15 שנים חלפו מאז נסוגה ישראל מלבנון, ונטשה את מוצב הבופור, שהפך עם השנים שלאחר כיבושו ליעד מרכזי לתקיפות. המוצב פוצץ אז, בשנת 2000, בפיצוץ מבוקר בניצוחו של מפקד פלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל, אבי דהן. חיילים רבים איבדו את חייהם במוצב וסיפורי גבורה רבים נקשרו בו, אך יותר מהכול הוא הפך לסמל העמידה הישראלית בבוץ הלבנוני.
מצודת הבופור, שעליה קם המוצב, נכבשה במלחמת לבנון הראשונה מאחר שהייתה יעד אסטרטגי טרוריסטים רבים מצאו בא מקום מסתור בשל המיקום הגאוגרפי הנוח שלה. בתום כיבוש המצודה, ראש הממשלה דאז מנחם בגין, ושר הביטחון דאז אריאל שרון, הגיעו למקום על מנת לצפות בהישג. לימים קם המוצב במצודה, וממנו יצאו החיילים לפעולות בגזרה.
"הבופור הוא סמל לנחישות, לאומץ ולגבורה, ולכן הפך ליעד להתקפות חיזבאללה", סיפר ניבי אוחנה, אחד הלוחמים בפלוגה הרובאית בגדוד 13 של חטיבת גולני, שזכתה לכינוי "שליחי השטן". הוא נזכר בפעם הראשונה שעלה למוצב בשנת 1993: "הוא חתיכת היסטוריה. כל גולנצ'יק בתקופה שלי שמע את המילה 'בופור' ורעד מהתרגשות. כלוחמים גדלנו על הגבורה של סיירת גולני שכבשה אותו, למדנו את הסיפור בעל פה".
לדבריו, אין מדובר במוצב צבאי רגיל. כשהגיע למקום בפעם הראשונה, סיפר כי הרגיש שנכנס למבצר עתיק מסרט מתוסרט. "מהטירונות אתה רק שומע על מוצב הבופור. פתאום אתה מגיע אליו, והוא לא דומה לשום מוצב רגיל. אתה רואה על קצה הר מבצר עתיק, כמו בסרטים. רק חסר היה שייצאו לך מהמבצר לוחמים עם קשתות", הוא נזכר. "חלקים ממנו נהרסו כתוצאה מהקרבות, וזה עוד יותר נתן תחושה של דריכות. המוצב ישב בדיוק על הגבול הצפוני של רצועת הביטחון וראית ממנו את נהר הליטאני".
ב-4 ביוני 1982, יממה אחרי ניסיון ההתנקשות בחייו של שגריר ישראל בלונדון על ידי מחבלים פלסטינים, יצא צה"ל למבצע שלום הגליל שלימים הפך למלחמת לבנון הראשונה. יממה לאחר תחילת המבצע, פרסמה חטיבת דובר צה"ל את ההודעה שקשרה בין תקיפת ישראל בלבנון לבין ניסיון ההתנקשות בשגריר. "בעקבות הפגיעה הנפשעת בחייו של שגריר ישראל בלונדון, מר שלמה ארגוב, והפרות אחרות של הסכם הפסקת פעולות האיבה, הורתה הממשלה לצה"ל לתקוף יעדי מחבלים בביירות", נמסר.
היעדים הראשונים שהותקפו היו בסיסי אימונים של ארגון פתח, מחסן תחמושת בלב מגרש כדורגל, מוקדי ציוד לחימה, עמדות נגד מטוסים (נ"מ) רבות ותעלות לחימה. יומיים לאחר מכן, דיווחו בצה"ל על סריקות קרקעיות לאיתור ולהשמדת מקורות האש, וריכוזי מחבלים ששיגרו רקטות על עורף מדינת ישראל.
השלב הראשון: טיהור קני המחבלים
ב-7 ביוני אישר דובר צה"ל את כיבוש מוצב הבופור - וכוחות צה"ל החלו בטיהור קני המחבלים. שישה לוחמים נהרגו בקרב הכיבוש, ביניהם מפקד סיירת גולני רס"ן גוני הרניק. מצודת הבופור נמצאת בגובה של 717 מטר מעל פני הים, מוקפת בצוקים תלולים וחומה אדירה שנבנתה לפני כאלף שנים. באותו היום השלימו כוחות צה"ל את מבצע הנחיתה מהים מצפון העיר צידון, בשפך נהר האוואלי. במבצע נטלו חלק לוחמים, ספינות חיל הים, טנקים ונגמ"שים מחיל השריון. מבצע הנחיתה החל בשעות הלילה והסתיים בשעות בצהריים כשהעיר צידון כותרה בסיוע כוחות שהגיעו לגזרה במסוקים.
למרות מאמצי צה"ל להביא לסיום הירי על עורף ישראל, חוליות המחבלים המשיכו לשגר קטיושות ולירות ירי ארטילרי לעבר היישובים. בלילה שבין ה-7 ל-8 ביוני החלו השמועות על הרוגים ופצועים בקרב לוחמי צה"ל. לבסוף, אישש דובר צה"ל את השמועות ופרסם באופן רשמי כי בארבעת ימי הלחימה הראשונים נהרגו 25 חיילי צה"ל, שבעה אנשי צוות אוויר נעדרו, לוחם אחד נשבה, ו-96 נפצעו, מתוכם 66 באורח קל.
המבצע נמשך וכוחות צה"ל התקדמו וכבשו את העיירה דמור, כיבוש שהיה שלב קריטי בדרך לכיתור העיר ביירות. ב-9 ביוני השמידו מטוסי חיל האוויר הישראלי את מערך טילי הקרקע-אוויר הסורי בבקעת הלבנון. חיל האוויר אישר כי הופלו 22 מטוסי "מיג" סורים ושבעה מטוסים נוספים.
ביום הרביעי למלחמה ב-10 ביוני, יצא אלוף יקותיאל (קותי) אדם עם אלוף-משנה חיים סלע לסייר בין יחידות הצבא שפעלו בלבנון. בסיורם, הגיעו השניים הגיעו גם למוצב הבופור, אך באותה שעה נורתה אש כבדה על המוצב. חבורת הקצינים שנכחה במקום ירדה אל המקלט שבמרתף המבנה, אולם שם הם נתקלו במחבלים שחיכו להם. בין ההרוגים היה גם אלוף אדם, שהיה בן 54 במותו. כך, הפך אדם לקצין הבכיר ביותר שנהרג על אדמת לבנון. הוא השאיר אחריו רעיה, שני ילדים ושני אחים. אחד מילדיו, גדל להיות אלוף במיל' אודי אדם - מפקד פיקוד הצפון במלחמת לבנון השנייה.
"הנסיגה החלה ולא היינו מוכנים"
ליאור בז היה ראש צוות המאבטחים במעבר הגבול שער פאטמה שליד מטולה ביום הנסיגה. רק לפני שבוע, נפגשו בז וחבריו למשימה בשנת 2000, כדי לציין 15 שנה לאותו יום. "כל אחד סיפר את חלקו מזווית ראותו. התמונות של אותו יום שבו ועלו, והן ילוו אותי תמיד", אמר.
"אלו היו מראות שלא אשכח לעולם", הוא נזכר. לדבריו, הוא והצוות שלו לא ידעו כי הנסיגה צפויה לקרות עד לרגע שבו החלה. "בבוקר היום שבסופו החלה הנסיגה, ערכנו סיור עמדות לאורך הגבול. כשהגענו לשער פאטמה, הזמנתי את החבר'ה לביתי במטולה, וישבנו לשתות קפה. לפתע הביפרים החלו לטרטר והגיעו ההודעות שהחלה הנסיגה, ולא היינו ערוכים. לא הייתה שום התראה מראש, זה תפס אותנו לא מוכנים".
חוסר ההיערכות התבטא כבר בערב, לאחר שכוחות צה"ל יצאו ובז המתין לחיילי צבא דרום לבנון ובני משפחותיהם, שהופיעו ברשימה שלו והיו אמורים להיכנס לישראל. לדבריו, בשלושה מעברים היו צריכים לעבור 3,000 לבנונים אך בסוף היום התברר שעברו 6,000. "בבית אחת התנקזו למקום 3,000 פליטים", סיפר. "במשך היום זרמו הדיווחים על עוד מוצב ועוד מוצב של צד"ל שקורס. היה ממש כאוס במקום. זה היה סיפור של טרגדיה אנושית קשה מאד".
בעת הכנסתם של הפליטים, נהרגה אחת הפליטות במקום במהלך קרב קצר מול אנשי חיזבאללה שהחלו לתקוף במקום. בתוך ההמולה, בז היה צריך לבדוק את התיקים של הפליטים שנכנסו. "חלק הגיעו עם רימוני יד ורובים", אמר. "כל אותו יום הייתי ממוקד במשימה, אבל אחר כך הבנתי שהייתי עד לטרגדיה אנושית קשה. אחד הפליטים היה אדם שעבד בעבר במטעים של אבי. הוא חיבק אותי ובכה, זה היה עצוב מאד".
"היינו פלוגת המזל - יצאנו משם בלי הרוגים"
ב-15 שנים שחלפו מאז התפוצץ הבופור, מדינת ישראל ידעה לא מעט מבצעים ואף מלחמת לבנון אחת נוספת. עם זאת, תת-אלוף אורן אבמן, שהיה מפקד רכס הבופור, טען שקשה להתחרות בדברים שראו הלוחמים שם. "בהשוואה למנהרות שחמאס חפר מרצועת עזה, במחילות של הבופור היו יותר עקרבים ונחשים".
"בגלל שהבופור היה סמל, זה תמיד היה נראה יותר מפחיד", סיכם אוחנה והוסיף כי הפלוגה שלו יצאה מהמקום, בעיקר בזכות המזל. "היו קוראים לנו 'פלוגת המזל'. היו לנו היתקלויות, עלינו על מטענים - ויצאנו משם בלי הרוגים".