ב-1957, כשהיה בן 18, טד טרנר הודיע לאביו רוברט שהוא מתכוון ללמוד פילוסופיה והיסטוריה. אביו הזדעזע, וכתב מכתב לבנו. "כמעט הקאתי בדרך הביתה היום. אני מאמין שתכלית החינוך היא לפתח את הקהילה, אני לא מבין למה אתה רוצה לדבר יוונית? עם מי תדבר יוונית? תלמד את אפלטון ואריסטו בשעות הפנאי. אתה תשב באיזה בר, תסתובב לזה שיושב לידך ותשאל אותו 'נו, מה אתה חושב על לאונידס?', הוא יסתובב אליך וישאל 'מי זה לעזאזל ליאונידס?' ואתה תענה 'לאונידס מהמאה ה-12, הו, אתה לא יודע מי זה?', ולא תדברו עד סוף הערב".
טד טרנר גדל והפך לגם וגם. גם למעין מתקן עולם עם לב רחום וגם לאיש עסקים פרקטי וקשוח; גם לפורץ דרך שפועל למען החברה ותורם מהונו בעשרות דרכים וגם לאיש שמחזיק שטח פרטי עצום בגודל של, איך נאמר זאת בעברית, יהודה, שומרון ורמת הגולן ביחד; גם מיליארדר שמתרועע עם נשיאים ומפורסמים ורגליו מתבוססות עמוק בביצת העסקים האמריקאית, וגם אותו טד טרנר מג'ורג'יה, שמסוגל לנהל שיחה עם כל אחד בבר. למעשה, טד טרנר הגשים בדיוק את פילוסופיית החיים של אביו.
השבוע הטייקון האמריקאי שהמציא את CNN חוגג יום הולדת 75. לכבוד האירוע CNN הקרינה סרט תעודה של וולף בליצר על חייו בשם "טד טרנר: המאבריק". פירוש המילה "מאבריק" הוא חיה תועה שאין עליה סימן בעלות, והמשמעות היא אדם בעל דעות עצמאיות או לא-שמרניות. טד טרנר הוא הכול מלבד עשיר שמרן שסופר את הדולרים בדרך אל הקבר.
טרנר הוא מסוג האנשים שנדמה כי יש להם 30 שעות ביממה, אחרת לא ברור איך הם מספיקים כל כך הרבה. בגיל תשע משפחתו עברה מסינסינטי לסבאנה, ג'ורג'יה, ואביו, הפרסומאי המצליח רוברט אדוארד טרנר, שלח אותו לבית ספר פרטי לבנים. החיים שלו החלו להתפצל לכל מיני כיוונים, העיקריים שבהם היו ספורט ועסקים.
טרנר החל ללמוד באוניברסיטת בראון והיה, שימו לב, סגן נשיא איגוד הוויכוחים של המוסד. במקביל, פיתח תודעה חברתית ופוליטית, והחל לג'נגל בין תפקידו בנבחרת הדיבייט של בראון לבין היותו קפטן נבחרת השיט שלה. בדרך כלל בני אדם רגילים תופסים בשלב הזה של החיים כיוון אחד ומנסים להתמקצע בו, אבל טרנר הוא מסוג האנשים שאוהבים לחיות כמה סוגים של חיים.
אחרי שאביו הזדעזע מהבחירה בלימודיים קלאסיים, טרנר שינה כיוון ללימודי כלכלה, אבל לפני שקיבל תעודה הוא גורש מהקמפוס אחרי שנתפס מארח סטודנטית בחדר שלו. אז הוא החל לעבוד בחברת הפרסום של אביו והוכיח שירש ממנו גנים של ביזנסמן כשהכפיל את הכנסות המשרד בתוך שנה. טרנר המשיך כשייט מצטיין וכפרסומאי מצליח עד שב-1963 הפך טרגדיה אישית למנוף שהרים את חייו לאט לאט לדרגה של טייקון. אביו, שסבל מהפרעה דו-קוטבית, רכש חברה מתחרה, נקלע לחובות גדולים וירה בעצמו למוות.
הנה רגע שבו אנשים מתגלים בגדולתם. טרנר עמד מול מציאות קשה, בה הוא יתום מאביו-מורו, ובעודו מתאבל עליו מביטים בו עובדיו, אנשים צעירים ובעלי משפחות אשר עתידם תלוי בו, ומצפים ממנו לישועה. טד טרנר לא שקע למרה שחורה ולא הכריז על פשיטת רגל. הוא מיד הפשיל שרוולים ועבד ועבד ועבד. זאת דרך להתמודד עם מציאות של אבל וקושי, זאת גם דרך ליצור מציאות חדשה, ובשנים הבאות טד טרנר יצר מציאות חדשה.
כל ילד יודע שמעבודה קשה לא מתעשרים. מקסימום מתפרנסים. כדי להתעשר ולהפוך דולר אחד לשניים, צריך לחשוב מחוץ לקופסה. טרנר אף פעם לא הגביל את עצמו, אף פעם לא הביט בגדר אלא במה שנשקף מבעד לברזלים שלה, אף פעם לא חשש לומר את דעתו ולא חשב שהוא טוב רק בדבר אחד, וכך, בתוך שני עשורים הפך " "The Mouth of the Southלאיש שכל אמריקה מכירה.
טרנר לקח על עצמו תפקיד הנשיא ומנהל העסקים הראשי ב"פרסום טרנר", במקביל התחרה במבחנים האולימפיים לאולימפיאדת טוקיו 1964, ובשלהי שנות ה-60 כבר רכש כמה תחנות רדיו מקומיות, וצבר הון שהפך אותו לאיל תקשורת עולה. עכשיו הוא כבר שיחק במגרש של הגדולים, וב-1976 יצר שילוב מנצח של ספורט ועסקים. טרנר אהב טכנולוגיה חדשה ועוד יותר אהב לרתום אותה לטובת עסקיו. באותה שנה הוא החל להשתמש בטכנולוגיית הלוויין כדי להגדיל את מספר הצופים ברשת הטלוויזיה שלו, ובמקביל רכש את קבוצת הבייסבול אטלנטה ברייבס והפך אותה "לקבוצה של אמריקה" בכך ששידר אותה אצלו ברשת וחשף אותה לקהל רב של צופים.
כמו כל מיליונר בואכה מיליארדר, טרנר קצת איבד את זה. "אם הייתה בי מעט צניעות, הייתי מושלם", אמר פעם, וב-1977, אחרי תקופה כושלת של הברייבס, החליט טרנר שהוא מבין גם באימון בייסבול ומינה את עצמו לבעלים-מאמן, אבל ליגת הבייסבול מנעה ממנו להגשים את ההרפתקה זאת. לפחות הוא התנחם בכך שהוכיח שהוא קצין וג'נטלמן, או במקרה שלו שייט וביזנסמן, כשזכה ב-1977 באליפות אמריקה בשיט יאכטות.
אתם יודעים איך נראים אנשי חוג הסילון. סיגר ביד אחת, וויסקי ביד השנייה, מסיבה על סיפון של יאכטה, שיזוף של חוליו איגלסיאס וחיוך של מיליארד דולר. טרנר ידע ויודע ליהנות מהחיים, אבל במקום להשמין הוא ניצל את המיליארדים שלו להגשמת האידיאלים החברתיים שפיעמו בו מצעירותו. טרנר אמר לא פעם שהמדיה בארה"ב נשלטת על ידי מעט מדי אנשים, ששולטים ביותר מדי אנשים. "חמש חברות מחזיקות ב-90 אחוז ממה שאנחנו קוראים, רואים ושומעים. זה לא בריא".
בעיניו, יריבו רופרט מרדוק הוא "האיש הכי מסוכן בעולם", והטינה ביניהם חרגה מגבולות עולם העסקים. טרנר הזמין פעם את מרדוק לקרב אגרוף בלאס וגאס אחרי שיאכטה בחסות מרדוק התנגשה בסירתו של טרנר במהלך מרוץ יאכטות באוסטרליה וגרמה לה לשקוע 10 קילומטרים מקו הסיום. מרדוק ושאר המתחרים סיפקו לטרנר את הדלק ליצירת חוג סילון משל עצמו: הוא החליט לשנות את עולם התקשורת האמריקני, אז הוא המציא את CNN.
"בשנות ה-70 הייתי משוכנע שרשת שתשדר חדשות 24 שעות ביממה תוכל להיות רווחית ואולי תוכל לשנות את העולם. הזמנתי שני קונצרנים גדולים של מדיה להשקיע אבל הם דחו אותי. לא האמנתי. החלטתי לסכן את בריאותי להקים את CNN", סיפר טרנר. כשיש לך חלום גדול ויש לך כסף גדול, כל מה שצריך זה ביצים גדולות כדי להגשים אותו ולטרנר יש ביצים גדולות.
CNN נולדה ב-1980 וטרנר החל לעשות רעש. ב-1981 תקף את הרשתות הגדולות באמריקה NBC, CBS ו-ABC - וטען שהן קשרו קשר נגדו ומונעות מהרשת שלו להיות חלק מהפו?ל התקשורתי בבית הלבן. הוא אפילו איים לתבוע את הנשיא רונלד רייגן וצוותו בשל כך, וטען שהרשתות הגדולות "מזהמות את המוח של החברה האמריקאית". זה עבד. הרשת צברה תאוצה ויצרה מהפכה בעולם התקשורת. "לא נרד משידור עד סוף העולם. נהיה באוויר, ונשדר את סוף העולם, בשידור חי, וזה יהיה השידור האחרון שלנו", אמר פעם טרנר. וכך היה.
לרשת של טרנר היה חלק גדול ביצירת "הכפר הגלובלי", בהחלשת ההגמוניה של מדינות על מידע, ועקב כך גם השפיעה על מדיניות של ממשלות. הדוגמה הכי טובה שמוכיחה עד כמה החזון של טרנר התגשם במלואו הייתה מלחמת המפרץ בשנת 1991. העולם ראה לראשונה מלחמה בשידור חי. הישראלים שלא הסתפקו ב"שתו מים" של דובר צה"ל נחמן שי העבירו ל-CNN, וצפו בדיווחים ישירים מאזור נפילות הטילים וביריות מעל שמי בגדד.
התכנית "דוח עולמי" עלתה לאוויר באוקטובר 1987, והגדירה את עצמה כבעלת אחריות חברתית. טרנר ביקש במפורש לא להשתמש בביטוי Foreign, זר, כדי שגם הצופה הישראלי, השבדי והאוסטרלי ירגישו חלק ממה שמוקרן להם מול העיניים. טרנר סימן את המטרה של התכנית - הפחתת האיבה הבינלאומית. חוקרת בשם אינגריד וולקמר מצאה כי באזורי עימות, למשל טורקיה ויוון, התוכנית משמשת כפלטפורמה ליישוב סכסוכים. התקשורת בעולם הלכה אחרי טרנר.
בשנות ה-80 טרנר הפך לאחד האנשים המשפיעים בעולם. אבא שלו לא רצה ילד דובר יוונית שחי את האידיאות של אפלטון, אלא איש עסקים המעורה בחברה ותורם לה, וטרנר, כבר אמרנו, היה גם כזה וגם כזה. בעקבות המלחמה הקרה שגרמה לחרם המערב על אולימפיאדת מוסקבה 1980 וחרם הגוש המזרחי על לוס אנג'לס 1984, טרנר ייסד את משחקי הרצון הטוב, שנועדו לגשר בין עמים ואנשים באמצעות הספורט. התחרות הראשונה, שנערכה במוסקבה ב-1986, עוד לפני הפרסטרויקה של מיכאיל גורבצ'וב, ההצלחה הייתה אדירה, אך תום עידן המלחמה הקרה הפך את המשחקים למיותרים עם השנים, עד שהופסקו ב-2001.
זה בסדר. טרנר היה עסוק בלא מעט דברים אחרים במקביל. במקביל לצמיחת CNN, הוא רכש את מטרו גולדווין מאייר (MGM), הקים רשת של סרטים מצוירים, השיק את רשת הטלוויזיה טרנר (TNT) וטרנר סרטים קלאסיים (TCM). ב-1991 הוכתר כאיש השנה של המגזין טיים, והיה לאיש התקשורת הראשון שזוכה בכך. הוא הפך לפילנתרופ גדול, בניגוד לכמה טייקונים ואוליגרכים שחיים על הפלנטה, וידע לחלוק את עושרו המופלג עם העולם, שהפך אותו לכזה, כשבין היתר תרם מיליארד דולר לאו"ם באמצעות קרן שהקים.
ב-1996 ההוכחה להצלחת חזונו התקשורתי של טרנר מומשה בדולרים, כשמכר את CNN לטיים וורנר תמורת 7.5 מיליארד דולר. לאחר המיזוג, טרנר נשאר כדי לנהל את רשתות הכבלים של החברה, לרבות HBO. מאז טרנר הפסיד כמה מיליארדים בגלל קריסת מניית התאגיד וסיפר על עצמו שהוא "אחת הדוגמאות הבודדות לאדם עשיר מאוד שהביא את עצמו לסף עוני". הוא הגזים. כיום הונו מוערך בכ-2 מיליארד דולר.
בפרק הסיום של ספרו "קדימה ולמעלה" כותב טרנר שהוא מתחרט על דברים מעטים בלבד, נשבע לחיות חיים ארוכים ובריאים שיספיקו לספר נוסף ואמר שעל מצבת קברו הוא מעדיף את הכתובת: "אין לי עוד מה לומר". עד אז, יש לו הרבה מה לומר ולעשות.
הנשים בחייו
טרנר התחתן והתגרש שלוש פעמים ויש לו חמישה ילדים. ב-1960 נישא לג'ודי ניי, ממנה יש לו שני ילדים, והשניים התגרשו ב-1964. ב-1965 נישא לג'יין שירלי סמית', היא הולידה לו שלושה ילדים והם התגרשו בשנת 1988. ב-1991 התחתן טרנר עם השחקנית ג'יין פונדה, והשניים הפכו לאחד הזוגות הנוצצים והמסוקרים בעולם. הקריירות התובעניות של השניים לא אפשרו, כך לפי טרנר, ליצור קשר חזק ביניהם, ואילו פונדה האשימה אותו כי בגד בה. השניים התגרשו בשנת 2001. טרנר התאושש, והחליט שמיצה את החלק המונוגמי בחייו. כיאה לאיש שרוצה הרבה מהכול, הוא מתחזק בנות זוג במקביל. בריאיון ל-CNN נשאל טרנר איך הוא מסתדר. "בקושי רב", ענה, "חלק מסתדרות יותר וחלק לא. זה מורכב. יותר פשוט לחיות עם אישה אחת".
מה לקחת ממנו
"אתה חייב לקבוע לעצמך מטרות שלא תוכל להשיג, כדי שיהיה לך בשביל מה לחיות".
מה להשאיר אצלו
"האם זה לא הארנק הכי דק של מיליארדר שראית אי פעם?", התגאה פעם בפני עיתונאי. בחייאת טד, יש גבול דק בין צניעות לצביעות, אז למה לדרוך לנו על היבלות.
