הורים, קחו אחריות על המשקל של הילדים

בשנת 1998 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את ההשמנה כמחלה כרונית, ומאז נראה שאנחנו רק הולכים ונהיים שמנים יותר. והבעיה הזו לא פוסחת על הילדים שלנו.

ההשלכות הבריאותיות של השמנת יתר אצל ילדים כוללות בין היתר תחלואה במחלות שאופייניות למבוגרים, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, שומנים גבוהים בדם, בעיות אורטופדיות, בעיות נשימתיות ומחלות לב. לפעמים ההשמנה גם מלווה בהתבגרות מינית מוקדמת ובפגיעה בצמיחה לגובה.

לסיכונים הבריאותיים נלווים לעתים רבות גם קשיים רגשיים וחברתיים.

מהדו"ח האחרון של המועצה לשלום הילד, שפורסם בינואר 2014, עולה כי שליש מהתלמידים בכיתות א'-ט' בישראל סובלים ממשקל עודף ומהשמנה.

בין השנים 2001-1998 חלה ירידה דרסטית במספר הילדים שאוכלים ירקות ופירות לפחות פעם ביום - מ-85% ל-42.9%. ככל שעולים בכיתה, גדל אחוז התלמידים שלא עוסקים בפעילות גופנית.

נתונים לא מחמיאים אלו מצטרפים לדו"ח של ארגון ה-OECD, לפיו שליש מהילדים בישראל סובלים מהשמנה ועודף משקל בגילים 7-5. ישראל, אגב, מדורגת במקום ה-11 מתוך 34 מדינות החברות בארגון לפי פרמטר זה.

סקרים נוספים מטעם משרד הבריאות שיצאו באחרונה מראים כי 27%-40% מילדי הגן בישראל הם בעלי עודף משקל. כל אלו ועוד מייצרים השלכות בריאותיות, ומכאן גם עומס כלכלי, הנאמד בשישה מיליארד שקל בשנה.

ככל שגילו של הילד עולה, הסיכוי שלו להיהפך למבוגר שמן גבוה יותר. כך, הסיכוי היחסי של ילד שמן בגיל 6 להיהפך למבוגר שמן הוא 40%, אולם כאשר אותו ילד מגיע לגיל 12, הסיכוי עולה ל-75%.

כמו כן, הסיכוי של ילד להורים הסובלים מהשמנה לסבול מהשמנה בעצמו כבוגר, גבוה פי שניים עד שלושה בהשוואה לילד שהוריו בעלי משקל בטווח התקין.

טיפול שמטרתו לקדם משקל גוף תקין אצל ילדים עשוי להפחית במידה משמעותית את הסיכון שלהם להיהפך למבוגרים שמנים, ולמנוע בעיות בריאותיות, חברתיות ורגשיות בהווה ובעתיד.

מטרות הטיפול בהשמנת ילדים הן שיפור הבריאות לטווח הארוך, תוך הקניית הרגלים לאורח חיים בריא. הטמעת הרגלים אלו תוביל לשיפור במדד מסת הגוף (ירידה במשקל או שמירה על המשקל תוך המשך הצמיחה לגובה), הערכה עצמית גבוהה וגישות בריאות למזון.

כדי להטמיע את השינויים במשקל לטווח ארוך, חשוב להעביר את המסר שמדובר בתהליך. מטרתו המרכזית היא שינוי באורח החיים המשפחתי, הכולל שינויים תזונתיים, שינויים ברמת הפעילות הגופנית ושינויים בדפוסי ההתנהגות.

במקרים בהם צריכת הקלוריות היא בעודף משמעותי, יש צורך בהגבלת קלוריות והגברת שריפת הקלוריות. הגבלת צריכה קלורית באופן מתון היא בטוחה ויכולה להיות אפקטיבית כאשר המשפחה משנה התנהגויות אכילה.

הורים יכולים לסייע לילדיהם באמצעות ביצוע פעילות גופנית ביחד. סיוע נוסף לילדים, גם אם זה לא תמיד נתפס כך, הוא בקרה על משך הזמן שבו הם רואים טלוויזיה ומשחקים במחשב.

התערבויות המבוססות על שינוי התנהגותי נחשבות לקו הראשון לטיפול בעודף משקל והשמנת ילדים. התערבויות אלו מעודדות ירידה במשקל דרך שינוי תזונתי ורמות פעילות גופנית, ומערבות את ההורים או את המשפחה כולה, במיוחד בילדים צעירים.

התערבויות אלו משלבות לרוב טכניקות לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי לשינוי באורח החיים. הן כוללות דרכים לפתרון בעיות, הגדרת מטרות ויעדים, הגבלת החשיפה למזונות לא בריאים, הגברת שליטה עצמית, רישום מזון, חינוך לתזונה נבונה, הגברת פעילות גופנית וחיזוק מעורבות ההורים.

עם זאת, לילדים בשלב טרום גיל ההתבגרות יש יכולת שליטה מוגבלת על הדיאטה, ויכולתם להבין את ההשלכות העתידיות של ההשמנה מצומצמת. לכן, במקרים כאלה, ההורה הוא גורם מפתח בהתערבות, ולעתים קרובות הצלחת הטיפול בהטמעת אורח חיים בריא לילד ולמשפחה כולה תלויה בו.

ילדים שלקחו חלק בטיפול התנהגותי-משפחתי הצליחו לא רק לרדת במשקל באופן משמעותי במהלך תוכנית הטיפול, אלא גם בשמירה על המשקל לאורך זמן בהשוואה לילדים שלקחו חלק בטיפול התנהגותי המתמקד בילד בלבד. במקרים של השמנה קיצונית, כאשר לא רואים השפעה חיובית של הטיפול על מדד מסת הגוף, יש לשקול שימוש בתרופות ואף טיפול כירורגי.

שימוש בתרופות בלבד לא הוכח כאפקטיבי בטיפול בהשמנה. התרופות גורמות לירידה ממוצעת של 5%-10%מהמשקל, שנעצרת בדרך כלל כעבור ארבעה-שישה חודשי טיפול ולאחריה מורגשת עלייה במשקל.

עם זאת, שימוש בתרופות יכול להועיל בטיפול בהשמנה בחולים ספציפיים. זאת, כחלק מטיפול רב-מערכתי הכולל דיאטה, פעילות גופנית ושינוי התנהגותי.

ועדת מומחים המליצה על התחלת טיפול תרופתי רק לאחר שנכשלו ניסיונות לשינוי באמצעות תוכנית התערבות ובמידה ובילדים עם BMI מעל אחוזון 95 הסובלים מתחלואה נוספת להשמנה, ובפרט בילדים עם היסטוריה משפחתית של סוכרת מסוג 2 או מחלת לב.

ד"ר טלי סיני היא דיאטנית קלינית לילדים ויו"ר "עתיד" - עמותת הדיאטנים בישראל