אלירן תבורי "חשק" (4:16)
זה הטור שלי ואני לא רק אבכה בו אם ארצה (או אם אחד האמנים המסוקרים בו ירביץ לי), אלא גם אעשה בו מה שבא לי ואהיה בו מי שבא לי. החל מעכשיו, לדוגמה, אהיה חיותא פורת - מורה ללשון בחטיבת ביניים. היא קצת קלפטע, אך לבה חם ורחום.
בוקר טוב, שלום לכולם, בוחן פתע. כן, יפית. כן, חגי. כן, אלרועי. מה ששמעתם. בוחן פתע במילות תואר ובפעלים. שקט שם, חגי. פעם אחרונה. עוד מילה ואתה בחוץ. יפית: כנ"ל. טוב, הנה טפסי הבוחן, להעביר בבקשה אחורה. התחלנו.
1. סמן/י בעיגול את מילות התואר בקטע הבא מתוך שירו של אלירן תבורי, "חשק", והדגש בטוש זוהר את אלה שנראות לך מיותרות:
"שיערך הגולש וקולך המדהים / חיוכך הנצחי וצחוקך המקסים / מלא אנרגיות שלא הכרתי שנים".
2. סמן/י בעיגול את הפעלים בקטע הבא מתוך שירו של אלירן תבורי, "חשק", והדגש בטוש זוהר את אלה שנראים לך מיותרים:
"לאכול איתך גלידה ולרכב על סוסים / להשתזף לתפוס גלים / להקשיב לשקט ולצפות בכוכבים / בדיזנגוף כמו זוג תיירים".
3. איפה ניתן להקשיב לשקט בדיזנגוף?
4. איפה ניתן לצפות בכוכבים בדיזנגוף?
5. הלכת בדיזנגוף ולפתע קלטת, במדרכה ממול, את עמוס אטינגר. האם צפית בכוכב?
6. האם שולי דאי, מחבר מילות השיר, מוכשר?
7. בהתחשב בעיבוד האר.אנד.בי של השיר ובכך שהוא נשמע קצת כמו שיר של אנ'סינק באיזו שנה חי עכשיו אלירן תבורי?
8. בהה/י במשך כמה רגעים בתמונתו של אלירן תבורי, שעל עטיפת הסינגל ונסה לאתר בה משהו מהגנים של שימי תבורי.
9. האם ייתכן שאלירן תבורי הוא, בעצם, כדורסלן העבר דורון שפר?
10. קשה, אה?
בהצלחה!
(כוכב וחצי)
שי צברי "לווי אותי" (2:55)
דף חדש. לגמרי. לא רק בסקירה הספציפית הזאת. בכלל, בז'אנר. רמזים לפתיחתו של אחד כזה כמו גם למיצויו של השלב הקודם, הסליזי, באבולוציה של הפופ הים תיכוני - נשמעו בחודשים האחרונים במקומות רבים, ביניהם באלבום החזרה למקורות של דקלון וסגיב כהן, בתחכום בשיר החדש של דודו אהרון, במורכבות בשיר החדש של משה פרץ ובמעורבות ההולכת וגדלה של דיקלה בתעשייה.
מעניין ואף מרגש לגלות שדווקא שי צברי, זמר עם קול עצום שנהנה מהתיוג האקסקלוסיבי "אינדי מזרחי" והשוואות מחמיאות לדודו טסה, הוא זה שעומד בראש המהפכה הים תיכונית החדשה - "מהפכת האיכות המזרחית" (שם זמני) - שיצאה לדרך באופן רשמי לפני כשלושה שבועות, כש"לווי אותי" שוחרר לרדיו וכבש אותו ללא קרב.
מה לצברי ולעידן ניב ושרית חדד, למשל, שיקבלו כאן יחס בהמשך? נכון, כלום, אבל הז'אנר הרלוונטי לענייננו הוא, כידוע, ז'אנר חם, פתוח, לבבי, מכניס אורחים ונשען על הגדרות גמישות במיוחד, כך שלא הכל נופל וקם בו על אופיו המוזיקלי של השיר. העיקר שהזמר שמבצע אותו יהיה בן עדות המזרח שגדל בבית מסורתי. שי צברי, אם כך, עונה להגדרות הז'אנר ואף ראוי להנהיג אותו. הרי אי אפשר לפספס את מה שברי סחרוף זיהה אצלו בקול, בלב ובנשמה לפני שהפקיד בגרונו את הלחן הטוב ביותר שלו בעשור האחרון.
באותה מידה, אגב, גם אי אפשר לפספס את הבום-פמיות בעיבוד ובנגינה של אסף תלמודי ונבחרת הגרוב, אבל התוצאה, למילותיו של יהודה עמיחי, לא נשמעת כמו ברי סחרוף וגם לא ממש כמו בום פם. לכאורה, צברי נמצא פה רק על תקן זמר-מבצע. בפועל, הוא רוחו ונשמתו של השיר הזה. למעשה, הוא רוחו ונשמתו של השינוי המרתק והמבורך שהמוזיקה הים תיכונית עוברת בימים אלה. איזה יופי.
(חמישה כוכבים)
רגב הוד - "מי יעצור אותי?" (4:15)
מי? אני. ואגב, זה גם לא היה כזה קשה. פשוט לחצתי על סטופ - והופ, השתתקת, נדמת, כמו טטל'ה. האמת היא שעשיתי את זה בכוונה, דווקא, ולו רק כדי להוכיח לך שאפשר - אך ראה זה פלא: עכשיו, כשאתה כבר לא שר ברקע, אני פתאום נחמד ולבבי יותר.
רק עכשיו, כשהשיר המעפן הזה כבוי, אני גם יכול להתרכז, לעבד בראש את מה שאוזניי קלטו ואפילו לחלץ ממנו תובנה חיובית על קולו של רגב הוד. הוא, ורק הוא, דווקא בסדר, נחמד. לעומת זאת, חשיפת יתר לטקסט של אבירם דרעי עשויה לגרום למוות בקלישאות, את הלחן של אותו דרעי לשיר הזה עוד ילמדו יום אחד בגן טרום חובה, ואם מישהו בכל זאת מרגיש שחסר לו קצת סליזיות וטעם רע בשיר, מוזמן להעיף מבט בז'קט של הוד שעל עטיפת הסינגל. המזל הגדול של רגב הוא שבינתיים רק אני עצרתי אותו. עם שיר כזה, ולוק כזה, הוא בקלות היה יכול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח, אחרי שנעצר בחשד להסתובבות ברחוב וזמזום. שלא נדע.
(כוכב אחד)