אלוף גדי איזנקוט ימונה היום (ראשון) לרמטכ"ל ה-21 של מדינת ישראל. לתפקיד הוא ייכנס לאחר קריירה צבאית בת 37 שנים שאותה החל כחייל בחטיבת גולני. בתפקידו האחרון כיהן כסגן הרמטכ"ל. בשעות הערב הוא כבר צפוי לערוך את ישיבת המטכ"ל הראשונה כרמטכ"ל, כשדרגת רב-אלוף מתנוססת על כתפו.
לרגל מינויו, חבריו ומפקדיו לשעבר סיפרו לוואלה חדשות על איזנקוט שהציבור לא בהכרח מכיר, ועל התפקידים שהכשירו אותו להיות החייל מספר אחת של צה"ל. "אנחנו שמחים בשבילו. לא מפליא אותי שהוא מתמנה לרמטכ"ל", אמר סגן מפקד נפת אילת בפיקוד העורף, סגן-אלוף במיל' יוסי שויקה, שלמד עם איזנקוט במגמה למכונאות ימית בבית הספר התיכון 'גולד ווטר' באילת. "הציבור לא באמת מכיר אותו אבל בצבא יש לו נגיעות בכל פינה", הוסיף אלוף-משנה במיל' קובי מרום, ששירת עמו כמפקד מחלקה בגולני.
הרמטכ"ל שינהל את המלחמה הבאה
איזנקוט נולד ב-1960 בטבריה וגדל באילת, ובצעירותו למד מכונאות ימית. הוא התגייס לחטיבת גולני בשנת 1978 ושובץ לגדוד 51. הוא בלט בפלוגה, סיים קורס קציני חי"ר בהצלחה ונבחר למפקד מחלקת טירונים, אך עד מהרה הוא "נזרק אל האש" ושובץ כמפקד מחלקה בפלוגה רובאית. המג"ד באותה תקופה, היה לא אחר מאשר גבי אשכנזי.
בתחילת שנות ה-80' הפך להיות סגן מפקד הפלוגה, ובמלחמת לבנון הראשונה הוא מונה לפקד על הפלוגה הרובאית של הגדוד. כשהגיע לתפקיד מפקד גדוד 13 בחטיבה, הקפיד איזנקוט להחזיק בכיסו מחברת קטנה שבה ניהל מעקב אחרי כל חייל בגדוד. בשנת 1997 הוא קיבל את הפיקוד על חטיבת גולני מידי ארז גרשטיין. אחרי אירוע זכור מאוד, שבו פלוגה שלמה בחטיבה מרדה, נאלץ איזנקוט לפרק את הפלוגה ולשלוח עשרות חיילים לכלא.
אחר כך מונה איזנקוט למפקד אוגדת המילואים 366 ולבסוף קיבל את הפיקוד על אוגדת יהודה ושומרון. בשנת 2005 הוא מונה לראש אגף המבצעים במטה הכללי ומהר מאוד הפך לאיש אמונו של הרמטכ"ל דן חלוץ. יחד עם זאת, הוא חלק על מפקדו והתנגד לכמה מהלכים שלו. הוא היה בין אלו שהגו את "דוקטרינת הדאחיה" שאחראית על מראות ההרס במרכז העצבים של חיזבאללה בלב ביירות במהלך מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. אחריה מונה למפקד פיקוד צפון.
"אין מישהו שמכיר את לבנון במטכ"ל הנוכחי יותר טוב מגדי"
סגן-אלוף במיל' שויקה, שגדל עמו באילת, סיפר כי "גדי למד במגמה למכונאות ימית והיה תלמיד שקט, צנוע, לא מתבלט ותמיד נעים הליכות". כמה שעות לפני גיוסם לצה"ל אמר לו איזנקוט, "אני לא רוצה חיל הים. אני עם הים סיימתי". וכך המשיך שויקה לקורס חובלים ואינזקוט לגולני. "בכל פעם שהוא התקדם בתפקידים השונים זה שימש גאווה לכל אילת. לאורך השנים למדתי בכל פעם מחדש כמה הוא מסור ואחראי לצה"ל ולמקצוע הצבאי", ציין שויקה. "תמיד ניסינו להזמין אותו למפגשים חברתיים, להיזכר בימים ההם, והוא סרב בנימוס. אדם צנוע כבר אמרתי? מה שכן הוא הרצה בפני כיתה י"ב בתיכון באילת לקראת הגיוס לצבא", הוא אמר. שויקה הוסיף כי "עכשיו כשהוא מתמנה לתפקיד הרמטכ"ל, זה שיא הגאווה שלנו ואנחנו בטוחים שהוא יצליח".
מפקד עוצבת חירם לשעבר, אלוף-משנה במיל' קובי מרום מכיר את איזנקוט לפחות 35 שנים, מאז שירתו יחדיו כמפקדי מחלקות בגולני. "אני יכול לספר הרבה דברים על גדי איזנקוט, אבל יש רגע אחד שאני לא אשכח לו לעולם", אמר מרום, בנוגע לקרב הבופור במהלך מלחמת לבנון הראשונה. "לבנון, תחילת שנות השמונים. גדי היה סגן מפקד פלוגה בחופשת שחרור, בדרך לאזרחות. איבדנו את שדרת הפיקוד בקרב על הבופור. גדי עשה את כל הדרך אלינו בטרמפים, נכנס פנימה, עמוק בשטח. פתאום באמצע שום מקום אנחנו רואים את גדי, בא, יוזם, לוקח פיקוד, מצטרף ללחימה", הוא סיפר. "זה גדי. לכאורה זה נראה מובן מאליו, אבל זה ממש לא ככה. בטח לא בימים ההם".
"אין נקודה בקריירה הארוכה שלו שהוא לא בלט בה. אבל אני חושב שדווקא בהיותו מזכיר צבאי הוא בלט מאוד, יותר מהאחרים", אמר מרום, שהוסיף כי איזנקוט "לא מתלהם, קר רוח ומכיר את מגבלות המערכת, שזה מאוד חשוב". את מינויו של איזנקוט לתפקיד מפקד אוגדת איו"ש תיאר מרום כ"שיא חדש". כשמונה למפקד פיקוד צפון הוא קיבל לידיו גזרה מדממת. "אף אחד לא ייקח ממנו את חמש שנות שיקום פיקוד צפון אחרי הכישלון של מלחמת לבנון השנייה. הוא בנה במטכ"ל את התכניות המבצעיות ליום שאחרי המלחמה והתכניות הללו עדיין שרירות וקיימות. אני חושב שאין מישהו שמכיר את לבנון במטכ"ל הנוכחי יותר טוב מגדי".
"יש לו ניסיון מצטבר של עשרות שנים. עכשיו כשאני חושב על זה אז הרבה זמן לא התמנה רמטכ"ל שזוכה להערכה רבה מקיר לקיר. גדי הוא צנוע, ישר, ותאמין לי גם השרים בממשלה יודעים עם מי יש להם עסק. הוא הגון אבל באותה מידה הוא יגיד בנועם את מה שהוא חושב", אמר מרום. "מול כל מה שקורה עכשיו במזרח התיכון והטלטלה, הוא אי של יציבות. אדם חזק מאוד. בלי להישמע דרמטי יתר על המידה, האמירות הברורות שלו לדרגים השונים בצבא, וההמלצות החד משמעיות שלו לדרג המדיני, יעשו יותר משינוי חיובי".
"הוא לא איש של יחסי ציבור"
תת-אלוף במיל', ברוך שפיגל, שכיהן כמח"ט גולני וסגן מתאם פעולות הממשלה בשטחים אמר כי הוא סבור שאיזנקוט "עיצב את הקריירה הצבאית שלו בלבנון בין השנים 1988 ו-1990", כשהיה מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני. "הגדוד בפיקודו פעל באופן כה אינטנסיבי נגד הפלסטינים בלבנון ונגד חיזבאללה. לטענתו, זה היה הבסיס לשאר התפקידים הבכירים שביצע מאוחר יותר. "הוא ביצע פשיטות מורכבות מאוד על מעוזי חיזבאללה וניהל קרבות בקור רוח בשילוב טנקים. הוא הפגין רמת פיקוד ושליטה גבוהה מאוד, תמיד יזם בעצמו מבצעים. הוא חיפש בכל דרך להפתיע מחבלים וזה בנה אותו לעתיד".
"הוא גם הגדוד הראשון של גולני שהוקפץ לשכם באינתיפאדה הראשונה תחת פיקודי. שם בעצם הוא בנה את היסודות למה שיעשה כמפקד אוגדת יהודה ושומרון. הוא תמיד יזם, היה יצירתי, חיפש להעביר את מרכז הכובד של הלחימה לצד של האויב, ותמיד זכר היטב שיש אוכלוסייה לא מעורבת בטרור ויש לטפל בה", אמר. שפיגל ציין והוסיף כי איזנקוט "הוא לא איש של יחסי ציבור. הוא איש עם המון עומק, עם המון עשייה, איש של עבודה קשה. אני חושב שיש לצניעות שלו חשיבות רבה בימים אלו. הוא אדם ישר וענייני וכמי שהיה מח"ט שלו, יש לי את הכבוד הגדול לראות אותו נכנס לתפקיד הרמטכ"ל ולאחל לו הצלחה".
ראש אגף המודיעין לשעבר, האלוף במיל' אורי שגיא לא ידע מאיפה להתחיל מרוב התפעלות. "יש לי כל כך הרבה מחמאות לחלק לגדי כי הוא אדם עם הרבה ניסיון מבצעי ושיקול דעת". לדבריו, אחת המעלות של איזנקוט היא היכולת לדעת מתי להימנע משימוש בכוח, כאשר הדבר מתבקש. הוא בוחר לציין דווקא את הימים שבהם כיהן כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה. "אני הייתי ראש צוות המשא ומתן לשיחות עם הסורים. לא פעם ישבנו אני, הוא וראש הממשלה אהוד ברק ושוחחנו על נושאים רגישים ביותר. כשהיה המזכיר הוא תמיד שמר עליי בעיקר מפני יהודים", אמר שגיא. "אני מעריך מאוד את המקצועיות שלו, העובדה שהוא איש ספר, אוהב לכתוב, לומד וסקרן תמיד. הוא לא היה "מאצ'ו" אף פעם. הוא לא ניסה אף פעם להרשים. על כך הוא ראוי להערכה רבה. הוא מיומן מאוד בהכנה של הכוח הצבאי. אני משוכנע שהוא לא יהיה רמטכ"ל הרפתקן. המבחן שלו מתחיל ואני מאחל לו הצלחה רבה".
לטעמו של סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף משה קפלינסקי, את התרומה הגדולה ביותר שלו למלחמה בטרור, תרם איזנקוט כמפקד אוגדת איו"ש. "הוא הביא איתו לתפקיד מחשבה עמוקה ונחישות יוצאת דופן לאמץ שיטות ומהלכים חדשים שלא נוסו בעבר", הוא אמר. "לא בכדי בתקופה הזו התחלנו לדבר על צמד המילים 'כיסוח דשא' (גישה לניהול הסכסוך באמצעות התשה והרתעה של המחבלים). הוא מגיע לתפקיד הרמטכ"ל אחרי שצבר המון ניסיון מבצעי וניסיון מטה. יש לו הבנה יוצאת מכן הכלל בשיקולים אסטרטגיים", ציין קפלינסקי שהוסיף כי גם תפקידו כסגן הרמטכ"ל הכשיר אותו לתפקידו הנוכחי. "אנחנו מקבלים רמטכ"ל חכם מאוד וישר באופן יוצא דופן".
תת-אלוף במיל' גיורא ענבר, שכיהן כמפקד סיירת גולני, מפקד שלדג, מח"ט גבעתי ומפקד יחידת הקישור ללבנון, ששירת לצדו של איזנקוט במשך שנים רבות, אמר כי "כשאוהבים מאוד לא סופרים". גם ענבר ציין את התקופה שבה כיהן כמזכיר הצבאי ואת אופיו הצנוע שעמד בניגוד למעמד. "קסם לי שבזמן היותו המזכיר הצבאי של ראש הממשלה הוא היה חריג בהתנהלות שלו. הוא היה יכול להתערבב עם הפוליטיקאים, אבל בחר בדיוק ההיפך. הוא הכניס לתפקיד יושרה ומקצועיות צבאית. הגבול אצלו היה מאוד ברור. הוא הכיר באמת בצורך לחבר בין דרג מדיני לצבא והוא הלך עם היושרה שלו עד הסוף".
ענבר אמר כי "לא ברור מי יהיה הדרג הפוליטי מעליו ומה יבקשו ממנו, כמו קיצוצים בתקציב הביטחון או שלל האיומים במזרח התיכון, אבל בדבר אחד אני רגוע, יש לו את העוצמות להתמודד עם התפקיד ולעמוד על העקרונות שלו". את איזנקוט תיאר כרמטכ"ל "ללא אג'נדה", חף מפוליטיקה, "וכל מיני מניירות של רמטכ"לים מהעת האחרונה". כמו קפלינסקי, גם ענבר ציין את תפקודו יוצא הדופן כמפקד אוגדת איו"ש, אז "עמד מצד אחד בלחץ המתנחלים והדרישות שלהם, לבין צורכי ההתמודדות עם הטרור הפלסטיני. זה לא מובן מאליו".
"גדי בזמנו ניהל לחימה חסרת פשרות ורדף את קני המחבלים. אבל במקביל, לא שכח לטפל באוכלוסייה הפלסטינית. הנה הוא מתמנה לרמטכ"ל עם האומץ המקצועי הכי טוב שיכולנו לצפות לו כאזרחי מדינת ישראל. אני מאחל לו הצלחה. אני בטוח בהצלחה שלו. אני פשוט מאמין בו".
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com