וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"פרס שטוחה לרגליך": כשקו תל אביב-טהראן היה מבוקש כמו פריז

4.10.2015 / 18:14

עד למהפכה ב-1979 טיסות אל על לאיראן היו מלאות עד אפס מקום והפרסומות לסיורים במדינה הופיעו בכרזות להצגות. "נהגי מוניות היו שואלים מאיפה אתה, ואומרים: 'ישראל? מקום נהדר, אנשים טובים'"

שדה התעופה בטהרן עם מטוסי אל על, שנות ה-70. באדיבות דני סעדון, מערכת וואלה! NEWS
מטוס אל על בשדה התעופה בטהראן/מערכת וואלה! NEWS, באדיבות דני סעדון

בשלוש השנים האחרונות התמקדו נאומיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת האו"ם השנתית בנבואות זעם בנושא הגרעין האיראני. על אף שהסכם הגרעין הפך השנה כבר לעובדה מוגמרת וגם הניסיונות להכשילו כשלו בעצמם, שוב נשא נתניהו דברים בגנותו בעצרת האו"ם. על רקע ניסיונות ההסברה של נתניהו, דווקא מבט על כרזה היסטורית מהעבר הלא כל כך רחוק יכולה אולי להפיח תקווה לחזרתה של היסטוריה מסוג אחר.

בפרסומת מאמצע שנות ה-60, הנמצאת כיום באוסף הכרזות של הספרייה הלאומית, מתחת לכותרת "פרס שטוחה לרגליך" הזמינה אל על את התייר הישראלי ל"טיול פסח מפואר" באיראן. התכנית הציעה לישראלים טיול מאורגן של 15 ימים, שכלל בין היתר ביקור בתצוגת תכשיטי משפחת המלוכה בטהראן, סיור בשווקיה, מסגדיה וגניה של שיראז, ושיטוט ברחובות איספהאן שהציעו את פאר הארכיטקטורה האיסלאמית ואת תעשיית השטיחים הפרסיים המפורסמים.

פרסומת של חברת אל על לטיול בטהרן, שנות ה-60. באדיבות הספרייה הלאומית, מערכת וואלה! NEWS
945 לירות ישראליות ועוד 250 דולר - ואתם ברפובליקה האיסלאמית/מערכת וואלה! NEWS, באדיבות הספרייה הלאומית

"הפרסומות הללו שולבו בתוך תכנייה של הצגות תיאטרון באמצע שנות ה-60 והטיסות הישירות מתל אביב לטהראן נמשכו עד למהפכה ב-1979", הסביר ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית. "בפרסומת הזאת רואים כל מיני סמלים שהם לאו דווקא איראנים. רואים שם סמלים המסמלים את סין, רואים שם הטאג' מאהל או פיל ונחש קוברה שאלה סמלים הודיים. המעניין הוא שלישראל לא היו עם המדינות האלה קשרים דיפלומטיים באותה תקופה. רק בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 ישראל ייסדה עם המדינות הללו יחסים דיפלומטיים. זה מצחיק, כי מדינת ישראל באה להגיד בפרסומת הזאת שאיראן היא השער למקומות האלה. שאם תטוס אליה, אז תוכל להרגיש את המזרח הרחוק".

בטיסה של שעה ו-45 דקות בלבד הגיעו הישראלים ליעד שהפך באמצע שנות ה-70 לאחד מאתרי התיירות הפופולאריים. "היו לנו טיסות יומיות ללונדון, פריז, ניו יורק, ואיראן באותם ימים הייתה באותה רמת ביקוש מצד התייר הישראלי", סיפר דני סעדון, שהיה מנהל נציגות אל על בטהראן מ-1976 ועד למהפכה האסלאמית. "הטיסות היו מלאות. בהתחלה היו לנו שלוש טיסות בשבוע, אבל אחר כך עברנו לטיסות יומיות. בכל יום היינו מוציאים מטוסים עם 148 מקומות ישיבה ולקראת הסוף התחלנו להוציא טיסות של ג'מבו עם 400 מושבים. בראש השנה הפרסי היו ביקושים מאוד גדולים. אלפי ישראלים ביקשו להגיע לטהראן בימי החג הללו ואז היינו מוציאים אפילו שני מטוסי ג'מבו ביום".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

בתי ספר ומסעדות, עד למהפכה. "החיים היו מערביים לגמרי"

מלבד התיירים, הטיסות שימשו גם אלפי משפחות ישראליות שביקשו לבקר את קרובי משפחתם, יהודים שהתגוררו בפרס, ולהיפך. אל על פרסמה גם בשפה הפרסית לטובת התיירים האיראנים שביקשו להגיע לישראל. "קשרי המסחר היו כל כך רציניים עד כדי כך שלכל חברה גדולה הייתה שם נציגות: אל על, צים וחברות ביטחוניות. פעמיים בשבוע היו יוצאים מטוסי מטען של פרות מתל אביב לטהראן", שחזר סעדון. "האתרים שמשכו את הישראלים היו בעיקר הערים איספהן, שיראז ושווקי השטיחים בטהראן. גם אתרי הסקי באיראן משכו אליהם תיירים רבים".

בשנת 1976 עבר סעדון להתגורר עם משפחתו בטהראן כדי לנהל את משרדי נציגות אל על שהייתה ממוקמת במרכז בירת איראן. בגיל 29 הוא התמקם בטהראן ביחד עם אשתו, בתו שהייתה אז בת ארבע ועם בנו הבכור שהיה בן שש. "הילדים שלי למדו בבית ספר ישראלי על שם דוד בן גוריון. קשה להאמין אבל באמצע טהראן היה בית ספר ישראלי על שם דוד בן גוריון עם תכנית לימודים של משרד החינוך הישראלי. המשטרה הפרסית שמרה במשך כל השנים על בניין בית הספר", סיפר. "חודשיים לפני שעזבנו את איראן נולדה הבת הקטנה שלי. עד היום, כל פעם שאנחנו טסים לניו יורק היא כועסת עליי כי בתעודת הזהות שלה כתוב שהיא נולדה בטהראן".

סניף של אל על בטהרן, שנות ה-70. באדיבות דני סעדון, מערכת וואלה! NEWS
"ביקושים גדולים בראש השנה הפרסי". סניף אל על בטהראן/מערכת וואלה! NEWS, באדיבות דני סעדון

בטהראן, סיפר סעדון, הייתה קהילה ישראלית ענפה. "ניהלנו חיי יומיום רגילים. היו מסעדות, משקאות אלכוהוליים, האוכל היה מצוין והחיים היו מערביים לגמרי", הסביר. "תמיד כשהייתי נוסע במונית, הנהג היה שואל אותי מאיפה אני. כשעניתי לו שאני מישראל הוא היה אומר בהתפעלות 'ישראל? הו, זה מקום נהדר, מקום מדהים עם אנשים טובים'".

"תוקפים את השגרירות, תמצאו מחסה"

מבלי שידעו זאת, ב-10 בפברואר 1979 יצאה הטיסה האחרונה מטהראן לתל אביב. העוצר הוכרז מיד אחריה, שנה לאחר שהחלו גלי המחאה נגד שלטון השאה הפרו-מערבי. סעדון נותר בין 30 הישראלים האחרונים שנותרו בבירה, רובם עובדי הנציגויות הישראליות. "שגריר ישראל בטהראן, יוסף הרמלין, הודיע לי שהוא מתפנה מבניין השגרירות כי המפגינים תוקפים אותו", סיפר על השתלשלות האירועים בתשעת הימים האחרונים שלו ברפובליקה האסלאמית. "הוא ביקש שאמצא מקום מחסה עם החבר'ה שלי, ואמר שנהיה בקשר מאוחר יותר".

סעדון וכמה ישראלים נוספים שהו בדירתו במשך תשעה ימים, עד שקיבלו הוראה להתפנות למלון "הילטון" בטהראן. "זה היה מפחיד, אלפים הפגינו ברחובות וכשהיו יריות כיבינו את האורות ונשכבנו על הרצפה", סיפר סעדון. "בזמן שתפסנו מחסה במלון 'הילטון' עם עוד עשרת אלפים אנשים שביקשו לבחור מאיראן, יאסר ערפאת הגיע לטהראן וקיבל במתנה את בניין השגרירות הישראלים. אמרו לו שמעכשיו, זאת תהיה נציגות פלסטין באיראן".

המהפכה האיסלאמית באיראן, ינואר 1979. AP
"תוקפים את השגרירות, תמצא מקום מחסה"/AP

גם כאשר יצא מבית המלון באוטובוס שהבריח אותו לשדרה התעופה, לא הסתיימו החוויות הקשות: חמושים דרשו מסעדון "לתרום" את כלי הרכב שלו למהפכה ואף החתימו אותו על מסמך המאשר זאת. "הייתה לי מזכירה פרסייה בשם סוהם, וביקשתי ממנה שתיקח כל מה שהיא יכולה מהבית שלי. טלוויזיה, מקרר, מיטות. אני לקחתי רק מסמכים", סיפר. תשעה ימי המנוסה של סעדון נסתיימו רק כאשר גלגלי המטוס ניתקו מאדמת טהראן והנוסעים מחאו כפיים.

כמה שנים לאחר מכן, החל סעדון לעבוד בלונדון שבבריטניה. "באחד הימים, המזכירה שלי בלונדון אמרה לי שיש בחורה פרסייה שרוצה לדבר איתי. זו הייתה סוהם, מאוד התרגשתי לראות אותה", נזכר. "היא אמרה לי: 'ידעתי שאתה לא באמת צריך את כל מה שהיה בבית שלך, אבל את התמונות ידעתי שתרצה'. בתוך שקית הניילון שהיא הביאה איתה, היו תמונות שלי ושל והמשפחה שלי, שתיעדו את שלוש השנים שחיינו בטהראן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully