תדמיינו רגע את בנימין נתניהו מודיע עם בחירתו לראשות הממשלה שהוא תורם לצדקה 90% ממשכורתו החודשית בסך 12 אלף דולרים, ומסתפק בהכנסה של 1,200 דולר בחודש. או אותו ואת שרה שואבים מים מהבאר שליד הבית ותולים בחצר כביסה לייבוש. קשה, אה? בכל זאת, תנסו. עכשיו דמיינו את אהוד אולמרט מתנהל לאורך חייו ללא חשבון בנק וללא עניבה, ומדווח בהצהרת ההון האחרונה שלו על הון אישי של 200,000 דולר בלבד. עכשיו קחו את אהוד ברק, זה שלא הייתם שכנים שלו במגדלי אקירוב, ודמיינו שרכב השרד שלו הוא חיפושית מודל 1987 ושהוא חי בחווה קטנה, בה הוא מגדל פרחים.
צריך כנראה לצרוך הרבה מריחואנה עוד נגיע לעניין הזה בהמשך כדי לדמיין ראש מדינה שחי בתנאים כאלה, מרצון, ואפילו מתעקש על כך. אם לא הצלחתם לדמיין ובכל זאת הייתם רוצים מנהיגות שכזאת, אז סימן שאתם רוצים להיות אורוגוואים. כי להם יש אחד כזה. שם: חוסה מוחיקה. המקצוע: נשיא. הכינוי: "המנהיג הכי עני בעולם". ככה הוא חי? כן.
"אני לא נשיא עני, האנשים העניים באמת הם אלו שתמיד רוצים עוד", הוא שטח פעם את פילוסופיית החיים שלו, שאינה כוללת צבירת עטים יוקרתיים ורכישת גלידת פיסטוק, "החיים שלי אינם חיי צמצום. שבויי תרבות הצריכה הם אלה שמאבדים את החירות. כשקונים משהו, לא קונים אותו בכסף אלא בזמן שהשקעת בחיים כדי שיהיה לך את הכסף הזה. אדם הוא חופשי כאשר יש לו זמן חופשי לעשות עם חייו מה שבא לו. כשאתה צריך לצאת כדי להשיג את הכסף בשביל ההוצאות החומריות אתה כבר לא אדם חופשי, אלא עבד". בקיצור, עבודה כן, עבדות לא. "אנחנו לא קמצנים", הוא ממשיך, "אנחנו חיים בצמצום כדי שיהיה לנו כמה שיותר זמן חופשי כדי להקדיש עצמנו לדברים שמניעים אותנו, וזה דבר אחר לגמרי.
כאמור, כל מה שקשור בחוסה מוחיקה הוא אחר לגמרי.
מוחיקה נולד ב-20 במאי 1935 לדמטריו, ממוצא באסקי ולוסי קורדנו, בת למהגרים מאיטליה. אביו היה חקלאי זעיר שפשט רגל מעט לפני מותו ב-1940. מוחיקה חווה ילדות של מחסור - באב, בכסף, בתקווה. בראשית שנות ה-60 הצטרף לתנועת הטופמארוס, תנועת השחרור הלאומית, קבוצה פוליטית חמושה שקיבלה את השראתה מן המהפכה הקובנית. לוחם חופש או טרוריסט, ההגדרה תמיד תהיה בעיני המתבונן, מה שבטוח מוחיקה היה צעיר זועם, שעסק בפעילות אלימה ולכלך את ידיו למען מטרות הארגון. שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 היו שנים סוערות באורוגוואי. העוני גבר, השלטון איבד בהדרגה את הרסן, המדינה חוותה גלי אלימות, והצבא החל להיות מעורב יותר ויותר. המחתרת בה היה פעיל מוחיקה חטפה זרים בהם חשדה כי הם מסייעים למשטר לדכא את האזרחים. מעשיה היוו בסיס לסרטו הפוליטי המצוין של הבמאי קוסטה גבראס, "מצור" (1973), וההשראה הייתה חטיפתו ורציחתו של דן מיטריון, פקיד אמריקאי בשגרירות ארה"ב במדינה. "ניסינו בכל האמצעים למנוע הרג, אבל היו 'סטיות צבאיות' לעתים", הודה מוחיקה בעבר.
שש פעמים שונות ירתה לעברו המשטרה, וב-1971 הורשע מוחיקה ברצח שוטר ונידון למאסר. הוא הצליח לברוח מכלא פונטה ק?ר?ט?ס פעמיים. מבצע נרחב הביא ללכידתו בשנת 1972 ואת 14 השנים הבאות הוא בילה בכלא, עשר מהן בבידוד. כלא אמרנו? שנתיים שיכנו אותו בבור באדמה, בו חלק פירורי לחם, עמד, ישן וחלם יחד עם חולדות, ושאר חרקים. במשך שנה נמנעה ממנו מקלחת. חלק מחבריו למחתרת נשברו. חברו, הנרי אינגלר, סטודנט לרפואה, התמוטט נפשית. "למדתי שתמיד אפשר להתחיל מחדש", אמר מוחיקה ל"ניו יורק טיימס" על התקופה ההיא כאסיר. מצאנו כנראה את האיש הכי עמיד על כדור הארץ.
אז הוא התחיל מחדש. ב-1985, אחרי 12 שנות דיקטטורה צבאית, מוחיקה שוחרר. לדבריו, שנותיו בכלא עיצבו אצלו תפיסת עולם חדשה והוא הבין שהדרך היחידה להשפיע ולשנות היא הפוליטיקה. הוא והטופמארוס הצטרפו לארגוני שמאל אחרים ליצירת "התנועה להשתתפות עממית", מפלגה שנטמעה במפלגת "החזית הרחבה", איחוד של כמה מפלגות שמאל. הכריזמה, הפשטות הדבקות במטרה והרצון לתקן עיוותים חברתיים הפכו אותו לפופולרי וחזק.
באותן שנים זרחה מעל אמריקה הדרומית שמש אדומה, הסוציאליזם עלה וב-2004 הפכה סיעתו לגדולה ביותר במפלגת "החזית הרחבה" עם 300,000 קולות. מוחיקה מונה לשר החקלאות והדיג, וסייע לנשיא טאבארה ואסקס לחולל רפורמות ששילבו מרכיבים סוציאליסטיים עם יסודות של שוק חופשי. אורוגוואי שינתה כיוון. רמות העוני והאבטלה במדינה ירדו, השקעות פנימיות וחיצוניות הרימו את הכלכלה ומכיוון שחוקת אורוגוואי אינה מאפשרת בחירה מחדש של נשיא מכהן, היה ברור לכל שמוחיקה יירש את ואסקס.
מוחיקה ניצח בבחירות שנערכו בסוף 2009 וב-1 במרץ 2010 נכנס לתפקיד. לאחר ניצחונו הסוחף בבחירות לנשיאות אורוגוואי הודיע כי לא יעבור לגור בארמון הנשיאות המפואר שבבירה מונטבידאו, אלא ימשיך להתגורר עם הגברת הראשונה, הסנטורית לוסיה טופולנסקי, בבית צנוע בכפר קטן בפאתי עיר הבירה. אגב, גם היא תורמת את משכורתה. "העניין הוא שאני לא משנה את אורח חיי כי הפכתי לנשיא, אני משתכר יותר ממה שאני צריך", אמר בראיון ל"אל ג'זירה".
בנאום הניצחון שלו אזרחי אורוגוואי שמעו אדם שראשו בעננים ורגליו באדמה. "אם יום אחד נוכל למלא אצטדיונים באנשים עם הכשרה מקצועית, זה יהיה בזכות מאות אלפים באורוגוואי שטיפחו את יכולת החשיבה שלהם. מה שדרוש לכל אחד זה סקרנות ורעב לידע. אני חולם על מדינה שבה הורים יראו לילדיהם שמיים זרועים כוכבים ויספרו להם על גופים שמימיים ומהירות האור, אבל אל תדאגו, הילד האורוגוואי הקטן שלהם גם ישחק כדורגל. כשהוא יקפיץ את הכדור הוא יחשוב על האלסטיות של החומר ממנו הוא עשוי".
את אורח חייו לא שינה ולו במעט. "אם אבקש מאנשים לחיות כמו שאני חי הם יהרגו אותי", צחק. המנהיגות שלו עממית, בגובה העיניים, נטולת מניירות, הוא אנטי-פוליטיקאי. ההמון מתחבר אליו כי הוא רואה בו אחד מהעם, איש נחוש, שהמיר את הרדיקליות מהעבר לפרגמטיות בהווה והגיע כאדם מבוגר לקצה הפירמידה כדי לתקן.
"אני נראה כמו זקן מוזר, אבל זה מבחירה חופשית", העיד על עצמו, ובגיל 78 נשאר לוחמני בדיוק כמו שהיה בגיל 18. הזקן המוזר הזה הפך לגורו של לא מעט פעילים סביבתיים וארגונים ירוקים בעולם. מוחיקה דוחף חזק למעבר לאנרגיה ירוקה, כשהכוונה בשנים הקרובות לייצר 45% מהחשמל על ידי אנרגיה הידרואלקטרית ו-30% נוספים בעזרת טורבינות רוח, מה שיהפוך את אורוגוואי למובילה בעולם בייצור חשמל בעזרת הרוח. רוח המפקד, כמובן.
"אנחנו רוצים את המודל של המדינות העשירות? אני שואל אתכם: מה היה קורה לעולם אם לכל הודי היה את אותו רכוש שיש לכל גרמני, כמה חמצן היה נשאר לנו?", הטיח בועידת ריו של האו"ם, "האם לכדור הארץ יש מספיק משאבים לקיים שמונה מיליארד בני אדם ברמת הצריכה הקיימת כיום במדינות העשירות? ההיפר-צרכנות הזאת תפגע בעולם". העולם למד להכיר ולהעריך את חוש הצדק המפותח שלו. הוא אומנם לא בוטה בביקורתו כמו מנהיג ונצואלה המנוח הוגו צ'אבס, אבל מסריו מועברים בפשטות ובחדות. "הקרבנו את האלים הישנים לטובת אלוהי השוק. הכלכלה, הפוליטיקה, ההרגלים, כל החיים שלנו מוגדרים על ידי רייטינג וכרטיסי אשראי ומספקים לנו אשליה של אושר. נראה כאילו נולדנו לצרוך, וכשאנחנו לא צורכים מגיע תסכול", אמר.
קריאתו לקפיטליזם שפוי יותר ולשינויים תרבותיים שיאפשרו עולם פחות מזוהם ויותר שוויוני עוררו השראה וזכו לתמיכה, אבל מוחיקה לא הסתפק בזה ובתקופתו אושרו חוקים שהותירו רבים באורוגוואי ובעולם פעורי פה. אורוגוואי היא אמנם מדינה חילונית - פחות מ-50 אחוז מאוכלוסייתה היא נוצרית קתולית ובראשה עומד מוחיקה, אדם שאין לו אלוהים תרתי משמע - אבל החוק המתיר לנשים לבצע הפלה אם מדובר בהיריון ראשון, הפתיע רבים. אליו נוסף חוק ליברלי נוסף שמתיר לזוגות חד-מיניים להינשא, והפך את אורוגוואי למגדלור מצפוני. רגע, יש עוד. בדצמבר 2013 ממשלת אורוגוואי חוקקה חוק היסטורי נוסף אשר הפך את צריכת הקנביס במדינה לחוקית, במסגרתו תמכור הממשלה מריחואנה אך ורק לאזרחיה. רק תציגו תעודת זהות ותשלמו. לפי החוק תותר מכירה של עד 40 גרם מריחואנה בחודש לכל אזרח אורוגוואי, במחיר של דולר בלבד לגרם. מותר לאזרחים לגדל עד 6 שתילי קנביס בבית ולהחזיק עד 480 גרם למשפחה. מדינה בראש טוב.
"מטרת חוק הלגליזציה החדש היא לפתור בעיות פנימיות במדינה ולהפסיק את תזרים המזומנים לגורמי הפשע והעולם התחתון", הסביר מוחיקה. "אנו לא מתכוונים לפתח כאן תיירות סמים במדינה. זה יאפשר לנו לאמץ ניסוי סוציו-פוליטי שיפתור את הבעיה הקשה של הסחר בסמים. הנזק של הסחר בסמים גרוע יותר מהסמים עצמם. אם המדינה תחליט שאדם מסוים צורך יותר מדי, הוא יישלח לטיפול".
החוקים החדשים, במיוחד זה האחרון לגבי חוקיות המריחואנה, הביא לגל ביקורות כלפי מוחיקה מבית ומחוץ. כן, ברור שהאופוזיציה תתנגד, אבל גם חלקים מהעם, זה שהכתיר את מוחיקה למשיחו, מתקשה עם החוק. אפילו השכנה של מוחיקה סולדת מהלגליזציה שנחתה עליה פתאום. "בושה שיש לנו נשיא כזה", אומרת לוס דיאס בת ה-78 שגרה בסמוך לנשיא והצביעה לו בעבר, "'פפה' צריך לחזור למכור פרחים". הוא לא יבקש ממנה סוכר בקרוב.
"אורוגוואי עוברת על החוק הבינלאומי עם חוקי הלגליזציה החדשים", הודיע הצוות הבינלאומי באו"ם לפיקוח ובקרה על סמים. "זה יעודד אנשים לנסות את המריחואנה בגיל מוקדם יותר ובכך יתרום להתמכרויות ועוד בעיות". מוחיקה נתן את גרסת האו"ם שמום שלו. "הוא יושב לו בכיסא הנוח שלו ומאמין שהוא יכול להגיד שטויות ככל שמתחשק לו", אמר על ראש הצוות מטעם האו"ם, ריימונד יאנס, ומיד תקף את האפליה ממנה סובלת מדינתו, "מדוע הוא לא התייחס לחוקי הלגליזציה בוושינגטון וקולורדו? האם ישנם חוקים שונים לאורוגוואי ולמדינות אחרות חזקות יותר?".
לראשונה שיעור התמיכה הציבורית בו ירד מתחת ל-50% עקב סירובו להטיל וטו על החוקים האלה, אבל מוחיקה, המסמר הכי דפוק וחזק בקיר הבינלאומי, לא נרתע מכל הביקורות. "זה לא מזיז לי", הגיב, "אם הייתי מודאג מהסקרים לא הייתי נשיא". באמונה עיוורת הוא צועד על פי תהום, ומוביל את עמו למקום שממנו לדעתו יצמח עתיד טוב יתר. "אני נושא איתי מטען של מיליוני עניים באמריקה הלטינית, תרבויות שנדרסו תחת הקולוניאליזם וניצול מחפיר של משאבי הטבע", נאם באו"ם לאחרונה ופירט את פגיעת המערב במדינות אמריקה הדרומית. "סובלנות היא הבסיס לשלום, אנחנו צריכים להילחם בשיטות כלכליות דורסניות, ייצור וסחר של סמים ומעשי שחיתות".
"מוחקיה הלך למטבח וחזר עם בקבוק משקה אלכוהולי. עדיין לא הייתה שעת צהריים, אבל המשקה נמזג לכוסות והרמנו לחיים", מתאר כתב "ניו יורק טיימס" סימון רומרו את מפגשו עם הנשיא. "אחר כך הוא קפץ מנושא לנושא, ודיבר על אנתרופולוגיה, מרוצי אופניים וחיבתם של תושבי המדינה לבשר. הוא אמר שהוא לא חולם על פרישה אבל מצפה לימים שאחרי התפקיד, בהם יטפח את החווה שלו". להנהיג מדינה זה כמו ללבוש מעיל כבד, תיאר פעם מוחיקה את תפקידו. הוא ימשיך להילחם נגד העוני, הקפיטליזם הדורסני והעתיד של אורוגוואי. במרץ 2015 מסתיימת הכהונה שלו. לפי החוקה עליו לפרוש בסיומה, וכבר יש לו תכניות ליום שאחרי. "אני רוצה לאמץ 30 או 40 ילדים עניים, להביא אותם לחווה וללמד אותם לעבד את האדמה", אמר. בגיל 78 כל מה שמוחיקה רוצה בחיים זה רק לגדל אנשים ופרחים. נא לא להפריע.
הנשים בחייו
מוחיקה צנוע גם בתחום הזה. אחרי כמה שנות זוגיות הוא נישא ב-2005 לסנאטורית לוסיה טופולנסקי, אשר גם היא הייתה פעילה במפלגה הלאומית של אורוגוואי. לזוג אין ילדים.
מה לקחת ממנו
דוגמה אישית ושיעור בהלכות הצניעות למנהיגי העולם, קצת פחות שופינג לגבי שאר בני האדם.
מה להשאיר אצלו
את החיפושית מודל 1987. יש גבול.
