בצער רב וביגון קודר ניתן לבשר ש"הנושא האיראני" הלך לעולמו וחלף מן העולם. אחרי שנים של נאומים, כותרות, ספינים, גילויים מודיעיניים ועוד - הוא איננו עמנו עוד. הסכם הביניים שנחתם בז'נבה לפני כמה שבועות הוא אמנם רק זמני וקצוב, אבל נראה שבפועל, החתימה עליו הייתה אקורד הסיום במאבק הבינלאומי נגד הגרעין האיראני.
מדיניותה של ארצות הברית בעניין הזה ברורה לכל: לא למלחמות, לא למערבות צבאית, ובעיקר - כן להתכנסות פנימה אל הבעיות האמיתיות שמעסיקות את האמריקנים כמו הכלכלה, ביטוח הבריאות וכו'. רק במוצ"ש האחרון הבהיר הנשיא ברק אובמה בפורום סבן עד כמה הוא נחוש לחתור להסכם קבע עם האיראנים, גם במחיר המשך העשרת האורניום (אם כי ברמות נמוכות). הדבר האחרון שאובמה רוצה הוא לפוצץ את המשא ומתן ולהגיע לעימות צבאי.
מישהו רוצה להכריז מלחמה על ארה"ב?
האיראנים, מצדם, מבינים היטב שבלי הסרת הסנקציות המשטר שלהם יקרוס במוקדם או במאוחר. הנשיא חסן רוחאני, שנבחר על כנפי רוח השינוי ושיפור הכלכלה, מחויב להראות תוצאות לבוחריו - ומהר. גם הוא מבין שבלי שיפור ניכר בכלכלה, אותו הבטיח בקמפיין שלו שוב ושוב, ההמון "הירוק" ייצא שוב לרחובות. גם הבוס שלו, המנהיג העליון עלי חמינאי, מבין היטב שעתיד שלטון האייתוללות נתון בסכנה מיידית, ולא בגלל תקיפה ישראלית. הסיבות הללו יובילו בסופו של דבר, ולאחר משא ומתן מתיש, את האיראנים לנקודה שבה יסכימו לנסיגה טקטית בתכנית הגרעין. נסיגה כזו אולי תיקח אותם אחורה כמה חודשים במרוץ לפצצה, אבל עדיין תאפשר להם להישאר "מדינת סף", שברצותה - תפרוץ קדימה לגרעין.
אחרון אחרון, נשאר ראש ממשלתנו בנימין נתניהו. האיש שבנה את הקריירה המנהיגותית שלו על איראן. מה הוא יעשה עכשיו? האם יש באמת תסריט סביר של תקיפה ישראלית? בטווח הזמן הקצר, עד להסכם הקבע עם האיראנים, התשובה היא: בוודאי שלא. תקיפה כזו תהיה נחפזת ותקומם על ישראל את כל מדינות המערב, שתולות תקווה בהסכם תוך כמה חודשים.
ומה יקרה לאחר חתימה על הסכם קבע עם איראן? בהנחה שבעקבות הסכם כזה היא תישאר "מדינת סף", יחזור ראש הממשלה למחשבות נוגות על תקיפה - אלא שאז, הסיטואציה תהיה בעייתית בהרבה: כל תקיפה לאחר חתימה על הסכם תהיה כמעט כמו הכרזת מלחמה על ארה"ב. זאת תהיה השפלה עולמית שהאמריקנים לא יבליגו עליה, ולא יהיה לה קשה מדי "להעניש" את ישראל. קחו לדוגמה את התסריט הזה: התקיפה תגרור אחריה גלי תקיפה נוספים של מטרות באיראן על ידי חיל האוויר, ובסבירות גבוהה גם מול חיזבאללה בלבנון. בשלב כלשהו תיגמר לחיל האוויר התחמושת המדויקת, המיוצרת בארה"ב. מי יספק לנו אותה? מי ידאג לנו לחלפים למטוסי האף-16 אחרי עשרות הגיחות הארוכות?
נחזור להתחלה. "הנושא האיראני" מת. עוד נעשים מאמצי החייאה אחרונים, אבל התמונה ברורה. הלוויה תצא מהבית ברחוב בלפור (נרות ריחניים כבר יש), והגיע הזמן שבעל הבית יתחיל לחשוב על ה"נושא" הבא.
אבירם אלעד הוא ראש מערכת החדשות של וואלה!
לכל הטורים של אבירם אלעד בוואלה! דעות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il