אשתו לשעבר של בראיין מילס נרצחה. הוא קיבל ממנה הודעת SMS שמזמינה אותו לפגישה בביתו, אבל כשהוא מגיע הביתה היא מוטלת מתה. עוד הוא עומד מעל הגופה וסכין בידו, פורצת פנימה המשטרה באקדחים שלופים, ומאיימת לעצור אותו. בראיין מילס חף מפשע, כמובן, ויכול להוכיח את זה בתוך כשלושים שניות: אין לו מניע, יש לו עבר מכובד כסופר-סוכן לוחם בטרור, יש לו אליבי מוצק, ויש לו סלולרי, שבאמצעות היסטוריית ה-GPS שלו טכנולוגיה שהסרט עושה בה שימוש שוב ושוב אפשר להראות בקלות שהוא לא היה בסביבה בזמן שהאקסית נרצחה. בקיצור, מילס רק צריך לשתף פעולה עם המשטרה ואז לצאת יחדיו לחיפוש אחר הרוצח האמיתי. במקום זה, הוא מכה נמרצות בשוטרים, נמלט, ומבלה את יתר הסרט כשהוא נרדף על ידי המשטרה.
ברוכים הבאים לעולם של "חטופה". עולם שבו הצורך בעוד סצנת מכות גובר על כל צורך או הגיון אחר.
עוד באותו סרט: בראיין מילס הפך כנראה לטרמינייטור, כי שוב ושוב הוא נקלע לפיצוצים שהיו אמורים להרוג אותו ואז מגיע לסצנה הבאה ללא כל שריטה או הסבר להישרדותו המופלאה. מתברר שהוא חסין כדורים. כמובן, שום סרט אקשן דבילי אינו שלם בלי הסצנה שבה הגיבור, בעודו רודף אחרי הצדק, גורם לתאונת דרכים עצומה שבה בלי שום ספק נהרגו נוסעי מכוניות רבים שכל פשעם היה שרצו להגיע לעבודה בבוקר, ובכך הוא אחראי להרבה יותר הרג ונזק מהנבלים שאחריהם הוא רודף - ומהרגע שבו הסצנה הזאת מסתיימת איש אינו זוכר שזה קרה, או חולם על האפשרות לתבוע את הגיבור חסר האחריות על הנזק שגרם. גם אלה מתגמדים לעומת הסצנה שבה מילס מעביר לבתו מסרים חשאיים באמצעות פרילי מורעל.
יש מצב ש"חטופה 3" הוא סרט דבילי במיוחד.
אבל זה "חטופה", לא מאמר אקדמי. סדרת "חטופה" רוכבת, כבר שני סרטים, על האדים של הסרט המקורי. הסרט ההוא (שביים פייר מורל) היה לפחות מוצלח כסרט אקשן. אלא שהחל מהסרט השני, הסדרה נמצאת בידיו של הבמאי אוליבייה מגאטון, שפשוט לא מצטיין בתחום. "חטופה 3" כולל את התמהיל הרגיל של מרדפי מכוניות, מכות ויריות, מצולמים וערוכים כסלט שוטים סביר לכל היותר, בלי שום גימיק או איזה רגע יוצא דופן של אקשן שיצדיק יציאה לקולנוע.
ובכל זאת. זה עדיין "חטופה", ואנחנו אוהבים את "חטופה", נכון? ובכן... בקושי. אחרי שהסרט הראשון בסדרה התרחש בפריז והשני באיסטנבול, הפעם אנחנו נודדים אל הלוקיישן האקזוטי והמרוחק: לוס אנג'לס. לעלילה אין קשר לסרטים הקודמים זאת סתם עלילת אקשן סטנדרטית שבראיין מילס היה יכול לככב בה באותה המידה כמו ג'ון מקליין או ג'ק קרפין-סממה.
אז מה בעצם נשאר? מה הופך את הסרט הזה ל"חטופה" ולא "רצח קטלני 3"? דבר אחד: ליאם ניסן. האיש בעל הסט המאוד ספציפי של יכולות. מתוך ההיצע הקיים של גיבורי אקשן, ליאם ניסן הוא המשכנע ביותר. הוא נראה כאילו הוא לבדו יכול להביס את כל הצוות המזדקן של "בלתי נשכחים". אחרי שלוש חטופות ו"נון-סטופ", אין מנוס מהעובדה שאוסקר שינדלר הוא השוורצנגר של ימינו. ובכל זאת, לראות את ליאם ניסן עושה פרצופים קשוחים במשך שעה וחצי לא מצדיק את הסרט הזה. כן, ליאם שולט; לו רק היו נותנים לו סרטים שמגיעים לרמתו.
מה אתם חשבתם על "חטופה 3"? ספרו לנו בפייסבוק