הכותרות המרכזיות שעשו את סוף השבוע

בעקבות ביטול ארבע טיסות אל על מאירופה לישראל, נאלצו עשרות ישראלים לבלות את השבת רחוק מיקיריהם. מדובר בכ-30 נוסעים שתקועים בעיר לוטון שליד לונדון ובעוד כמה עשרות נוסעים שתקועים במינכן שטיסותיהם בוטלו אחרי שהטייסים של אל על לא התייצבו לעבודה. רוב נוסעי הטיסות שהיו אמורות לצאת מבוקרשט ומבודפשט הצליחו להגיע ארצה.

מהנהלת אל על נמסר כי הם עושים מאמצים להטיס את מרבית הנוסעים שחפצים להגיע לישראל בדחיפות כבר במהלך השבת באמצעות חברות תעופה זרות. יתר הנוסעים יוטסו הערב (שבת) לישראל על ידי טיסות חלופיות של אל על. "אנחנו מתחייבים שעד מוצאי שבת כולם יחזרו לישראל", אמר גורם באל על.

אלא שאת אלה שתקועים כעת בחו"ל כבר יממה ההודעה הזו לא הניחה את הדעת. בשיחה עם וואלה! חדשות אמרה רעות, אחת מנוסעות הטיסה מלוטון, בריטניה, שבוטלה – שההתנהלות כלפי הנוסעים הייתה מבולבלת וחסרת אחריות. "היינו אמורים לטוס אתמול ב-23:30 מלוטון לישראל. הגענו ב-21:00 לשדה, וכבר אז אמרו לנו שהטיסה מבוטלת, ושלא ממש ברור מה הולך לקרות. נתנו לנו 10 פאונד לרכישת אוכל בשדה התעופה, בזמן שחיפשו טיסה חלופית. אחר כך הובהר שנצא במוצאי שבת", סיפרה.

הביקור והביקורת: ארצות הברית גינתה אמש (שישי) את ביקורו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בחצי האי קרים, שסיפוחו בחודש מרץ לרוסיה עורר סערה בינלאומית והחריף את המתיחות באזור. "הביקור הוא פרובוקטיבי ובלתי הכרחי", אמרה דוברת מחלקת המדינה האמריקנית ג'ן סאקי בתדרוך היומי. "חצי האי קרים שייך לאוקראינה ואנחנו לא מכירים בצעדים הבלתי חוקיים והבלתי לגיטימיים של רוסיה בעניין".

לגינוי הצטרף מוקדם יותר גם מזכ"ל נאט"ו, אנדרס פוג רסמוסן, שאמר כי הביקור של פוטין "לא הולם". כמו כן, הוא חזר על טענתו שרוסיה לא הסיגה את כוחותיה מהגבול עם אוקראינה, למרות הצהרותיה בנושא. דוברת המועצה לביטחון לאומי בארה"ב לורה מגנוסון הוסיפה: "אנחנו לא נקבל את פעולותיה של רוסיה בקרים. ביקור כזה רק מגביר את המתיחות ומוסיף שמן למדורה".

"אני בטוח ששנת 2014 תיחקק בדברי הימים של ארצנו כשנה שבה העמים שחיים פה (בחצי האי) החליטו לחיות ביחד עם רוסיה", אמר פוטין אחרי שצפה במצעד צבאי בעיר הנמל. "הם אישרו את נאמנותם לאמת ההיסטורית ולזכר אבותינו". לדבריו, "יש עוד עבודה רבה, אבל אנחנו נתגבר על כל מכשול משום שאנחנו יחד, והמשמעות היא שאנחנו הופכים לחזקים יותר".

20 שנה לאחר תום האפרטהייד, אין סימנים למהפך נוסף: מפלגת "הקונגרס האפריקני הלאומי" (ה-ANC) ניצחה הלילה בבחירות בדרום אפריקה, עם תמיכתם של 62.15% מהקולות. זהו ניצחונה החמישי ברציפות מאז עלתה לשלטון ב-1994 בהנהגתו של נלסון מנדלה. אך לצד הישגו של ג'ייקוב זומה, הביא הנשיא המכהן והשנוי במחלוקת את מפלגתו של מנדלה גם לשיא תמיכה שלילי, בעוד יריביו התחזקו.

יריבתה העיקרית של מפלגתו של זומה, מפלגת "הברית הדמוקרטית", נשרכה אחרי מפלגת השלטון בפער ניכר עם22.23% מקולות הבוחרים, שהם כ-4 מיליון בני אדם. בראש המפלגה, הנחשבת לשריד האחרון של משטר האפרטהייד, עומדת אישה לבנה. עם זאת, המפלגה הגדילה את כוחה ב-5.5% בהשוואה לבחירות הקודמות ב-2009, ובמפלגה טוענים כי צברו 1.1 מיליון מצביעים חדשים, כ-700 מהם שחורים. "אנחנו בדרך להשלים את המשימה ההיסטורית שלנו, שהיא להוריד את ה-ANC מכיסאם בעשור הבא", אמרה מנהיגת המפלגה הלן זילה, "למרות שאני מקווה שזה יקרה יותר מוקדם מזה". מפלגת השלטון זוכה לביקורת רבה עקב המצב הכלכלי הקשה, במסגרתו נאמדת האבטלה במדינה ב-24% מכלל התושבים.

סגן ראש ממשלת רוסיה, דמיטרי רוגוזין, כתב היום (שבת) בצהריים בחשבון הטוויטר שלו כי רומניה ואוקראינה חסמו בפני המטוס שלו את המרחב האווירי שלהן, לפי דרישה שקיבלו מארצות הברית. "בפעם הבאה אטוס בטופולב 160", איים, בהזכירו את המפציץ הגרעיני המשוכלל ביותר שבידי הצבא הרוסי. רוגוזין, סגנו של ראש הממשלה דמיטרי מדבדב, נכלל בין האישים ברשימת הסנקציות שפרסם הבית הלבן בחודש מרץ בתגובה לסיפוח חצי האי קרים לרוסיה.

בתוך כך, תצלומי לווין של נאט"ו מעידים לכאורה על כך שחרף הצהרותיו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין - צבא רוסיה לא נסוג לבסיסיו, ונותר מרוכז בגבול אוקראינה. "אין עדויות בשטח לנסיגה של הכוחות הרוסיים", אמר דובר הארגון. גם הבית הלבן והפנטגון חיזקו את הדברים וקראו לפוטין להסיג את הצבא הרוסי מהגבול.

מנגד, לרוסיה צילומי לוויין משלה המוכיחים, לטענתה, שאוקראינה מחבלת באספקת המים לחצי האי קרים. כלי התקשורת ברוסיה דיווחו היום כי אוקראינה בונה סכר במטרה לנתק את אספקת המים של חצי האי קרים, שסופח באחרונה לרוסיה. עוד דווח, כי מדענים רוסים מנסים למצוא דרכים חלופיות לספק מי שתייה לאזור. מומחים מהמשרד למקורות טבעיים ברוסיה בודקים אפשרות לעשות כן דרך נהר קובאן, הזורם מצפון לתעלת המים של צפון קרים, שהזרימה ממנה צומצמה.

שרת הבריאות יעל גרמן העריכה היום (שבת) כי ההסכם להבראת בתי החולים של הדסה נמצא בישורת האחרונה לקראת חתימה, אולם עם זאת ציינה השרה: "אף צד לא קיבל הכל. חשוב לדעת שהסדר הנושים שהוגש לבית המשפט לא לחלוטין מקובל על הממשלה - החל מחשב מלווה ועד סגירת מרפאות מסוימות, בהן ההוספיס הפועל בבית החולים".

"אני מאמינה שאלה נקודות שנגיע בהן להסכם", טענה גרמן. היא הוסיפה: "חשוב לדעת שהמדינה נותנת סכום אסטרונומי. הממשלה לקחה אחריות על בית החולים, ולא ניתן להדסה ליפול. נעשה הכל להשיב את הדסה למסלול המצוינות. לצד זה, הממשלה חייבת לדרוש את כל הסמכויות, הן כדי שתוכל לפקח על הכספים והן כדי לדעת שהיא מונעת את המשבר הבא".

באשר לעובדים, ששכרם יקוצץ על פי פרטי ההסכם, ביקשה השרה להבהיר: "העובדים בהחלט תרמו את חלקם ושמעתי שלא כולם מסכימים. אני משוכנעת שאם יקראו את ההסכם, הם יבינו שקיבלו דברים שלא חשבו שיקבלו. מדובר בסכום כסף אדיר. הממשלה הלכה לקראת בית החולים והעובדים. אני מקווה שבאסיפות שיקיימו העובדים השבוע, הם יקבלו את ההסכם".