הקפה השחור שהונח על השולחן לפני, שמקורו בחנות במדינה ערבית במזרח התיכון, העניק עוד שכבת ערפל מסתורית למשרד של בכיר באגף המודיעין בצה"ל. בעבר, משלוחי הקפה בלשכות בכירי אמ"ן היו סימן למאמץ חובק העולם של הסוכנים האמיצים, ששבו עם מידע שעתיד לשנות את פני האזור וקפה מר שמספק שכבת ארומה עבה. למען הסר ספק, הקפה ממדינות המפרץ תמיד היה מדורג בתחתית ההמלצות של חברי קהילת המודיעין.
"אומרים, 'המנהרות זה הכי חשוב'. אם הייתי עושה רק מנהרות, לא היו לי מטרות בהיקף שהיה לי במבצע 'צוק איתן'", מנסה להסביר הקצין הבכיר את האחריות הכבדה שמוטלת על כתפיו ומתבטאת בעומס שעל שולחנו. "היו אומרים לי 'איך ירו עלינו ירי תלול מסלול? נניח שקפצה אינדיקציה ויש לי מטוסים באוויר, כמה זמן ייקח להם לעזוב משימה ולהגיע לאחרת? כמה שעות?", הוא ממשיך וממחיש את ההתלבטויות הקשות שעומדות בפני אחת החטיבות הכי רגישות בצה"ל.
עוד בוואלה! NEWS:
48 פצועים בתאונה בחיפה: "הנהג נסע מהר וגבה כסף במהלך הנסיעה"
הפיתוח הישראלי שהציל את הטנק הטורקי ממתקפת טילים של דאעש
בעומק 14 מטר: נחשפה מנהרת הסמים הארוכה ביותר בין מקסיקו לארה"ב
31 לקחים. זהו המספר שבו סיכם המטה הכללי את הפערים בלחימה העזה מול חיזבאללה בשנת 2006. בעיות הסנכרון בין גופי המודיעין לאגף המבצעים היו רק אחד מהם, אך הובילו להקמת אחת החטיבות הרגישות ביותר בצה"ל. כך, לאחר ששקע אבק מלחמת לבנון השנייה, הוקמה חטיבת ההפעלה. בנק המטרות של צה"ל ותיאום מושלם בין המודיעין לפעולה בשטח ובאוויר, הם רק חלק מהתחומים שנמצאים תחת אחריות החטיבה רבת העוצמה. כעת, יותר מעשור לאחר שהוקמה, בכיר באמ"ן שופך אור בראיון לוואלה! NEWS על קווי החטיבה שהפכה עם השנים לגוף רב עוצמה שמשנה את פני הקרב ובעיני רבים במערכת הביטחון, ראוי לכנותו "מכפיל כוח".
אלוף עמוס ידלין, שנכנס לתפקיד ראש אמ"ן לפני שפרצה המלחמה, היה זה שהצביע על החור ברשת. עם הקמת החטיבה, מונה אלוף ניצן אלון היום ראש אגף המבצעים לראש חטיבת ההפעלה הראשון. בראשית הדרך, המטרות היו ברורות: הקמה של בנק מטרות ענק שיספיק לימי לחימה ממושכים, ואיסוף מודיעין רגיש ומדויק על בכירי ארגוני בטרור. באופן תמוה, המשימה הזו לא עמדה בראש סדר העדיפויות של הצבא בטרם המלחמה, ולכן התקשו באמ"ן לאתר את מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ואת ראשי ארגונו בהפצצות ברובע הדאחיה ובכפרים השיעים בדרום לבנון.
אלוף אלון הניח את היסודות לחטיבת ההפעלה, ואחריו הגיעו תת-אלוף ליאור כרמל היום מפקד אוגדת איו"ש לתקופה קצרה, אלוף הרצי הלוי, לימים ראש אמ"ן, ביסס את מעמדה, ולפני ארבע שנים מונה תת-אלוף ק' לפקד על החטיבה. עברו המבצעי קבור עמוק בצללים של מסדרונות קהילת המודיעין, ובתקופת כהונתו הוא מינף את החטיבה, והפך אותה לגוף המטה העוצמתי שמיטיב לתאם בין מי שמבקש מודיעין, מי שאוסף אותו ומנתח אותו לכדי "ידיעות זהב", ומי שבקצה, מחרף את נפשו כדי להשיג בשתי ידיו את הסודות עבור מדינת ישראל.
מאחורי גבו, מכנים הקצינים הצעירים במודיעין את תא"ל ק' "הסנדק". חלק מהבעיות שהוא נאלץ להתמודד עמן נפתרות בזכות תכניות העבודה שמאשרים המטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה, אך את חלקן הוא פשוט פותר בעצמו בזמן אמת. הוא אחראי על התעדוף האכזרי של המשאבים הדלים ביחס לאיומים הרבים, ומכריע מי מהגופים יקבל הקצאה למל"ט כדי לעקוב אחר מבוקש בכיר, ומי יבצע תצפית על הקמת מוצב צבאי בידי ארגון טרור. כל ארגוני המודיעין והיחידות השונות בהם רוצים יותר משאבים וכלי איסוף, ותא"ל ק' זכה לכינויו כשהחל לפתור את בעיות החלוקה וההכרעה, לבדו.
כדי להכריע ברגע האמת אם ללכת צעד אחד קדימה בפעילות המודיעינית או לסגת לאחור, הוקם משולש הקצינים הרגיש ביותר בצה"ל: תא"ל ק', ראש להק מבצעים בחיל האוויר תא"ל תומר בר וראש חטיבת המבצעים במטכ"ל תא"ל אהרון חליוה. האחד אחראי על כלי האיסוף, השני על כלי הטיס והשלישי על כוחות ועל הסנכרון עם הצבא הגדול. כך, החטיבה נותרת מעורבת בשלבים הקריטיים של קבלת ההחלטות ומתמודדת עם הבעיות 24 שעות ביממה.
"על מי אשים את השקל הראשון?"
באחד מ-51 הלילות של מבצע "צוק איתן", הגיע סגן ת', שהיה אחראי על איסוף מודיעין אינטנסיבי על בכירי חמאס, ללשכתו של תא"ל ק' בחצות. אף שהדרג המדיני אישר לבצע סיכול ממוקד נגד מבוקש בכיר ביותר, ראש חטיבת ההפעלה דרש שיסביר לו מדוע נכון לפגוע באותו המבוקש, ולא בדמות אחרת. מלאכת האיסוף על אותו בכיר התבשלה לאורך זמן רב ועברה דרך עיניו הבוחנות של תא"ל ק' לאורך חודשים, אך הוא עדין התעקש להתעמק בפרטים הקטנים רגע לפני ההכרעה. בשגרה, ההכרעות נדרשות לעיתים בטווח זמן קצר ביותר.
כשהקצין הבכיר באמ"ן מתייחס לסוריה, הוא פורס את החיבוטים האינסופיים. "לכאורה היינו צריכים לרדת מסוריה בגלל מה שקרה לצבא שלהם. אבל מה יש שם היום? צבא סוריה, חיזבאללה בסוריה, איראנים, כל מיני גופים פלסטינים שרוצים להוציא לפועל פיגועים ולא קשורים ביניהם, ולפי פרסומים חלקם מקושרים לאיראן. תוסיף את ג'בהת א-נוסרה ואת שוהדא אל-ירמוכ (שני ארגוני ג'יהאד שפועלים בסמוך לגבול ישראל, א"ב). עכשיו, על מה אני שם את השקל הראשון?", הוא עוצר לנשום. "הרי ברור שאני לא יכול לתת לכולם באותה הרמה. הרמטכ"ל שם בראש סדר העדיפויות היערכות לחירום, ולפי זה אנחנו עובדים, ככה שצה"ל מוכן לקרב ולא משנה אם מדובר ברצועת עזה או בחיזבאללה. איו"ש זה השוטף. כמות האירועים היא בלתי נתפסת. את חלקם אתם מכירים", הוא מחייך, "וצריך לתעדף אותם".
"כל הזמן יש אירועים", הוא ממשיך. "תדמיין מצב של אירוע על ספינה שצריכה להעביר אמצעי לחימה לזירה, או הברחה של אמצעים ביבשה, או חשודים שיצאו לבצע פיגוע בחו"ל, או פיגוע על גבול רמת הגולן, או אירוע ירי מסיני או מלבנון, מה עושים? אי אפשר לתת הכול ואף אחד לא מרוצה. אם הם יגידו לך שהם מרוצים, משהו לא עובד. צה"ל מוגבל בתקנים ובכסף, אז אנחנו צריכים לעשות את הכי טוב עם מה שיש".
על העבודה הבינאישית, סיפר הקצין הבכיר כי "זה כמו בזוגיות, צריך לעבוד על זה". "אירוע בהתנהלות הוא מאוד קשה ארגונית בתוך בצה"ל, ובין ארגונים. סגן ראש השב"כ, סגן ראש המוסד ורח"ט הפעלה זה פורום שצריך לדבר. זה המיני ור"ש (ועדת ראשי שירותים) ולא פשוט לשמור על תיאום בין-ארגוני".
לדבריו, הצבא משלם מחיר על סדרי העדיפויות שלו. "האם זה עולה לנו אחר כך בדברים שלא צפו? חד משמעית כן. אם הייתי צריך לתת לעצמי ביטחון מלא בהכל, הייתי צריך להכפיל את המענה. הניהול הוא יומיומי", הסביר. "האם יכול להיות שאנחנו מפספסים אינדיקציה כזו משמעותית? כן".
הקצין הבכיר הסביר כי אסור להתעלם משאלות כבדות משקל. איתור פירי מנהרות עומד מול פעילות מתבקשת במערכה; סיכול הברחות נשק חובקות עולם, מעקב אחר בכירים ואיתור מוצבי חיזבאללה בדרום לבנון; התחקות אחר נסראללה ורמטכ"ל חמאס מוחמד דף; מעקב אחר רקטות לטווח ארוך, בינוני וקצר. "אתה חוקר ספינה שמאוחר יותר מתגלה כ"קלוס סי" (הספינה שנתפסה במבצע "חשיפה מלאה" והבריחה נשק מאיראן לאזור רצועת עזה, א"ב). יש שיקולים סביבה שהם לא מודיעיניים: אתה יכול להגיד חד-משמעית שזו ספינת נשק? איך לעצור אותה? האם בכלל שווה להיחשף בשביל מה שיש שם?".
כשהקצין הבכיר באמ"ן מתייחס לאיום הגרעין, הוא לא מנדב אופטימיות רבה. "מי אמר שאיום הגרעין ירד? רגע, צריך לראות שהם בכלל עומדים בהסכם. איראן ממשיכה להיות בסוריה, להפעיל טרור בשטחים, להעביר אמצעי לחימה לעזה ולדבר עם הג'יהאד האסלאמי. אז אני יכול לרדת מאיראן?", שאל.
"הצלחה" היא מושג חמקמק
אמנם קיימת תכנית עבודה שנתית, אך השינויים התכופים בשטח מאלצים את המערכת הביטחונית להתאים את עצמה ומדי שבוע מתנהל מערך סדור של אישור מבצעים וגיחות לפי שיקול הדעת של הגופים השונים. הרשימה עוברת מידי ראש אמ"ן לרמטכ"ל, ולאחר מכן, מדי יום חמישי, לאישור שר הביטחון. ועדיין, מכרסמת באנשי המודיעין הספקנים השאלה אם הם עושים הכול, ואם זה מספיק.
את חטיבת ההפעלה מאיישים קצינים שהגיעו מיחידות המודיעין השונות והפיקודים המרחביים. מדובר בקצינים בעלי ידע בתחומים שונים, שמסייעים בהתלבטויות ובהכרעות במסגרת המאבק על סדר העדיפויות של חלוקת המשאבים. אמנם ההחלטות על המבצע הבא, או היעד הקרוב של הסוכן, מוכרעות בדרג הבכיר ביותר במערכת הביטחון, אך חטיבת ההפעלה נדרשת להעביר המלצה שעומדת לבסוף במבחן המציאות.
לרשותו של ראש חטיבת ההפעלה עומדים מגוון כלים עבור בחינת המידע שעליו הוא מבסס את שיקול הדעת בחלוקת המשאבים. ואולם, יש בידיו גם כלי עוצמתי להשפעה על האויב: יחידת המל"ת (המרכז לתודעה). מפקדי היחידה אחראים על חלוקת מנשרים לפינוי אוכלוסייה מאזורי לחימה, אך גם להפעלת לוחמה פסיכולוגית באמצעות כלי תקשורת של האויב. המטרה היא סיכול ושיבוש של פעילות טרור.
תחום נוסף שעליו אחראית חטיבת ההפעלה הוא בנק המטרות של צה"ל, ובראשו עומד ראש ענף מטרות שאחראי לבחון את הדרך שבה הן נאספות ביחידות השונות. "אנחנו לא חושבים רק על הדין הבינלאומי, אלא גם ברמה הערכית על מינימום פגיעה באזרחים", אמר הקצין הבכיר. "זה מה שמוביל אותנו. ראש אמ"ן אומר: 'אל תביאו לי כמות, תביאו איכות'", והוא מוסיף: "תבין לבד".
ועדיין, הקצין הבכיר מסביר ש"הצלחה" היא מושג חמקמק וקשה להגדרה. "גם באירועים הכי מוצלחים, אתה נהנה מזה עשר דקות. אתה אומר: 'זה אירוע שיזכרו, זה לא עוד אירוע', אבל אתה לא יכול להרשות לעצמך לשקוע בזה, כי בעוד עשר דקות מתחיל האירוע הבא", אמר. "מבחינתי, ההצלחה האמיתית היא לקבל מאמ"ן את המרב ולמנוע פגיעה באזרחנו. בכל מקום בעולם, לא משנה איפה".
"ונניח שיריתי על מוחמד דף"
אחת המהפכות העיקריות בשנים האחרונות בצה"ל היא לוחמת המידע. מדובר באיחוד של מידע מודיעיני המפורט וזמין לכלל היחידות הלוחמות בזמן אמת על גבי צגי מחשב בעת הקרב. המהפכה שינתה את פני הקרב של צה"ל, והפכה אותו ליעיל באופן דרמטי. במקום מכובד אחר, ממוקמת המלחמה שבין המערכות (מב"מ). מלחמה שקטה שמתנהלת בצללים, ותכליתה למנוע את המלחמה הבאה על ידי שורה של מבצעים.
"כל עוד זה לא יוצא החוצה, הרווחנו. מב"מ זה מקצוע. צריך להבין את הצד השני, להוציא לפועל מבצעים חשאיים, ולא הכול מתפוצץ. יש גם דברים רכים, אבל אלה אירועים משמעותיים. הרמטכ"ל אמר על המב"מ: 'תרחיקו את המלחמה'", סיפר הקצין הבכיר. "המטרה היא לפגוע ביכולות האויב ללא הסלמה".
הריאיון מתקיים לצלילי אווירה מתוחה וחשש להסלמה בדרום עם חמאס, על רקע חשיפת המנהרה ההתקפית השבוע בכרם שלום. לבסוף, נשאלת השאלה הכל כך מתבקשת: איך אחרי כל ההשקעה הזאת, לא מצליחים להוריד את מוחמד דף?
"סיכול בכירים אינו מדד להצלחה במלחמה. הצלחה היא מכלול של נושאים: פגיעה באויב, ביכולותיו וברצון לצאת לסבב לחימה נוסף. ואמנם, לסיכול יש חשיבות גם בהיבט התודעתי, שהוא חלק משמעותי בלחימה בארגונים. זה בתודעה שלנו שאם לא הרגנו בכיר אז לא הצלחנו. אבל תגיד, מה חשוב יותר? נניח שיריתי עכשיו על מוחמד דף, אבל חטפתי פיגוע של 200 איש. על מה אני לא אירדם בלילה, על דף?".