קצת לפני חג המולד, בית מלון יוקרתי סמוך להייד פארק, לונדון. חדר מפונפן עם שולחן עגול קטן סביבו קומץ עיתונאים. דלת נפתחת וצעדים נשמעים. "אני יכול לשבת לידך?", פונה אליי מאחור קול גברי מעט קשוח, ואצבעו מורה על הכיסא הסמוך אליי. אני מסתובב, מרים את ראשי לעברו ומבחין באחד ליאם ניסן, עם הבעת פנים שיש רק לליאם ניסן. האמת היא שהעדפתי לשבת בגפי, עם כיסא ריק לצדי, זה נותן יותר מרחב. אבל אני שוקל את בקשתו ונענה לה בחיוב. כי עדיף לא להרגיז את ליאם פאקינג ניסן. אחרי הכל, האיש אימן את באטמן, ניצח את המכשפה הלבנה האיומה בנרניה, הנהיג את "צוות לעניין", גבר על הצד האפל של הכוח והכניע מאפיונרים אלבניים אכזריים וחסרי רחמים. לאדם כזה לא אומרים לא.
תפקידו הגדול ביותר של ליאם ניסן, בטח בעיניי הקהל הישראלי, הוא ללא ספק אוסקר שינדלר ב"רשימת שינדלר". את שתי השאלות הראשונות בריאיון אני מפנה אליו בעניין הסרט, לא לפני שאני מציג לו את עצמי כיהודי, ישראלי ודור שלישי לשואה. ניסן מפגין חום רב, מניח יד על כתפי, שולח מבט חם וקורא לי "מאן" ו"אחי". הוא מביע עניין אמיתי בגורלה של סבתי גניה גולודז'ר, ניצולת אושוויץ, שהלכה לעולמה לפני כשנה וחצי בגיל 93. "האם אמרת שהיא שרדה את אושוויץ? בת כמה היא היתה במותה? God Bless Her". קשה היה שלא להתרגש מיחסו האמפטי.
- "רשימת שינדלר" הוא סרט חשוב והיתה לו תרומה גדולה מאוד לזכר השואה. ועם זאת, היו ליהודים רבים שתי טענות בולטות לגביו. כי אנחנו תמיד מתלוננים, היהודים.
ניסן: "כמונו, האירים! בגלל זה אנחנו מסתדרים כל כך טוב!"
- שתי הטענות העיקריות מצד יהודים על הסרט "רשימת שינדלר" היו: אחת, בסרט לא ראו את הגז יוצא מתאי הגזים. שתיים, ישנם מעט סרטים הוליוודים גדולים על השואה, אז למה להראות דווקא את הגרמני הטוב? הרי לא היו הרבה שינדלרים.
"קודם כל, אתה לא יכול לצלם את השואה, אי אפשר. סטיבן ספילברג לקח סיפור אחד, על צדיק אחד. הוא לא ניסה להראות את הכול. כמובן שיגידו, הוא לא הראה את הגז, הוא לא הראה את זה... כמובן שלא, איך אפשר? הוא עדיין עשה סרט עוצמתי, והוא עדיין מוקרן בבתי ספר ואוניברסיטאות, בוודאי בכל ברחבי ארצות הברית".
- בגלל המצב במזרח התיכון, ישראל נמצאת במצב בעייתי. אם בכורת הסרט "רשימת שינדלר" היתה בימים אלה במקום לפני 20 שנה, האם בעולם היו פחות אמפטיים כלפי הנושא בגלל המדיניות של ישראל?
ניסן: "אני לא חושב ככה, אני לא חושב ככה. אני שמח שאנחנו מתחילים את הריאיון באווירה קלילה. (צחוקים סביב השולחן). אני חושב שהשואה, מלחמת העולם השנייה היתה דבר כל כך נורא ומפחיד. הסרט שספילברג עשה היה סרט יפהפה, אם יפהפה זו המילה הנכונה להשתמש בה בהקשר הזה. אם הסרט היה יוצא היום הוא עדיין היה מתבלט ללא קשר לפוליטיקה במזרח התיכון. ואלוהים יודע שהמזרח התיכון בבלאגן עכשיו".
