וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"בגלל הדמנציה, אבי לא זוכר מי אני, אבל הוא עדיין זוכר טקסטים של חנוך לוין"

8.1.2015 / 16:41

עם צאת "את לי לילה", הבמאי אסף קורמן מדבר על יסודותיו האוטוביוגרפיים של סרטו – המוגבלות השכלית של גיסתו, הדמנציה בו לקה אביו יוסף כרמון וחבר המשפחה חנוך לוין שהסתייג מהג'חנון של אבא

יח"צ - חד פעמי

בשנה האחרונה חלה התדרדרות רפואית קשה במצבו של השחקן הוותיק יוסף כרמון, מאבני הדרך של התיאטרון הישראלי שמזוהה עם מחזותיו של חנוך לוין בהם שיחק. "אבא שלי נכנס למצב של דמנציה", אומר בנו, הבמאי והעורך אסף קורמן, "בתקופה מאוד קצרה, חלה התדרדרות מאוד חמורה במצבו. הוא נכנס ויוצא ממודעות, מאוד מבולבל, מתקשה להתבטא ומטופל על ידי פיליפיני. אני מנסה למצוא אותו. זה הדבר הכי מסובך, למצוא את האדם בתוך המחלה הזאת. הרבה פעמים נדמה שהוא לא שם. כדי להרגיש אותו ולהחזיר אותו אנחנו מנסים להזכיר לו דברים מהעבר. אחד הדברים שגיליתי שעובד בצורה מדהימה, זה כשאני מקריא לו טקסטים של חנוך לוין, שהוא אמר בעל פה. הוא מאוד מתרגש לשמוע אותם, מגיב אליהם באופן מיידי. לפעמים אני נותן לו שורה מ'ייסורי איוב' והוא משלים את המילה האחרונה. הוא זוכר את התחביר של חנוך לוין, בזמן שהוא לפעמים לא זוכר איך קוראים לי".

אסף קורמן. ראובן קסטרו
"חבר אמר לי פעם: אתה צריך לבקש פיצויים מהקאמרי, שישלמו לך על הפסיכולוג". אסף קורמן/ראובן קסטרו

טיפול בבן משפחה קרוב הוא גם נושא הסרט "את לי לילה" היוצא היום (חמישי), שאסף ביים ואשתו לירון בן שלוש חתומה על התסריט והתפקיד הראשי. הסרט עוקב אחרי חלי (לירון), מאבטחת בת 27 שמקדישה את חייה לטיפול באחותה גבי (דאנה איבגי), הסובלת מפיגור שכלי. ההורים בסרט לא נוטלים שום חלק בטיפול בגבי. כשנכפה על חלי לשחרר מעט את הטיפול באחותה, בחור (יעקב דניאל זדה) נכנס לחייה, והאיזון העדין בבית מתחיל להתערער. בסרט יש יסודות אוטוביוגרפיים מחייה של לירון – לאחותה נתי יש מוגבלות שכלית התפתחותית. "מצבה של נתי מסובך להגדרה. יש שם גם אוטיזם, גם פיגור שכלי, גם שיתוק מסוים", אומר אסף, "לירון הביאה רעיון לסרט של מה היה קורה אם במקום להיוולד למשפחתה שמצליחה להתמודד עם המורכבות הגדולה של ילדה שלישית עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה, היתה לה משפחה אחרת. במציאות, ההורים של לירון מאוד תומכים וניסו להגן מאוד על לירון ועל אחיה, וזו התמודדות מאוד שונה ממה שרואים בסרט. הסרט מתאר מה היה קורה אם במקום ללכת ללמוד משחק, לעזוב את השכונה והבית שגדלה בו ולהקים משפחה, היתה נשארת לעשות את מה שתמיד הרגישה שזה בעצם הייעוד שלה בחיים – להישאר בבית ולטפל באחותה".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו
יוסף כרמון. נמרוד סונדרס
"אבא זוכר את התחביר של חנוך לוין, בזמן שהוא לפעמים לא זוכר איך קוראים לי".י וסף כרמון בפברואר 2012/נמרוד סונדרס

בתחקיר לקראת יצירת הסרט, גילה הזוג דבר מעניין כשצפה בסרטים בהם מופיעות משפחות עם דמות בעל מוגבלות שכלית. "גילינו", אומר אסף, "שכמעט תמיד הגיבור הוא האח של בעל המוגבלות, כמו בסרטים 'איש הגשם' ו'מה עובר על גילברט'. בעוד הקונפליקט של ההורים הוא חד גוני וברור, הקונפליקט של האח הוא הכי מעניין כי הוא מציב את עצמו מול אחיו, וגם לוקח על עצמו תפקיד הורי. גם אם הוא בא ממשפחה הכי תומכת, קיים ממד של רגשות אשם. לא מזמן, בהקרנת טרום בכורה של הסרט מישהו ניגש אליי ואמר: 'רק כשיצאתי מהבית, בשנות העשרים, גיליתי שיש לי אח עם מוגבלות שהמשפחה הפרידה מאיתנו, שמה במעון ולא סיפרה לי שהוא קיים. והדבר המדהים, שעם זה שלא גדלתי איתו, ברגע שגיליתי את זה התמלאתי ברגשות אשם, שהפכו להיות משהו שמגדיר את חיי'. עצם הקיום של אח מוגבל מביא איתו סט מאוד מסובך של רגשות אשם. אז ברור שזה קיים גם אצל לירון".

לירון בן שלוש בסרט "את לי לילה" בבימוי אסף קורמן. ערן כהן,
"ברור שרגשות אשם קיימים גם אצל לירון". לירון בן שלוש מתוך הסרט "את לי לילה"/ערן כהן
אני זוכר שבגיל 5 ראיתי את אמא עצובה ובוכה. שאלתי אותה: למה את בוכה? והיא אמרה לי: ויתרתי על איזושהי הצגה שנורא רציתי לעשות. אמרתי לה: כשאהיה גדול, אעשה הצגה ואקח אותך לשחק בה"

"הדמות שדאנה מגלמת מאוד קרובה לאחותה האמיתית של לירון, אבל זה כאילו שלקחנו אותה ומיקמנו אותה בסיפור אחר. הדמות שלירון משחקת הוא היתוך של עצמה ושל אמה. היא מייצגת אמהות טוטאלית וחזקה. הדבר המשמעותי ביותר שקרה לנו בתהליך העבודה על הסרט הוא שאחרי שנה של כתיבה לירון נכנסה להריון. בהתחלה חשבנו לשים את הסרט בצד ולחזור אליו אחר כך. חשבנו שזה גורם מעכב, אבל התברר לנו דבר הפוך: אם אביתר לא היה נולד לנו, הסרט לא היה מצליח להיכתב. מעל לפני השטח זה סרט על מישהי שמטפלת באחותה המוגבלת, אבל מתחת לפני השטח זה סרט על גבולות הטיפול, על אמהות ועל גבולות האמהות. כך שהחשיפה האמיתית והאלמנטים האוטוביוגרפיים האמיתיים הם מחוויית ההורות שלנו. חלי מגלמת בתוכה את הקונפליקט האמהי: רצון להיות מושקעת עד הסוף בילד או במושא הטיפול, והרצון המקביל והלא פחות עוצמתי להיות במקום אחר, לעשות משהו עבור עצמך. לצערנו, בסרט רוב הזמן המקום של הטיפול מנצח את המקום של ההגשמה. התובנה שהייתי רוצה שאנשים ייצאו איתה מהסרט היא שההקרבה הזו מסוכנת לא רק לאמא שמוותרת על חייה, אלא יכולה להיות מסוכנת גם לילד. אמא שלי לקחה בחירה כזאת, והקריבה את ההגשמה במשחק בשביל האמהות. אני זוכר שבגיל 5 ראיתי את אמא עצובה ובוכה. שאלתי אותה: למה את בוכה? והיא אמרה לי: ויתרתי על איזושהי הצגה שנורא רציתי לעשות. אמרתי לה: כשאהיה גדול, אעשה הצגה ואקח אותך לשחק בה".

אסף קורמן ולירון בן שלוש. באדיבות המצולמים
אסף קורמן ולירון בן שלוש/באדיבות המצולמים

הבמאי ועורך הסרטים אסף קורמן נולד בתל אביב, לשחקנית תמי אשל ולשחקן הוותיק יוסף כרמון, שהיה אז בשיא תהילתו, שיחק ב"ייסורי איוב" של חנוך לוין וזכה על תפקידו בפרס כינור דוד לשחקן השנה בתיאטרון. כבר בילדותו המוקדמת גילה קורמן יצירתיות רבה. "בילדותי התפשטתי בפני ילדים בגן", הוא אומר, "שאלו אותי למה עשית זאת, ואמרתי שאני עושה הצגה. זה היה בעקבות הסצנה הידועה של אבא שלי ב'ייסורי איוב', בה התפתל על הבמה בצרחות בעירום. אז שיחזרתי את הסצנה בגן. חבר אמר לי פעם: אתה צריך לבקש פיצויים מהקאמרי, שישלמו לך על הפסיכולוג".

- איזה זכרונות ילדות יש לך מחנוך לוין?

"בילדותי רבצתי בחזרות של 'המתלבט' ובחזרות של הצגות נוספות ושם הבנתי לראשונה מה זה במאי; כשחנוך כבר היה חולה, אבא שלי הזמין אותו לארוחת שבת אצלנו. אבא הגיש לחנוך לוין ג'חנון, ואמר לו: 'תטעם את הקישקע שהכנתי'. חנוך טועם מזה ואומר: 'מה זה?'. אבא: 'זה ג'חנון'. הוא לוקח ביס, מעקם את הפנים ואומר: 'בשביל זה עשינו מדינה מאוחדת?!'; כשהייתי בן 16 הלחנתי שיר של חנוך והשמעתי לו אותו. הוא התקשר ואמר שהוא מאוד התרגש מזה; עם כל השוני של יצירתו מהעשייה שלי, חנוך ניסח את התפיסה שלי לגבי אמנות ותפיסת היצירה מול החיים".

דאנה איבגי בפרסי אופיר 2014. נמרוד סונדרס
חברת ילדות ושותפה יצירתית. דאנה איבגי בטקס פרסי אופיר 2014/נמרוד סונדרס

קורמן למד בבית הספר הפתוח בתל אביב, וכבר בכיתה ב' צילם סרטי אנימציה במצלמות סופר 8. "לצד הדגש האמנותי הגדול, זנחתי לאורך השנים את המקצועות הרגילים. בדיעבד, היתה לי כנראה הפרעת קשב לא מאובחנת. בגיל מאוד צעיר נפלטתי ממערכת החינוך, אבל נשארתי בה. מכיתה ט' עד י"ב למדתי רק מה שבא לי, ועשיתי בגרות רק בקולנוע. במקום להיכנס לשיעורים, כתבתי ספר בן 130 עמודים והתחלתי להלחין מוזיקה לתיאטרון בכתה י'". קורמן לא שירת בצה"ל ומצא לו תחליף סימבולי: השתתפות בהצגה האנטי מלחמתית "אמא קוראז'" של אריאל אפרים אשבל בפסטיבל עכו, לצד דאנה איבגי.

"מותה של שולה", סרטו הקצר של אסף קורמן

בשנת 2007 סיים את לימודי הקולנוע במנשר לאמנות, ומאז הפך לאחד מעורכי הווידאו המבוקשים, העסוקים והמבריקים ביותר בארץ. קורמן הוא גם אחד הישראלים שהשתחלו פעמים רבות לפסטיבל קאן היוקרתי. בין השאר ערך את הסרטים "הנותנת" של הגר בן-אשר, "המשגיחים" של מני יעיש, "מי מפחד מהזאב הרע" של אהרון קשלס ונבות פפושדו ו"מפריח היונים" של נסים דיין ואת סדרת הטלוויזיה המוערכת "איש חשוב מאוד" שיצרה שירלי מושיוף, בה גם שיחק בתפקיד אורח. חלק מהצלחתו נבעה מכך שהוא עורך כמו במאי. קורמן גם ביים סרטים קצרים, בהם הסרט "מותה של שולה", אבל את ההכרה הגדולה כבמאי קיבל רק באחרונה, עם ההצלחה של סרטו הראשון באורך מלא שביים, "את לי לילה". הסרט נבחר להציג בבכורה בפסטיבל קאן האחרון במסגרת "השבועיים של הבמאים" וזכה לשבחי הביקורות, כבש פסטיבלים בינלאומיים וזכה בפרסים בחו"ל וגם בארץ, ובהם פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה ופרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, דאנה איבגי. וכך, אסף עבר בצורה חלקה, מוצלחת ומשכנעת מעריכה לבימוי.

איש חשוב מאוד. אוהד רומנו,
שירלי מושיוף, יוצרת הסדרה "איש חשוב מאוד" שאסף קורמן ערך: "קורמן הוא פשוט וירטואוז"./אוהד רומנו

"קורמן הוא במאי די נדיר", אומרת לנו שירלי מושיוף, "בניגוד להרבה במאים שלכל אחד מהם יש נקודת חוזק אחרת, מישהו חזק בויזואליה, מישהו אחר בבימוי שחקנים, או במוזיקה של הסצנה, או בהבנה של איך זה הולך להיערך, קורמן פשוט טוב בכל הדברים באותה מידה. בגלל שהוא גם במאי, גם מוזיקאי, גם עורך, והוא גם שחקן אדיר כמו שאפשר לראות ב'איש חשוב מאוד', הוא פשוט וירטואוז. השליטה שלו בעיצוב החומרים שלו היא פשוט מושלמת ואם אתה זוכה לעבוד איתו אז הוא גם דואג לזה שאתה לא תוכל לפשל".

אסף קורמן מככב בילדותו בקלטת הודאו "כמו גדולים" של אריק איינשטיין

בנוסף להצלחתו כעורך וכבמאי, אסף כיכב בתחומי אמנות נוספים. בילדותו השתתף בקלטת הווידאו לילדים "כמו גדולים" של אריק איינשטיין ("הרבה אנשים עדיין מזהים אותי משם. הקלטת הזאת חזרה לחיי בענק עכשיו, כשאני הורה") ושיחק בהצגות בקאמרי, ובנעוריו בסדרת הטלוויזיה "טירונות"; הוא דיבב מאות סדרות וסרטים, ובהם את דמותו של מייקל בסרט "אי.טי" ("ספילברג הכתיר את הגרסה העברית בתור הדיבוב הכי טוב שנעשה לסרט בעולם"); הוא ניגן בפסנתר, הלחין מוזיקה לתאטרון, בין השאר להצגה "גבר, אשה, מלים" בכיכובם של דביר ועירית בנדק, ויצר והופיע עם ריף כהן בטרם פריצתה. מבין שלל עיסוקיך, איפה נמצא הלב שלך יותר מכל, אני שואל את אסף. "אם דוחקים אותי לפינה, אני יכול להגיד שהלב נמצא בבימוי סרטים ובעשיית סרטים", הוא אומר, "זה המקום שבו אני משקיע את רוב הזמן שלי ובו ההישגים שלי הם הכי משמעותיים".

- אתה אשכנזי, צפון תל אביבי, מעריץ של פינק פלויד. מה חיבר אותך לאלמנטים עממיים מסוימים שיש בסרטך, עליהם רומזת בחירת השיר "את לי לילה" כשם הסרט וכשיר הנושא שלו?

"זה דרך לירון שגדלה בחולון, בשכונה שהיתה אז שכונת מצוקה. היה חשוב לנו לשמור את האלמנט הזה בסרט ואפילו להעצים אותו. כי המעמד הנמוך הוא קולנועי יותר. למרות שלא היה לנו עניין לעשות סרט חברתי, אבל זה מחריף את כל הקונפליקטים ולוקח אותם צעד אחד יותר רחוק. השם הוא דווקא משהו שבא ממני. אנחנו מאוד אוהבים את השיר הזה, גם אני שגדלתי בצפון תל אביב. זה אחד השירים הכי מרגשים שנכתבו בעברית אי פעם".

את לי לילה. עמית יסעור,
אחד השירים הכי מרגשים שנכתבו בעברית. מתוך "את לי לילה"/עמית יסעור
היה לי פחד מאוד גדול שהסרט הזה לא יהיה מספיק טוב בשבילם. קאן זה עולם אכזרי. הם מקבלים עשרות סרטים ועוצרים אותם אחרי 10 דקות. אבל התמזל מזלי והסרט עבד"

- שמעתי שהתעלפת ברגע בו נודע לך שהסרט "את לי לילה" התקבל לקאן.

"אני יושב עם שירלי (מושיוף) בעריכת הסדרה 'איש חשוב מאוד', מקבל טלפון ומזהה לפי הקידומת שזה מצרפת. ומניח שזה הרגע שיודיעו לי אם הסרט התקבל או לא, ונלחץ. זה אכן היה המנהל האמנותי של 'שבועיים של הבמאים', אדוארד, וישר התחלתי לרעוד. הוא שאל אותי: 'באיזה מצב הסרט עומד כרגע?' התחלתי לגמגם. ואז הוא אומר לי: 'אסף, בבקשה אל תשנה שום דבר, אנחנו מאוד אוהבים את הסרט כמו שהוא. זו היתה החלטה פה אחד'. נפלתי על הרצפה בנפילת מתח מטורפת. ישר סיימנו את המשמרת. שירלי הבינה שאני במצב קטטוני, ואמרה לי 'לך תקנה פרחים לאשתך ותספר לה בבית'. לא יכולתי להתאפק וכבר בדרך סיפרתי לה. אבל על הפרחים לא ויתרתי. זה היה אחד השיאים הכי גדולים בחיי. רגע קריטי בו אתה לומד בפעם הראשונה מהו הסרט שלך. היה לי פחד מאוד גדול שהסרט הזה לא יהיה מספיק טוב בשבילם. קאן זה עולם אכזרי. הם מקבלים עשרות סרטים ועוצרים אותם אחרי 10 דקות. אבל התמזל מזלי והסרט עבד".

אסף קורמן. ראובן קסטרו
בדדיט הראשון שלו עם לירון בפסטיבל קאן הם צפו בסרט סמי דוקומנטרי על אנשים ששוכבים עם סוסים. אסף קורמן/ראובן קסטרו

- קבלת סרטכם לקאן היתה סגירת מעגל, כי הקשר הרומנטי שלכם התחיל בקאן.

"נכון. לירון ואני הכרנו כשצילמתי אותה בסרט קצר שחבר קרוב שלי ביים. זה היה בתקופה שעבדתי על סרט הגמר שלי, 'מותה של שולה', שבו משחקים אבי, אמי ואני. אמרתי לעצמי, אם כבר אני כותב סרט ויש לי שליטה, אני יכול לפחות להמציא לעצמי דמות של חברה, שלא היתה לי במציאות. בכל תקופת הלימודים הייתי נזיר. חשבתי שהשחקנית שיכולה הכי להתאים היא לירון, למרות שהיה לה חבר אז. זה היה באמת תמים לחלוטין. אחר כך הודיעו לנו שהתקבלנו לקאן. התקשרתי לבשר לה על כך. היא מאוד שמחה, וסיפרה לי שנפרדה מחבר שלה והיא קצת מדוכאת. הזמנתי אותה לבוא איתנו לצרפת, לעודד את רוחה. כשחזרנו מקאן 2007 כבר די היינו זוג. היה שם מין חיבור. בעצם הדייט הראשון הלא רשמי שלנו היה ביום שבו היא נחתה בקאן. לא חשבנו שעומד לקרות משהו ולא היתה שם כוונת זדון. נכנסו לאיזה סרט בשבועיים של הבמאים, באולם לה קרואזט. היא בדיוק נחתה ואמרתי לה, יאללה בואי נלך לסרט, כדי לשבור את המתח, כי לא היה לנו על מה לדבר. נכנסנו לסרט סמי-דוקומנטרי על אנשים ששוכבים עם סוסים. סרט קלאסי של קאן. היא נרדמה לי על הכתף והבנתי שמשהו קורה. כעבור שנים, באותו אולם בקאן הציג סרטנו 'את לי לילה' בבכורה בקאן. סיפרתי על זה בבכורה. זו היתה סגירת מעגל מדהימה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully