יוסטון רוקטס: חור שחור

מאזן בעונה שעברה: 28:54, מקום רביעי במערב

סיימה את העונה: הפסידה 4:2 לפורטלנד בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

אחרי שזכתה בפרס הגדול של הקיץ הקודם, יוסטון, בהנהגתם של ג'יימס הארדן ודווייט האוורד יצאה לכיבוש המערב. גם עמרי כספי היה שם, ולפחות בחלק הראשון של העונה היה לו חלק בהצלחה. מקהייל שיחק מהר, שחקניו זרקו המון שלשות ויוסטון קלעה הרבה נקודות. מצד שני, היא ספגה רק טיפה פחות. כמו הכוכב המזוקן שלה, יוסטון אוהבת לשחק רק בצד אחד של המגרש, ומה שהתחיל בלחישות, הפך לצעקות, ובמהרה לסרטוני יוטיוב ובדיחות על ה"הגנה" של האיש והזקן. למעט בברלי ליוסטון לא היה אף שומר סביר, והווארד לא הצליח לכסות לבד את החורים. זה עדיין הספיק למקום רביעי במערב הקשה, אבל בפלייאוף הגיעה פורטלנד והראתה שהחור הוא בעצם בור. אף אחד לא הצליח לעצור את למרקוס אולדרידג' שחגג בצבע, כשדמיאן לילארד עוזר לו בשמחה. הווארד התעלה בפלייאוף, אבל הארדן הראה שהוא לא רק חור בהגנה, הוא גם חור שחור בהתקפה. האיש והזקן לא היסס לזרוק וסיים את הפלייאוף עם 37.5% מחפירים. ברגעי ההכרעה הוא הלך פעם אחרי פעם עם הראש בקיר, ויוסטון מצאה את עצמה עם הגב לקיר. בסופו של דבר הרוקטס כמעט הצליחו לכפות משחק 7 אצלם בבית, אבל שוב כשלו בהגנה ואפשרו לליארד להכריע את הסדרה.

באו: טרבור אריזה (בהחתם והעבר מוושינגטון), ג'ף אדריאן(חופשי ממילווקי), ג'ואי דורסי(מאירופה), איש סמית' (חופשי מפניקס), קוסטאס פפאניקולאו(מאירופה), קלינט קאפלה(רוקי מהדראפט), ניק ג'ונסון (רוקי מהדראפט, סיבוב שני), ג'ייסון טרי(בטרייד מסקרמנטו).

עזבו: צ'נדלר פארסונס (שחקן חופשי לדאלאס), ג'רמי לין (טרייד ללייקרס), עומר אשיק (טרייד לניו אורלינס), עמרי כספי (טרייד לניו אורלינס), ג'ורדן המילטון (שחקן חופשי לטורנטו).

מסתבר שגם ל"קוסמים" כמו דריל מורי יש קיצים רעים. אחרי שבשנתיים האחרונות התרגלנו לראות את אחד השמות הבולטים בשוק מגיע ליוסטון, בקיץ הנוכחי, הכוכבים העדיפו להישאר בבית. יוסטון רצתה להביא צלע שלישית לכוכבים הגדולים, ואפילו השתעשעה לתקופה ברעיון לחבר אצלה את כרמלו ולברון (כנראה על חשבון הארדן), אבל נאלצה להסתפק בסופו של דבר בטרבור אריזה.

הקיץ התחיל בהפיכתו של צ'נדלר פארסונס לשחקן חופשי מוגבל. לרוקטס הייתה אופציה לשמור את פארסונס לעונה נוספת במחיר מגוחך - פחות ממיליון דולר. בסיומה הוא היה הופך לשחקן חופשי. במקום זה מורי העדיף להפוך אותו כבר עכשיו לשחקן חופשי מוגבל. התיאוריה הראשונה שעלתה היא שהחשיבה מאחורי המהלך הייתה שעונה טובה של פארסונס תקפיץ מאוד את המחיר שלו, ובקיץ הנוכחי אפשר יהיה להחתים אותו על חוזה זול יותר לעתיד. תיאוריה נוספת שעלתה בימים האחרונים היא שבמסגרת ההחתמה של הווארד, הקבוצה התחייבה לסוכן המשותף של הווארד ופארסונס, דן פייגן, שתאפשר לפארסונס לקבל שכר גבוה כבר העונה. סוף הסיפור כבר ידוע: דאלאס החתימה את פארסונס על חוזה בשווי 15 מיליון דולר לעונה, ומורי החליט שלא משתלם לרוקטס להשוות.

בזמן שפארסונס נפגש עם קבוצות אחרות, הרוקטס היו עסוקים בכרמלו אנתוני וכריס בוש. מורי היה צריך לפנות את החוזים של אשיק ולין בשביל להחתים שם גדול נוסף, ואמר שיעשה זאת רק אם תהיה לו אופציה ריאלית. על אשיק הוא קיבל תמורה מצוינת: בחירת סיבוב ראשון של הפליקנס, מוגנת רק טופ 3 (גם עומרי כספי הועבר במסגרת העסקה). עם כל העגמומיות של הקיץ, צריך לזכור את הטרייד על אשיק כנקודת אור. אחרי שלא מצאו שותף בעונה שעברה, הרוקטס קיבלו בחירה שאמורה להיות באזור סוף הלוטרי, וזה נכס מעולה לרוקטס. מלין היה קצת יותר יקר להפטר, והוא היה צריך לוותר על בחירת סיבוב ראשון של יוסטון (מוגנת הרבה יותר טוב) כדי שהלייקרס ייקחו אותו. ברגע שהשניים עברו, ולברון הודיע על עזיבת מיאמי, האופציה נראתה מאוד ריאלית, והיה נראה שבוש יגיע להשלים את הטריו. אלא שחוזה מקסימום מההיט השאיר את בוש רחוק מטקסס, ואת יוסטון עם הרבה כסף פנוי, אבל בלי אף שחקן לזרוק אותו עליו.

מורי לא ראה משהו שמצא חן בעיניו, ולכן חזר ליסודות הסטטיסטיים שלו, והלך לחפש שחקנים יעילים. דבר ראשון הלך להביא את טרבור אריזה בתור תחליף זול לפארסונס. אריזה כבר לא צעיר, אבל שומר טוב בהרבה, ואחרי עונה מעולה בוושינגטון. הוא הביא ממילווקי את ג'ף אדריאן שהראה ניצוצות בשלהי העונה הקודמת. מהיבשת הישנה הוא הביא את קוסטאס פפאניקולאו, ואת ג'ואי דורסי שיעלה להרביץ בזמן בהווארד נח. קלינט קאפלה וניק ג'ונסון באו מהדראפט, ופרנסיסקו גארסיה וטרוי דניאלס הוחזרו לעונה אחת.

אין ספק שהכישרון בסגל של יוסטון הידלדל, אבל יש למורי עדיין קלפים מתחת לשרוול. יש לו את חריגת הטריידים שקיבל עבור ג'רמי לין, יש לו את החוזה הנגמר של ג'ייסון טרי, ויש לו את בחירת הדראפט של הפליקנס. זה אולי יכול לשכנע את הסלטיקס להיפטר מרונדו. זכרו איך הוא הביא את הארדן יומיים לפני פתיחת העונה, והפך בלגן ופוטנציאל לקבוצה עם הווה ועתיד.

חמישייה: פטריק בברלי, ג'יימס הארדן, טרבור אריזה, טרנס ג'ונס, דווייט הווארד.

ספסל: קוסטאס פאפאניקולאו, דונאטס מוטיונאס, קלינט קאפלה, ג'ואי דורסי, ג'ף אדריאן, איש סמית', פרנסיסקו גארסיה, אייזיה קנאן, טרוי דניאלס, ניק ג'ונסון.

מאמן: קווין מקהייל (עונה רביעית ברוקטס, ברזומה רשומות שתי תקופות קצרות כמאמן ראשי במינסוטה).

מועמד לפריצה: העזיבה של לין השאירה בור מאחורי פטריק בברלי, ולרוקטס יש רק מחליף אחד עם ניסיון משמעותי בעמדות הגארד – ג'ייסון טרי. הבעיה היא שטרי כנראה לא יזכיר את הימים שהיה השחקן השישי בדאלאס. זה משאיר את הקבוצה עם אייזיה קנאן, טרוי דניאלס וניק ג'ונסון. דניאלס יודע בעיקר לעשות דבר אחד – לקלוע שלשות. ג'ונסון הוא ווליום שוטר – זורק הרבה, ולכן קולע הרבה, אבל לא יעיל במיוחד. קנאן הוא המבטיח ביותר. קומבו גארד עם קליעה נהדרת מבחוץ, שיכול ליצר לעצמו ולאחרים מצבי קליעה. לא אתפלא עם הוא יקבל את מירב הדקות הפנויות בעמדות הגארד.

מועמד לדעיכה: מעמדו של הארדן כסופרסטאר. העונה הראשונה ביוסטון הפכה את הארדן לסופרסטאר, שחקן פרנצ'ייז, ועוד המון סופרלטיבים. העונה השנייה התחילה לערער את המעמד הזה. הבעיה העיקרית של הארדן בהגנה היא שהוא פשוט מאבד ריכוז. הוא מסתכל על השחקן עם הכדור, בזמן שהשחקן עליו הוא שומר נע למקום אחר והארדן עומד במקום. מי שצריך להיות מעורב בפתרון הוא קווין מקהייל שצריך למצוא דרך לכסות על החורים שיוצר הכוכב. ברוס בואן ביקר ישירות את המאמן: "אני זוכר את הארדן באוקלהומה סיטי. אהיה הוגן כלפיי ג'יימס - כן, ההגנה שלו הייתה רעה, אבל מה העקרונות ביוסטון? אני מאוד מאוכזב מהקונספט הקבוצתי. אני לא רואה אותו. אם אין חוקים, איך אפשר להחזיק אותו אחראי? לכו בחזרה לסדרה של אוקלהומה סיטי נגד הלייקרס, הארדן שמר על קובי די טוב". להגנתו של מקהייל, גם באליפות העולם הארדן חלם פעם אחרי פעם, ואחת התמונות הזכורות מהגמר היא תמונה שלו שומר לעל קשת השלוש הריקה, בזמן שהשחקן שלו מתחת לסל. לקואץ' K היה את אנתוני דייויס בגיבוי, ו-30 הפרש בכל משחק. ליוסטון יש את הווארד, אבל היריבות ידעו לנצל טוב יותר את החור.

אקס-פקטור: זוהי הפעם השניה שיוסטון מחתימה את טרבור אריזה כשחקן חופשי. ב-2009 הוא הגיע אחרי עונת אליפות עם הלייקרס. ליד קובי ופאו אריזה היה צריך בעיקר לשמור ולקלוע זריקות פנויות. ביוסטון שהכוכב הגדול שלה באותה עונה היה ארון ברוקס, הוא נאלץ ליצור נקודות, ועשה את זה באחוזים רעים. האחוזים והיכולת המשיכו לדשדש עד העונה האחרונה בוושינגטון, כשליד וול וביל, אריזה פשוט פרח. אולי זה המתכון לעונה טובה שלו. לשים אותו כשחקן שלישי, וליוסטון יש את הארדן והווארד לפניו. או שאולי זו פשוט הייתה עונת חוזה. עם אריזה ובברלי לרוקטס יש שני שומרים מצוינים בקו האחורי, וזה יכול לעזור לשפר את ההגנה. רק שימשיך לקלוע את השלשות החופשיות מהפינה.

תסריט אופטימי: הארדן מצליח לא לאבד את השחקן שלו בהגנה, וזוכר לשתף את השחקנים האחרים בהתקפה. יוסטון מגיעה שוב לפלייאוף עם יתרון ביתיות, והפעם גם עוברת סיבוב.

תסריט פסימי: הארדן ממשיך לאבד את השחקנים שלו, להווארד נמאס ובין השניים פורץ סכסוך שמחלק את הקבוצה לשני מחנות. מורי לא מצליח להחליט איזה מהכוכבים להעביר והקבוצה רואה את הפלייאוף מהבית.

תחזית: לרוקטס אין הגנה, ובלי הגנה אין מה למכור בפלייאוף. הארדן והווארד הופכים אותה לקבוצת פלייאוף, אבל הארדן ביכולת ההגנתית הנוכחית הופך אותה לקבוצת סיבוב ראשון בלבד.