הפצת תמונות העירום של כוכבות הוליווד מצביעה על תופעה אפלה שמאחוריה מסתתר "אונס וירטואלי". התמונות הפרטיות אליהן נחשף ביממה האחרונה העולם כולו דרשו ממפיצי התמונות עבודת תשתית ומחקר, פריצה לחשבונות אלקטרוניים, שיחזור סיסמאות, גניבת תמונות וחדירה לפרטיות. האקרים, או כפי שאני מעדיפה לקורא להם - "אנסים וירטואליים", בהו בתמונות העירום במשך שעות, חדרו לפרטיות של שחקניות מפורסמות והתייחסו אליהן כאל כוכבות פורנו שבאו לשעשע, אותם ואחר-כך עוד העזו והפיצו את התמונות קבל עם ועדה.
הדלפת תמונות העירום, חשפה את הסכנה הטמונה ב"אונס וירטואלי" שעלולה להגיע לכל אחד ואחת מאתנו. הסוגיה המשפטית והחברתית העולה מתופעה זו היא השאלה אם הפצת תמונות אינטימיות ופרטיות היא פגיעה בפרטיות בלבד, או שמא דין ההפצה כדין מעשה הטרדה מינית, אונס ומעשה מגונה.
האם האצבע של מפיצי התמונות קלה יותר על ההדק משום שמדובר בתמונות של מפורסמות? האם כל שחקנית קולנוע או טלוויזיה הופכת בין לילה לשחקית פורנו בעל כורחה? האם פרסום תמונות אינטימיות ואישיות זה מותר, רק כי איזה האקר החליט שמותר לו? האם אותם אתרים ועיתונים היו מפיצים תמונות דומות אם היה מדובר בתמונות של נערות או נשים צעירות אנונימיות לחלוטין?
זה לא מעשה קונדס
ב-2012 נחשף סיפורה של הנערה אמנדה טוד בת ה-16 מקנדה, שהתאבדה בעקבות פרסום תמונות עירום שלה ללא ידיעתה. הגיע הזמן לעצור לרגע ולחשוב מה עובר על אותה אישה צעירה שלפתע מוצאת את התמונות עירום שלה בכל מקום, נגישות לכל אחד, מהוות שעשוע להמונים ולאנסים וירטואליים. דקה אחת של הנאה וצחוק להמונים הוא הרס בלתי הפיך לחיים שלמים. שאלתם את עצמכם מה זה עושה לה? לזו שבתמונה? איך היא מתמודדת? איך היא ממשיכה לחיות את חיה כתמול שלשום? ומה קורה למעורבים נוספים, בני משפחה, בני זוג, ילדים?
המחוקק הישראלי הקדים לעשות ופרץ דרך בחקיקה המהווה תקדים עולמי. "חוק הסרטונים" אומר שהפצת תמונות או סרטונים בעלי אופי מיני או תמונות אינטימיות, היא עבירה של הטרדה מינית שדינה עד חמש שנות מאסר. גופם ונפשם של בני אדם אינם חפץ, ולפיכך מעשה זה דינו חמור יותר מדין פגיעה בפרטיות.
הכנסת הפכה את כולנו לעברייני מין / דעה
זאת לא רק אמירה אופרטיבית אלא אמירה חברתית ומוסרית שאומרת די, עד כאן. לא מדובר במעשה קונדס, לא מדובר בצחוקים בין החבר'ה, לא מדובר בחופש המידע. התופעה הזאת הורסת חיים של נערות ונערים, בחורות ובחורים שחווים "אונס וירטואלי" שלעתים חמור יותר מאונס רגיל. התמונה או הסרטון יישארו תמיד בעולם הווירטואלי. זה לעולם לא ייעלם, הן מעכשיו כוכבות פורנו בעל כורחן.
החוק שאושר בכנסת ישראל בינואר 2014, משנה את הגישה לתופעה, כבר מרגע הגשת התלונה, הנפגעת אינה נפגעת של פגיעה בפרטיות אלא קורבן של תקיפה מינית, מה שגורם להליך המשטרתי להתנהל ביתר רגישות על ידי שוטר שהוכשר לחקירה וטיפול בהטרדות מיניות. הנפגעת מופנית לטיפול פסיכולוגי ולעזרה נפשית. התוקף הינו עבריין מין לכל עניין ודבר והענישה מותאמת.
בארה"ב הדיבר הראשון העוסק בחופש הדיבור, מהווה מכשול לחקיקה דומה, אולם מספר חברות קונגרס כבר בודקות את היכולת שלהן להשפיע ולחוקק חוק דומה על מנת להגן על גופן ונפשן של נערות ונשים. האינטרנט והקדמה הטכנולוגית הביאו עימם דברים רבים וטובים לעולם, הרשת נתונה להשפעות של החברה ולבחירות של המשתמשים לגבי השימוש בה. אך בד בבד, אנחנו מתחילים לגלות תופעות חברתיות מטרידות מאוד הנגרמות בחסות הטכנולוגיה. הפצת תכנים מיניים בעולם הוויראלי היא קריסה של כל חומות המוסריות והנורמטיביות.
הכותבת היא חברת כנסת מטעם "יש עתיד"
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד