יוסי פיין הוא הישראלי היחיד שממש ניגן עם דיוויד בואי, כשהשתתף בבס באלבום "Outside" המשותף לבואי ולבריאן אינו.
גם המלחין וחתן פרס ישראל נחום היימן הכיר את בואי, מהתקופה שגר בלונדון באותו בניין כמוהו. סי היימן סיפרה לוואלה! תרבות על לילה משותף שהמשפחה והלהקה של בואי בילו יחד (קישור חם). בואי, כשעוד היה מוזיקאי מתחיל, כתב מילים באנגלית לשיר "את אני והרוח" של היימן (במקור של הפרברים). הוא בוצע על ידי הצמד ג'ימי מקגרגור ורובין הול.
יש יחסית מעט קאברים ישראלים לשירים של בואי. אחד המוכרים שבהם הוא הגרסה של איפה הילד ל-"Moonage Daydream", שהלהקה הקליטה במיוחד לכבוד הפירוק והאוסף המסכם של פעילותה.
ברי סחרוף הקליט בשנת 2000 בג'אם בתוכנית "מוסיקה היום" בגל"צ גרסה אקוסטית ל-"Heroes", שהונצחה באלבום ההופעה האקוסטי שלו. זה אחד הרגעים הענקיים באלבום ההוא.
ואם כבר גרסאות אקוסטיות, אי אפשר בלי הקאבר האיטי והמהורהר של גבע אלון ל-"Modern Love".
קרן אן הקליטה ב-2010 גרסה משלה ל-"Life on Mars" כחלק מפרויקט המחווה "We Were So Turned On".
והנה רוני פרי עם הגרסה היפה של ב"דה וויס" ל-"Space Oddity":
צביקה פיק, הנציג המשמעותי היחיד של תנועת הגלאם רוק בישראל, עשה באלבום הבכורה שלו כמה דברים שירים שהתכתבו היטב עם החומרים של בואי. זה הכי קרוב שיש להשפעה שלו בזמן אמת:
אז נכון, לא ממש היה גלאם רוק בישראל, אבל היה דור שני של מעריצי בואי שהגיעו עם הבריט פופ. למשל אנשי קרח 9, נעם רותם ואוהד קוסקי, שתרגמו את "Fantastic Voyage" ל-"מסע פנטסטי". הקטע הזה הופיע באלבום הבכורה של רותם, "חום אנושי".
אורי קליאן ("חופש") דגם קטע מהשיר "1984" של בואי לתוך שירו "צמא לאהבה".
השדרן אמיר אשר ערך אלבום-הצדעה אינטרנטי לבואי בשם "בואי לכאן", בהשתתפות אמנים כסיוון שביט, נעם סדן, נעמה הכהן וניר שלמה. תוכלו להקשיב לו במלואו כאן:
ואחרון חביב: צפו בהופעה של בואי בישראל ב-1996: