בימים האחרונים אני צופה שוב ושוב בסרטון של מתמודדי הבית היהודי המגיבים למונח נישואים חד-מיניים. הסרטון הוא מרתק כל-כך בעיני, מפני שהוא מדגים בצורה מושלמת את צורת ההתמודדות של הימין האורתודוקסי עם החברה הישראלית, על כל הסכנות שבצורת ההתמודדות הזו. הסרטון נפתח בתשובה של המתמודדים יהודית שילת ונחמיה ריפל, המצהירים באופן ברור - "נישואים חד-מיניים - אין דבר כזה". זו התגובה האורתודוקסית הקלאסית, המבקשת להתעלם מן המציאות המשתנה גם במחיר אנושי כבד. מסקרן אותי כיצד הם מסבירים "אין דבר כזה" לאלפי הילדים (ביניהם שלושת הילדים שלי) החיים במשפחות חד-מיניות בישראל.
הסרטון ממשיך בטיעונים של חבר הכנסת מוטי יוגב הטוען כי רק זוגיות של גבר ואישה מגשימה את "המוסר האלוקי". מגדיל לעשות מנכ"ל הבית היהודי והמתמודד בפריימריז, ניר אורבך, הטוען כי "ביהדות יש רק משפחה אחת - המשפחה הבסיסית: אבא, אמא וילדים". אמירה זו מפתיעה לאור העובדה שרוב המשפחות היהודיות הקדומות המוצגות במקרא הן משפחות בהן יש ריבוי נשים (למעשה, משפחות של "אבא, אמא, וילדים" הן נדירות מאוד במקרא). "המשפחה הבסיסית" ביהדות גובשה במאה ה-11 על-ידי תקנה של רבינו גרשום. להלכה כלים להתמודד עם מציאות משתנה, ויכולת להכיר או לבנות "משפחה חדשה" כאשר ההנהגה חפצה בכך. השימוש הרדוד בקלישאות של מוסר יהודי על-מנת להצדיק אפליה ואי-צדק היא האסטרטגיה המנצחת של הימין הדתי המאפשרת לו להציג ולהצדיק דעות חשוכות שלא היו מתקבלות בציבור על-ידי מנהיג אחר (לראיה, אין סרטון דומה של מועמדים בליכוד, או אפילו בישראל ביתנו).
המועמדים בתיה כהנא דרור ורונן שובל מובילים את הקו עליו רמז גם בנט בראיון טלוויזיוני: הכרה במשפחה של בני זוג מאותו המין - לא, אבל מתן זכויות - כן. השר בנט הצהיר כי "היהדות הפורמלית לא מכירה ביחסים חד-מיניים". רונן שובל מוסיף שקו זה, שמקבע את האפליה, ויוצר עשרות אלפי משפחות סוג ב' בישראל, נועד להגן על "קדושת המשפחה". אין, ולא יכול להיות שוויון שאין בו הכרה. הסירוב להכיר באהבה שלנו, במשפחות שלנו, הוא בעצמו אפליה. בנוסף לכך, הוא מייצר שיח מסוכן, שבמכבסת מילים נותן לגיטימציה להומופוביה. שיח המסכן את תפיסת הערך העצמי של חברי הקהילה, ושיח שנותן עוצמה למבקשים לפגוע בנו.
בעמל רב הצליחה הקהילה הגאה להוציא את השיח ההומופובי מהתחום הלגיטימי בחברה הישראלית. הימין האורתודוקסי מצליח עדיין להשליט שיח הומופובי בכסות יהודית באמצעות שימוש במונחים של קדושה ומסורת. מתמודדי הבית היהודי מציגים גישות שונות של הימין האורתודוקסי המבססות את התפיסה כי יש רק יהדות אחת, והיא הומופובית (ומיזוגנית, וגזענית). אנחנו, הציבור הרחב, נותנים להם להשתמש בכסות יהודית שאין בה עומק, על-מנת להמשיך ולבסס מדיניות שמרנית. כאן עולה החשיבות של חברי הקהילה הגאה הפועלים בתוך המסגרת הדתית-יהודית, המאתגרים את התפיסה לפיה קיים ניגוד בין שוויון לקהילה הגאה לבין היהדות. אין מקום לשיח הומופובי בציבוריות הישראלית. גם, ובמיוחד לא, בשם היהדות.
השר בנט הצהיר בראיון לערוץ 2 כי הוא אוהב את כל עם ישראל. למה מציגים אותי כהומופוב? הוא שאל והסביר כי זה מפני שהוא ימני, ומתנגד למדינה פלסטינית. אנחנו בקהילה הגאה איננו מעוניינים באהבה של השר בנט. אנחנו תובעים את השוויון המלא המגיע לנו. כל עוד בנט, בכסות דתית, מתנגד לכך, הוא הומופוב, ואנחנו נמשיך לקרוא לו כך.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד