברוסיה.
"הם רואים בפעילות של צה"ל ממבצע למבצע חדשנות ותעוזה", הסביר אחד הקצינים, "יש קושי לצבא לשנות את דפוסי הפעולה שלו ואצלנו זה חלק מהגנטיקה. להתאים את עצמך למציאות. באופן עובדתי, מבלי להיכנס לשמות, אנחנו עדיין מוקדי ידע לחימה בשטח סגור למרות שאותו צבא נלחם במתאר הזה. צריך להבין נקודה מאוד חשובה: זה שיש לך כוח מיומן ומקצועי ואמצעי לחימה מתקדמים זה לא אומר שאתה יודע איך להפעיל אותם בצורה הטובה ביותר".
"אתה בא ללימודים בחו"ל עם תחושה שישראל היא מרכז העולם וכולם מתעניינים בה בגלל שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אבל מהר מאוד אתה מבין שזה לא תמיד נכון", הוסיף הקצין. "יש מדינות יותר מעניינות כמו ירדן, שחלקים גדולים מהמערב והעולם הערבי עסוקים בשרידותה. שלא תיפול. ומן הסתם כולם מתעניינים באיך הם עושים את זה עד עכשיו, למרות האיום מהבית ומסוריה".
נקודה נוספת שעולה לשיח היא הקוד המוסרי של צה"ל. האירועים הטקטיים וההתמודדות עם אוכלוסייה מקומית, שמתפרסמים באופן שכיח בכלי תקשורת זרים בנוגע לפעילות צה"ל בשטחים, פחות עולים בשיחות מקצועיות אלא יותר הסטנדרט שצה"ל מציב בלחימה. "לא פעם שמענו ביקורת, כולל מהאמריקאים, על כך שהרמה הערכית והמוסרית שצה"ל מציב בלחימה כמו 'לכל טיל כתובת', אימות הנתונים, התאמת החימושים, יחס ההרוגים כמטרות מול הלא מעורבים בטרור - היא קיצונית והם מתקשים לעמוד בה", אמר קצין בכיר במיל', "לאחר מכן הם נשאלים שאלות כמו למה הם לא עומדים בסטנדרט הזה. עז כמה זה נשמע ציני זו המציאות. אנחנו נחשבים מאוד ערכיים".
תא"ל במיל' ניצן נוריאל שבמסגרת תפקידו מנהל תרגילים בינלאומיים בישראל, בין היתר עם ארה"ב, מסביר שקיימת הערכה רבה לטכנולוגיה הישראלית של צה"ל, למקצועיות אך גם למודיעין. "מבחינתם זה מעשה קסם איך אנחנו יודעים להגיד אחרי חצי שעה מי תקף אותנו, ולתקוף אותו בחזרה. לגבי המוסריות? אני שומע מאנשי מקצוע כל הזמן כמה פראיירים יצאנו ממבצע צוק איתן. כמה אנחנו נלחמים בעדינות".
ברברה אופל-רום היא עיתונאית בעלת ותק של 27 בתחום צבא וביטחון, ועובדת בעיתון הביטחוני המפורסם והמשפיע Defense News שאת לשכתו בישראל היא ייסדה. "יש הערכה גדולה מאוד לממסד הביטחוני הישראלי ובעיקר לרמה המבצעית", היא מספרת. "אחרי מבצע צוק איתן הגיעה לישראל משלחת של מפקדים בכירים לשעבר מהצבע האמריקאי, ביניהם גנרל שלושה כוכבים דייב דפטולה, שקבעו כי צה"ל פעל בצורה מבוקרת מאוד כדי למנוע פגיעה באזרחים, מזער פגיעה סביבתית, והנה לפני יומיים אני שומעת גנרל שני כוכבים בפנטגון מתדרך עיתונאים ומספר כי אחרי שפיזרו כרוזים במקרה תקיפה בסוריה הם ירו לגג הבית כדי לגרום לאזרחים לצאת החוצה. זו העתקה אמריקאית של שיטת הפעולה הישראלית 'הקש בגג', במלחמה שלהם נגד דעאש בסוריה".
"זו לא רק לגיטימציה למה שצה"ל עושה, אלא מחמאה גדולה מאוד כשמאמצים את דפוסי הפעולה", מוסיפה אופל-רום. "אני שומעת מחמאות על צה"ל לא רק מקצינים בארה"ב אלא גם ממדינות שונות בנאט"ו, ושומעת איך הם מעתיקים דפוסי פעולה של צה"ל ללחימה בעיראק ואפגניסטן. מה שלילי? רק הפן הפוליטי. לא על צה"ל".
להערכה רבה כלפי צה"ל יש נדבכים נוספים. תא"ל במיל' נוריאל מתגאה בהרצאותיו כי צה"ל יודע לסגור למעגלי אש במהירות באמצעות מודיעין מדויק ורמה מקצועית של מגוון כוחות, אך גם יודע לפתור בעיות מבצעיות במהירות. "אני מספר על התקופה שבה הייתי קצין אג"מ, בין שנת 1998 לשנת 2000. כיצד הייתי מגיע מלבנון מדי יום חמישי ועומד בפני ראש מטה זרוע היבשה איל בן ראובן וצוות מומחים, מסביר מה הבעיות שיש בשטח ומקבל מענה טכנולוגי תוך ימים אחדים. זה לא יכול לקרות בשום צבא אחר. תהליכים כאלה קורים עד היום. זה נס צבאי בעיני הזרים".
בנוסף לכך, טוען נוריאל, כי אינטליגנציה רגשית גבוהה היא אחד הכלים שמאפשרים לצה"ל להעצים את יוקרתו ולחזק את קשריו בעולם. אחת הדוגמאות שייכת לרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט, שסיים לימודי צבא וביטחון בקרלייל בפנסילבניה והיכרותו עם חניכים בולטים השתלמה לאורך השנים, לאחר שהם הפכו למפקדים בולטים בצבאות זרים. חלקם התמנו למפקדי כוחות רב-לאומיים, חלקם לרמטכ"לים. לכאורה, הביקורת הפוליטית-מדינית על ממשלת ישראל אמורה להאפיל על יוקרתו של צה"ל, אך כמו שטענו קצינים בכירים, בדרגי השטח והפיקוד הבכיר, יודעים לבצע את האבחנות הנדרשות.
