"הסטטוס השקוף של בעלי התשובה, נוח לעסקנים בחברה החרדית. נוח להם עם הרוב העדרי, השתקן. שנקרא בשפתם "נורמטיבי". נוח להם עם אלו שניתקו קשר ומגע עם ההורים והחברים שנתונים תמיד לחסדיהם של האצולה השלטת - אלו שהדת היא להם טבע שני כי כך הם גדלו מהרגע בו נולדו".
את הדברים האלה אומרת האמנית החרדית המוערכת מרלין וניג, חסידת בעלז ואם לשבעה ילדים שחזרה בתשובה לפני 15שנה ובשנים האחרונות מעזה לצאת נגד המוסכמות והטאבו החברתי המאפיין את הציבור החרדי אליו היא מרגישה שייכת, אבל בדרכה שלה. אולם, כדי לחבר את חלקי הפאזל בו היא יכולה להוות תסריט לסרט הוליוודי, צריך להתחיל מתחילה.
היא נולדה באוסטרליה להורים ישראלים בבית חילוני ליברלי בעל תרבות אוניברסלית. "אבי מהווה השראה עבורי, היה חוזר כל יום עם ספרים חדשים על תרבויות שונות ומספר לי עליהם - יהדות, נצרות, איסלאם, בודהיזם ועוד". בהמשך הוריה חזרו לארץ והיא החלה ללמוד בבית הספר "הניסויי" בירושלים וכבר בגיל 14 החלה לכתוב בעיתון הנוער "כולנו" ולאחר מכן ב"ראש 1". בנוסף, השתתפה בתוכניות ילדים בטלוויזיה כמו "מי סופר" ו"זאפ לראשון".
כחיילת כתבה בעיתון הצבאי "במחנה" ובהמשך החלה לעבוד בערוץ 2 והישג רדף הצלחה. אך התהיות החלו להגיע והעיתונאי והפובליציסט החרדי, ידידיה מאיר מתאר אותה כחיילת שהייתה קוראת את ספר "חפץ חיים" באוטובוסים, "אני זוכרת שדיברו מאחורי גבי על כך שאני פספוס ואיך קורה דבר כזה שדווקא אני שהייתי הבולטת והכי פרובוקטיבית מתחילה לחזור בתשובה".
יחד עם החבר ארז חבר היום בעלה, חזרו השניים בתשובה ונישאו בגיל צעיר, עזבו הכול והתחברו לחסידות בעלז. "הייתי מנותקת מהעולם הרבה זמן בזמן שעשיתי את התואר הראשון והשני שלי ורק בשנים האחרונות חזרתי לתעשייה ולפעילות הציבורית שלי. כי הרגשתי באותה תקופה שאני מאבדת את הזהות שלי והופכת להיות מישהי שאני לא מכירה".
עוד בוואלה! יהדות
מה באמת החרדים לומדים בישיבה?
הצצה: מכוניות הפאר של האדמו"רים והרבנים
הרבי שבנה סוכה באושוויץ
שולי רנד נפרד מאסי דיין: "היה לו אומץ לומר דברים שאף אחד לא אומר"
וכיום מרלין עסוקה עד מעל הראש, במהלך הקיץ היא תחל להגיש תוכנית טלוויזיה בערוץ "הידברות" בנושא הקולנוע החרדי. בנוסף היא חברה במועצת הקולנוע הישראלי היחידה שמייצגת את הציבור החרדי, היא מרצה באוניברסיטת בר-אילן שם היא דוקטורנטית ומלמדת גם במכללות ובסמינרים לחרדיות ספרות, קולנוע ותיאטרון והייתה הראשונה בעולם שעשתה מחקר לעבודת המאסטר באוניברסיטה העברית בנושא הקולנוע החרדי וכיום, מציינת וניג שנעשים שבעה מחקרים שונים בתחום ששימש גם נושא לספר שכתבה על הקולנוע החרדי על ידי סטודנטים ודוקטורנטים וכן היא נושאת עוד שלל תפקידים בתרבות הישראלית בהם שימשה בחממת הקולנוע ליוצרות חרדיות בקרן גשר ואף הקימה את המגמה הראשונה ללימוד תיאטרון לנשים בציבור החרדי בו היא מלמדת.
שמרת תמונות מלפני החזרה בתשובה?
"בעלי אסף את כל התמונות שלי מאותה תקופה והיו לי המון תמונות מרהיבות והעלים אותם מהבית אך למזלי הצלחתי להסתיר ממנו 2, 3 תמונות ואלו התמונות איתן אני מראה כיצד נראתי אז. הוא לא רצה שהילדים שלומדים היום במוסדות החסידות יחשפו להן".
מסכימה איתו?
"אני יכולה להבין, אם כי, אני לא חוששת מכך. הילדים שלי בעלי אופי חזק ואישיות משל עצמם ומרגישים חלק מהמסגרת של הקהילה".
לדברי מרלין, חלק נרחב מהוויתורים של "בעלי תשובה" בכלל לא קשורים להלכה. "עסקנים בציבור שלנו ולא הרבנים עצמם", היא מדגישה ומצליחה להפתיע כשמוסיפה, "הקהילה שלנו דווקא מקבלת אותנו עד הסוף - גם במוסדות שלהם ולא כמו קהילות רבות שכאשר החוזרים בתשובה מנסים להכניס את הילדים למוסדות חינוך הם נתקלים בחומה בצורה, האדמו"ר מתווה דרך וחייבים לציית לו, אבל להבדיל ממנו, עסקנים יעשו הכול כדי שלא יהיה לנו סגנון אישי וכנות פנימית". נוח להם להיות משקיפים עלינו כעל "תופעה", להראות תמונות שלנו בכנסים והעיקר שנראה כפי שהם רוצים שניראה ונענה להגדרה "בעל תשובה", הגדרה שמישהו העדיף לתחום אותה במסגרת שקופה. אך מי שיבקר אצלי בבית יפגוש עולם חרדי בכל הפינות והזוויות שלו אבל האישה אני, למרבה ההפתעה, גם בן אדם. אני הווה מתמשך, גם עבר, גם עתיד ולמזלי הרב אני לא שמה עלי תוויות ותיוגים אלא חיה את חיי מתוך אמונה שלמה ושמחה שאני תמיד יכולה לחזור הביתה לבית שאני אוהבת ומרגישה בו בנוח".
עוד הרבה נשים חושבות כמוך?
"יש נשים בחברה החרדית שהם וונדר ווומן, עכשיו כולם מדברים על כך שהשחקנית גל גדות זכתה בתפקיד הנכסף הזה אבל אני יכולה להבטיח לך שבתוך הקהילה החרדית ישנם אלפי נשים חוזרות בתשובה וגם כאלו שחרדיות מבית שהם וונדר וומן אמיתיות שגדות היא זבוב לידן. נשים שמגדלות מספר דו ספרתי של ילדים ועובדות ומנהלות ומצליחות לעשות כל כך הרבה דברים יחד, נותר רק למחוא להן כפיים ולהצדיע, אבל חלק גדול מהן לצערי לא ייצאו ויעשו את מה שהן מסוגלות בגלל הפחד".
פחד ממה?
"הפחד מכך שזה עלול לפגוע בשלמות משפחתן, חינוך הילדים ואימת הציבור - בראשם העסקנים שלא יודעים לקבל שונים בחברה. אני בטוחה שהקב"ה לא רוצה שנמחק לגמרי את היכולות שלנו והכישורים שהיו לנו לפני החזרה בתשובה. יכול להיות שהוא רצה שנעשה את הדברים בקדושה, שנעשה אותם באופן שונה. כל אחת והסיפור שלה. אבל לבטח הוא לא רצה שנשכח מי אנחנו".
אם היית רבנית ראשית ליום אחד מה היית עושה?
"הייתי מטפלת בחוק הגיור, אני חושבת שאם היו מכניסים אישה לקבלת ההחלטות, הדברים היו נראים אחרת.
תפרטי?
אני לא רוצה להיכנס לזה לעומק כי לא מעוניינת להעיר דובים מרבצם מעבר למה שאני כבר עושה, אני רק חושבת שיש כל כך הרבה דברים שניתן לעשות את זה אחרת והצורה בה הדברים מתנהלים היא פספוס גדול".
גם על ענייני צניעות שכל תלמידה חרדית מגיל הגן כבר מדקלמת בעל פה, אומרת מרלין כי יש להתייחס אחרת כאשר מדובר במי שהגיע לעולם החרדי מהחילוניות. "כל מה שבעל תשובה עושה צריך להגיד לו תודה, כי לשים חצאית ארוכה, חולצה עם שרוול ארוך, כיסוי ראש, זה קשה מאוד ואפילו מפחיד. לי לקח שנה שלמה עד שהסכמתי לכסות את ראשי", מגלה מרלין ומוסיפה, "היה לי שיער מדהים והוא היה חלק דומיננטי מאוד מהאישיות שלי והיה לי מאד קשה לסגור אותו בתוך מטפחת".
מרלין זוכרת שלפני מספר שנים הוזמנה לכנס צניעות, לנשים כמובן. בסוף האירוע חולק למשתתפות חוברת שבה יש איורים כיצד אישה צריכה להתלבש. "כשהגעתי לבית הראיתי לבעלי והוא אמר לי: מרלין, תראי זה יותר צנוע ממה שאת לובשת. תראי, הצווארון יותר גבוה וכו'. אמרתי לו בפסקנות כל מה ש"בעל תשובה" עושה בעניין הזה, זאת הקרבה כה גדולה שאסור לדרוש ממנו להחמיר יותר ממה שהוא מרגיש כל עוד זה לא מתנגש כמובן עם ההלכה. בעבר לבשתי חשוף ובכל פעם שאני לובשת חולצה סגורה אני מקריבה מעצמי וכך צריך לראות את זה. אני צנועה מספיק בלבוש שלי. הוא שתק וקיבל את זה מאוד יפה כי הוא הבין שזה נכון.
בדיוק השבוע הרב אורי זוהר, שהוא ידיד טוב של המשפחה ואני רוצה בעזרת השם להגשים לו חלום וליצור איתו סרט קולנוע עלילתי, אמר לבעלי: אני היום חרדי אבל אני מתגעגע להיות בעל תשובה".
מהי לדעתך הדרך בטיפול בבעיות הקיימות בציבור החרדי, לפתוח אותם בתקשורת הכללית או עדיף לסגור את החלונות ולפתור לבד?
"שאלה טובה, תראה... בגדול אני לא חושבת שצריך לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ כי מי שלא חי את הדברים בעולם החרדי מבפנים לא יבין את המנטליות, הסגנון, הקודים החברתיים והכול יראה פסול ורע אבל לא תמיד ניתן לתקן סוגיות מסוימות לבד. כך שמלכתחילה עדיף שלא להוציא החוצה את הפגמים אבל מצד שני יש המון סוגיות שלא מתמודדים איתם ומעדיפים להדחיק במקום לטפל בהם ולכן אין ברירה אלא להוציא החוצה".
הטרדות מיניות?
"אני חייבת לציין כי כנערה חילונית מעולם לא הוטרדתי מינית כי כנראה שידרתי עוצמה שהרתיעה אך דווקא היום כאישה חרדית אני מוצאת את עצמי בסיטואציות הזויות והטרדות גם מצד חרדים וגם מצד חילוניים שיודעים שאני חרדית, אישה נשואה ואימא לשבעה ילדים צדיקים. ממש לאחרונה השתתפתי באירוע בקיסריה עם שחקנים ומפיקים מתעשיית הקולנוע ואחד השחקנים, מהבכירים ביותר בתעשייה ביקש לשוחח איתי ופתאום אני מרגישה שהוא תופס בידי וזאת הייתה הפעם הראשונה שמישהו נגע בי במכוון חוץ מבעלי מאז שחזרתי בתשובה. כמובן שהבהרתי לו בכעס על חומרת מעשיו והתרחקתי משם, אפילו חשבתי להתלונן במשטרה", אומרת בנחרצות.
בנוסף, מספרת וניג שמאז ניסיון התמודדותה למועצת העיר ירושלים נתקלה מספר פעמים גם באנשים הנראים והלבושים כאברכים שניסו לשלוח ידיים ולדבר עימה בבוטות מינית דבר שהמם אותה.
ובעלך?
"בעלי יודע שאני לא פחדנית ומה שאני רוצה אני משיגה. הוא מאוד שמרני ולעיתים נחרד מהבחירות שלי אבל הוא יודע שזאת אני, ואין לו סיכוי להזיז אותי. בתחילת הדרך כשחזרתי בתשובה ניסיתי להיות צדקנית וסגפנית, אבל זה לא נכון וחזק ממני".
וניג לא מתחרטת על שום דבר אך מבהירה כי היא למדה מהטעויות שעשתה ואחת מהם הייתה כשקיבלה הצעה מתנועת "התעוררות" החילונית להתמודד ברשימתם למועצת העיר ירושלים והיא הסכימה. "בשל היותי חברת מועצת הקולנוע והם החזיקו את תיק הקולנוע בירושלים רציתי להשפיע ולקדם את הקולנוע החרדי כי קולנוע זה מה שמעניין אותי. הסכמתי אבל בדיעבד זה היה טעות, רמת העויינות הייתה מעבר ליכולת הסיבולת שלי והודעתי שאני פורשת".
קרה שחששת לחייך?
"אני מקבלת כל הזמן טלפונים ומכתבים מאוד מאיימים, בעיקר בתקופות סוכות, חנוכה, פסח, והחופש הגדול כי אז מוקרנים סרטים לחרדיות ויש כאלה שמשום מה זה מפריע להם. אבל אין ספק השיא היה באותה תקופה - קיבלתי ממש איומים על חיי והבנתי שאני עדיין לא מוכנה לתהליך כזה". וניג מוסיפה כי היא מודעת לכך שהיא מהווה מטרה לאנשים הזויים, "מה שמחזק ומלווה אותי - הידיעה שהמפחידים הם הפחדנים הגדולים ביותר והם מחדדים לי מהי אמת ומהו שקר וזה שאנשים מרשים לעצמם לחיות בשקר שייבושם להם, אני לא מתכוונת לשתוק לרגע".
התבטאת שאת לא מתנגדת לפתיחת קולנוע בשבת בירושלים
"אני נגד כפיה דתית מכל סוג שהוא, ואין ביכולתי לכפות על ציבור שלם לדבוק בדרכי או להאמין כמוני, זה גם לא יעזור. כפייה שוללת מהאדם להיות בן חורין. כפייה גם שוללת מהאדם להיות בן חורין בעבודת השם עצמו ויותר מזה, עצם זה שהקולנוע סגור כרגע בשבת הוא כביכול קיבל הכשר ובסיור קצר בסינמה סיטי בירושלים תגלה מאות חרדים שבאים לראות סרטים, האם זה מה שהמתנגדים לפתיחתו בשבת רוצים? שחרדים יגיעו לראות סרטים בקולנוע? אם המקום היה פתוח בשבת, היה הרבה יותר קל להילחם בתופעה והרבה מאוד חרדים לא היו באים לשם כי זה מקום שמחלל שבת אז זו ממש ירייה לעצמם ברגל".
מה החלום שלך?
"שיהיה לי בן פוסק הדור, כמו לכל אימא חרדית אני חושבת. הבן שלי שיחגוג בקרוב בר מצווה קורץ מחומר של מנהיגים ואני רואה בו הרבה תכונות שקיימות אצלי ולגבר בחברה החרדית שיש לו את התכונות הללו זה נהדר ואני רואה אותו בעוד כמה שנים מגדולי ישראל בעזרת השם."
ציטוט אהוב
"רק דגים מתים נסחפים בזרם".
מרלין וניג היא?
"בת חורין".