הלילה ששינה את כללי המשחק בשב"כ

צפו בריאיון עם שלמה הרנוי, לשעבר ראש החטיבה לאבטחת אישים בשב"כ

מעט לאחר שרצח את ראש הממשלה בכיכר מלכי ישראל, ישב יגאל עמיר בחדר החקירות והבהיר לחוקרים – אם מישהו היה מביט בעיניו, או מביע חשד לגביו, היה סב על עקבותיו ומבטל את המשימה. ואולם, בליל הרצח איש מאנשי האבטחה לא הבחין בבחור הצעיר שישב מעט מוזר בסמוך לגרם המדרגות, בעוד ראש הממשלה יצחק רבין נושא את נאומו בעצרת השלום. כך, הפך רצח רבין לטרגדיה אישית עבור השב"כ, כאשר איש מאנשיו לא פעל כפי שהיה מצופה ממנו באותו היום. נוכחותו של עמיר בבית הכלא, לאחר שהספיק כבר להינשא ולהביא ילד לעולם, נותרה ראיה צורבת לכישלון החרוץ בליל 4 בנובמבר 1995, הלילה ששינה את כללי המשחק בשירות הביטחון הכללי.

כל בוגר בקורס החטיבה לאבטחת אישים בשב"כ יודע שמאבטחיו של רבין היו אמורים לירות לעבר עמיר עוד בטרם התנדף ריח אבק השריפה מן האקדח, ולנטרל אותו. רף שליפת האקדח בקורס הוא כה גבוה, שיש מי שידיו דיממו באימונים מן החיכוך המהיר על מנת לעמוד בסטנדרטים הקיצוניים הנדרשים. אחד המאבטחים ייאלץ להסביר את הקיפאון שלו בתחקירים שלאחר הרצח, ויספר כי חשב שיספיק לנטרל את הרוצח בידיים חשופות – אך המציאות הייתה שונה. לא משנה אורך ההכשרה שעברו המאבטחים, כמו גם אלפי הכדורים שהם ירו בשבועות שבהם הפכו למכונות לחימה, בשעת כושר לא ניתן לחזות את הקיפאון שעשוי לאחוז בהם, משום שהאינסטינקט הבסיסי שלהם הוא זה שמפעיל אותם באותן שניות קריטיות שבין חיים ומוות.

שתי הוועדות שמונו אז לבחינת אירוע הרצח, האחת פנימית בשב"כ והשנייה ממלכתית בראשות בנשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, מצאו כשלים חמורים ביותר במערך האבטחה וביישום הנהלים הבסיסיים. לפיהן, די היה בערנות של שוטר אחד בלבד על מנת להרחיק את עמיר מהאזור, שאמור היה להיות סטרילי. כמו כן, עלה בבדיקת האירועים כי הטווח שבו עמד הרוצח ממעגל האבטחה של ראש הממשלה אמור היה להקל על המאבטחים המיומנים בשניות הקיפאון הראשונות. את אותן שניות, לא ניתן לחזות באימונים. תגובותיו של המאבטח נבחנות בקורס בתרגילים קיצוניים שמתועדים במצלמת וידאו לצורך תחקור ולמידה, אך עדיין, עלול להופיע מחסום פסיכולוגי ברגע האמת, ואותו, איש אינו יכול לצפות.

דוגמה לכך ניתן היה לראות רק בשבוע שעבר: בעיצומו של גל הטרור, אחד ממאבטחי השב"כ המיומנים נקלע לזירת פיגוע. במקום לתקוף את המחבל, כפי שלמד בהכשרתו לעשות כמעט באופן טבעי, הוא השליך עליו את התיק האישי שלו. המחבל נוטרל במהירות, אך האינסטינקט שכשל ברגע האמת היה אותו אחד שכבה אצל המאבטחים בערב הרצח.

גם במסיבת העיתונאים שערך בשנת 2008 נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' בוש, בחדר מאובטח בעיראק, מאבטחיו התקשו לפעול באופן מידי, אף שבסופו של דבר לא מדובר היה בסכנת חיים. בוש ספג שתי נעליים מעיתונאי מקומי שבז לו וכינה אותו "כלב", ושומריו קפאו בשניות הראשונות. הנשיא אמנם יצא ללא פגע מהתקרית, אך המאבטחים נאלצו להתמודד עם מבוכה גדולה.

בכירי השב"כ הבינו באותה עת כי הכשל לא היה רק בתוך החטיבה לאבטחת אישים – אלא בארגון כולו. אחד החורים שרדף את בכירי מערכת הביטחון היה בפרופיל של יגאל עמיר. אמנם היה מידע על גורמים קיצוניים יהודים שתכננו להוציא לפועל פיגועים בטרם הרצח, כמו גם התבטאויות חריפות של רבנים ופוליטיקאים נגד רבין, אך אנשי השב"כ הניחו כי המפגע הפוטנציאלי יהיה דווקא פלסטיני. ואולם, המציאות הוטחה בפניהם של החוקרים בעוצמה רבה, כשהבינו בחקירתו של עמיר כי בשתי הזדמנויות שונות הוא הגיע למרחק קצר מרבין, התחרט, אסף פרטים על מערך האבטחה והבין מהר מאוד עד כמה הוא חלול. בפעם השלישית, כשראה דפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם, הוא החליט להוציא לפועל את הרצח שרקם עם אחיו, חגי.

כך, השתנו כללי המשחק בשירות הביטחון הכללי מיד לאחר הרצח. תורת הלחימה נבנתה מחדש והתקציב שעמד לרשות היחידה לאבטחת אישים גדל משמעותית לאור האתגרים שעמדו בפניה והפכו מורכבים הרבה יותר. חופש הפעולה למאבטחים התרחב ואף חרג את הגבולות שהיו נהוגים בישראל עד לרצח רבין בקרב יחידות האבטחה; במקרים מסוימים הוכו אזרחים, נופצו שמשות של כלי רכב חשודים כדי לבדוק חפצים חשודים בתוכם, ואף נגררו כלי רכב מרחובות שבהם עברה שיירת ראש הממשלה.

הקורס של מאבטחי ראש הממשלה אורך כיום יותר משנה, וההשתלבות במעגל האבטחה הקרוב שלו נעשית באופן מדורג. תנאי הסף הם רקע בלחימה כאשר ניתנת עדיפות ליוצאי יחידות עלית של צה"ל, עמידה במבחני אישיות, שמירה על קור רוח בתנאי לחץ וכושר גופני גבוה – גם לאחר תהליך ההכשרה. קוד הלבוש המחויט שלהם מאפשר להם להסתיר כלי נשק ואמצעים נוספים מתחת לבגדיהם, ומבליט אותם בסביבה אזרחית רגילה מחוץ לאזור הכנסת ומשרדי הממשלה. חוק ברזל נוסף הוא אבטחה של ראש הממשלה בהיקף של 360 מעלות, כאשר הם חוצצים בינו לבין כל אדם או חפץ חשוד.

כל תכנית אבטחה שונה מהשנייה, והן נבנות בהתאם לאירועים השונים שבהם משתתף ראש הממשלה; טקס בעורף המדינה, מתחם סגור בבניין משרדים, שטח פתוח ומאוים כמו אוגדת יהודה ושומרון ורצועת עזה, מעבר בצירי תנועה מרכזיים, מגע עם אזרחים שלא עברו בידוק ביטחוני ואף ביקורים מחוץ למדינה. מאבטחי ראש הממשלה ממוקמים במעגל הראשון הקרוב לראש הממשלה בכל אירוע. במעגל השני נמצאים חיילי צה"ל, שוטרים, או שומרים של חברה אזרחים. במקרי קיצון, כמו טקסים רבי משתפים, יתגברו את המעגל השני כוחות ימ"מ שמאומנים למשימות מורכבות.

המטרה היא להפוך כל מתחם שבו נמצא ראש הממשלה לסטרילי. המאבטחים חמושים באקדחים, אך במקרים מסוימים גם ברובי סער. במעגלי האבטחה השונים משתתפים כלי טיס, צלפים, כלבנים, תצפיתנים ואמצעים טכנולוגיים. הבידוק הביטחוני של כל מי שבא במגע עם ראש הממשלה משלב מגנומטרים מתקדמים לאיתור מתכות ואמצעי תקיפה, יחד עם אמצעים נוספים של המאבטחים לאתר אמצעי חבלה. כל מי שעובר את הבידוק מקבל צמיד לידיו ויוגדר "מזוכה", כך שאם יעורר חשד - ניתן יהיה לבחון במהירות את התהליך הביטחוני שעבר קודם לכן.

תכניות האבטחה מבוססת על נהלים ברורים, ידע מבצעי שנצבר עם השנים ומודיעין מגופים שונים. חלק מן המודיעין מגיע מבלוני תצפית וממזל"טים, וחלקו על ידי כוחות סמויים בשטח או על ידי מאבטחים גלויים שמטרתם לאתר התרחשות או דמויות חשודות. לפיכך, כל תכנית אבטחה כוללת בתוכה מרכיבי הונאה והסתרה, ובהם גם שימוש באמצעים יוצאי דופן ומסווגים, שמטרתם להערים על גורמים עוינים או לסייע באיתורם. לפיכך, נבנים כמה פרופילים – ולא אחד עיקרי ומסוים – ואותם יידרשו המאבטחים בשטח לאתר בקהל במידת הצורך.

בנוסף לכך, יסומנו כמה צירי מילוט ודרכי גישה למקומות מאובטחים, וכן נסיעה בנתיב מהיר לבית חולים הקרוב ביותר במרחב במקרה של פציעת ראש הממשלה ובכל מקרה, קיים מסוק שעומד בזמינות קבועה לפינוי. הנסיעה תצא בשיירה ארוכה ומאובטחת, שתכלול כוחות מגוונים ובהם גם משטרת התנועה הארצית, שתסגור צירי תנועה ותאפשר לשיירה נסיעה מהירה.

במסגרת תפקיד היחידה לאבטחת אישים, נדרשת לא מעט יצירתיות על מנת להגות תכנית חדשה עם כל אירוע. לפני כמה שנים, התבקש ראש הממשלה בנימין נתניהו לנאום במהלך היום באזור המרכז, במבנה שחשוף לציר תנועה עמוס בכלי רכב. לפיכך, הוחלט להקיף את המבנה במשאיות עמוסות בחול, על מנת למנוע ממכוניות תופת להתקרב לאזור. לעתים אף משתמשים המאבטחים ביריעות ברזנט כדי להסתיר את ראש הממשלה כשהוא יוצא מהמכונית הממוגנת ונכנס למבנה. במקרה של נתניהו, מדובר במכונית מדגם אאודי A8L גרסת Security, שממוגנת מפני ירי ומטענים. באירועים מסוימים לובש ראש הממשלה מעיל, ומתחתיו שכפ"צ מיוחד נגד קליעים. לעתים הוא אף עומד מאחורי פודיום שנועד להגן עליו מפני ירי.

טקס ההלוויה של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, בינואר 2014 בחוות השקמים, היווה אתגר מורכב ומשמעותי עבור השב"כ, בעיקר בגלל ריבוי האישים רמי הדרג מרחבי העולם, ובראשם סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. ההיקף הרחב חייב את הארגון לגייס לשורותיו מאבטחים במילואים. כמו כן, בני המשפחה והאזרחים הרבים שהגיעו לצפות בטקס עוררו את החשש שארגוני הטרור ברצועת עזה ינצלו את האירוע רב-המשתתפים לירי רקטות. לפיכך, נסגר המרחב האווירי מעליו, והאזור תוגבר בסוללת כיפת ברזל, מטוסי קרב זמינים וכלי טיס לא מאוישים לאיסוף מודיעיני.

לעומת זאת, השבוע הגיע נתניהו לגבול רצועת עזה על מנת לקבל עדכון על הנעשה בגזרה. תנאי האבטחה היו מקלים יותר, משם שהביקור היה תחת איפול תקשורתי וניתן היה לפרטם את פרטיו רק לאחר שעזב את האזור. באחת התמונות שהופצו ניתן היה לראות את נתניהו, לובש חולצה קצרה, בעוד המאבטחים סביבו עוטים שכפ"צים. מדובר בשיקוף את אחד מכאבי הראש של אנשי האבטחה: מחד, הם רוצים לאפשר לאישיות המאובטחת חיי שגרה, אולם מנגד, המציאות מאלצת אותם להציב אותה תחת הקריטריונים המגבילים שהם קובעים לה מראש.

ועדיין, האתגר הגדול ביותר של המאבטחים הוא כשהאישיות שעליה הם שומרים באה במגע עם זרים, בעיקר במרחב פתוח. בתחילת השנה השתתף נתניהו בצעדת ראשי המדינות בפריז, על רקע פיגועי הטרור במדינה, בין היתר נגד יהודים. בניגוד לכל כללי האבטחה, עמד ראש הממשלה באזור פתוח סמוך למבנים כשמקיפה אותו טבעת של מאבטחים. לאחר מכן, הגיע נתניהו לאזור הצעידה ונעמד בשורה הראשונה, עם ראשי המדינות. בלית ברירה, הניח אחד ממאבטחי השב"כ את ידו על כתפו של ראש הממשלה לאורך כל הצעידה, כדי שאם יידרש למצב חירום - יוכל להשכיב אותו על הקרקע ולהגן עליו.

בראש אגף האבטחה בשב"כ עומד היום ג', ומתחתיו מכהן ק' בתפקיד ראש החטיבה לאבטחת האישים. השניים, ככל הנראה, מהרהרים לא מעט אם עשו את המיטב על מנת שהכשלים של נובמבר 1995 לא יחזרו על עצמם אם ייתקלו בסיטואציה כזו. "גם לפני רצח רבין, חשבו בשב"כ שהם עושים את הכול כדי למנוע את רצח ראש הממשלה, ובסוף גילו בור גדול באבטחה", אמר גורם ביטחוני בכיר לשעבר. "גם היום שואלים בשב"כ את השאלה הזו, וטוב שכך, אבל בסופו של דבר האחריות מוטלת על הכוחות בשטח. תהליך ההכשרה הוא ארוך ומסודר, מהטובים שיש בעולם, אם לא המעולה שבהם. רק מי שמסוגל לעמוד במשמעת ברזל עובר אותו", הבהיר הגורם, אך הוסיף כי לעתים, זה לא מספיק. "אבל גם אחרי ההכשרה, לעולם לא תדע אם זה הבחור שבמבחן האש ישליך את עצמו על האישיות ויחצוץ בינו לבין המוות. לא מדברים עליה בגלוי, אבל זו שאלה שכל מאבטח שואל את עצמו יותר מפעם אחת".