וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הדאבל של אלכס פרגוסון על קני דלגליש

10.9.2015 / 13:02

מנצ'סטר יונייטד הייתה עלובה בעונת הבכורה של אלכס פרגוסון, אבל כבר אז היא החלה לנסר את הענף עליו ישבו האדומים מליברפול. בחזרה לעונת 86/87, בה החל פרגי את השושלת הנצחית במועדון הפאר ממנצ'סטר

אימג'בנק GettyImages

האוטוביוגרפיה של אלכס פרגוסון מלאה בהתייחסויות קצרות, שנראות לעתים אכזריות למדי. קחו, למשל את הציטוט הזה: "בשנות ה-80 מנצ'סטר יונייטד עשתה רכישות ללא מחשבה לטווח ארוך. גרי ברטלס, ארתור גרהאם, פיטר דבנפורט, טרי גיבסון, אלן ברזיל – כולם נראו כמו צעדים של ייאוש. נדמה היה שהם קונים כל שחקן שמצליח לכבוש נגדם". למה להעליב כך, כמעט בדרך אגב, אנשים שהגיעו למועדון לפני תחילת כהונתו? האמירה בוטה במיוחד כלפי דבנפורט – אמנם חלוץ שמעולם לא התקבל באהבה על ידי אוהדי השדים האדומים, אך אחד השחקנים הטובים והחשובים בעונת הבכורה של פרגוסון בקבוצה, כזה שמצא את הרשת 16 פעמים, ואף כבש אחד השערים המשמעותיים ביותר של יונייטד בעשור כולו.

1986/87 הייתה עונה קשה מאוד עבור יונייטד, אבל היא נגמרה בטעם מתוק מבחינת האוהדים. ראשית, מנצ'סטר סיטי ירדה לליגת המשנה. שנית, השדים האדומים ניצחו פעמיים את ליברפול, היריבה המושבעת ביותר, ומנעו ממנה במו רגליהם את הזכייה באליפות. שש הנקודות שהושגו מול האדומים של קני דלגליש סייעו לפרגי לבסס בהדרגה את מעמדו, גם אם הדרך להכרה בכישוריו עדיין הייתה ארוכה מאוד.

מאמן מנצ'סטר יונייטד לשעבר, אלכס פרגוסון. GettyImages
ההתחלה הייתה רעה. אלכס פרגוסון/GettyImages

"התווכחנו כמה שערים נספוג"

פתיחת העונה של יונייטד הייתה מחפירה בכל קנה מידה. הקבוצה ניצחה פעם אחת בלבד בתשעת המחזורים הראשונים, הידרדרה אל מתחת לקו האדום, והתבוסה מול סאות'המפטון בגביע הליגה הביאה לפיטוריו של המנג'ר הכריזמטי, רון אטקינסון, בתחילת נובמבר. פרגוסון, שהכניס מראש בחוזהו עם אברדין סעיף לפיו יוכל להשתחרר אם יונייטד תפנה אליו, מונה כמחליפו והפסיד במשחק הבכורה באוקספורד.

מטרתו של פרגי, כפי שסיפר בדיעבד באמירה מפורסמת במיוחד, הייתה "לזרוק את ליברפול מהענף המזדיין שלה". דלגליש, יריבו האולטימטיבי, היה בשיא תהילתו. הוא הצעיד את האדומים לדאבל היסטורי בעונתו הראשונה כמנג'ר-שחקן, וקבוצתו הייתה פייבוריטית ברורה לזכות באליפות גם הפעם, למרות הפייט שנתנו לה אברטון וארסנל.

ההתמודדות הראשונה בין שני הסקוטים נערכה בבוקסינג דיי בשלהי דצמבר, כאשר יונייטד התארחה באנפילד, ובמאזנה עדיין לא היה אפילו ניצחון חוץ אחד לרפואה. מצבו של המנג'ר לא היה מזהיר בלשון המעטה. הקבוצה ניצחה פעמיים בלבד בשבעה משחקי ליגה בהדרכתו, וציפיות האוהדים היו נמוכות להחריד. כפי שמספר לוואלה ספורט איאן בראנטון, מומחה להיסטוריה של המועדון שלא מחמיץ משחקים: "הכדורגל שלנו בתחילת דרכו של פרגוסון היה מחריד. כשנסענו לליברפול התווכחנו בעיקר על מספר השערים שנספוג. הייתה לנו מנטליות של מועדון קטן, היינו קרובים לקו האדום, ופסגת שאיפותינו הייתה להתקדם למרכז הטבלה".

sheen-shitof

במבצע מיוחד

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס
מאמן-שחקן ליברפול בשנת 1987, קני דלגליש. GettyImages
המפגש הראשון עם פרגי: בבוקסינג דיי בשלהי דצמבר. קני דלגליש/GettyImages

ניצחון החוץ היחיד בעונה כולה

כמו תמיד, בשנות ה-80 האלימות, האקשן הלוהט ביותר היה מחוץ לאיצטדיון, כאשר החוליגנים משני הצדדים התעמתו ללא הפסקה והעסיקו את כוחות המשטרה המתוגברים. על הדשא הקרב דווקא היה מאכזב. ליברפול האמינה שתוכל לנצח בקלות יחסית, שיחקה בהילוך שני ומיעטה לסכן את השער. יונייטד בעיקר התגוננה, ולא הייתה מסוגלת להתמודד עם עוצמת המארחת במרכז המגרש, אבל בדקה ה-78 כבשה שער בניגוד למהלך המשחק. ייספר אולסן השאיר את הכדור לנורמן ווייטסייד, והצפון אירי הכניע את ברוס גרובלאר בבעיטה מושלמת לפינה הרחוקה.

"גם כשעלינו ליתרון מאוחר, הייתי בטוח שליברפול תצליח לפחות להשוות. הדהים אותי שהחזקנו מעמד", נזכר בראנטון. הסנסציה הייתה מתסכלת מאוד עבור ליברפול מכל הבחינות, היא התרחקה מהמקום הראשון, ודלגליש האשים את עצמו. "לא נראינו כמו קבוצה מלוכדת, ואני לוקח אחריות על כך", אמר הסקוטי שהפסיד את בקרב הראשון לפרגוסון, ולא ידע מה מצפה לו בהמשך. באופן מדהים, היה זה ניצחון החוץ היחיד של יונייטד במשך כל העונה, וגם ההפסד הבודד של ליברפול באנפילד ב-86/87'.

שוער ליברפול לשעבר, ברוס גרובלאר. GettyImages
נכנע לבעיטה מושלמת. ברוס גרובלאר/GettyImages

דלגליש סיפסל את עצמו

אם מישהו ביונייטד חלם על כך שההישג היוקרתי יוציא את הקבוצה לדרך המלך הוא טעה. מיד לאחר מכן הפסידו השדים האדומים לנוריץ' באולד טראפורד ודישדשו בתחתית. לעומתם, ליברפול התאוששה נהדר, חיברה רצף של 12 משחקים ללא הפסד וחזרה למקום הראשון בחודש מרץ. לרוע מזלה, היא נקלעה למשבר קל, הפסידה לטוטנהאם, נוריץ' ו-ווימבלדון, ולקראת הקרב השני מול יונייטד ב-20 באפריל, במחזור ה-38, פיגרה בשש נקודות אחרי היריבה העירונית אברטון. דרבי העיר ליברפול נערך שלושה ימים לאחר מכן, ולכן האדומים ידעו היטב כי ניצחון ישאיר אותם במאבק, בעוד הפסד יחסל הלכה למעשה את סיכוייהם להגן על התואר.

היריבות בין ליברפול ליונייטד תמיד הייתה אדירה, אולם מבחינה ספורטיבית פשוט לא היה כוחות, ותעיד על כך ההחלטה של דלגליש. המנג'ר-שחקן בן ה-34 חילק את כוחותיו לאורך העונה, והעדיף ליטול חלק במשחק קשה יותר מול נוטינגהאם פורסט שנערך יומיים לפני המפגש עם החבורה של פרגוסון. לפיכך, השאיר דלגליש את עצמו על הספסל באולד טראפורד וציפה משחקניו לעשות את העבודה.

שחקן מנצ'סטר יונייטד בשנת 1986, פיטר דבנפורט. GettyImages
אחד השחקנים החשובים בעונת הבכורה של פרגי. פיטר דבנפורט/GettyImages

הכובש שלא הוחלף

"גם לפני המשחק הזה כולם ציפו שנפסיד. חשבתי שליברפול תבקיע שער מהיר ותסגור את המשחק, כפי שהיא ידעה לעשות", אומר בראנטון. ואולם, דווקא יונייטד נטלה את היוזמה במבצרה הביתי לעיני 54 אלף צופים, בעוד האורחת לא נראתה כמו אלופה ראויה. המצבים ליד השערים היו נדירים, ופול וולש החמיץ את הצ'אנס הגדול של ליברפול מול גארי וולש, שוערה בן ה-19 של יונייטד. בדיעבד התברר שהנער עשה עבודה טובה הרבה יותר מגרובלאר המפורסם.

השוער שנולד בדרום אפריקה והיה אליל אוהדי ליברפול אהב מאוד לבצע קפיצות אקרובטיות ולהלהיב את הקהל. הפעם היה זה בעוכריו – הוא נחת לא טוב בזינוק מיותר למדי אחרי הבעיטה של ווייטסייד לקראת הסיום ונפצע במרפקו. תנועותיו היו מוגבלות בדקות האחרונות, ודבנפורט ניצל זאת. החלוץ המושמץ כלל לא היה אמור להיות על המגרש, כי פרגוסון תיכנן לשלוח למגרש את פרנק סטפלטון באיזור הדקה ה-70, והשלט עם מספר חולצתו כבר היה באוויר, לפני שהחילוף בוטל לפתע. השינוי התברר כמהלך מנצח. בדקה ה-89, קיבל דבנפורט את הכדור על שפת הרחבה ושלח אותו באמנות פנימה. גרובלאר האומלל לא הצליח אפילו להגיב, ופרגוסון ניצח שוב את דלגליש 0:1, תוך שהוא הורס לו את האליפות.

שחקן ליברפול לשעבר, איאן ראש. GettyImages
הפיאסקו היה צורם במיוחד מבחינתו. איאן ראש/GettyImages

האוהדים עדיין לא סבלו את פרגוסון

הפיאסקו היה צורם במיוחד מבחינתו של איאן ראש, הסקורר האגדי של ליברפול, שרצה לשבור את הבצורת מול היריבה הגדולה לפני המעבר ליובנטוס בקיץ 1987. היה זה משחק חלש מאוד מבחינתו של החלוץ הוולשי, והוא נותר ללא שער מול יונייטד בשבע שנות קריירה באנפילד – מאזן שהשתנה כאשר שב לאנגליה בתום עונה אחת בלבד בארץ המגף.

אברטון הביסה במקביל את ניוקאסל 0:3, וגם הניצחון האדום של ליברפול בדרבי לא שינה דבר. הכחולים סיימו ביתרון תשע נקודות מהאדומים בטבלה הסופית, וכל אוהדי ליברפול היו משוכנעים כי שש הנקודות שאבדו בקרבות מול יונייטד היו גורליות במיוחד. פרגוסון סיים במקום ה-11, 30 נקודות שלמות אחרי האלופה, וגם אם גבר פעמיים על היריבה השנואה ביותר, זה לא תרם יתר על המידה לתדמיתו בעיני האוהדים.

"בשנים הראשונות של פרגוסון לא התלהבנו ממנו בכלל, וגם שני הניצחונות על ליברפול לא שינו את הגישה. אנחנו יכולים לסבול עונות בלי תארים אך עם סגנון נאה, אבל לא קיבלנו כלום. לא היינו מודעים לעבודה שפרגוסון עבד מאחורי הקלעים על סקאוטינג ופיתוח האקדמיה. אני זוכר שאפילו ב-1992 דיברנו המון על כך שהתנהלות עצבנית של המנג'ר על הספסל משפיעה לרעה על השחקנים, ואולי צריך להחליפו", מספר בראנטון.

אז אולי זו הסיבה לכך שפרגוסון לא זוכר את השער הקריטי של דבנפורט כאבן דרך משמעותית בקריירה ומרשה לעצמו להתייחס בביטול לחלוץ שהגיע במרץ 1986 מנוטינגהאם פורסט. לעומתו, הסקורר עצמו זוכר את היום הזה כאירוע מכונן. "נהניתי מאוד לכבוש את השער שמנע מליברפול אליפות, ואני אוהב להיזכר בו עד היום", אמר לא מכבר האיש שעובד בימים אלו כמורה מחליף בבית ספר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully