וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ננו גינזבורג: "מי שמבין עניין יודע שהגעתי להישג מדהים"

24.12.2013 / 18:53

הזלזול בתקשורת ("כל אחד היה מוכן להתחלף איתי"), המרחק מהכדורסל הישראלי ("לפני שנה הייתי אומר שהכל אצלנו חרא") והשנים בנימבורק ("שקבוצות בישראל ילכו להשתלמות שם"). ננו גינזבורג, מאמן נבחרת צ'כיה הנכנס, לא מבין את ההתנשאות שלנו מעל כל מה שזר לנו. ראיון נוקב

ננו גינזבורג כבר לא מחפש הכרה. כבר כמעט שמונה שנים חלפו מאז עזב את ישראל לטובת קריירת אימון משגשגת בצ'כיה, תחילה כעוזרו של מולי קצורין ולאחר מכן כמאמן ראשי יחד עם העוזר אורן עמיאל. בשנים הראשונות, כשהזיכרון היה טרי, עוד היה רוטן בינו ובין עצמו על היחס, או אי-היחס ליתר דיוק, לו זכה מתקשורת הספורט בישראל, אולם כיום הוא אפילו לא טורח לבזבז אנרגיות מיותרות. הוא כבר השלים עם המצב. כשמונה בחודש שעבר למאמן נבחרת צ'כיה ולמנהל המקצועי של הנבחרת הצעירות, אפילו לא טרח במיוחד לפתוח את אתרי האינטרנט. אם היה עושה כן, וודאי היה מתאכזב לגלות שגם הג'וב החדש, הראוי והמכובד, עבר כמעט בלי משים. את הפידבקים הוא מוצא במקומות אחרים. לדבריו, "כל בר-דעת, מי שאימן או שיחק באירופה, מבין שהמינוי שקיבלתי לא פחות ממדהים". הוא משוכנע ש"אנשים כמו דיוויד בלאט או פיני גרשון מעריכים את ציון הדרך הזה", וש"כל מאמן ישראלי היה רוצה להיכנס לנעליים האלה ולאמן את נבחרת צ'כיה".

קשה לומר שאין צדק בדבריו. רק שישה מאמנים ישראלים אימנו נבחרות זרות בעבר, וכולם בעלי מוניטין ופרסטיז'ה משל עצמם: רלף קליין אימן את נבחרת גרמניה באמצע שנות ה-80, ובשנים האחרונות נוספו לרשימה דיוויד בלאט (רוסיה), פיני גרשון (בולגריה) ומולי קצורין (פולין). גם גדי קידר אימן בזמנו את נבחרת הולנד, ובוב גונן את אוסטריה.

בראיון לוואלה! ספורט לרגל מינויו, הוא מספר על האתגר החדש והמרתק, על ההבדלים בין הכדורסלן הצ'כי למקבילו הישראלי, על הדרך הארוכה שעבר עם נימבורק ועל ההשוואה לכדורסל הישראלי.

מאמן נימבורק ננו גינזבורג. Sebastian Borowski, GettyImages
כבר לא מחפש הכרה. ננו גינזבורג/GettyImages, Sebastian Borowski

***

קודם כל, ספר קצת על התחושות. איך אתה מרגיש לגבי המינוי הזה?

"מצד אחד לאמן נבחרת זרה זה דבר גדול שלא הרבה מאמנים בארץ ובחו"ל חוו. זה הישג גדול. זה גם נותן לי קצת פידבק על מה שעשיתי שם בשבע השנים האחרונות. ההרגשה טובה וכיפית".

מה המטרות שהצבת לעצמך עם המינוי הזה?

"עם הנבחרת הבוגרת המטרה היא קודם כל להעפיל ליורובאסקט 2015 ואני חושב שאם כל השחקנים יגיעו – שלפחות כאן זה סימן שאלה גדול - הנבחרת הזאת יכולה לדבר חזק גם בטורניר הבא. בטורניר הקודם הם הוגרלו לבית קשה מאוד עם ספרד, סלובניה וקרואטיה וכמעט עלו. היה חסר להם ניצחון אחד כדי לעלות. ברגע שנעלה ליורובאסקט, אם אתה שואל אותי המטרה היא להתברג באחד מ-12 המקומות הראשונים באירופה. אני לא מתבייש להגיד את זה. גם בכל מה שקשור לנבחרות הצעירות אני לא מגיע למדבר . הם עם שתי נבחרות – העתודה והנוער - בדרג א'. המטרה היא לתחזק ולהתקבע במקומות שהנבחרות הצעירות נמצאות בהן כעת, אבל להוסיף כל מיני רעיונות שיעזרו לכדורסל המקומי להתפתח עוד יותר".

איך הגיבו בצ'כיה למינוי שלך? זו הפעם הראשונה שבה מאמן זר ממונה לתפקיד הזה.

"הם לא ממש רגילים לראות זר בתפקיד כזה, זו מדינה שמרנית למדי. למזלי או לשמחתי אני לא קורא כל כך את העיתונים והאתרים. כבר אימנתי את נימבורק, הקבוצה מספר אחת שם, אבל עכשיו הייתי שם לראשונה כמאמן הנבחרת והרגשתי תקשורת מסוג אחר. פתאום הוזמנתי להתראיין לטלוויזיה הממלכתית, ביקשו שאתראיין לכמה כלי תקשורת במקביל. אלה דברים שלא היו לי בדרך כלל במהלך השנים בנימבורק. למנות מאמן זר זה צעד שהם לא עשו אף פעם, אבל הם הרגישו שחייבים לעשות אותו כדי להתקדם. נשיא האיגוד שם לא מפחד לקבל החלטות קשות, והוא החליט ללכת על זה".

איך נרקם המינוי הזה מאחורי הקלעים? עזבת את נימבורק בסוף העונה ומאז לא אימנת אף קבוצה. אתה מרגיש שהמינוי למאמן נבחרת צ'כיה הוא סוג של פשרה? ציפית לקבל הצעות אחרות, אולי מקבוצות יורוליג?

"היו לי הצעות באירופה, ואפילו קצת בארץ. השוק באירופה לא קל, המחירים ירדו. הייתה לי הצעה מפולין ועוד הצעה מאוקראינה, אבל אף אחת מהן לא גרמה לי להגיד 'וואו'. אני שמח שלא התפתיתי ושחיכיתי, כי הרגשתי שאחרי הרמה שאימנתי בה באירופה, אני צריך להמשיך ברמות גבוהות באירופה. הקשר נוצר עם האיגוד כבר בתחילת ספטמבר, אבל חיכיתי לראות אילו הצעות אקבל. אף אחת מהן לא ממש סיפקה אותי. אחרי המקום שהייתי בו, הרגשתי לא נכון לחזור אחורה. לכן הסכמתי לאמן את הנבחרת הצ'כית".

מה יש לך להגיד לאלה שחושבים שהמינוי הזה הוא זניח או שולי? זה עבר כמעט מבלי שמישהו שם לב שזה קרה. בכל זאת, מדובר בנבחרת טובה שבשנים האחרונות נמצאת בעלייה וביורו באסקט האחרון הייתה טובה יותר גם מישראל.

"כל מי שאימן או שיחק באירופה יגיד לך שזה מינוי מדהים. אנשים עמו דיוויד בלאט, פיני גרשון או אריק שיבק באמת יכולים להעריך את זה. מי שבאמת בעניינים מבין שזה הישג מאוד יפה. מה אני יכול לעשות שהיחס הכללי הוא כזה? אני אחראי על זה? שכולם יהיו בריאים. זה לא מעסיק אותי. אני יודע שכל מאמן ישראלי היה מאוד רוצה לאמן באירופה, בטח ובטח לאמן נבחרת באירופה. כמה ישראלים כבר אימנו נבחרת? כמה ישראלים אימנו נבחרות זרות? כמה מאמנים הגיעו לטופ 8 באירופה בכל שנה כמו שאני עשיתי בנימבורק? לא הרבה, אבל אני לא יכול להיות אחראי גם על יחסי ציבור".

שחקן נבחרת צ'כיה יאן וסלי. AP
הדור הצעיר נמצא בשיאו. יאן וסלי/AP

***

מונית גם למנהל על של כל הנבחרות של צ'כיה, מקדטים ועד הבוגרת. מה אתה מתכוון לעשות כדי לקדם את הנושא הזה?

"העסק כבר קיים ורץ שם. אני לא בא ומתחיל הכל מחדש. התפקיד שיש לי עכשיו לא היה קיים לפני כן, זו פעם ראשונה שמנסים אותו באיגוד, כך שלאט לאט אכנס לעניינים. זה לא קל – יש גם מנטליות אחרת, גם מחסום של שפה. זה תהליך שייקח זמן. זו לא מדינה כמו ניקרגואה שאתה יודע שאתה מתחיל מאפס, יש יסודות טובים. עכשיו רק צריך לחזק אותם".

הנבחרות הצעירות של צ'כיה עשו שיפור עצום בשנים האחרונות. נבחרות העתודה והנוער נמצאות בדרג א', שזה כבר יותר ממה שיש לנו בישראל. גם ההישגים של הנבחרות האלו לא רעים בכלל. עד כמה העתיד של הכדורסל הצ'כי הולך להיות ורוד?

"הכדורסל הפך להיות ענף הספורט השלישי בחשיבותו אחרי הוקי קרח וכדורגל. יחסית לצ'כיה זה ענף שמניב הרבה הצלחות. הפוטנציאל הגופני הוא מצוין. לא יודע להסביר את העליונות הפיסית שלהם - אולי זה גנים, אולי עבודה נכונה בבית הספר, אולי הם אוכלים יותר טוב. בשורה התחתונה, הם מצליחים לייצר אתלטיים ושחקנים חסונים כמו שאין בישראל. כשהבאתי לנימבורק את אחד ממאמני הכושר הכי טובים בישראל, הוא פשוט נדהם מהבסיס שיש לכדורסלנים הצ'כים. עכשיו, רק בשנים האחרונות, הם גם למדו להשתמש בזה. העתיד בהחלט ורוד".

צ'כיה מייצרת יחסית הרבה כישרונות בשנים האחרונות, בזמן שהנבחרות הצעירות אצלנו חורקות והשחקנים תקועים במקום. מה ההבדלים בינינו? איך זה קורה?

"אם היית תופס אותי לפני שנה הייתי נותן לך את קינת דוד והייתי אומר כמה הכל חרא בישראל, אבל עכשיו אני יותר אופטימי. אני אופטימי בעיקר בזכות האקדמי, שעושים בה עבודה טובה. היה חור גדול, אין ספק. היסודות היו חלשים מאוד בנבחרות האחרונות, שזה שונה ממה שהתרגלנו אליו, אבל עשו פה מהלך כלשהו לאחרונה. מבחינה פיסית תמיד תהיה לנו בעיה. לצ'כים אין בעיה כזאת, ואני לא מדבר רק על גובה, אלא גם על חוזק ואתלטיות. פעם היינו טובים יותר מבחינה טכנית, ועכשיו זה התפקשש. אני מאמין שבסופו של תהליך יהיו תוצאות טובות. היו כמה שנים רעות שאנחנו משלמים את המחיר עליהן עכשיו. בצ'כיה מה שהביא את השינוי היא העובדה שהביאו אנשי מקצוע טובים יותר לעבודה. חוץ מזה, הקבוצות בליגה נותנות גם לילדים בני 16 לשחק. בעונה הראשונה שהגעתי לכאן ראיתי את דויד ילינק עולה בחמישייה של ברנו, כשהוא היה בן 16. גם סטוראנסקי היה שחקן חמישייה בפראג בגיל 15. נותנים לצעירים צ'אנס, כי אין כל כך הרבה לחץ כמו בישראל. המאמן לא מפחד על המשרה שלו ולא הכל זה כאן ועכשיו".

הנקודה המעניינת בהתפתחות של הכישרונות הצ'כים, היא שרובם הגדול עובר לחו"ל – בשנים האחרונות בעיקר לספרד – כבר בגיל צעיר מאוד. כמעט כל הכישרונות הכי טובים משחקים כיום בספרד, והחלו את דרכם במחלקות הנוער השונות שם. עד כמה זה סייע להתפתחות שלהם?

"חוד החנית של הכישרונות הלכו לספרד והתקדמו. ההתקדמות בספרד נתנה להם דחיפה, אין ספק,למרות שגם בצ'כיה נתנו להם לשחק. בספרד הם שיחקו במקביל גם בקבוצה הבוגרת וגם בקבוצת הבת בליגה השנייה, וכך הם צברו ניסיון רב. המגמה הזאת נמשכת עד היום, והיא תורמת המון לכדורסל הצ'כי. הייתי ממליץ לכל שחקן, גם לישראלים, לעשות צעד דומה ולעבור בגיל 16 או 17 לחו"ל כדי להתקדם. אם בישראל הייתה לכל קבוצה גם קבוצת-בת בליגה השנייה, כמו שקורה בספרד, אז המצב היה יותר טוב".

תומאש סטוראנסקי שחקן נבחרת צ'כיה מול קרונוסלאב סימון שחקן נבחרת קרואטיה. AP
"החבר'ה הצעירים עברו לספרד בגיל צעיר, זה קידם אותם מאוד". סטוראנסקי, משמאל/AP

***

בתקופה שלך כמאמן בישראל חווית על בשרך את השליטה האבסולוטית של מכבי תל אביב בכדורסל הישראלי, והיית עד לצד הפחות נעים שבעניין. בנימבורק הכרת את הצד השני – היית חלק מקבוצה שנמצאת בכמה רמות מעל הליגה מבחינה מקצועית וכלכלית, שזכתה בעשר אליפויות רצופות והביסה את היריבות בכל משחק בהפרשים עצומים. היום, אחרי שחווית את זה משני צידי המתרס, איך אתה רואה את הדומיננטיות של מכבי תל אביב? מה דעתך על האסטרטגיה שננקטת כדי לצמק את הפערים בינה לבין שאר הליגה?

"עכשיו אני פתאום מבין שלהיות מכבי תל אביב זה לא קל. בנימבורק לא הייתה לנו עליונות כלכלית כמו שיש למכבי תל אביב, אבל כמו במכבי ניצחון הוא מובן מאליו ומנגד כל הפסד זה שמחה וששון. לגבי החוקים השונים עמדתי לא השתנתה, אני עדיין חושב שהם מיטיבים בסופו של דבר עם הכדורסל הישראלי. החוק הרוסי אולי מוריד את הרמה, אבל יוצר יותר עניין. בגלל החוק הזה אין הבדל בין הישראלים של מכבי תל אביב ובין הישראלים של הקבוצות האחרות, וזה קצת יותר שוויוני. היום ההצלחה של הקבוצות באה מהישראלים, לא מהזרים. היום אין הבדל בין הישראלים של מכבי לישראלים אחרים בגלל החוק הרוסי. הליגה מאוד מעניינת".

ומה לגבי הפיינל פור?

"זה היה הזוי. אם אני הייתי צריך לעבור דבר דומה בנימבורק, זה היה מרגיש רע. לא הגיוני שבמשך עונה שלמה קבוצה תעבוד קשה, תנצח את כל היריבות בקלות ובסופו של דבר הכל יתנקז למשחק אחד. השיטה הזאת היא שיטה מצחיקה. אני שמח שעכשיו נוקטים בכל מיני צעדים כדי לשנות את זה, אני מאמין שזה ייעלם לחלוטין בקרוב".

פיני גרשון המנהל המקצועי של הפועל חולון. ברני ארדוב
"אנשים כאלה חייבים להיות מעורבים בכדורסל". פיני גרשון/ברני ארדוב

איך נימבורק הפכה להיות מה שהיא היום? זו קבוצה שתוך פחות מעשור עברה מלהיות אנונימית לחלוטין לאלופה הבלתי מעורערת.לקבוצת יורוקאפ, שמתדפקת על דלתי היורוליג. איך המהפך הזה קרה?

"הייתי שולח לנימבורק כמה יושבי ראש מישראל להתלמדות איך עובדים נכון. התחלנו כקבוצה קטנה מעיר קטנה עם עיר קטנה. אחרי כמה אליפויות, הביאו את מולי קצורין כדי להתקדם גם באירופה. מבחינה כספית באיזשהו שלב הנשיא ידע לנתב את הקבוצה קדימה, לא עם תקציבים גדולים. בשנה האחרונה שלי היינו עם תקציב של שני מיליון יורו, כך שזה לא עניין כספי. היה פשוט סדר וארגון. הכל מתחיל בניהול. הגענו עד פאתי היורוליג, ועכשיו זו המטרה העיקרית. מבחינתם, השדרוג הגדול קרה ברגע שחלחלה ההבנה שאם הם ימשיכו לזכות באליפויות בצ'כיה זה לא יעזור. הם הלכו לליגה האדריאטית שנה אחת. אחר כך לליגת מזרח אירופה. זה יצר מצב שסוכנים התחילו להתייחס אליהם, היורוליג והיורוקאפ התחילו לקחת אותם ברצינות. בגלל הפריצה באירופה, ההתקדמות הייתה גדולה יותר. היה קל יותר להביא ספונסרים וכן הלאה. עכשיו ספרטה פראג, קבוצת הכדורגל המובילה במדינה, רכשה 20 או 30 אחוז מהקבוצה. עוד שנתיים או שלוש כל המשחקים של נימבורק יעברו לפראג, וגם הקהל יהיה בקנה מידה רבה יותר גדול".

במה מותרת קבוצה נימבורק על בני הרצליה או רמת השרון, למשל? למה נימבורק הצליחה להתקדם בצורה כזאת עם תקציב נמוך בעוד שכל הקבוצות בליגת העל מרימות ידיים מראש?

"הכל מתחיל מההנהלה. אנחנו סוג של מדינה שהכל סחבקיה. שם הנשיא הוא נשיא, היושב ראש מנהל, המאמן מאמן, השחקן משחק וכל אחד עסוק בעולם שלו. אתה לא יכול לבוא בתור שחקן ולהגיד משהו להנהלה. נימבורק זה כמו באינטל. זה כמו מפעל. זה הבסיס בהצלחה של מועדונים. ברגע שכל אחד עושה את העבודה שלו, הרבה יותר קל. אצלנו הכל פתוח והאנשים חמים לטוב ולרע. אנחנו חושבים שאנחנו הכי טובים בהכל. השחקנים שלנו טובים, המאמנים מצוינים – כל אחד מהם יכול לאמן באירופה – אבל הבעיה היא הארגון. בתור צעד ראשון, הייתי לוקח אנשים כמו מולי קצורין, צביקה שרף, או פיני גרשון,ומחזיר אותם לכדורסל. אם הייתי מנהל של קבוצה כלשהי בליגת העל, הדבר הראשון שהייתי עושה זה למנות את אחד מהם כג'נרל מנג'ר. אנשים כמוהם חייבים להיות חלק מהכדורסל. אחרי זה אפשר לדבר על יתר הדברים. זה הבסיס".

טרה סימונס שחקן נימבורק. מגד גוזני
קבוצות ישראליות יכולות רק לקנא בקבוצה כמו נימבורק. טרה סימונס/מגד גוזני

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully