וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ילדה טובה

ניר וולף

22.8.2014 / 6:00

ילדות לא מוכנות לחגוג בת מצווה בלי ברכה מצולמת ממנה וילדים אורבים מתחת לביתה בלילה כדי לקבל חתימה. כך הפכה אליאנה תדהר, כוכבת "גאליס", למלכת הנוער החדשה של ישראל

אליענה תדהר. ניר פקין
אליענה תדהר/ניר פקין

"בבקשה אל תשאל אותי אם אני מוכנה לעשות עירום", אומרת אליאנה תדהר במבט של תסכול. "בכל הראיונות תמיד שואלים אותי את השאלה הזאת, מנסים לבנות לי איזושהי תדמית שהיא ממש לא אני. זה לא כל כך עובד להם, כי אני לא מספקת את הסחורה. נכון, פעם אמרתי שאני לא שוללת, אבל כרגע זה ממש לא רלוונטי. אז למה צריך להמשיך לדבר על דברים כל כך מופשטים?"

אין לה שום רצון לצעוד במסלול ע"ש סיירוס, ולא משנה כמה ילחצו עליה. לא תתפסו אותה שפוכה שיכורה על ספסל ברחוב, לא תמצאו עליה שום קעקוע ולא תראו אותה מעשנת, ובטח שלא מסתגרת בשירותים של מועדון לילה: בארבע השנים האחרונות מתחזקת התדהרית סטטוס של סופרסטאר בקרב בני 8-17. הדמות שהיא מגלמת בסידרה "גאליס" בנתה אותה כמודל לחיקוי עבור עשרות אלפי ילדות מתבגרות, על כל מה שמשתמע מזה.

"כל הזמן שואלים אותי, 'את לא רוצה כבר לעשות את המעבר הזה לעולם של המבוגרים?' בלה בלה בלה, אבל אני מרגישה שאין לי סיבה להפסיק עכשיו לעשות 'גאליס' ופסטיגל, כי זאת אחלה פרנסה, ולמה לי להפסיק לעבוד? הדבר הבא שאעשה בטוח יהיה למבוגרים, אני עושה הרבה אודישנים ומקווה שאתקבל למשהו; לא אכפת לי אם זה תיאטרון או סידרה כלשהי. כשאתקבל אתקבל, וזהו".

אולי את צריכה לעשות קצת באזז ולשבור את הכלים. למיילי סיירוס זה עבד טוב.

"אני רחוקה מלהבין את מיילי סיירוס. בהוליווד הכל הרבה יותר גדול מאשר בארץ - גם ההצלחה וגם השיגעון, כנראה. שיהיה לה בהצלחה, זה לא בשבילי. אני לא מחפשת לעשות פרובוקציות. אני לא חושבת שאני צריכה להוציא לשון או להתלבש חשוף כדי להצליח בפרויקטים לקהל הבוגר. פשוט עושים אודישנים ומתקבלים.

"בתכלס אני יותר קרובה לחנונים מאשר לפרועים, לכן קל לי להיות מודל לחיקוי של בני נוער. אני לא מרגישה שאני מונעת מעצמי לעשות דברים או נמנעת מלהעלות תמונות מסוימות לאינסטגרם. אין לי חיים כל כך סוערים, אני לא נינט, ולא התעברתי לפני רגע".

אליאנה תדהר. ניר פקין
אליאנה תדהר/ניר פקין

להיות אליאנה תדהר זו לא משימה פשוטה. כל מעבר ברחוב ליד קבוצת ילדים מחייב תכנון אסטרטגי והליכה מהירה. מספיק שאחד יקלוט אותה, ובתוך שניות יסתער עליה עדר של ילדים מכל הכיוונים. "זה מתבטא כמעט בכל אספקט בחיים שלי. אני מחליפה מספר טלפון כל כמה חודשים, כי ילדים סוחרים במספר שלי. בערך חצי מהחיים אני מקדישה להקלטת סרטוני ברכות לבת מצווה, מצלמת באייפון ושולחת.

"לפעמים באות אלי הביתה מעריצות. דופקות בדלת או סתם משאירות משהו ליד הדלת. בגלל שמעולם לא הייתי ילדה?מעריצה, הסיטואציות האלו מאוד מוזרות לי. בחיים לא היה לי אומץ ללכת לבן אדם עצמו הביתה ולדפוק לו בדלת. יש גם כאלה שמתקשרים אלי ב?12 בלילה. אז מצד אחד, כל הכבוד להם על האומץ, ומצד שני, הם צריכים לשמור על פרופורציות ולדעת מה לעשות ומה לא לעשות.

"אני תמיד מזכירה לעצמי שזה רק כי הם אוהבים אותי ואין שום מניע נסתר. הם עושים את זה רק כדי להביע אהבה ולהראות אהבה ולקבל אהבה. אני עדיין הולכת לקניון בשעת הפיק. אבל אם פעם הייתי הולכת בקניון בביטחון, עושה צעד בחצי שעה, היום אני יותר ממוקדת מטרה, נקרא לזה ככה. אני לא רוצה להרגיש שאני מגבילה את עצמי ונמנעת מללכת למקומות מסוימים בגלל שיכולים להיות שם יותר מדי ילדים".

זה לא ממכר, האהבה הזאת?

"אני מקיפה את עצמי בהרבה מאוד אנשים שמחזירים אותי מהר לקרקע. אני לא צריכה שמישהו יגיד לי שאני יפה. אני לא רוצה שזה ישתלט עלי, ועד עכשיו, טפו טפו, יש לי יכולת להבדיל בין החיים האישיים שלי לבין העבודה. אני מתכוונת להישאר הילדה מרמת אביב, שהולכת עם החברות שלה לשבת בקפה מתחת לבית, ולא משנה כמה ילדים עוברים שם בדרך לבית ספר.

"אני אוהבת את הסטטוס הזה, שמכירים אותי רק ילדים, כי זה מאפשר לי לשבת בבית קפה ואף אחד מהמבוגרים סביבי לא יודע מי אני, אלא אם כן תבוא איזושהי ילדה. מצד אחד אני חו?וה את ההצלחה וכל השיט הזה, ומצד שני, זה שומר אותי בפרופורציות. ילדים רק אוהבים אותך, רק רוצים חיבוק, תמונה וחתימה; אנשים מבוגרים יכולים לשבת מולך בקפה ולבהות ולרכל, 'היא שמנה יותר במציאות, היא מכוערת יותר'. היה לי הרבה יותר קשה אם כולם היו מכירים אותי".

sheen-shitof

עם הנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady

תוצרת רמת אביב ג'

היא נולדה לפני 22 שנים וגדלה ברמת אביב ג'. אמא אאידה ואבא יאיר מנהלים עסק משפחתי של אסתטיקה רפואית, ולאליאנה שלושה אחים מנישואיו הקודמים של אביה, ואחות אחת מנישואיה הקודמים של אמה. "אני דודה מכיתה ו', יש לי כבר תשעה אחיינים, ואני אשכנזייה. נכון שזה מוזר?"

אמא שלה שלחה אותה לכל חוג אפשרי. חימר, ג'ודו, חליל צד. מכולם נשרה, למעט מחול ושירה. "הייתי רואה את קלטת הווידאו של 'המורדים' - ההופעה שאמא שלי לא הסכימה לקחת אותי כשהם היו בארץ - ועומדת מול המסך ושרה עם דאודורנט, כמו בקלישאות. כבר אז ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים.

"הוריי ידעו שמתמטיקאית אני לא אהיה, אז לא חינכו אותי לקבל מאה. אמא היתה אומרת לי, 'קיבלת 70 במבחן? איזה יופי, לפחות לא נכשלת'. הם תמיד תמכו בי ויצרו אצלי ביטחון שמה שלא יקרה, הם יהיו שם בשבילי".

אליאנה תדהר. אביב חופי
אליאנה תדהר/אביב חופי

היא ניגנה בפסנתר שש שנים, שרה במקהלה, וכשהתבגרה החלה להתעניין במשחק. בכיתה ז' עברה המשפחה למרכז תל אביב, ואליאנה החלה ללמוד במגמת התיאטרון של גימנסיה הרצליה והשתתפה בהצגות של להקות הנוער "צופי תל אביב" ו"השכנים של צ'יץ'".

בתוך זמן קצר החלו לפנות אליה מלהקים עם הצעות לתפקידים כאלה ואחרים. "זאת הפכה להיות שיגרת היום שלי: הייתי הולכת בבוקר לבית הספר, חוזרת ועושה שיעורי בית, הולכת לצופים - ואז הולכת לאודישן. כל הזמן שמעתי רק לא ולא ולא. בשלב מסוים כבר לא ציפיתי לכלום, והלכתי לאודישנים רק כדי שיראו אותי ויכירו אותי, בלי שום ציפיות.

"אני זוכרת אודישן אחד שעשיתי לפני כמה שנים, והייתי way too much קטנה בשביל התפקיד. קראו לזה 'כיפה אדומה' - סרט של ארנון צדוק, משהו הארד?קור על נערה בת 17 שמתפתה להיכנס למערכת יחסים עם מאפיונר. זה היה ממש לא לגיל שלי, אבל בזמנו נורא רציתי להתקבל, והתבאסתי כשלא עברתי. רק בדיעבד אני קולטת כמה הייתי צעירה מדי בשביל זה".

הצלחת להתחשל מכל האודישנים הכושלים?

"לא ממש. היום כשאומרים לי 'לא', זה אפילו יותר כואב, כי כבר צברתי ניסיון ואני מרגישה שאני משתפרת".

לפני כארבע שנים קיבלה תדהר את תפקידה הראשון בדרמת הנעורים "החולמים", ששודרה בערוץ הילדים של הוט. "בגלל שהתרגלתי לקבל 'לא', ופתאום מצאתי את עצמי בשלבים הסופיים, התחלתי לפחד מה יקרה אם אחרי כל מה שעברתי בסוף לא אקבל את התפקיד. הייתי בהתמוטטות עצבים".

בתום שתי עונות ושישים פרקים של "החולמים", קיבלה תדהר תפקיד ראשי בסדרה הבת "גאליס", שעלתה לשידור ב?2012, והפכה במהירות ללהיט. בד בבד השלימה שירות צבאי בלהקה צבאית של חיל החינוך.

"בדיעבד, טוב שהכל קרה רק אחרי שסיימתי את בית הספר, כי היום אני לא יכולה אפילו ללכת ליד בית ספר, אז מה היה קורה אם עדיין הייתי תלמידה, וילדות בכיתה ז' היו רואות אותי במסדרון? זה מרגיש לי מאוד בשל. גיל 18 הוא הכי מאוחר שאפשר להתחיל בתור ילד?שחקן".

מתי קלטת את גודל ההיסטריה סביבך?

"בפרמיירה של 'החולמים' ניגשו אלי שתי ילדות וביקשו חתימה. שאלתי אותן, 'אתן יודעות מי אני בכלל?'; אז הן ענו 'כן, את מהסדרה'. הן ראו אותי על הפוסטר, והבינו שתכף אוטוטו יצטרכו לבקש ממני חתימה. לא היתה לי חתימה אפילו, סתם כתבתי להן אליאנה על הנייר.

"ההיסטריה לא התחילה בבת אחת. העונה הראשונה של 'גאליס' אמנם היתה הצלחה, אבל רק בפרמיירה של העונה השנייה הבנו שקורה פה משהו פסיכי, לא פרופורציונלי לחיים. ומעונה לעונה רק נהיה יותר ויותר בלאגן".

בשלוש השנים האחרונות היא עשתה שתי עונות של "החולמים" וארבע עונות של "גאליס", קטפה שלל פרסים בטקס נבחרי הילדים (בהם שחקנית השנה), התנוססה על שערי המגזינים לבני נוער, הובילה קמפיין פרסומת של דאודורנט לנערות, דיבבה סרט מצויר, עשתה סבב הופעות בקניונים עם "המופע של אליאנה", ועל הדרך גם שרה בפסטיגלים וזכתה שלוש פעמים ברציפות במקום הראשון.

"פסטיגל זה משהו שלא כל כך מרגש אם אתה זוכה בו, אבל בתכלס, אם בחנוכה הקרוב לא אזכה, אני אתבאס טילים. כאילו, למה? מה עשיתי לא בסדר השנה שלא בחרתם בי?"

"גאליס" היא דרמת הרפתקאות לבני נוער מז'אנר הפנטזיה, המקבילה של הוט ל"החממה" של yes. קבוצת חניכים במחנה קיץ שיוצאת למסע הרפתקאות על?טבעי, שבמהלכו מתעסקים חבריה גם בכל הצרות הרגילות שמטרידות נערים מתבגרים - "מעין שילוב של הארי פוטר ו'קטנטנות'".

תדהר מגלמת את דני רובין - בת זוגו של גיבור הסיפור, יונתן מיטרני (תובל שפיר). לאחר שמפיקי הסדרה סחטו את המיץ מהמותג הפופולרי, עם מרצ'נדייז של יומנים, מגבות, תיקים, מופע חי על במה ושלל מוצרים נלווים, הם הלכו על הסרט. "גאליס - המסע לאסטרה", שיצא לפני שבועיים לאקרנים, הכניס כבר בסוף השבוע הראשון שלו 50 אלף שקלים, והוא מסתמן כסרט הישראלי הרווחי ביותר של הקיץ.

העלילה מתרחשת במציאות הפוכה מזו שמכירים צופי הסידרה, אחרי שדמותו של יונתן נשאבת אל יקום מקביל והוא יוצא למסע מסוכן להצלת העולם מהשליט האכזר. תדהר משחקת את טיקה, סוג של אלטר?אגו לדמות הקבועה שלה בסידרה. "כדי לשחק את טיקה הייתי צריכה להיכנס למוד של דארקנס. עבדתי כדי להיות הרבה יותר קשוחה, שזה לא פשוט, כי במציאות אני לא קשוחה בשום צורה. דיברתי בקול נמוך יותר, והייתי צריכה להיכנס לכל הלוחמנות של הדמות".

הסרט מושפע מאוד מ"משחקי הרעב". חשבת על ג'ניפר לורנס כשנתנו לך להסתובב עם חץ וקשת?

"האמת, את ג'ניפר לורנס עוד לא ממש קלטתי. היא נורא אדישה לדעתי. איזה מטורף זה לזכות בכל הפרסים האלה כמוה? כמעט כמוני בטקס נבחרי הילדים. אולי אני בעצם ג'ניפר לורנס של הארץ? מעניין אם ב'משחקי הרעב' היא באמת הצליחה לירות בחץ וקשת, כי אני לא. עברתי המון אימונים, אבל אפילו לא התקרבתי למטרה. החץ כל הזמן היה נופל לי ליד הרגל".

שיתוף הפעולה עם תובל שפיר החל ב"החולמים", וסיפק להם בעבר את פרס "זוג השנה" בטקס נבחרי הילדים. "אנחנו עובדים צמוד כבר ארבע שנים. ממש עמי ותמי. אני רגילה אליו, הוא מאוד מאזן אותי, יש בו איזושהי שלוות נפש, תמיד רגוע ושלו. אני מתה עליו.

"לפני כמה ימים, אחרי הפרמיירה של הסרט, הוא שלח לי הודעה 'אני גאה בך', והתרגשתי יותר ממה שאני מתרגשת כשההורים שלי אומרים שהם גאים בי. להוציא ממנו פידבק זה כל כך נדיר, שזה מרגש בטירוף".

למרות שהם הפאוור?קאפל של הילדודס ("כבר שנים אנחנו מתנשקים בסדרה, כמעט בכל פרק"), ולמרות שלא מעט בני נוער פינטזו שהצמד ימשיך את הרומן גם במדורי הרכילות, במציאות אליאנה מתנשקת כבר שנה וחצי עם אורן רוגובין, סטודנט בבצלאל, שהכירה עוד בימיה בצופי תל אביב. "כשהתחלנו לצאת, לא אני ולא הוא ציפינו שזה יתפתח לאיפה שזה היום", היא מחייכת במבוכה.

עכשיו אליאנה מחפשת את הדבר הבא. את הצעד הראשון בעולם של הגדולים עשתה דרך הטלנובלה "אניגמה", עם עפר שכטר, אורי פפר ועדי הימלבלוי, המשודרת בחצי השנה האחרונה בערוץ "ויוה". תדהר מגלמת שם בלוגרית מניפולטיבית, שחולמת להיות עיתונאית ותעשה הכל בשביל סקופ.

"זה תפקיד של ילדה מעצבנת בת 16, דמות שרחוקה ממני שנות אור. זאת פעם ראשונה ששיחקתי עם אנשים שהם לא ה?safe zone שלי, וזה היה אדיר. אתה יודע איך זה מרגש אותי כשאנשים באים אלי ברחוב ואומרים 'ראיתי את כל הפרקים של "אניגמה"'? וואו. יש 150 פרקים, זה קשה. אפילו אני לא ראיתי הכל.

"סדרות לילדים הן מקום טוב להשתפר בו. בית חם לצבור בו ניסיון. יותר מאתגר אותי לעשות סדרות למבוגרים. ילדים הם קהל נאמן, שיאהב אותך בכל מחיר. אתה יכול להיות השחקן הכי גרוע בעולם, והם יחשבו שאתה גדול. את המבוגרים הרבה יותר קשה למשוך".

מה הכי בא לך לעשות?
"הכל. בעיקר תיאטרון, אבל גם תפקידים קומיים. אני מתה לנסות משהו שלא דומה לי מבחינת האופי, תפקיד כזה שאצטרך לעשות בשבילו תחקיר ועבודה וללמוד את הדמות והתקופה, לא משהו שאני מוציאה מהשרוול. הרבה זמן אני מרגישה באיזשהו מקום שבו אני לגמרי יודעת מה אני עושה. טוב לי עם זה, אבל ממש בא לי לעשות משהו שיגרום למכונה שלי קצת לחרוק, שהיא לא תהיה כל כך משומנת.

"אני פריקית של מחזות זמר. כבר בתור ילדה חלמתי לעשות מחזמר, וזאת עדיין השאיפה - לשלב את כל מה שאני יודעת לעשות. אני מאוד אוהבת לבצע דברים בלייב, כשיש טייק אחד. מול מצלמה עושים כל כך הרבה טייקים, עד שבפעם החמישית, כשמצלמים אותה סצנה ואני מדקלמת אותו טקסט, אני כבר לא מרגישה את זה. אני יודעת מה אני צריכה להרגיש, אבל זה שונה. בתיאטרון אתה חווה את זה פעם אחת וזהו, כל הצגה מחדש, וזה נראה לי מדהים".

חיבה לסרטי שואה

היא אוהבת מוסיקה אלקטרונית, מוסיקה ברזילאית, ועוד מגוון סגנונות. "אני יכולה לשמוע שירים של טיילור סוויפט ולצרוח באוטו. זה הכל שאלה של מוד".

יש לך מודל לחיקוי?

"אני אוהבת מאוד את אניה בוקשטיין, את קייט בלאנשט ואת אמה סטון. אני אוהבת המון דברים. למשל ז'אנר תקופתי, 'משחקי הכס' מאוד מדבר אלי, תקופתי?בדיוני כזה. אני אוהבת לברוח מהמציאות. יש לי פטיש לסרטי שואה. אתמול עשיתי סטארט?אובר לסרט 'הפסנתרן'. איזה עוד בן אדם חוזר הביתה, רואה שמשדרים 'הפסנתרן' בטלוויזיה ושם את הסרט מההתחלה?"

כעת היא מתלבטת אם להירשם לבית ספר למשחק. "התייעצתי עם לא מעט קולגות. כל מי שהיה בבית ספר למשחק אומר לי 'את חייבת ללכת', וכל מי שלא למד אומר לי, 'אל תלכי'. בסוף אני אעשה מה שאני אחליט, אז זה לא באמת משנה מה אחרים אומרים.

"אני יודעת שחסרים לי הרבה ניסיון וידע, ואני לא יודעת כמה אני מוכנה נפשית להיכנס לשלוש שנים למשהו ששואב אותך. כרגע, בשלב שלי בחיים, אני לא יודעת אם אני רוצה את זה. לפחות לא בקרוב. אני יותר מדמיינת את עצמי לומדת בקורסים קצרים של שיטות משחק, למרות שיש משהו מאוד מגרה בלהיכנס לכיתה ולעבור תהליך".

כבר עשית את הטיול שאחרי הצבא?

"אני לא מהאנשים האלה שיקומו ויטוסו לאוסטרליה עם כרטיס פתוח. אני שורשית מאוד, נראה לי שאשתעמם מזה. טיול של אחרי צבא זה משהו שאני חייבת לעשות, אבל אולי עדיף לי לחלק את זה - חודשיים שם, חודש בארץ, שלושה חודשים שם, חודש פה. שבעה חודשים בחו"ל זה מוגזם. אני לא בן אדם שמסוגל לעשות טיול ארוך לבד, וחוץ מזה, גם לא מעניין אותי לעשות עכשיו חקר עצמי בכל מיני מקומות. טוב לי בחיים שלי, וטוב לי עם מי שאני".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully