וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ג'ון בוין: "אני לא מצפה שקוראים יקחו דברים מסוימים מהספרים שלי"

25.12.2014 / 0:00

מחבר רב המכר "הנער בפיג'מת הפסים" מגיע עם הספר החדש "מה שקרה לברנבי ברוקט", העומד בצלו של הלהיט הגדול שלו בשעה שהוא מספר סיפור שונה בתכלית. בריאיון מספר בוין מדוע רצה לכתוב על ילד המרחף באוויר

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
הילד מרחף. איור של אוליבר ג'פרס מתוך "מה שקרה לברנבי ברוקט"/מערכת וואלה!, צילום מסך

על כריכת הספר "מה שקרה לברנבי ברוקט" מתנוססת כתובית שקשה לפספס: "מאת מחבר רב-המכר 'הנער בפיג'מת הפסים'". זו אינה תופעה יוצאת דופן — פעמים רבות משמשות יצירות קודמות של סופרים על מנת לקדם את אלו החדשות — אבל נדמה שהטייטל הזה, המלווה, או רודף, את הסופר ג'ון בוין מאז יצא לאור אותו רב-מכר ב-2006, לאו דווקא עושה חסד עם "ברנבי ברוקט".

"הנער בפיג'מת הפסים" מתרחש במהלך מלחמת העולם השניה ומתאר חברות הנרקמת בין בנו של קצין נאצי ונער יהודי השבוי במחנה ההשמדה הסמוך. מלבד כיבוש פסגת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס", עובד הספר לסרט מצליח ואף הצליח להשתחל כקריאה מומלצת אל חלק מתכניות הלימודים. למרות שספג ביקורות על כך שכופף עובדות היסטוריות בנוגע למלחמה על מנת שישרתו את סיפור האגדה שבו, "הנער בפיג'מת הפסים" הוא בכל-זאת ספר על השואה. "מה שקרה לברנבי ברוקט" הוא ספר על ילד מעופף.

"הדמיון שלי לקח אותי מסביב לעולם, מהוליווד של שנות ה-20 למערב הפרוע, מאניית משא במאה ה-18 לארמון החורף של הצארים הרוסים", אומר בוין, ומנסה להסביר איך הוא מצליח לקפץ בין אושוויץ לאוסטרליה. "אני בוחר מקומות וזמנים שאני מתעניין בהם ורוצה ללמוד עליהם. ההתחלה והסוף של ברנבי מתרחשים בסידני, עיר שאני מעריץ גדול שלה. עד השנה, לא כתבתי אף רומן שהתרחש במולדתי, אבל הרומן האחרון שלי (A History of Loneliness, העוסק בחלקים האפלים של הכנסייה הקתולית, מ"פ) מתרחש באירלנד".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
ככה עובד מוח של סופר. ג'ון בוין/מערכת וואלה!, צילום מסך

בוין נולד בדאבלין בשנת 1971, ומעיד על עצמו שרצה לכתוב כבר מגיל צעיר ושתמיד הרגיש כסופר. הוא למד ספרות אנגלית בטריניטי קולג' אשר בעיר הולדתו, ומשם המשיך לאנגליה ללימודי כתיבה יוצרת. הסיפורים הקצרים שכתב בתחילת הקריירה שלו זיכו אותו בפרסים שונים, ומשנת 2000 הוא פרסם תשעה רומנים למבוגרים ועוד ארבעה לילדים ונוער, או כפי שהוא מקפיד לכנות את הקהל הזה, "קוראים צעירים".

יש הבדל מבחינתך בין כתיבה למבוגרים ולצעירים?
"תהליך הכתיבה של ספר הוא זהה, בין אם במרכזו עומד ילד או מבוגר. אני חושב שכל הקוראים מגיבים לדמויות מעניינות וסיפורים מעניינים, בלי קשר לגיל".

קשה לך להתנהל בין שני התחומים?
"אני לא חושב שזה קשה, אלא שזה עוזר לי, ככותב, לעבור בין השניים. אני לא משתמש בשפה שונה או בנושאים פשוטים יותר בספרים לצעירים. אולי ההבדל האמיתי היחידי עבורי הוא שהרומנים שלי למבוגרים כתובים בגוף ראשון, כי אני צריך להיכנס לעומק הפסיכולוגיה של הדמות עד כמה שאפשר, בעוד ברומנים לצעירים אני כותב בגוף שלישי במטרה לשמור על מרחק מסוים מהדמויות עצמן".

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
איור כריכת "מה שקרה לברנבי ברוקט"/מערכת וואלה!, צילום מסך

המרחק עליו הוא מדבר מאפשר לבוין ליצור דמויות פנטסטיות המתקיימות בעולם המציאותי. כמו ברנבי ברוקט, למשל, הילד שנולד למשפחה סטנדרטית ושומרת חוק, אך הוא עצמו לא נענה לחוק הבסיסי ביותר: הכבידה. מרגע שנולד ברנבי ברוקט הוא ילד מרחף, ממש בפועל, וההורים שלו לא מסוגלים להתמודד איתו. או אליסטר ואלינור ברוקט, ששאיפותיהם מסתכמות בלהיות כמו כולם, וגם הם דמויות אקסצנטריות — כל מי שעסוק כל כך בלהיות רגיל, חייב להיות מעט מוזר. בשלב מסוים נמאס להם מהמטרד שגדל להם בבית, והם מחליטים להפטר ממנו. ברנבי משוחרר לאוויר, ופוצח במסע סביב העולם ומעבר לו.

איך הגית את ברנבי?
"רציתי לכתוב ספר לצעירים על רעיון השונו?ת. בכל פעם שניסיתי לחשוב על זה, לא הצלחתי להעלות על דעתי דבר שיהפוך את השונות של ברנבי למעניינת מספיק. יום אחד, בזמן שטיילתי עם הכלב שלי, הוא השתחרר מהרצועה שלו ורדף אחרי סנאי. בזמן שרצתי אחריו עלתה בראשי תמונה של אדם מטייל עם כלב ברצועה בידו האחת, ובשניה ילד מרחף כמו עפיפון. אני יודע שזה דבר משונה לחשוב עליו, אבל ככה עובדים מוחות של סופרים לפעמים."

מדוע היה חשוב לך להתעסק בשונו?ת?
"רוב הילדים מרגישים שונים בצורה כלשהי, כך שבמובן מסוים זה הדבר הכי נורמלי בעולם. קיוויתי שהם יוכלו להכיר את ברנבי כאחד שלא רק שמח להיות אחר, אלא גם הופך את העולם למקום טוב יותר בזכות זאת".

וזה מה שהיית רוצה שהקוראים יבינו מהספר?
"ככותב, אני לא מצפה לדברים מסוימים שקוראים יקחו מהספרים שלי. הספר בידיים של הקוראים. מה שהוא או היא מוצאים בסיפור הוא שלהם."

"מה שקרה לברנבי ברוקט" של ג'ון בוין יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים, בתרגום מאנגלית של אינגה מיכאלי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully