החוטף: אנגולו קאנטה הוא המנוע שמוביל את לסטר להצלחה

בשבועות האחרונים נפוצו באנגליה דיווחים על מאמציה של ארסנל להחתים את כוכב לסטר. בשלב זה, לא מדובר בשחקן, אלא דווקא במנהל הסקאוטינג סטיב וולש, ויש לארסן ונגר סיבה טובה מאוד לקנא בשועלים. הפעולות שלהם בשוק ההעברות היו מרשימות בכל קנה מידה. צריך הרבה יותר מסתם מזל כדי להחתים את ריאד מחרז, אחד השחקנים המבטיחים ביותר בכדורגל העולמי כיום, תמורת 350 ליש"ט – אתם מוזמנים לקרוא את סיפורו כאן. דרושה טביעת עין נהדרת גם כדי להתעקש על רכישתו של אנגולו קאנטה בקיץ האחרון, כי הקשר הצרפתי בן ה-24 מסתמן כאחד השחקנים הטובים ביותר בתפקידו בעולם. לא פחות.

וולש היה האיש מאחורי העסקה שהביאה את קאנטה ללסטר תמורת שמונה מיליון יורו ששולמו לקון הצרפתית. מאז מונה קלאודיו ראניירי למנג'ר, הוא ישב לו על הראש ושיכנע ללא סוף להחתים את הקשר. אוהדי השועלים היו מתוסכלים מכך שהאיטלקי לא הצליח להשאיר במועדון את הכוכב הארגנטיני הוותיק אסטבן קמביאסו ודאגו לחור שנפער במרכז המגרש. וולש היה בטוח שקאנטה הוא הרכש הנכון כדי למלא את החלל, אולם האיטלקי היסס. מימדי גופו הצנומים של הצרפתי הרתיעו אותו. ובאמת, איך שחקן שגובהו רק 169 סנטימטרים ונראה כמו תלמיד תיכון יוכל להסתדר בפרמיירליג?

הספקות האלה ממש לא היו חדשים עבור קאנטה. הם ליוו אותו כל חייו. זו הסיבה בגללה נדחה פעם אחר פעם על ידי אינספור אקדמיות כאשר מאמן הנוער בקבוצת סירן הזעירה בפרבריה המערביים של פריס ניסה לקדם אותו. המאמן, פייר ויל, אוהב לספר בימים אלה כיצד זכה קאנטה בתואר כלשהו בגיל 13: "הגביע היה בערך בגובה שלו, והיה לו קשה לסחוב אותו, אבל הוא התעקש". המגבלות הפיזיות גרמו לכך שקאנטה, בדיוק כמו מחרז וג'יימי ורדי, לא זכה ללמוד במסגרת כדורגל מסודרת בנעוריו. עד לפני חמש שנים הוא שיחק בליגה השמינית.

דרכו למעלה נראתה חסומה אפילו כאשר קיבל לפתע צ'אנס בבולון בגיל 19 – הוא נשלח הישר לקבוצת המילואים בליגת החובבים. את הופעת הבכורה בהרכב בליגה השלישית הוא ערך רק כאשר היה בן 21, וגם זה ללא חוזה מקצועני. "הכל היה נגדו. שחקן כה נמוך, ללא השכלה טקטית, הוא פשט נתן את כולו על המגרש. הסיבולת שלו היתה מדהימה, והוא רץ ללא הפסקה", נזכר כריסטוף ריימון, מאמן קבוצת המילואים של בולון דאז. ההתקדמות היתה כה עצומה שקאנטה נבחר על ידי האוהדים לשחקן המצטיין של בולון בעונתו הראשונה, וזכה לשדרוג משמעותי – חוזה בקון בליגה השניה, שגם העניקה לו לראשונה בחייו חוזה אמיתי.

היה זה בסך הכל לפני שנתיים וחצי. קאנטה הגיע לקון על תקן שחקן אלמוני ללא ציפיות, והפך למנוע מושלם בקישור, בדרך לעליה חלקה לליגה הבכירה בהדרכתו של המאמן פטריס גראנד. מעטים מאוד האוהדים שהכירו אותו לקראת עונת 2014/15, אבל בסיומה הוא היה אחד השחקנים המדוברים ביותר בליגה. קון הציגה משחק התקפי משובח ושובה עין, וקאנטה היה הרוח החיה במרכז המגרש, נלחם על כל כדור ומסתגל באורח פנומנלי לרמה החדשה אליה הגיע. לא היה אשתקד אף שחקן בחמש הליגות הבכירות שביצע יותר תיקולים ממנו – 5.3 בממוצע למשחק.

השבחים זרמו מכל עבר. המאמן גראנד סיפר: "לבחור יש אופי חזק מאוד על אף שהוא נראה ביישן. הוא עלה מדרגה בקלות מזהירה. יש לו יכולת פנומנלית, ואני חושב שהוא יגיע רחוק מאוד. אין ספק שיש לו עתיד בנבחרת צרפת". הפרשן פרנק סילבסטר דרש במרץ האחרון מהמאמן הלאומי דידייה דשאן לזמן את קאנטה וטען במאמרו בעיתון ל'אקיפ: "הוא מסוגל לעשות הכל. בקרוב הוא יהיה טוב יותר מקלוד מאקללה, כי הוא לא רק מתקל ומחלץ כדורים כמוהו, אלא גם יודע ללכת קדימה ולבנות התקפות".

ההשוואות למאקללה מחמיאות, אבל קאנטה מזכיר אפילו יותר את ז'אן טיגאנה. כוכב העל משנות ה-80', חבר ברביעיית הקישור המופלאה של צרפתי לצידם של מישל פלאטיני, אלן ז'ירס ולואי פרננדז, נולד במאלי – וגם הוריו של קאנטה הגיעו לצרפת ממאלי. הגובה שלהם זהה, וכך גם הנחישות והרצון לזכות בכדורים ולשלוח אותם מיד קדימה. יכולת הכדרור של קאנטה בינתיים נחותה בהשוואה לטיגאנה, אך גם בתחום זה הוא משתפר באופן מתמיד.

כלל לא מפתיע שהסקאוטים של וולש זיהו את קאנטה לפני כולם בפרמיירליג, והשועלים הצליחו לשים את ידם על היהלום החדש. ראניירי לא היה בטוח, ובמחזורים הראשונים שילב את הצרפתי רק כמחליף, אך הספקות הוסרו במהרה. החל מספטמבר היה ברור לחלוטין שהוא חייב להיות בהרכב, וכך נותר רכש עם שם גדול הרבה יותר, גוקהאן אינלר השווייצרי שעשה קריירה מפוארת בליגה האיטלקית, על הספסל.

כעת אי אפשר אפילו לדמיין את הקישור של השועלים ללא קאנטה. האוהדים מתבדחים שלסטר תמיד עולה למגרש עם 12 שחקנים כי הצרפתי הקטנטן עושה עבודה של שניים. הוא מוביל את הפרמיירליג בחטיפות כדור, עם ממוצע של 4.1 למשחק, ומדורג שלישי בליגה בממוצע התיקולים. המנג'ר לא מפסיק להודות לוולש על ההברקה, ועכשיו גם הוא צופה עתיד מזהיר לחניכו. "אנגולו יכול להפוך לקשר האחורי הטוב באירופה", אומר ראניירי. בקצב ההתקדמות הנוכחי, קשה לומר שזו הגזמה מטורפת.

והנה לכם, גם אתמול, מול הקישור האימתני של מנצ'סטר סיטי, היה קאנטה השחקן המצטיין על המגרש. הוא לא עצר לרגע, חסם שש נסיונות בעיטה, ניצח ברוב המאבקים, ואפילו כמעט הבקיע בתחילת המחצית השניה כאשר הבעיטה שלו שרקה ליד העמוד – למרות שכיבושים כלל לא נמצאים בראש סדר העדיפויות שלו. את השער הבודד העונה הוא הבקיע נגד ווטפורד, וגם הוא נכבש בגלל טעות קשה של השוער. ייתכן שבתחום הזה יגיע שיפור בהמשך, אבל זה לא באמת חיוני. הרי מאקללה מעולם אפילו לא ניסה להבקיע, וגם מאזן השערים של טיגאנה המופלא היה נמוך מאוד לאורך הקריירה.

יהיה מרתק לראות כיצד יתפתח סיפור הסינדרלה הנדיר של לסטר בשנת 2016, ולקראת הקיץ יעלו שתי שאלות מרכזיות לגבי קאנטה. ראשית, האם יצליחו השועלים לשמור עליו גם בעונה הבאה? שנית, האם ישתכנע דשאן כדי לתת לקשר היעיל ביותר באירופה מקום בסגל (ואולי בהרכב) באליפות אירופה הביתית? בסוגיה הראשונה, העדפת חובבי הכדורגל תלויה באהדתם לקבוצה זו או אחרת, אבל בנושא השני לא יכולה להיות מחלוקת. לא יהיה פשוט לזעזע את המערך שתוכנן זמן רב מראש לקראת הטורניר, אבל קאנטה ראוי להיות ביורו.