הריאיון עם ליאם ניסן לוואלה! תרבות התקיים לרגל הסרט "חטופה 3" שיוצא היום (8 בינואר) לאקרנים בישראל. הידיעה על חלק שלישי בסדרת סרטי "חטופה", עוררה בי תחילה קצת חשש ולאחריו דחף לדווח מיד לשירותי הרווחה על ליאם ניסן כעל אבא המעמיד שוב ושוב את בתו במצבים מסוכנים. אולם נרגעתי לגלות שהפעם, לשם שינוי, הבת שלו לא נחטפת בסרט. בריאיון מגלה ניסן כי אחד התנאים שלו להשתתפות בחלק נוסף של "חטופה" הוא שאף אחד לא ייחטף בסרט. אז למה בכלל השאירו את השם "חטופה" ("Taken") לחלק השלישי שלא קשור לחטיפה בשום דרך? הו, זה בדיוק מה ששאלתי את במאי הסרט אוליבייה מגטון שגם איתו נפגשתי בלונדון. "רצו לשמור על השם לצורכי שיווק", מודה בפני מגטון. "לא שינינו בשני אז גם לא שינינו בשלישי. כשמדובר במותג לשם יש משמעות משלו".
ב"חטופה 3", שכתבו רוברט מארק קאמן ולוק בסון שגם הפיק, הסוכן לשעבר בראיין מילס (ששב לגלם ניסן) ואשתו לשעבר, לנור (פמקה ינסן), נהנים ממערכת יחסים שלווה ורגועה כאשר לנור נרצחת באכזריות. בראיין מופלל בפשע שמעולם לא ביצע ובורח, בזמן שהאף בי איי, הסי .איי .איי והמשטרה רודפים אחריו, בהנהגת חוקר משטרת לוס אנג'לס דוזלר (שמשחק פורסט ויטאקר הנפלא). משימתו של בראיין היא לטהר את שמו ולנתב את זעמו ואת מיומנויותיו כדי למצוא את הרוצחים האמיתיים. מגי גרייס שבה לשחק את קים, בתו של בריאן, אבל הפעם היא משוחררת כציפור, הבלתי אפשרי קרה.
- בעבר התפקידים שלך היו מגוונים ומאוד שונים זה מזה. אבל בשנים האחרונות שיחקת בהרבה סרטי אקשן. האם זה אומר שאתה זהיר יותר בבחירת תפקידים מבעבר?
"אני חושב שאני בוחר תפקידים כמו שתמיד הייתי בוחר. ללא ספק היתה הצלחה עם סרטי 'חטופה'. נראה כי הוליווד רואה אותי כשחקן בז'אנר סרטי האקשן. אני בן 62, למען השם... אולי אני יכול לצאת מזה איכשהו בלשחק גבר באמצע שנות ה-50, זה בסדר. אני עדיין מחפש את הגיוון. בדיוק סיימתי סרט שנקרא 'A Monster Calls' של הבמאי הספרדי חואן אנטוניו באיונה. בסרט אני משחק עץ. עשיתי זאת בעזת בטכניקת לכידת תנועה. אני משחק עץ טקסוס שקם לתחייה ומבקר ילד שחי עם אמא שלו שגוססת מסרטן. הסיפור הוא על הילד שמגיע להבנה עם המפלצת האמיתית - המחלה. זה סיפור יפהפה, יפהפה".
- אהבת את השימוש בטכניקת לכידת התמונה, שפופולרית עכשיו?
"שנאתי את זה! (מחייך) זה לא לחלשי אופי, בוא נגיד את זה ככה. יש כאלה שעושים את זה חודשים, שנה אחר שנה, משחקים קופים וגולומים. אני עשיתי את זה שלושה שבועות. לא, אני לא יכול להגיד ששנאתי את זה. זה היה מאוד מאתגר בימים הראשונים. זה כמה חבר'ה על מחשבים. היופי הוא שאתה רואה איך הם משלבים את זה עם האיפור והאפקטים המיוחדים, אני לא איראה כמו ליאם ניסן אלא עץ טקסוס עתיק משונה מימי הביניים. מיד רואים איך זה ייראה. אני חוזר בי, לא שנאתי את זה. זה היה מרתק לשלושה ימים ואז אתה כבר חושב: מתי אני אסיים עם זה כבר".
- סבלנות ושליטה הן שתי תכונות עיקריות שיש לדמות שלך ב"חטופה". האם אלה תכונות שגם קיימות אצלך בחיים?
"סבלנות ושליטה? אני חושב שאני די סבלני. שליטה? לא, אני לא חולה שליטה. יש לי שליטה, אבל אני לא מנהיג. אני אוהב לשחק אותם אבל אני לא".
- האם היתה לך השפעה כלשהי על התסריט של "חטופה 3"?
"אני סומך על לוק (בסון ש.ב) ועל רוברט (מארק קאמן, התסריטאים ש.ב). זה הסרט השלישי. אני לא רציתי לעשות את הסרט השלישי, כלומר אם מישהו נחטף אין טעם לעשות את זה, לא איתי. הרגשתי שהם באו עם סיפור ממש טוב שיכול לעבוד. כל עוד יש שחקן טוב ורציני לתפקיד דוזלר החוקר של משטרת לוס אנג'לס. ופורסט ויטאקר היה בחירה נהדרת, הוא מוסיף הרבה נטל ומשקל לשטויות שאני עושה".
- האם גם אתה מתרגש מהחזרה של "מלחמת הכוכבים" לקולנוע?
"כן, אני מתרגש. אני אוהב את סדרת הסרטים הזאת. ג'ורג' לוקאס הוא חכם מאוד. אם תבדוק, תראה שזה אותו סיפור בכל התרבויות בעולם. התמים עובר מבחן דרך חוויה קשה, נלחם במפלצות או מה שזה לא יהיה, לומד משהו על עצמו ומביא את זה כדי להביא לשיפור החברה ממנה הוא בא. זו המיתולוגיה האוניברסלית בכל התרבויות בעולם. לכל מדינה יש כאלה. הוא הפך את זה לסיפור מודרני שיכול להימשך לנצח ואני מקווה שזה יקרה. בעיקר עם המומחיות הטכנית שיש היום בקולנוע. זה מדהים. אז כן, אני מצפה לזה".
- חזרת בפעם השלישית לתפקיד של בראיין מיילס מסדרת סרטי "חטופה". לאיזו עוד דמות ששיחקת היית רוצה לחזור?
"אני חושב שמייקל קולינס. זה היה אחד הסרטים החביבים עליי. בסרט 'מייקל קולינס', כמו ב'רשימת שינדלר', היה כל כך הרבה תוכן להכניס לדמות. ההיסטוריה האירית, כל המשא ומתן שהוא עשה כאן בלונדון עם הקרם דה לה קרם של הפוליטיקאים הבריטיים. לא יכולנו לעשות את זה. הייתי שמח לחזור לחלק הזה בסרט".
המערכון של ליאם ניסן עם ריקי ג'רווייס
ראיתי את המערכון הקורע מצחוק שלך עם ריקי ג'רווייס, אמרתי לליאם ניסן, ואני תוהה למה לא רואים אותך ביותר קומדיות? "אני לא חושב שאני כל כך מצחיק. הקטע עם ריקי ג'רוויס עובד כי אני רציני. אם אני מנסה להיות מצחיק זה לא מצחיק בכלל", הוא משיב.
- האם אתה מרגיש שהשתתפות בקומדיות תשפיע על איך שאנשים רואים אותך בתפקידים הרציניים שלך?
"אני לא חושב. עשיתי כמה מערכונים, כמו 'סאטרדיי נייט לייב' לפני 10-11 שנים. הייתי כל כך לא מצחיק שם. Oh God".
ליאם ניסן בגרסת כיסוי משעשעת לשיר "Anaconda" של ניקי מינאז'
נציגת התקשורת מסין שתקה לאורך כל הפגישה, והתעוררה רק לרגע כדי להפנות לליאם ניסן שאלה אחת בלבד בעניין הרה גורל השתתפותו בסרט "לגו", אולי בגלל שהקוביות האלה מיוצרות בסין. לאחר שהתבקש לספר על תפקיד השוטר הטוב/שוטר הרע שגילם, אמר ניסן: "זה סרט מצחיק, נכון? זה היה טיפה מלחיץ בהתחלה, כי אני הייתי בסטודיו בניו יורק, וויל פארל היה בסטודיו בלוס אנג'לס, ושני היוצרים והבימאים של התסריט היו בלוס אנג'לס. הם אמרו, טוב בואו נתחיל, ותרגיש חופשי לאלתר. לאלתר עם וויל פארל, אתם צוחקים עלי? זה היה דבר נפלא לעשות, זה היה טריפ, סרט למבוגרים וגם לילדים, מאד מצחיק".
- בסרט הנוכחי רואים יותר את החברים של בראיין. האם במציאות יש לך חבורה להירגע איתה?
"יש לי כמה חברים קרובים בתעשייה. התחביב שלי זה דיג זבובים. אני אוהב לעשות את זה. האמת היא שהילדים שלי התחילו גם לעשות את זה וזה נפלא. אבל אין לי חבורה כזו, אף פעם לא הייתי ככה עם קולגות".
יצקצקו המבקרים בלשונם כמה שירצו על "בזבוזו" של כשרון אדיר כמו ליאם ניסן על סרטי פעולה שאינם נחשבים לסוגת עילית, אבל אי אפשר שלא להתרשם מזה שבגיל 62 ליאם ניסן מצליח בז'אנר האקשן. הוא לא יכול היה לעשות את זה בלי כוריאוגרפי הקרבות. "נמנעתי מלבצע פעלולי ג'קי צ'אן, אני לא יכול לעשות את זה. הקהל לא רוצה לראות אותי עושה את זה".
אתה משחק דמויות אמיצות בסרטיך, אני אומר לניסן, האם במציאות אתה למעשה מפחד מג'וקים, מהחושך או ממפלצות בארון? "לא. הטבע מפחיד אותי. המראות של הסופות שמתקרבות לבריטניה. אלוהים. כשהטבע מחליט לזעום אתה חייב לחיות בפחד".
ליאם ניסן גילם גיבורים אמיצים וחסרי פחד רבים. אבל במציאות, יש לפחות דבר אחד שלא היה לו מספיק אומץ לעשות: לסרב להשתתף בסרטים גרועים כמו "מיליון דרכים להתפגר" (אחת הדרכים הטובות ביותר להתפגר, אגב, היא לצפות בסרט הזה). ניסן עצמו מודה שלא כל הסרטים בהם השתתף הם יצירות מופת שאסור להחמיץ, ובהם "טד 2", שייצא בהמשך השנה. "ראיתי את הסרט. אתה יכול בקלות לצאת מהסרט באמצע והוא לא יחסר לך. אתה יודע למה אני מתכוון", הוא אומר.
כוכבים הוליוודיים אוהבים להתקשט בהתגייסות למטרות חברתיות שונות. בעוד שחקנים אחרים נאבקים למען רעבי אפריקה, מציאת פתרון לאיידס או פעולה בתחום איכות הסביבה, ליאם ניסן בחר להיות ייחודי גם בנישה זו. "אני מנסה להיאבק למען תעשיית הכרכרות של הסוסים בסנטרל פארק בניו יורק", אמר. "הם שם עוד לפני שאברהם לינקולן התמנה לנשיא, כבר 150 שנה בערך. וראש העיר שלנו רוצה להיפטר מהם על מנת לשמור על ביטחון הסוסים. זה 300 משפחות של הנהגים שהעבודה שלהם בסכנה. נהגים מכל העולם, ויש גם כמה ישראלים ביניהם".
לקינוח, שאלתי את ליאם ניסן: אתה נחשב כסמל סקס, והרבה מחברותיי היו מוכנות שתחטוף אותן. האם אתה תופס את עצמך ככזה? "לא, אני לא", השיב לי ניסן. "כשאני מתעורר בבוקר ומסתכל במראה אני לא רואה את עצמי ככה. אבל אתה יודע מה המקום הסקסי ביותר שהייתי בו? נשאיר את דבלין מחוץ לזה. המקום הוא ירושלים! אני אומר לך, בן קינגסלי ואני נסענו לשם ליומיים האחרונים של הצילומים של 'רשימת שינדלר'. בן ואני יצאנו לסיור מהיר לראות את הכותל המערבי, את מזרח ירושלים וכל זה. והבנות האלה עם הרובים! Oh My God הן כל כך סקסיות!"
הכותב היה אורח חברת פוקס המאה ועשרים.