כמו שכל פרומו שני בטלוויזיה יוכל להעיד, אין מילה אהובה יותר על הערוצים המסחריים בישראל מאשר "מרגש". רוב הזמן זה פשוט עובד, ותעיד ההצלחה הגדולה של "בייבי בום" בערוץ 10, שחזרה אתמול (רביעי) לעונה שלישית. קשה לפספס עם תוכנית שעוקבת במשך ששה שבועות אחר זוגות ברגעים שלקראת, במהלך ולאחר הלידה. סף האמוציות במהלך הצפייה ב"בייבי בום" כל כך נגיש, עד שכמעט כל היבט בה הופך אוטומטית למרגש. המיתרים החשופים-גם-ככה בסיטואציה כזו שואבים אליהם כל פרט והופכים גם אותו לחלק מהעניין: אחת היולדות אומצה מברזיל כתינוקת? מרטיט. יולדת בת 20 מספרת שכולם לא רצו בתינוק מלבדה? נוגע ללב. קשיים בזוגיות צפים פתאום בחדר הלידה? עצובי. יש האטה בדופק של העובר? אוי לא! צירים במהלך הנסיעה לבית החולים? אלוהים אדירים, רמזור, תתחלף כבר לירוק! ואיזה חמודים, כמה הם אוהבים.
על פניו כל מה שהפקת "בייבי בום" צריכה לעשות זה להציב את המצלמות ולתת לדברים לקרות ולאנשים לדבר, והיא בהחלט מציבה מצלמות - מחלקת היולדות רושתה בעשרות מהן, כולל הפעם גם בכלי הרכב של הזוגות. אולם מעבר לכך מדובר גם בליהוק מעניין ובעשייה נכונה, גורמים ש"בייבי בום" לא משאירה ליד המקרה. המצלמות יודעות להתמקד גם בדברים הקטנים שמרכיבים את האירוע הגדול, כמו תקריב על יד המשחקת בטבעת הנישואין, או הדגשת תמונת ילדות שתלויה על הקיר ברקע. בשלב הזה, העונה השלישית, כבר מדובר בהפקה מהוקצעת שיודעת מתי להתבונן ומתי לבחון.
בניגוד לשתי קודמותיה שהתרחשו בבית החולים בילינסון, העונה הפעם צולמה במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, ובהתאם כמובן מתהדרת בצוות רפואי שונה לחלוטין. לא עוד פרופ' יריב יוגב (שגם ככה עבר לאיכילוב), לא עוד ד"ר ערן אשואל ויתר הסגל. על פי פתיחת העונה החדשה, המעבר הזה לא באמת משפיע על המהות - הזוגות נותרו לב העניין. באלגנטיות ובאיפוק - מלבד כמובן הפסקול שאמור ללחוץ לנו עוד קצת על הכפתורים - מאפשרת "בייבי בום" לדרמה להתעצם לאורך הפרק. התחושות הופכות לרכבת הרים רגשית של ממש כאשר מגיעות הלידות עצמן, ואף לרגעי אימה כאשר אחד מהתינוקות יוצא בדממה והרופאות מדרבנות אותו לבכות, להוכיח שהוא בסדר.
לידה - ובוודאי ראשונה - היא דרמה אוניברסלית די מדהימה כבר משחר האנושות. מהחרדות שלפני כן ועד להורים המתמוגגים אחר-כאב לנוכח פעוט זעיר מצווח, אבא או אמא חדשים המחזיקים את בנם החדש שצורך לראשונה את העולם, וכן הלאה. אם ד"ר טל בירון-שנטל, מנהלת רפואת האם והעובר, אומרת מול המצלמה שזו לא עבודה שאפשר להישאר אדישים אליה, מה יגידו אזובי קיר שכמונו, נרגשים וסרוחים בדמעות על כורסה? "בייבי בום" מזקקת את הדברים האלה בלי להיות פולשנית מדי, אבל גם בלי להירתע. האושר כמובן שם, המשמעויות הגדולות של החיים כפי שהן נובעות מאירוע כזה, אבל גם הכאב והקשיים אינם נפקדים, והכל נכרך באריזה מיומנת ונו, מרגשת.
קטנה
הפרק אולי ארוך מדי, אבל מה זה לעומת הנשים הסובלות לאורך שעות ארוכות בעודן מחכות שהתינוק יואיל בטובו לצאת? אבל כן, שעה ורבע (בלי הפרסומות!) זה פשוט יותר מדי.
העונה השלישית של "בייבי בום" משודרת בימי רביעי ב-21:00 בערוץ 10.